איזו כמוּת מים ניתן להוסיף ליין של קידוש?- ער"ב ד' - ח'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

איזו כמוּת מים ניתן להוסיף ליין של קידוש?- ער"ב ד' - ח'

[מוזיקה] בסיעתא דשמיה סמן ארבז סעיף ד כאן נמר מחלוק האם אפשר לקדש על יין לבן בפשט אין הכוונה ליין לבן שלנו שהוא שקוף יין ממש לבן אומר המשור לכול ה המצווה לתחילה לחזר אחרי יין אדום אלא כל המח קסם אין לו אדום או שהאדום שיש לו הוא לא משובח אז נחלקו האם מותר לך תחיל לקדש הלבן ומובא כאן שלרב מעץ יין אדום היין הלבן להדים אותו לא מועיל אומר המכב מקשין על יין לבון והרמבן פוס לו לקידוש אפילו בדיעבד אפילו הוא קידש צריך לחזור על הקידוש אבל מבדי אם הוא חמ מדינה שהכל שוטים אותו אז זה לא גורע משיחו שנראה לנו שמבדילים ניו אם הוחמר מדינה הוא הדין מטעם זה מותר לקדש עליו בבוקר לכול למה לפי מה שנראה בסעיף ת שבש כריס נוהגים להקל לקדש על כל משקה שוא חמר מדינה למסה ומנה גלם כס רנו שמקדשים עליו אבל בליר במשמע שביין שלבן יותר מדי נכון לחוש לדס הרמבן שלא לקדש עליו אלא בשחק שאין לו אדום סעיף ה כאן למט העניין של מזיגה בזמנם היין הייה מאוד חזק היו צריכים למזוג אותו במים אומר המכב יין חי אם הוא לא מזג אותו הוא חי אפילו אם הוא חוזק דורל מיה הוא ראוי לכזו מזיגה שעל כל חלק של יין נותנים שלושה חלקי מים דנו רבע יין ושלוש רבע מים בכל זאת גם כשההוא חי ע מקצי מולוב ומכל מקום ייסב למזגו דהיינו מצבן המובחר שהוא יהיה מזוג שאז הוא יותר טעים ומשובח ובלבד שיה מוזו קרוי שלא יחלי שנו יותר מדי יתן יותר מדי מים אומר המשב אלה שמברכים על יין שהם בו מתיקו בעלמה הכניסו הרבה מים תמוקם מים אז מברכים הגופן לתו כיתו ש וגם לא יצא מדי קדש וללון נראה שאחד משישה יין במים שיש כאן שביעית יין ושש חלקים מים אז ודאי שזה בטל וזה שלג ז אדרבה עדיף לעשות לחי כי כך זה יותר טעים אין לנו נות חזקים כל כך למ מוב זמנינו שבית הלבי כותב שיש גם בזמני ות חזקים שניתן למוז גם אך צריך להזהר שתשאר תורת יין שבו כנס חזוניש שאפשר להוסיף עד שליש אבל לא כל היינות שווים או לציון כותב שאפשר להוסיף עד חצי מים ואם היין חזק אפשר למזוג שלושה חלקים מים על כל החלק של יין כמו בזמן הגמורה או בלבד שישאר טעם יין שבוי דס הגרי של לישי שהכל תלוי במנהג המקומות במקומות שרגילים לשתות יינות חלשים על ידי מזיגה נחשב יין עם מזגו כמו הרגילות במקומות שרגילים לשתות יינות חזקים אף יינות שבאים מ מקומות שרגילים להוסיף ביינות מעט מים נחשבים כחלשים ואינם כששרים שם לקידוש סיבוב זה יין שהיה מאוד נפוץ בזמנם יין צימוקים מקצי מולוב לקחו ענבים שהצטופפו לכתחילה לקידי זה כשר איך עושים זאת לוקחים את הצימוקים קודשים אותם ושמים אותם במים והוא תוסס אחרי ששתה שלוש ימים זה מקבל שם יין קנל שצריך לראות שהמים יהיו באותה כמות שאפשר לשים ביין אז כי זה לאה יותר טוב מיין עצמו אז צריך שיהיה בצימוקים שיהיה מעט יותר מאחד משיו כנגד המים ואם לא כן זה בוחל ותולה והאופן שמועלה מזיגה חון משיו מבואר בסימן רד שרק עם דרך אנשים מקום זה לשתות במזיגה כזו ונשאר בו טעם וריח של יין אם רק הוא מוז כך אז בות לו דיי טוי וצימוקים שכבר עירב אותם במים ורוצה לשוב לרבם כותב הגשה זור בו ששיעור מזיגת המים הוא פחות בהרבה אבל מה שראיינו שאפילו יותר מאחד משל ש כיוון שזה התאמת היין אז זה בטל היין אבל זה הכל עם כך הדרך ומשב מציין שיש נידון בפוסקים האם משערים את גודל הצימוקים כמו שמכניסים אותם אז צריך שיהיה במים פחות מאחד משישה כנגד זה או שמשערים אותם אחרי שהם התנפחו מהמים כי המים שבלים בהם הם מקלים ממש דין של יין יש פוסקים שמקילים אפילו שיש יותר משישה חלקים מים כל זמן שיש בו טם יין אבל כל ירא שמיים יזהר בזה כי כבר נפסע גם ליין הנס וגם ים רשד ליה ברכה שזה בטל ושבור מסיים שסתם יין שבמקומות ינו בוודאי יש בו שיעור ראוי ואפשר לקדש עליו מוסיף הרמו כל מה שאמרנו שין צימוקים זה כשר והוא שיש בו אם לכלוך יז קצז ולא ישריה צימוקים שכ יבשים לגמרי גם אם ידרכו עליהם ברגל או על ידי קורה לא יצא מזה שום לכלוכית רק על ידי שרייה אין לזה דין של יין וזה השע הקול רק אם יהיה בזה איזשהי לכלוכית ואז קודשים אותם מכנסים אותם במים זה יש זה דין של יין סמוקים סעיף ז שמרי יין או חרצנים קליפות וגרעינים שנו סן עליהם מים אם רו לבוח בפרי הגופן מק שמולו וע לרד שם מבואר הפרטים באיזה אופן ברכתם הגופן ונעבור לסעיף חס כאן נלמד מחלוק הראשונים לגבי שתי יינות יין מבושל ויין קונדיטון שמערבים בו דבש ופלפלים שיטה הראשונה סוברת שהיין לא משתנה לגריסה אז אפשר לקדש הישים סוברים שזה משתנה לגריסה ואפילו בפר הגופה ברכים רק שאקל אומר המחר במקצים על יין מבושל ועל יין שיש בו דבש אפילו אם נשתנה טעמו וריחו ויש שאומרים שהם מקם לם ברמבם מבואר שאפילו אם הכניס דבש כלשהו כיוון שפסול לניסוך כי דבש פסול למזבח אז פסול לקידוש ולפי דבריו כל יין שמכניסים בו קצת סוכר או דוש הוא פסול כותב מחסי חוג מדינה שענים גרועים וין מתקלקל אם לא נותנים בו כמות גדולה של סוכר אז דינו תלוי ע מכלו כזו וכמו שנראה עיקר הדין כד הראשונה הגו ומג לקדש אפילו יש לו ין החר רק שוב כבוש שיש בדבש דהיינו אם שניהם שווים היין המבושל או היין קו דיטון והיין הרגיל אז עדיף לחו שד יש שמחמירים ליים ברוך בכל מקרה הגופן אבל עניין קידוש צריך להחמיר אבל אם יש לו את שתי עינות ון המבושל או הקונדיטור משובח יותר אז עדיף לברך לקדש על המבושל או קונדיטון כי עיקר הדין כדי הראשונה ולכן אומר החי הודו מותר לבשל את הצימוקים ולסנן את היים ולקדש עליו אבל יש מחמירים שיין צימוקים לא נקרא יין עד שיהיה תוסס שלושה ימים אחרי בישול הצימוקים עם המים מובא כאן לגבי יין מפוסטר שדס הגשה זיר בוך שבזה לכל הדעות אין לו דין שמבושל כתו בריר פר הגופן כיוון שלא השתנה טעמו והוא גם לא נחסר מידתו ולכן גם מותר לפסטר יין בשביץ וגם היין נעסה במגע של גוי וכר גם דעס הגרי של ישיב שיין מפוסטר ו בכלל גזרת חזל שאסרו יין שנגע בו נוחי אפילו שיין מבושל לא גזרו על יין כזה כן גזרו כי דינו כיין גמור עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: