הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף כא

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת יומא מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף כא

יומ דף כא אנחנו מתחילים בהלכה ז אומרת המשנה בא לו אצל פרעה הפר של הכהן הגדול הוא פרעה היה עומד בין האולם ומזבח ראשו לדרום ופניו למערב זאת אומרת בעיקרון היינו צריכים להעמין אותו שראשו למערב ואחוריו למזרח אבל שמה כיוון שזה לא יפה להעמיד את אחוריו לגבי המזבח. אז לכן מעמידים אותו בצורה כזאת שראשו לדרום רק מסובבים לו את הראש, את פניו למערב. הכהן עומד במזרח, הכוונה אחוריו למזרח הוא פניו כלפי המערב. שמח שתי ידיו עליו ונתוודה. וכך היה אומר אנה השם. השם הכוונה מזכיר שם השם. פשטתי חטאתי לפניך אני וביתי. אנה השם. זה פעם שנייה שהוא מזכיר שם השם. כפרנ על עוונות לפשעים ולחטאים שהביתי ושפשטתי ושחטאתי לפניך. אני וביתי ככתוב בתורת משה עבדך כי ביום הזה יכפר עליכם לתאר אתכם מכל חטותיכם לפני השם תיתרו אז הוא הזכיר בוידוי שלו שלוש פעמים שם השם והן הכהנים שנמצאים שם עונים אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד הרב מביא את הגמרא שהגמרא בבבלי אומרת דורשת את הפסוק שמשה רבנו אומר לעם ישראל כי שם השם אקראה כאשר אני אזכיר שם שמיים אתם הבו גודל אלוקינו מכאן שונים בשקמלו איזהו צפנו של מזבח שהוא כשר בשחיטת קודשי קודשים אנחנו יודעים שקודשי קודשים שחיטתן בצפון בצפונו של מזבח איפה זה צפונו של מזבח אז תנקמה אומר מקיר של מזבח צפוני ועד כותלזהרה צפוני כנגד כל המזבח ישנם כי 32 עמד דברי רבי יוסי ברב יהודה רבי יהודה אומר רבי יוסי ברב רבי יהודה אומר רק צפונית למזבח ממש בין הקיר הצפוני של המזבח לקיר הצפוני שלזהרה לא יותר מזרחה ולא יותר מערבה רב לזר ורב שמעון הוא מרחיב את הגבול קצת יותר למעלה כלפי מזרח אומר מי כנגד בית החליפות שזה הקו של הקיר של האולם עד כנגד בין האולם ולמזבח אבל לא ממש ביניהם כיוון שהוא סבר שהאולם שהמזבח עומד בצד דרום של האזהרה ועד כותל האזהרה צפוני. זאת אומרת נגיד ככה את החובת עמות שבין המזבח לאולם בחלק הצפוני של האזרה וגם כנגד האולם כנגד המזבח עד הקיר הצפוני של האזרה רבי מרחיב עוד יותר אומר יותר מזרחה כלפי פתח האזהרה מוסיף מקום דריסת רגלי ישראל 11 אמה ומקום דריסת רגלי הכהנים 11 אמה היינו מכניסת דת מהפתח של האזהרה עד המזבח יש 22 אמה אחר השר הראשונים זה נקרא מקום דריסת רגלי ישראל ואחד השר 40 אחריהם הם נקראים מקום דריסרת רגלי כהנים כל ה-22 אמה האלה עוד לפני המזבח בחלק הימני היינו בצפוני שלהם אפשר גם כן לשחוט קודשי קודשים מכירו של המזבח צפוני עושים כזה קו לכל צפון כמובן עד קו האולם לא יותר מעבר לאולם אומר רבי יוחנן לא מצאנו שחיטה פסולה בזר תמיד שחיטה כשרה בזר רב הוא היה מפקד מצווה לתלמידו בכל התערבותנין שרק הכהן זורק זאת אומרת כי לפני זריקה לא צריך כהן חוץ מפרה כשהיו לומדים הלכות פרה אדומה הבותני שוחט שכהן שוחט את הפרה אדומה ושחיטת פרה פסולה בזר ואמר רבי יוחנן הוא חולק הוא אומר לא מצאנו שחיטה פסולה בזר אפילו בפרה הייתי רב רב חיה ברב באה רב פריא ברבא בא ומקשה מברייתא והכתיב ושחט והיזה כך כתוב אצל הפרה האדומה אז לכאורה תקיש מה הזיה לא הוכשרה באישה כאיש אף שחיטה לא הוכשרה באישה כאיש אז אומר הבחי ברבא אם הבריתה הזאת דורשת לפסול את האישה לכורה גם צריכים לפסול זר מה ההבדל בין אישה לזר אמר לי אז הוא אומר לו לא תמיד שפוסלים אישה פוסלים גלזר הרי הזיית ממ כאשר מזים אתה הפרה האדומה הרי היא כשרה בזר ופסולה באישה אז אולי גם השחיטה למרות שהיא פסולה באישה היא קשרה בזר אמר לו זה לא דומה תמן להתכתיב כהן לא כתוב שיזה הכהן אז ליד מילת תכתיב שיזה איש אז ודאי שהכוונה היא להוציא את האישה אבל לא להוציא את הזר ברמך כתיב כהן אז אם אתה אומר שכהן זה דווקא ולכן אתה ממהת אישה אז מה ההבדל היא זר היא אישה אם תאמר שהיא כשרה בזר אז גם תוכשר באישה אז אם הבריתה פוסלת באישה היא צריכה לפסול גם בזר רב שמואל ברב יצרוק רבי יוחנן בשם רב שמעון בן יוחאי פער של יום הכיפורים צריך לשחוט אותו הכהן הגדול זאת אומרת שלא תחשוב שלמרות שכל המעשים של יום הכיפורים לשים על ידי הכהן הגדול שחיטה שבדרך כלל כשרה בזר לא תצטרך כהן גדול קומה השמנו שצריך למה הוא אומר רק על הפול למה לא אמר שגם השעיר דוקריה שהרי כתוב ושחט והביא מה הבאהב של השעיר זה בכהן אף שחיטה בכהן רבי יעקב ברח רבי יס רבי יוחנן שמבשיב מןחי הוא באמת גרס ככה פר ושעיר של יום הכיפורים צריכים כהן אמר רבי חגאי בראשונה בתחילת הוידו הוא אומר אנה השם הוא מבקש מהקדוש ברוך הוא ובשנייה הוא אומר אנה בשם הכוונה שבכוח ובזכות השם שתהיה כפרה תני כיצד מתוודה הסדר הוא הביתי פשטי חטאתי ואומר כתוב אצל משה רבנו נושא עוון ופשע וחטא ואומר והתוודה עליו את כל עוונות בני ישראל ואת כל פישיהם לכל חטאתם דברי רב מאיר חכמים אומרים מה פירוש עוונות אלו הסדונות פשאיהם אלו המרדים מרדים אומר הרב להכאיס חטאתם אלו השגגות אז מאחר שהוא מתוודה על הסדונות ועל המרדים הוא חוזר ומתוודה על השגגות זה לא מתאים אלא ככה היה מתוודא אנה השם חטאתי קודם כל מבקש על השגות אחר כך הביתי פשטתי לפניך ביתי ובני אהרון ככ כתוב בתורת משה עבדך לאמור כי ביום הזה והם אומח ברוך שם כבוד מלכותו וכולי וכן מצינו דרך כל המתוודים מתבדים דוד אמר חטנו עם אבותינו הבינו והרשנו אז הוא קודם כל הזכיר חתנו שלמה בנו אמר חטנו והבינו רשנו דניאל אמר חטנו והבינו והרשמנו ומרדנו אפו ככה היה מתוודה חטאתי הביתי פשטתי לפניך אז לפי זה מה הוא שמשה שאומר נושיא עוון ופשע וחטא ויש עוד פסוק והתוודה עליו את כל העוונות בני ישראל ואת כל פי שם ובסוף כתוב חטאתה אלא שמה הכוונה היא כזאת מכיוון שהוא מתוודה על הסדונות ועל המרדים אז מחשיבים אותם כאילו אין שגגות לפניו לכן השגגה באה בסוף החטאת באה בסוף 10עשרה פעמים היה כהן גדול מזכיר את השם ביום הכיפורים שישה בפר היינו שלושה פעמים בבוידוי הראשון שהוא מתוודא על עצמו עוד שלושה פעמים בוידוי השני שהוא מתוודא לחו הכהנים ושלושה בשעיר ואחד בגורלות כשהוא אומר להשם חטאת. הקרובים לכהן הגדול היו נופלים על פניהם. הרחוקים לא היו נופלים אבל היו אומרים כולם ברוך שם כבוד מלכותו וכולי. ואלו ואלו לא היו זזים משם עד שהוא מתעלם מהם. הכוונה שהם היו שוכחים את השם שהם שמעו מפי הכהן הגדול. כי כתוב זה שמי לעולם זה שמי לעלם היינו לשון העלמה. בראשונה היה אומרו בקל גבוה משבו הפרוצים היה אומרו בקל נמוך אומר רבי טרפון אומר הייתי בן אחי הכהנים בשורה והתי אוזני כלפי כהן גדול ושמעתיב מבליאו בנעימת הכהנים אז הרב מסביר כשהכהנים אמרו בשקמלו אז הוא היה מבליע את השם בראשונה היה נמסר לכל אדם משרבו הפרוצים לא היה נמסר אלא לכשירים שמואל ועבר שמע פרסיה איזה פרסי אחד מקלל ליברי ברי מקלל בשם הזה את בנו ומית אמר עזל גוברה מן דשמה שמה רבי איני בר סוסה סלה גבי רבי חנינא לציפורים אמר היא תבוא ואני לא מסר יתה לך אני אמצוא לך את השם הזה עלי ברי תחו תארסר הבן שלו נכנס מתחת למיטה הוא גם רצה להקשיב אתש ושמע קולי רבי יוני שמע את קולו של הילד אז הוא אמר מה זה כאן מה אתו נהיגין גביך ברמיו אתם מתנהגים איתי ברמאות הזל לא יגיד לא לך ולא לי חד אסי בציפור זה רופא על בציפורים אמר לרבי פנחוס ברחמה איטב אני מסר לי לך אני מסור לך את השם אמר לי לתני אכיל אני לא יכול אמר לי למה אמר לו דענה אכיל מעשר אומר הרב אני אוכל מן הצדקה ונזקק לבריות ואז מה שם אני אבוא לידי קטתו וקס עליהם ואז יכול לפלוט עליהם קללה בשם ומן דרגיל לא יכיל מאכל מברנש כלום מי שרגיל בשם הזה אסור לו להיות נזגק לבריות כי זה מסוכן עד כאן דף כא ف
לצפיה בתכנים נוספים: