הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
האם מותר לשפוך את המים מה'לֶבֶּן' בשבת?- שי"ט י"ב - י"ד
סיעתא דשמיא סימן שיט סעיף יביז למדנו בשיר הקודם לגבי סינון יין בסודר מוסיף המחבר כל מוקים שאמרנו שמותר לסנן יין בסודו מוותר לסננו בכפיפו מצריס זה כזה סל שעושים מגומי מני ערבה המשתבור מסביר מה זה כל מוקים זה בא לרבות שלא רק יין צלו לגמרי שלכולל מותר בסודר אז מותר בכפיפה מצריס אלא גם מה שמותר בסודר רק לפי הדעה הראשונה בסעיף שלמדנו בשיעור הקודם דהיינו אפילו יין שהוא אחור קצת שמשמר את עשו בסעודה המותר וספיפו מצריס שאינה עשויה לשמר במות החול דינה כסוד ומותר כמו כן מים בין צלולים בין אחורים ומקצת מותר לסנן על ידה כי לא שר בזכשש ליבון וסרייטה אבל כלי שעשוי כנפה שמסננים בה דינו כמשמרת הוא אומיוחד לכך ואין לסנן בה אלא יין צלול או מין צלולין כמו שלמדנו בסעיף י כן מוסיף המחבר בזה שתי דרכים מה שכתוב בגימורי כשהוא מסנם בכפיפה הוא מכניס אותה לחבית ויזור של יגביע הכפו משולי הכלי טפח לא יהיה חלל טפח בין התחתית של הסלחתית של החבית למה מה? אז המחבא לומד משום שינוי שלא יהיה קוב דיני חול. אז לפי זה מים ויין צלולים שלא צריך לעשות שינוי שמותר לסנן גם משמרת מותר גם להגביע את הכפיפה טפח ויותר זה הכל לידי הסמך בר שמפרש הטעם משום שינוי אבל ברלוחם בר המשתבור שהרבה רישנים סברים שהטעם הוא משום חשש אויל שהשיעור הוא בחלל טפח ולכן גם מי שמסנן יין מים צלולים עדין כן אבל דע שעשייה תועל לא שייך בזה אלא כשמכסה בכפיפה את כל חלב על הכלי שטחתה כי הרי כאן הוא לא מתכוון להעיל על הכלי הוא גם לא עשה כט את המחיצות אז כמו שמבוא בסמל ש תזבוב האיסור דווקא כשמעיל על גבי כל חלל הכלי אבל אם הוא חזר בידו אחת על הכלי שלא על פני כולה ושופך בידו השנייה את היין ואת המים מותר אפילו שזה גבוה יותר מטפח וגם תעם השולחן ערוך שהוא סובר שהעניין של טפח משום שינוי ייתכן שגם זה שינוי נקרא שהוא מחזיק את זה ביד בפרט אם זה צלול שהרי אמרנו שלא צעיר בכלל את העניין של שינוי אז באמת ודאי שאין בעיה כי תישינו לא צריך כי זה צלול שמותר גם משמרס ובעיה של אוהל אין כיוון שזה לא מכסה את כל הכלי סעיף יגי שמערים בו מריקים בו יין מהחבית לא יתם בפיו אפילו מערב שבת כדי להשתמש בזה בשבת קשין וכיסמין בחוזקה בצפיפות ואז הוא מעביר דרך הזה את היין שאין לך מסננת דויל מיזום הדרך הוא לדחוף פיב בחוזק כדי שהזה יעקב את התינופת מלעבור ולכן זה כעין משמרת שאסור אז לפי זה מדובר ביין אחור קצת כי אם הוא יין צלול שמסנן רק מהכסמים הדקין אז למד בסעיף י שגם משמרת מותר אז ודאי שגם בזה מותר עכשיו לא שנ מחבר שהנח מסנס ד בזו אמנם בגימור כתוב מרק משמרס והרן מפרש זה לא ממש כמו משמרת כי השמרים עוברים דרך זה רק הכיסמים והתינופת לא עוברת לכן זה דומה למשמרת אז לפי זה מה שכותב השולחנו שאין לכו היינו שלגבי הכיסמים והתינופת אין זה מעכב היטב כמו מסננת סעיף יד מוטר לערוויז בנחס מכלי לחברו ובלבד שיזהר שכשיפסוק הקילוח מתחילים לרד ניצוצות קטנות הנישופות באחרונה מתוך הפסולת ביד יין יש למטה שמרים שמגיע הטיפות הקטנות מתוך הפסולת יפסיק ויניחה עם השמרים שאם לא יעשה כן הנה ניצויצויס מוכח שהוא בוירו זה מוחרח שהוא בורר מתוך הפסולת שבשולי הכלי אבל תחילת העירוי שעדיין עניין הפסולת ניכרת זה לא בוירו ולמיסה הפסולת הרי נמצאת עם השיכר או עם היין באותו כלי הוא מערה את השחר מניח את הפסולת למה זה לא בוירו אז יש כאן שתי ביאורים הפרמגודים מובר על פי דירדי הרן כיוון שהפסולת שקועה בתחתית הכלי ואין היא נראית כל עוד השחרה מקלח אין הפרדת השכה מהפסולת נחשבת כברה רק שנפסק הקילוח הפסולת נראית אז זה כברירה לפי זה כותב פריימודים שמי שניכרת הפסולת אסור להראות את השך הרף קודם סוף הקילוח אף לפני שזה רק טיפות החזון איש מובר באופן אחר השחר שנמצא מעל השמרים הוא בכלל לא נחשב כמעורב בהם אז זה לא תערובת מותר להוציא את מה שיוצא טיפין טיפים בסוף העירוי הוא נחשב כמעורב בזה ההפרדה בשחר זה המעורב לבין השמרים הרי זו ברירה מובא כאן לגבי סנס תמצית ת שמצויה בכלי בו מכינים את התמצית בתיום ואינה מעורבת עם מלאטל הצף על גבם כותב החזוני שאין באירויה מהקלים משום בוירו אבל התמצית שנמצאת בתחתית הכלי ומעורבת בין העלים היא נחשבת כמעורבת עם העלים בעירויה מהכלי הריזוברירה כותב המשת שתברורו מה שלמדנו כאן שכשהוא מערה משמרים את הניצוצות שיוצאים מזה אסור לעשות כן זה דווקא אם הוא לא רוצה לשתות מיד אלא לאחר זמן אבל אם בדעתו לשתות לאלתר הרי קיימלון שוויכל מתוך פסוילס כשבורם שלא על ידי כלי מותר אם בדעתו לאכול מיד וכאן אפילו שהוא מערה מכלי לכלי אבל עיקר הברירה נעשת על ידי ידיו אין כזה שהיא מסננת רק הוא בתנועת ידיו נזהר שיצא רק השחר ולא השמרים מותר אבל אם הוא הכניס כיסמים לפי הכלי שמראה בתוכו כדי שיסתנן היטב אז אפילו לאלטר אסור אם הוא לא מפסיק שמתחילים הניצוצות לרדת כי זה בוירר על ידי כלי כמו חן כותב משתמ הלכה דומה בשומן עם רוטב שהוא רוצה לאכול את הרוטב אז אסור לשפוך את השומן מהרוטב אפילו לא יסירם בכף אלא ישפוך בהכלי עצמו שזה בוער ביד כמו שאמרנו מכל מקום אסור כש השומן נחשב פסולת לגבי הרוטב אם הוא לא רוצה לאכול את השומן לאלתר אלא הוא רוצה להתפטר מזה ופסולס מתוך אויכל אסור אפילו אם הוא רוצה לאכול את מה שנשאר לאלטר כמו שלמדנו בריש הסימן המבואה בדבריו שהדבר שיוצארובת הוא הדבר הנברר אמנם בספקות נח הוא מתיר לברור חלמון ביצה מהחלבון הדירו מקליפה לקליפה והוא לא מחשיב את החלבון שנשפח כברירת סולת ביר הגרשואר בו שפולת אדם היא לערוץ את החלמון שמעוני בו לקליפה אחרת אלא תוך כדי אירויון נפרד החלבון ממנו אבל כמו שכבר הזכרנו לאיל בתחילת הסימן בהקדמה שם הוא כותב שהבורא אוכל מפסולת בקברה ואוכל שהוא גס יותר מהפסולת נשאר בכברה זה נחשב כבוכל מפסולס אז יש כאן סתירה בדברי המשתבורו כותב המשתבור מה אמרנו שאסור לשפוך את השומן אם הוא רוצה לאכול את הרוטב אבל אם הוא שופך ביחד עם השומן גם קצת מהרוטב מותר וכך מבואר גם לעלום בשם הטז לגבי זבוב שנפל למאכל ומשקה שאסור להוציא את הזבוב עצמו המותר להוציא את זה יחד עם קצת מהמאכל או הממשקה כמו כן לה לא נראה לגבי שומן שצף על חלב אבל החזון איש כותב שבעצם גם מי שבוראר פסולס עם מעט אוכל עובר משום בוירון ומה שהתירו להוציא את השומן עם מעת חלב הוא משום שהתערובת שבין השומן וחלב זה רק במקום המגע ביניהם ולכן כשהוא הוא נוטל חלק מהחלב יחד עם השומן הוא לא בורר שכמקום מגע נשירים מעורבים ומה שמתחת לזה בכלל לא תערובת כמו כן לגבי זבוב חזון איש מבאר שהזבוב מורב רק עם המשקה שסביבו ומזה הוא לא בורר אותו מובק אמר בלישיב שכמו חן גביע הלבן שיצברו במים על גבי הלבן אסור לשפוך את המים להם כן לשפוך מעט לבן עם המים ואז החוט שוני שם המים מונחים על הלבן ואינם מעורבים בו כפי שמצוי בגבי ב שמת זמן רב ללא תזוזה מותר לשפוך את המים כי זה בכלל לא תערובת מידחשביססבס כותב שמותר להפריד מים מלבן אפילו אם המים מעורבים בו כיוון שיש אנשים שאוכלים את הלבן עם המים אז זה לא נידון כשני מיני מאכל אלא כמין איךוד שלמדנו לאיל מהטומסדשן שמי שמפריד מן אחד חלק מחברו אין דינו כבוירו מוסיף הרמו מוטר להגביע חוביס עליזה דובו כדי שיקלח ממנו היין היטב ואפילו שעל ידי פעולה זו יורד יין גם מתוך השמרים. זה לא נחשב כבויר כל זמן שאין הניצוצות מתחילים לרדת מהשמרים כמו שהתבאר בתחילת הסעיף. עד כאן הדף היומי. เ
לצפיה בתכנים נוספים:
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה