הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
האם מותר לברור פסולת עם חלק מהתערובת?- שי"ט ט"ו - ט"ז
בסיעתא דשמיא סימן ש יט סעיף תזבוב בסעיף זה נלמד הלכה מעניינת היתר באיסור בוירר לגבי סינון ביצה אז קודם כל כמו שהמשתבור מביא אסור לסנן חרדל בשבת על ידי מסננת כי הפסולת שבחרדל נשארת למעלה והגרעינים יורדים למטה וזה נראה כבירר כיוון שהוא לא אוכל את הפסולת אבל אם הוא כבר סינן את החדל מערב שבת, דהיינו הוא הניח את החדל המסננת מערב שבת וזה מסתנן והולך מעצמו. כעת רוצה בשבת להוסיף במסננת ביצה כדי לתת צבע לחדל. זה מותר. אומר המחבר, מסנס שנושם בו מערב שבת חרדו לסננוי מותר בשבת ליתם בו ביצו. אף על פי שהחלמון יוד למטו עם החרדל והחלבון נשאר למעלה. והוא לא עומד לאכילה החלבון הוא נזרק לפח ביחד עם הפסולת זה לא נחשב כביר אויכל מתוך פסולס למה הבזה נאמרו שתי דרכים הבח והלבוש סוברים שבאמת החלבון והחלמון זה שני מני אויכל אבל כיוון שאף את החלמון שהוא מסנן זה לא בשביל לאכול אותו אין לו עניין בטעם של החלמון זה רק כדי לתת צבע ליפות את מרי החרדל מותר המצקל מסביר שכיוון שכוונתו היא רק ליהפות את החל דל ולא בשביל לאכול את החלמון. לפי כך לא דנים שלחלמון יש חשיבות יותר מהחלבון ואין ההפרדה ביניהם חשובה כפרדת פסוכל מאוכל כפי שדנים בדרך כלל הפרדת שני מן האוכלים כמו שלמדנו בתחילת הסימן כותב שלא רק שלא דנים את ההפרדה בינם כפרדת אוכל לפסולת אלא אף אין דנים את הפרדתם כפרדת אוכל מאוכל משום שהחלבון אינו נחשב כאוכל שהוא נשאר במסננת עם הפסולת של החרדל ואין עתידים לאוכלו ואף חלמון אנו נחשב כאוכל שכן אין מיועד לאכילה אלא לגוון את צבע חדל אז אין ברירתו מתקנת את המאכלים לאכילה ואין דין ברירה של מן האוכל באופן זה אבל הולשב מוגנבו מסוברים שההיתר הוא כיוון שהחלבון והחלמון נחשבים כמין אחד וכולמדנו לה בתחילת הסימן שבמין אחד אין ברירה ויש נפקמין גדולה בין שתי הדרכים מה קורה אם רוצה לסנן ביצה כדי לאכון את את החלמון לפי הדרך דרך הראשונה אסור לפיך הדרך השנייה מותר מסיים המשתבר נכון להחמיר ולכן יש להיזהר מלברור את החלמון מהחלבון על ידי כלי כדי לטרוף אותו ולשפוך אותו לתוך הקפה כמו שנוהגין אחרים במקום חלב באופן שאין בזה משום מחשש בישול כמו שנראה בסח כי זה כמו שלמדנו שם כי זה אסור משום מחשש בוירו אבל זה הכל אם הוא עושה זאת עם קליק כמו במסננת אבל ליטול את החלמון בידו ולהכניס לתוך הקפה זה מותר הוא מקיים את שלושת התנאים זה בורר אויכל לאלטר וביד הוא הדין שמותר על ידי עירויים מקליפה לקליפה כמו הדרך שעושים זה גם נחשב כבויר רבי יודוי כמו שלמדנו בשיעור הקודם שברירה על ידי עירוי מכלי נחשב כבי מובמגריש שלי שחלמון וחלבון של ביצה מבושלת הם כן לכול העל ממין אחד ואין הפרדה ביניהם נחשבת כברירה ונעבור לסעיף תזכ כאן נלמד שאין איסור לברוא תוך כדי אכילה ושתייה. אומר המחבר מים שיש בהם טולים אסור לסנן אותם בשונה ממים צלולים כי יש בהם תולעים אי אפשר לשתותם כך אבל מותר לאשתוון על דמפה בשבס הוא מצמיד מפה לפיו וכך הוא שותה זאת דלישר בירר ומשמר משמרס אלא במתקנון כדמכי לאשתיה שהוא מכין את האוכל מכין את השתייה אבל בשעת שתיה מעקבספסיקונס לתכפיב איזה מעין מלוכה הוא מותר אפילו שהוא משתמש בקלי למיס שולחונו חוסק רק באיסור של בוירו ובזה אין בעיה אבל באמת יש לדון ב עוד שתי דברים קודם כל מלאבן כמו שלמדנו בסימן שים ביז שריוסוי זוקי בוסוי אז אומר המשתברורו כמו שראינו בסימן שין ביז שיטסרישוינים שבאופן שאין לכלוך המפה נקייה אין איסור של איבון על ידי הרטבה ואם כן לפי דעסה אוסרים שם גם בבגד נקי על אסור לעשות כן אבל דווקא במים האם מדובר ביין ושם מאשקים לכולם ממותר כמפה לא מתלבנת על ידי שרייתם למיסלי רבי כותב להקל גם במים אפילו לדעת האוסרים שם כיוון שזה רק מים מועטים רק במקום הנחת פיו מקום התחק יש להקל כול מתכוון באמת לכביסה עוד נושא שיש לדום בו שם היסחות אומר הבס יוסף כיוון שהוא לא נשחה במים רק דבר מועט מהבגת כדי נחת פיו הוא לא חושש לכסוכתו אבל אומר המשתברורו אם הוא רוצה להבשיל את השרבול שלו, לקחת את השרבול עם השרבול שלו להשתמש, זה כן חוששים שם היסחות כי אחר כך זה מצאר אותו בלבישת שרבול רטוב. אז זה אסור לעשות. אז מה ראינו שתוך כדי אכילה ושתייה מותר? אבל לפני השתיה ואכילה אסור. ולכן אם נופל זבוב או דבר אחר בתוך מאכל המשקה לא יסיר את הזבוב בין ביד בין בכלי. כי זה בואיר פסולסמו איכל אפילו שהולך לאכול האלטר אלא מה העצה כמו שכבר הזכרנו התז נותן עצה שיוציא את הזבוב יחד עם מאכל או המשקה שסביבו וזה מותר ובזה נאמרו שתי דרכים למה מותר החזון איש כותב כמו שדיברנו זה לא משום שהזבוב נחשב כמאורע בכל המשקה כאז אתה מתנקן חלק מהמשקה אלא הוא נחשב כמורב רק עם המשקה שעל גופו ושבין כנפיו ולכן כשאני מוציא אותו עם קצת מהמשקה אז אני בכלל לא עושה כמבירו משום כך דעס הגרשה הזוהר בורך שאם מפוזרים הרבה זבובים במשקה אסור להוציא אפילו אם נותל כל זבוב מעט משקה כי באופן זה חשובים הזבובים כמורבים כל המשקה ואם יוציאהם אף אם יוצאים מעט משקה עמהם הוא מתקן את המשקה הנשאר אבל באמת הפרמגודים כותב שהטעם שמותר להוציא את הזבו צת ממשקה ומשום שאיסור ברירה הוא רק שמפרינים את כל הפסולת מכל האוכל אבל כשיש תערובת אוכל לפסולת הוא מפריד רק מקצת מהפסולת או מקצת מהאוכל הוא משייר בתערובת אוכל ופסולת אינו עובר על איסור ברירה דהיינו הוא סבר שהזבוב נחשב כמעורב בכל המשקה וכשהוא מוציא אותו יחד עם קצת מהמשקה הוא לא מתקן את כל המשקה כי הקצת שהוציא ביחד איתו הוא לא מתוקן זה ההיתר עוד מובא כמר לישיב שפקק של בקבוק וכדומה שנופל לתוך נוזלים מותר להסירו זה דבר גדול הוא לא נחשב כמעורב עם המשקה וזה לא דומה לזבוב שנפל למשקה שהמשקה נכנס בין כמפי הזבוב והרי הוא כמעורב בו עד כאן הדף היומי.
לצפיה בתכנים נוספים:
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה