הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
האם מותר לפתוח פחית שתייה בשבת?- שי"ד ז' - י'
[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סימן ש יד סעיף ז כמו שדיברנו בתחילת הסימן יש מחלוקס הראשונים האם יש בנינוסטירה גמורו בקילים אם זה לא כלי גמור אם זה מוסטיקי לכולם מותר אבל כשכלי שלם מחלוקס הראשוני המחבה נוקט לחומרי אז פוסק המחברו חויסו מויס שבקילים אם יש כלי שהוא חתום חותם כגון שידו טבור מגדול אז אם באופן הוא שהכיס שלהם קרושו בהם בחבל אז אין בעיה אפשר לעשות את אחת משלושת העצות יוכו להתירוי מותר לפתוח את הקשר של החבל כיוון שזה לא קשר של קיומק עשוי לפתוח את הדיר אוי לחות חווי בסע כי מותר גם לחתוך את החבל ואין בזה משום מסויס כי זה לא סתיר גמורו חבל זה לא כלי שלם זה לא כלי גמור וזה אין איסור בכללים לכוללמה אוי להעתיר כליתו של החבל אבל דווקא כשירס חבר שאין לזה חשיבות של כלי הפוסח של מתכס אבל אם זה נעול במנעול מעץ או מתכת אוסו להפקיע ולשבר בשבת דבקנ משגמור וסתירגמורו ומטעם זה אוסו לעסיר הצירים שכוירים גונזי שאחורי התיבות עם נאבד המפתח זה כמו לשבור את הפותחת זמן משום סתירה כמו כן להחזיר דלת כלי על צירה יהיה בזה משום בניין אבל ויש מתירים בזו, הם סוברים שזה לא דומה לשבירת פותחת וזה סתירה גרועה כיוון שהוא לא שובר שום דבר הוא רק מוציא את הציר ממקומו לכולל גם לדעס המתירים אסור לגבוע את הצירים או את המנעול במסמרים לכלי כדי תיקמונה וחיודם כותב שזה בלוחדיריסה ולכן אפילו על ידי גוי לא נתיר בשום אופן גם לא מוקם צורר גודל עכשיו כך המחבר כתב שאסור לשבור פותחת של עץ כאן הוא חוזר ומביא את המחלוקס הראשונים שהזכרנו כדי לסיים שלידי גוי אפשר לקל אז אומר המכבר ושבירספוסוי של תיבוז ושאר כלים יש מעטיר כי יש רישונים שסוברים שאין סתירה כלל בכלים גם לא בכלים שלמים ויש אוסו כמו שפתחנו לאיל ואפילו שהמחבר סותטה מתחילה אז הוא מביא את המתירים כדי לסיים ויש להתיר על ידי אינו היהודי אז בפשטס על ידי גויים מותר בכל מצב כיוון שלעניין אמיר להקום סומכים על הראשונים שמתירים גם סתירה גמורה אבל יש אומרים שדווקא בהפסד מרובה או שנחפז הרבה לצורך מצווה שאז מתירים כל שבוס על ידי גוי אז כוונת המחר להתיר על ידי גוי כל מה שדיברנו זה לשבור את הפותחת אבל מנעול שנתקע רוצים לפתוח אותו בסכין במחת גדול זה מותר בכל מקרה ואפילו בדלת של בית ששם לכולם מישבים וסתירה זה לא נחשב דף כסטירה לפתוח את המנול סעיף חס כאן נלמד לגבי תמרים שלא יתבשלו לגמרי עושים להם כזה כלי מכפות תמרים כמו שעושים קוישקל ללולב אז חויסולי של תמורים וגרווי גרויס עם הכיסוי קושו בחבל מתיר וסויסר שרשר החבל וחוך אפילו בסקין אז זה כמו שראינו בסעיף הקודם כאן המחבר רצה לנקוד זאת כדי לסיים חידוש יותר גדול בסעיף הקודם למנו למדנו שלשבור את הפותחת אסור אבל כאן ואפילו גופון של חוסלו מותר גם לקרוע שכל זה כמו ששובר אגואיזם אושקידים כדי ליטול לא יכול שבוהם כמו שלשבור קליפה לא נחשב כסויסר קר גם החויסולוס נחשבות כקליפה אבל דווקא אלו שהם לא כלים גמורים כי הם אינם עשיים אלא שיתבשלו התמרים בתוכם אבל כלי גמור כבר סתם המחר ברש הסעיף הקודם לאיסור רק על ידי גוי הוא יקל מחצלת שתופרים בה את הפירות מסתפק הפרמגודים אם זה דומה לחויסולוס שמותע או לכלים גמורים למיסה הפרמגודים טואם שדווקא חוטלות שעשויות לצורך בישול הפירות אבל אם עשויות לאחסון הפירות וכדומה אז זה כן נחשב ככלי כי דווקא אם זה שומר את התמה ומבשל אותו אז דינוק כקליפה ולכן הוקשה לו מה שולחן ערוך כותב של תמורים וגרויגרויס גרויגרוז הרי תמאים שכבר נגמרו כבר והתייבשו אבל באמת האגויס מוישה וחלקסינק חולקים עליו והם כותבים שכל שלא נעשה הכלי אלא לצורך הפירות שבתוכו בלבד ואחרי שאוכלים את הפירות זורקים אותו הרי הוא בטל הפירות ונחשב כקליפה של הפירות ולא משנה לאיזו מטרה נעשה ומטעם זה מתאירים לפתוח קופסאות שימורים של סרדינים וכדומה שכיוון שהדרך היא לזורקן מיד אחרי הוצאת האוכל הקופסאות משמשות רק לצורך האוכל שבתוכן ומבטלות לאוכל ודינן כוחויסולוס וכאין זה כתב בשוט מחסי צחוק ודין דעס הגרשה זבוך סעיף טס כשצולים לפעמים קושרים את זה עם חבלים מותר להבקיע ולחור כשרי השיפוט שקושרים בטול ביף הצלוים כיפסיקת חוט מותר בדבר תלוש מותר כמו שראינו בסעיף ז' וגם בזה מי שמלכס מחתר זה שהוא חותך את החוט הוא לא מקפיד על מידה מסוימת הואים פירות שקשורים או תפורים יחד בחוט מותר להתיר או לחתוך את החוט כותבים הפוסקים מי שמבקש העצים לחתיכות גדולות אז האיסור רק מדרבון משבוב דדכול אם הוא חותך לחתיכות קטנות חיה משום תויכן אם הוא חותך במידה מסוימת שהוא מקפיד עליה אז בכל מקרה בין קטנות בין גדולות חייב משום מלך סמחתך גביעי לבן שמיוצרים בזוגות וביניהם יש חריצים כדי להקל על הפרדתם דס רגשה הזו באורשב הפי שכשמפרידים אותם זה מזה נחתחים הם בקו ישר אין בפרדה בהפרדתם משם איסור מחתך כי אין כוונת המפריד אחותכם דווקא בקו ישר הוא עושה זה מקום החרצים כי פה יותר נוח וזה לא בכלל מקפידלמידו שזה התנאי היסודי לאיסור מחתך וכך גם כותב בשו תור לציון מעידה רדס הגריש שלישיר שמכיוון שהגבים נחתכים בקו ישר ודעתו להפרידם דווקא מקום זה בכלל מקפדלמידו ויש בהפרדתם משומיסו מחתך וגם משומיסו מקה בפטיש כמו כן הגרש וזנה גם מחמיר בכך אבל הוא אומר שאין בזה ייסור מדיריסה רק דומה למחתר ואסור מדרבוננו כמו כן נחלקו אותו דבר לגבי פתיחת פחיות שתייה באמצעות לנשיכת הלשונית הגרשה הזו בוכמתיר מהטעם הנל כי אין לו עניין דווקא בסימון המודבע בדווקא הוא פותח שם כי יותר נוח לו טעם שני שם זה מישהו מחתך כי מחטך זה רק שהוא רוצה יש לו עניין בדבר הנחתך כאן אין לו שום עניין לא בלשונית לא בפחית הוא רוצה שיהיה חור כשמשקה יצא בצורה טובה ביותר טעם שלישי הוא כותב שכיוון שזרוקים את הפחית אחרי ששותה ממנה בתלילה המשקה שבתוכה וזה דומה לקליפה של המשקה וכיוון שיסו מחתרך לא נוהג באויכלים אז גם לא נוהג בקליפה ואין הוא נוהגה בפחיות המידה הרדס הגרית שלישי שכיוון שבשעת הפתיחה נוצר פתח לפי מידה זה בכלל מקפידל המידו ומי שמסיר את הלשונית עובר על איסו מחתך סעיף י דיברנו על חויסומ של קילים זה הכל בקילי בקרקע יש סתירה ולכן פוסק המחבר חויסומוס שבקרקע כגון דלס של בור שקושו ב חבל אז כיוון שהחבל מחובר לקרקע יש בו משום וסטירה לכן כך יכול להתירו יכול לפתוח את הקשר דלא קשר של קיומרו שהרומד להתיר אבל אם מפקיע בחוטך את החבל משום סתירה כי זה נחשב כקרקע אבל דווקא כשעוסו לקיים המנה שלאסור בשבס אבל מנושו לקיים כלל מותר לחתוך את החבל ומטעם זה מותר להתרף שמסנו לפנטנו ושורק בתס לקיום סר שנות שם כבר למדנו את ההלכה הזו אלא זה בכלל שם ביניק זה לא עשו לקיום הם היו לוקחים את התבשילים בשבת שמים אותם בערב שבת בתנור סותמים את הפתח של התנור עם דף עם פלטה וטי סביב זה אין בשבירתית משום משום סויסר אז ככה גם כאן אם זה לא עשוי לקיים זה עשוי לפתוח אותה בשבת עצמה מותר לי לפתוח את החבל עכשיו ככה משתברו אומר מה כתוב שאסור לקיים מנ שלא לסרו בשבת אז מותר לפתוח את הקשר אשר רק לשבור אסור אז אומר המשתבור הכוונה שמתכוון לעסירו שלא בשבת למוצאי שבת אבל אם אין דעתו לעסירו גם מוצאי שבת אז גם לפתוח את הקשר אסור כי זה קצס קשר שכיומה כמו שנראה את הכללים של קשר בסימן שיז עד כאן הדף היומי [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים:
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה