הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
האם מותר לעובדים להחליף תורנות שבת בתורנות של יום אחר?- ש"ז ט' - י"א
[מוזיקה] סיעתה דשמיה סמן שז סעף ט כאן נלמד שאפילו שראינו שאסור להחשיך דהיינו לעמוד בסמוך לצת השבת ליד סוף התחום כדי שמיד מצאי שבת יוכל לצאת לעשות דברים שאסור לעשות בשבת אז זה דווקא כשרת מטרתו אומר המכב מ חשך תשפ סו מגנוס ו שבתוך תחום יש לו גינה בתוך התחום הולך סמוך אליה כדי שמיד מצאי שבת וכל לטלו שם פירות ועשבים ווסו לאח שכל בסיף התחום שו ד מינקר מילס אז ניכר שהוא רוצה לצאת ולעשות דברים שאסור לעשות בשבת א בתוך התחום לא ניכר על מ מחשיך מה שהוא מערר אז ערור ים מוטורים אבל מדובר דווקא שלא עומד ממש סמוך לגינה כי אם הוא עומד אצל הגינה אז כולם מבינים שהוא רוצה לעבוד בגינה כמו שר בסמ שים ווב שאסור לאיים בנכסיו כגו ללכת בתוך שדה וכדומה לראות מה צריכה לעשות מחר שם אסור אפילו בתוך התחום כי שם ניכר הדבר בכל גבנה שוא מחשב לעשות שם איזה פעולה כגון שהוא סמוך לזמן חרישה או לזמן קצירה או לזמן ניכוש השדה וכדומה וזה אסום שהוא צאיך אב צחו מותו טעם אסור גם בגימורי ראינו שם לטל על פתח המדינה כדי לצאת משחשיכה למרחץ שסמוך לה כך היה בזמנם הכל מטעם זה שאין כן בעניינינו לא ניכר הדבר אלא כשמכשיר בסוף התחום שאז נראה שמחשיך כדי לעשות אחר כ מצאי שבת דבר שהיה אסור לעשות אותו בשבת בכל מקרה אומר המשת בורו זה כל האיסור דווקא כוונתו באמת לזה אבל אם קבלתו להחשיך רק כדי ללכת אחר כך בלילה מותר כעצם הליכה אין בזה דבר איסור כמו שראיינו בסעיף ח זאת אומרת שררך שני תנים שתהייה כוונתו לעשות מצ שבת דבר אסור ושיהיה ניכר סעיף י' אפילו שאסור לצאת מחוץ לתחום אבל מות לים לחבירו שמור לי פירו שבתחומו ואני אשמור פירוס ש תחומי אני יכול לצאת לכאן שהפירות שלך מונחים אתה יכול לצאת לכאן שירותיך שפירותיו מונחים כל אחד יש לו תחום אחר אשוא ירב תחום למשל הם יכולים להתחלף וההיתר הוא אפילו לומר זאת בשבת ומה עיקר החידוש שלא נמר שכאילו הוא סוחר אותו זה לא נקרא לזכור אותו שהם מתחלפים ואפילו שהוא עצמו לא יכול ללכת לשמור את פירותיו שמחוץ לתחום אבל מותר לומר לחברו אם מזה משדה דובו כי לחברו מותר לעשות זאת יתרה מכך הרי גם הוא יכל לעשות זאת אם הוא לא היה בורגו כמו כן לומר לאחר לאחר שקיבל על עצמו שבת לפני שקיעה שעתידו לכתום מוצאי שבת כותב הגרש הזובור שמותר כ רבי דול לבקש לחברו שיכתוב כהת עכשיו כך למה אין כאן משום סכר שבס הוא משלם לו בזה שהוא שומר לו תמורה כותב הור שומח שיסו שכר שבס לא נאמר על מי שהתחדש יתווסף לו ממון מחמת פעולה שעשה בשבת שאם כן כאן שלשניהם להתווסף מהמון מחמד שמירתם ולכן גם מותר להחליף תורנות עם אדם אחר כגון לבקש מאדם שיחליפו בשבת במקום עבודתו במטב שמוסד בבית חולים ותמורה יעבודו במקומ ביום אחר כותב הגשה זו בו שזה מ שנסחר שבס הוא לא נותן לו דבר הוא רק פותר אותו לעבוד יום אחר לומר לו השיני ושאי לך גם בזה מתיר הרגשה זך לא נחשב כשכר שבס כי אנשים רגילים לעשות כך בהטבה בחינם ונעבור לסעיף יא כ נראה שאסור ללוד בשבת שמה יבוא לכתוב את ההלוואה א עכשיו כך בלשון הקודם יש שתי לשונות יש השלה ויש הלוואה בדרך כלל השלה זה דברים שחוזרים בעין משל שואל ספר מחברו שואל כלי מחברו מחזיר לו אותו והלוואה זה כסף שחוזר כסף אחר הוא מחזיר לו לא חוזר אותו כסף או למשל שהוא לוקח אצלו בקבוק שמן מחזיר לו בקבוק שמן אחר עכשיו כך סתם הלוואה היא 30 יום ולכן חוששים שמה יכתוב המלווה הלוואתו לזיכרון סתם ש זמן לטר שאני משיר לחברי איזה כלי אני יכול לבקש לו אתזה מתי שאני רוצה אז אין חשש שמה יכתוב אז ממילא קבו חזל שיאמר בלשון זו השו חבר אומר המחבר לאמר לני אפילו שמדובר בעצם בהלוואה לקח אצלו בקבוק שמן לא לקח אצלו כלי כי אז דמש זמן מרוב ךכ איני ברגע שהוא משנה מלשונו ואומר השיני אפילו שזה דבר שיותר מתאים לומר לוא אז כבר יש לו זיכרון שזה השיני וזה לא לזמן מרובה ולא יבוא לכתוב ללבות מגוי כותב בספ סמס שלכאורה מסמרה הנראה שמותר כי כל כשע השמה יכתוב מה אכפת לי שהגוי יכתוב אבל מכל מקום כותב שמשמעות המשנה היא שאסור דוך הגשה זור בו צידת שמותר כותר מוגן אברום מקום שנוהגים שסתם הלוואה רשאי לטבוע לאלתר כמו שנוהגים לתינו רשא לומר גם לויני כן חשש שמה יכתוב אבל בבר הלוח כותב שזה לא ברור כותב פגו משם הרש בו שבלשון הלוואה לא מועיל אפילו אם מתנה איתו שמלוה רק זמ מועט כי לא חלקו רבון התירו רק בלו שן שילה עוד כותב פרגודים שאפלו לצורך מצווה למשל ללוות ספרים לא יאמר לשון לבואה אלא לשון שילה ממשיך המכב או בלשון לז בשפה אחרת שאין חילק בין הל לשי ליני יש רק מילה אחת משותפת אז מה הוא עושה כדי שיהיה הקר שלא יכתוב צריך שהימר תן לי ואז הוא ידע שהוא לא יכול לכתוב יש לו זיכרון זכר א הוא גם יכול לומר לו תיתן לי ואני אתן לך בחזרה מה יש מובא כמהב מילוים שכל היסו דווקא בדברים ש נוהגים להשיבם בעצמם למשל דברי מאכל הדברים שנוהגים להשיבם בעצמם אז זה לא ניתן לו יצו צריך לחזור מתי שהוא רוצה אז אין חשש שמה יכתוב אבל המיסה כמו שהבנו פרגודים בספרים השמע לא כך כותב הרשה זוהר בך אם אחד דופק בדלת ואומר תלווה לי אז מותר לומר לי אסור לי להלוות לך אני יכול להשאיל ואז לתת לו את הדבר אגו וכש בשב נו הוא מפחד שלא יחזיר לו יניח משצ אבל רק יניח בלי לדבר אבל כל התר זה דווקא ביין ושמן אשר צורכי שבת דבר ש צורך שבת אסור להניח עליו משכון לצורך מץ בס ש שמותר ממשיך המח כשם ש בש מש שמה יכתוב כך אן פ בשבס וחשש שמה ם חוק דהיינו אפילו אם לבע ממנו כדי יין ושמן זמן מרובה והוא רוצה להחזיר לו את זה יש בזה צורכי שבת כי חוששים שם המחק את החו מן הפנקס כותבים הטוס פס שכשם שבלבו התירו בלשון שילה אז כר גם כאן אם הוא לא אומר לשון פריה אל הלשון חזרה יש לו הקר ולבוא למחוק כל זה דווקא בדבר שהוא מאכל צורך שבת בלי זה אסור בכל לשון כותב הגשה זוב שבזמנינו שהם מבדילים בין פריאה לחזרה אז כורה אסור להחזיר בספר בשבת ספר ששאל שרם באמירתו שמו בלשון חזרה הקר להזכיר לבעלים שלא למחוק פרח חוב לגוי בשבת כותב בשט מרשק שעשו אפילו שעכשו שו שהוא ימחק מה אכפת לי שהגוי ימחק כי יש לחשוב שמחק הלאי מפנקסו את התזכורת שרשם לעצמו אעל החוב או שהוא ימחק את החוב בשת הרו של המלווה ועל כן דן שאסור לישראל החייב כסף לבנק לומר לגוי לפרוע את חובו בשבת אפילו באופן שיכנסו עלי התשלום בזמן למיסה נשאר בצורך יון עד כאן הדף הימי
לצפיה בתכנים נוספים:
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה