הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף יב

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת יומא מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף יב

[מוזיקה] יומ דף יב אנחנו מתחילים בשליש האחרון של העמוד הקודם ידיים מהו שיפסלו משם מחוסר זמן אז הרב מבאר שהשאלה שלנו כאן היא עלי בדמנדה אמר שלנה לא פוסלת האם נגיד כיוון שהאיש הזה הוא קידש את ידיו ורגליו בלילה לצורך עבודת היום אז כשהוא קידש הוא עדיין היה מחוסר זמן הוא לא יכול היה לעבוד מיד האם במקרה כזה כשיגיע לו את השחר הוא צריך לקדש ידיים ורגליים עוד פעם אומרת הגמרא ולב מתניתי קידש ידיו ורגליו היום לעבודה של מחר רואים שהוא הידיים שלו לא נפסלו בלינה אומר רבי יוחן תרומת הדשן היא נחשבת תחילת עבודה של מחרי וצריך לקדש ידיו ורגליו מן הקיור המשוקע במים למה שיקענו את הקיור במים כדי שלא יפסל ולינה בשקיעה צריך להרים את הכיור, לקדש את ידיו ורגליו. זה הולך כמן ואמר שילינה פסלה. רב חיה בר יוסף אמר, מכיוון שמסר יום ללילה דיום, רב חיא בר יוסף בא לומר שהזמן שהמים בקיור נפסלים בלינה זה רק בשקיעה. אבל אם בשקיע כשמסר יום ללילה הקיור היה משוקע במעיין למטה הוא לא נפסל. ולכן נפקמינה אם הוא יקדש ידיו ורגליו לצורך תרומת הדשן הוא לא צריך לחזור ולהשקיע את הקיור חבריה בשם רבי יוחנן הם אמרו שרבי יוחנן חולק מי שהוא מגבו לצורך קידוש ידיו ורגליו לתורמת הדשן הוא חוזר ומשקיעו הוא משקיעו כדי שבעלות השחר הוא יהיה שקוע זאת אומרת שלפי רב חיא בר יוסף זמן הפסול בלינה זה משקיעה לפי רב יוחנן זה בעלות השחר מפיטה פליגה על רב חיה בר יוסף איך כתוב בברייתא? קידש ידיו ורגליו ביום. אין לא צריך לקדשן בלילה. אבל אם הוא קידש בלילה צריך לקדשן ביום דברי רבי כי הלינה פוסלת בידיים. אז מה כתוב ברבי? מתי הלינה פוסלת? בבוקר בעלות השחר. אז זה לא מסתדר עם רב חיא בר יוסף. רב לזר ברב שמעון אומר אפילו עסוק בעבודה כל שלושה ימים אינו צריך לקדש אותה ורגליו שאין הלינה פסלת בידיים. מבינה הגמרא שהיא לא פסלת בכלל לא בשקיעה ולא בעלות השחר. והגמרא מבינה עוד יותר שכמו שזה לא פוסל בידיים זה גם לא פוסל את המים שבכיור אז רב חיא בר יוסף שאמר שהמים שבכיור נפסלים בלינ בשקיעה כמו מי הוא דיבר לפי רבי זה נפסל בבוקר לפי רב לזר ברב שמע זה לא נפסל בכלל זאת הקושיה זאת אומרת כרגע הגמרא מבינה שהדין של פסול ידיים לינה בידיים והפסול של המים בכיור זה אותו דין אבל למסקנת הסוגיה שאנחנו נראה שזה לא אותו דין אז באמת לא יהיה קשה כי באמת יכול להיות שלינה באמת לרב לוזר בב שמ לא פוסלת בכלל אבל המים של הקיור כן נפסלים בשקיעה אבל זה למסקנה בינתיים מה הגמרא עונה רב חי בר יוסף פתר מתניתא ככה קידש ידיו ורגליו ביום אין לא צריך לקדשן בלילה בלילה צריך לקדשן ביום דברי רבי זה כמו שהבנו עד עכשיו זה ברב שמעון אומר אפילו עסוק בעבודה כל שלושה אינו צריך לקדש ידיו ורגליו אבל עכשיו אנחנו מוסיפים תוספת מתי דיבר רב לוזר ברב שמעון בשירי עבודות היינו כשהוא בא להקטיר איברים ובדרים אז הוא לא צריך לקדש אבל בתחילת עבודה צריך למה כי תחילת הלילה פסלה בהם יוצא שרב חיא בר יוסף שאמר שצריך להשקיע את הקיור בתחילת הלילה הוא כמו שיטת רב לעזור ברב שמעון זה יהיה הפירוש של רב חיא בר יוסף אבל רבי יוחנן הוא חולק הוא פתר מתניתה ככה כדי שדיו רגליו ביום אין לא צריך לקדשן בלילה מתי דיבר רבי בשיערי עבודות אבל תחילת עבודה גם רבי מודה שצריך לקדש ידיים ורגליים לכן רבי יוחנן אמר שצריכים לקדש ידיים ורגליים לתרומת הדשם אם הוא קידש בלילה צריך לקדשן ביום דברי רבי אבל לא זו רבי שמעון אומר אפילו הסוג בעבודה כל שלושה לא צריך לקדש דיו ורגליו בכלל לא שאין עלינה פוסלת בידיים בין בתחילת עבודה בין בשערי עבודות ורבי יוחנן פוסק כמו רבי חילפי אמר החכם חילפי זה אילפה כשם שאין עלינה פוסלת בידיים כך אין העלינה פוסלת בכיור בהבנה הפשוטה הוא בא להשוות לגמרי בין דין פסולינה בידיים לפסולינה בקיור שואלת הגמרא מתנית הפליגה על רבי חילפי מה קראנו כדי שדיו ורגליו ביום אין לו צריך לקדש בלילה בלילה צריך לקדש ביום דברי רבי זאת אומרת שנינה פוסלת בבוקר רבזרב שמעון אומר אפילו עסוק בעבודה כל שלושה אני לא צריך לקדש ידיו ורגליו שאין עלינה פוסלת בידיים בכלל לא בשקיעה ולא בבוקר אבל מדייקת הגמרא מה כתוב אין עלינה פוסלת בידיים האבא קיור היא כן פוסלת אז כמו מחילפי דיבר להשוות לגמרי בני ידיים לקור תלמידו לרבי יוחנן בשם חילפי יבואו ויתרצו ככה הדקדוק שדקדקת נכון אבל תמיד הוקמת אחיני כדי שדיוג וכולי שאין הבלנה פוסלת בידיים מה דקדקת הבקיו פוסלת נכון שבקיו פוסלת אבל מתי פוסלת ובלבד מיום ללילה זאת אומרת בתחילת הלילה המים בכיור נפסלו ומה שאילפי מה שרבי חילפי אמר שכדש דיו רגליו היום אני לא צריך לקדש אה שהוא אמר כשם שנניה פוסלת בידיים כי אין אלה ענינה פוסלת בכיור זה הוא דיבר בתחילת היום בעלות השחר טוב עכשיו אנחנו ממשיכים במשנה אמרנו שם היו רוצים ארבע אמות מה בתוך ארבע עמות לכבש מי שמגיע עד לארבע אמות שקרובים לכבש או בתוך ארבע אמות שקרובים למזבח בראש הכבש מדייקת הגמרא מלמד אתנין על מעשה שהיו שניים שווין רצין ועולים בכבש משמע שבכבש עדיין יש שריצה אז אדם אמרה בתוך ארבע אמות למזבח אומר רבי יוסי ברביון בפירוש תניר הבחיה כל הקודם את חברו לתוך ארבע עמות כל מזבח זכה מה הוא הצביעו מה המילה הצביעו מאיפה זה בא זה מהמשמעות של הוציאו אצבע הצביעו זה כאילו צירוף של המילים הוציאו אצבע אם הוא הוציא הוציא אחת מונים לו הוציא שתי אצבעות שתיים מונים לו מו סופרים אותו כשתיים שלוש אין מונים לו מה אין מונים לו האם הכוונה אין מונים קוליקה כאילו כונסים אותו כיוון שהוא הוציא שלוש אז אומרים לא תשתתף בפיס או אין מונין לו את היתרה אבל כשניים כן סופרים ממשיכה הבריתה ואומרת ארבע הממונה מכי אותו בפקיע ובטל הפייס עד שכולם יציאו אצבעות כמו שצריך אין אין מוציאן הגודל במקדש, למה לא מפני הרמאים? אז כפי שביארנו במשנה שבגודל קשה להבחין אם הוא מוציא אותו ומכניס אותו אז הוא יכול לבוא לרמות. אין אומרים ממי במקדש. סדר הפיס היה כך שהממונה זורק מספר ומתחילים למנות ממישהו. אז לא אמרו מראש ממי מתחילים למנות. אלא הממונה היה מגביע מצנבתו של אחד מהם והן יודעים שממנו היה הפייס מתחיל. שואלת המרא בוא תחשוש וחש לומר שמה לאוהבו לקרובו. הוא מכוון איזה מספר כדי ומתחיל ממישהו אחד כדי שזה יכוון להגיע לקרובו אוהב שלו. אונה הגמרא כמין קובלייס היו עושים. הכוונה הם היו עומדים בעיגול. כיוון שהם עומדים בעיגול קשה להמוד בעין כמה כהנים יש כאן. אז הוא היה זורק מספר שבדרך כלל הוא יותר גדול ממספר הכהנים שעומדים בעיגול ואז הוא מסתובב ואיפה שהוא עצר הוא זכה כיצד היה הפיס מהלך לימין או לשמאל הורדת למישהו את המצנפת ממנו אתה מתחיל לספור הוא ראשון אתה הולך ימינה או שאתה הולך שמאלה אמר רבי בון ברחיה בוא נדקדק מלמד לתני מי שזכה בקטורת אומר לזה שעל ימינו והגמרא מבינה הכוונה לזה שהבא בתור שהוא נמצא בצד ימין שלו אמר לו גם אתה תצטרף איתי למחתה עוף את למחתה אתה תלך לחטות את הגכלים ואני אקטיר את הקטורת אז לכאורה זה יוכיח לנו שהבא תור הוא לימינו אדם אמרה לימינה פיסלך שולחים ימינה ימינה וכשהפיס הגיע למישהו אחד אז הבא אחריו בתור הוא הימני תלמידו דרבי יונה בשם רבי חילפי הם דקדקו מכאן הפוך אחיני הם אמרו לימא הפיס מהלך כי הם הבינו שהזוכה זכה לימין מה הכוונה כשהוא זכה, מישהו אחרון במספר זכה, אז חוזרים אחורה לזה שהיה לפניו לימין ואומרים לו, "אתה תלך איתו ביחד למחתה, תזכה גם אתה." מוח שכשספרו עד עכשיו הלכו לשמאל. ולמה זה שלפניו הצטרף ולא זה שאחריו? מוטב שיזכה למי שעבר עליו הפיס שני פעמים. מי ההוא אחריו? שמזה שלא עבר עליו הפיס אלא פעם אחת. מעשה באחד שקדם את חברו בתוך ארבע עמות של המזבח נתן לחברו את הסכין הוא תקעה בליבו עמד לו רב צדוק על מעלות העולם אמר להם שמעון י אחי בית ישראל כתיבים כי מצא חלל וכולי ויצאו זקניך ושופטיך צריכים למדוד מהחלל אנו מהכל לנו למוד מן ההיכל מן האזרות אז למרות שזה לא היה שמה בכלל שייך הסוגיה כי ידעו מי הרג אבל בכל אופן הוא רצה לעורר את העם בבחייה וככה אמרו שרו תחילו כל עם הבחיה עד היינו נסיקין בבחייה נכנס אביו שלו אותו הטי תינוק אמר להם אני כפרתכם עדיין התינוק מפרפר ולא נטמ את הסכין אז הגמרא מסכמת שזה לא בגלל הגדול הגדולה הגדול המיוחדת שהם מאוד חששו לטהרת הכלים אלא מלמד שהייתה טומאה קשה להם משפיכות דמים וזה נגנאי שכביכול היה זלזול בשפיכות דמים אמר רבי יוחנן לא רוצה לעשות פיס ועוד פעם לאסוף את העם פעם שנייה בשביל פיס תעשה כבר פייס פעם אחת את כל הפיסות כדי לעשות פומפי לדבר. זה שמתפזרים ואחר כך עוד פעם מתאספים זה עושה פרסום לדבר. אמר רבי ולא כהן המדשן את המזבח הפנימי יכול הוא לדשן את המנורה. למה עושים את זה בשני כהנים? אלא לעשות פומפי לדבר. תמן תנינן שכשהוא היה מדשן קודם כל את חמשת הנרות אל הכוז זה הכלי שאליו הוא שופך את הדשן של המנורה הניח הכוז על מעלה שנייה ויצא ואחר כך ונטל את הכוז ממעלה שנייה שהוא מטיב אחר כך את ה נרות את השתי נרות האחרונים ויצא אמר רבי יוחנן ולמה היה נכנס להטבה שני פעמים למה להתיבים חמש נרות ואחר כך עוד פעם ניכנס ליטים שתי נרות כדי לעשות פומפי לדבר רב שמעון מלוקש אמר לו זה דבר תורה דבר תורה הוא כתוב בבוקר בבוקר בהיטיבו את הנרות יקטירלה אז רבי שמעון בן לקיש דורש שבאמצע הטבת הנרות הוא צריך להפסיק ולהקטיר את הקטורת לכן הוא מטיב קודם כל חמש שישאר לו שתי נרות לסוף הולך מקטיר את הכתורת ואז מטיב את השניים מה עבד לה על הפסוק הזה רבי יוחנן הוא אומר שלא הכוונה באמצע שהטיבו יקטיר אלא עובר להיטיב הכוונה סמוך להטבה הוא יקטיר אבל לא באמצע למה מפסיקים אמר רב יוחנן לעשות פומפי לדבר עד כאן דף Й
לצפיה בתכנים נוספים: