האם ניתן לכסות את החלות בכיסוי שקוף?- רע"א ז' - י'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם ניתן לכסות את החלות בכיסוי שקוף?- רע"א ז' - י'

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סימן רעא סעיף ז למדנו שאסור לטעום לפני קידוש יש שיטה בגימורי שאם אדם אכל בטעות לפני קידוש כבר לא יקדש בלילה צריך להמתין לבוקר לפני הסעודה אז יקדש אבל למיסה פוסקים לא כך אף על פי אומר המחבר שוסו ליתו עם קודם קידוש ם טועם מקדש מתי שהוא נזכר אפילו בלילה ולא ימתין עד המח בוק לפני האכילה כדי שיהיה קידוש לפני הטעימה ומה שמ הפוסקים לא דווקא אם הוא טעם לא אפילו מעבר אכל ושתה סעודה שלמה גם כ קדש אחר כך ומובא גם השולחן הוך רב שאם הוא אחל סעודה ומיד אחר כך הוא נזכר שוא לא קידש ווא מקדש הוא לא צריך לאכול עוד סעודה כי זה קידוש מוקם סודה בין הוא סעד לפני קידוש בין הסעד אחרי קידוש בשיעור הקודם למדנו מחלוק אם הוא אכל סעודת חול האם אפשר לסמוך על זה כקי שמוקם סודה האם הוא אכל סעודה בשבת עצמה אפשר לסמוך שזה הקידוש סוד אבל זה הכל אם לא עבר זמ מסעודתו אם עבר זמן מסעודתו אז יוכל לפחות כזי כדי שקידש שמו קמ סודה אחרי הקידוש יוכל סעיף ח זמן הקידוש אמרנו בכניסת השבת אבל אם לא יקדש בלילו בן בשוגג בן במזיד יש לו תשלום מ למוחו כל היום כל היום למחרת יקדש עד בנש מושס בשמוש עצמו נזכר אחרי השקיה לפני צס הככב ש מוצאי שבת מצד גודים שיאמר בלי אזכור השם הו מלכוס בפתיחה בחתימה יתחיל ברוכו שקדון ו השם לקינו בלי השם אלוקינו וגם בסוף בוחטה בלי השם בוטו מקדש השבס מי שהבדיל בשבת עצמה חרי פגמ שנראה לא מש רדג מוקם הצורך אפשר להבדיל ואז הוא נזכר ש לא קידש בליל שבת מסתפק הגשה זוך הם הוא יכול עדיין לקדש או שרת ססר וכותב הוח שלחון שלא צריך לקדש שובכי הקידוש שהוא עושה ביום עם הנוסח של הלילו זה הוא עולה לכאן ולכאן ופשוט אומר המשת ברור שציר גם בקידוש זה שיהיה במום סודה כמו שאם הוא עושה זאת בלילה הגומר הרמו ואם הכל הקידוש של לילו המתחיל מקס הגופן מלבד ויכולו בלילה הייתה גמר מל שם מזבח וכבר לא מתאים לומר ויכולו סעיף טס כולם יודעים שלפני קידוש רואים שהחלות מכוסות מה העניין אומר המכב צורך שתהיה מפה על השולחן תחס הפס ומפה החרס פרוס אז בזה שתי טעמים בטור בשם ירושלמי שלא ייראה הפד בושתו שלא מקדשים עליו בדרך כלל אדם צריך לאכול לחם ולשתות יין הוא צריך להקדים המוצי קודם לגופן כאן מקדימים אז הפת מתביישת אז צריך לכסות אותה שלא תראה לכן אם הוא מקדש על הלחם הוא לא צריך לחשות במפה אבל יש עוד טעם שכתב הטוש הוא זי חלמן שם מונח בקופסה טל מלמעלה ותל מלמטה אז גם כאן מפה מלמטה המפה שפסה לשולחן מספיקה גם אם יש רש בין החלות למפה והמפה מלמעלה ולפי זה גם אם הוא מקדש על הפת צריך לחסות במפה וכן נוהגים עד מתי צריך לכסות אגוד משמע שלכל הטעמים אם הוא מקדש על היין מספיק שיהיה מכוסה עד אחרי קידוש בחיות משמע שלפי הטעם של זכל המן טוב שיהיה מכוסה עד אחרי ברכת המוצי כמקדש על הלחם מובא כאן מאוד מעניין המשת בורו איך הולך הסדר כמקדש על הלחם יניח דיו על המפה שמעל הלחם ויאמר ויכול וכשמגיע למוצי יגלה את הלחם משנה יניח ידו עלם ברך המוצי וכשהוא אומר את השם של המוצי גביע שניהם למעלה עד שגמור את השם ואחר כך יניחם אחרי שגומר המוצי יחזור ויחסה ויניח את הידיים על המפה עד שיגמור את הקידוש ניילון שקוב וכדומה רב ניסים אומר שלפי הטעם שלו תראה הפס בוא אשתו זה לא לא מועיל כי למיסה רואים את הפת היא עומד לפניו גלוייה רק לפי הטעם שזה חלמן זה מועיל הגשה זור ב שובר שבכל מקרה לפני שני הטעמים זה מועיל אנשים רבים שיושבים סביב כמה שולחנות ויש לפני כל אחד פת כותב ביגוס מוישה שאף אם יוצאים מרחובת קידוש מאדם אחד כולם חייבים לכסות את הפת לפניהם לפי שני הטעמים מאידו תס הגרש הזר בוך שלפי הטעם שלא תראה הפס בו אשתו לא צריך לכסות אלא של המקדש שמי שטועם מהיין ולמס הוא כותב שנהגים להקה לא לכסות את הפת הנמצאת השולחנות האחרים בקידוש עושים בדרך כלל בשבת בבוקר בבית כנסת המיני מזונות ואין הקהל טמים מעין הקידוש דע זור שלכל הטעים לא צריך לחסות לפי הטעם ש תרפס בו אשתו אז לא טעמים מהיין לפי הטעם שהכיסוי זה חלמן אז דווקא לחמיש צריך לכסות זה היה מן לא מזס בסעודה השלישית כותב חוחון שלא נהגים לכסות את הלחם אפילו שלפי הטעם של זחל למן כן היו צריכים לכסות למס עיקר הדין כפי הטעם של בושת הפס וזה לא שייך כי לא מקדשים על היין כח נהג החזון אש אבל האיש לבו מ בוצץ כותב שנכון לכסות את הלחם גם בסעודה שלישית סעיף י אז קודם כל דיני מקדש על מו לייין כמו שער של ברוחה צריך שיהיה מלא אם הוא לא מלא עדייף להעביר לכוס אחרת שיהיה מלא אם אין לו אחרת יכול לקדש גם על לא מלאה אם יש שם רביעיית כמו שנראה ללון שלא יהיה פוגו ממשיך המחבר אם שתה מישהו מהיין הוא נפגע ובסימן קפ ביז מבואר הכל דינים איך אפשר לתקן מש דחק אין לו יין אחר והוא לא יכול לתקן את היין הזה אז אפשר לקדש על פגום הפר מגדים כותב שבקי של ליילו יתכן שעדיף לקדש על לחם אאשר על יין פגום וטון אומר המחבר כל מה שטון כו של ברקה סמוז מה שמבואר בסמן קפג למשל שצריך שיהיה שלם ושיהיה מודח היטב מבפנים בחוץ וגם אם ריקה ואין בה שיעורי פת טוב דיכה אלא אם כן היא צחה ונקיה ולכן אומר הניסים אם הדיחו את אחרי הקידוש של לילה לא צריך לחזור לדרכה למחרת לפני קידוש היום כמו כן הם הדיחו את במוצאי שבת והניחו אתות המקום שמור היא לא צריכה הדחה נוספת לפני הקידוש כיוון שיא צחו ונקיו בסימן טוף הגים לחות ל הסדה מבואר שאם יש ב שערי משקי יין של מצווה לא צריך לשטוף אותה רק אחרי לפני שלישית צריך לשטוף כי יש שמה שעריים של הסעודה אם שטוח חרי מהכוס אדם עשה קידוש ונשאר שמה שיריים אדם אחר רוצה כעת לקדש הוא כן צריך לשטוף אומר הרגשה זוהר בורך כר אמרו חזל שסכנה לשתות משל השני אפילו שלא לא אכפת או צריך לשטוף עכשיו עוברים לסדר הקידוש ומר ויכולו מאומד כי זה עדות על יאת שמיים וארץ עדות צריכה להיות מעמדת אפילו שהוא כבר אמר זאת בתפילה חוזר ווא אמרו שני טעמים כדי להוציא בנ בני ביתו שלא יתפללו שניים בשם המדרש צריך לומר ויכולו שלוש פעמים בתפילה אחרי התפילה ועל אם שכח לומר ויכולו התחיל בגופן אז באמצע הסעודה יקח יין ויאמר ויכולו אחרי ויכולו ואחר כך אומר בופרי הגופן ואחר כך קידוש בקת הקידוש הגור אומר הרמו ויו למו בשס הקידוש ויסו טוב לישב שני טעמים קודם כל זה יותר קידוש בוק סודה שהוא יושב מקום סעודתו ומקדש בביאור הגרו הוא כותב כיוון שהוא מקדש והוא פותר אחרים אם הוא מקדש לעצמו אינו חנמ יכול לעמוד אם הוא מוציא אחרים הוא מוציא אחרים גם בברקס הגופן וזה מבואר בסמ קסז שצריך שיאבו כולם בישיבה כדי להוציא אותם על לפי זה כולם צריכים לשבת אבל זה לא מעכב בדי עבד כיוון שהם קבועים לקידוש העקביות מועילה גם גפן כ מבוא בטופס אבל צריך להזהר שקב השמים עצמם יחד בית הקידוש כדי לצאת ו שיהיו מפוזרים מפורדים והולכים אחד נה ואחד נה צריך שיעמדו על המקום למסה כותב הרמו וגמלי ש בקידוש אשו שמ ויכולו לא כמו שהמח כותב שאומרים ויכולו מעומד כיוון שכבר אמרו בית הכנסת מעומד לא מקיזים שוב ואומרים אותו מיושב כמו שר הקידוש רק שמתחיל אוד קצס לכבוד השם כי מתחיל עם יים השישי וחול השמים ו ונרמז שר שטיס אז את זה אומרים במידה ואז מתיישב וכשמתחיל קידוש יתן אינוב ב נירוס בנורות השבת זה סגולה לרפואת העיניים שם קהו מחמת פסיה גסה למס רבה כותב שלא מדקדקים מסתכל עלי הנרות ובש הקידוש עצמו יתן עניו בקוס של ברוכה וכן נראה לי קפג סד שם מבואר שהמטרה היא כדי ש ישיח דעתו כותב רבלי סמ קרליץ שמי שצריך לומר את הקלוש מתוך סידור לא צריך להבית בכוס כין בכך הסחת הדת אבל ה הוסיף שבכל מקום הדיף ל ד ד הי [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: