האם צריך לכבות את אור החשמל לפני הבדלה?- רח"צ ד' - ו'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם צריך לכבות את אור החשמל לפני הבדלה?- רח"צ ד' - ו'

[מוזיקה] בסיעת דשמיה סמן ר חסד עיף ד' כמו שהזכרנו בשיעור הקודם אומר המחבר אין מבכי ע הנר ב מוצאי שבת עד שוסו שיהנו לאורו דהיינו שסו מוכל ור בדי שוכ להקיר על ידי האור בין מטבע מדינ זו למטבע מדינ חרס ואפיל אם הוא עומד חוץ לבית כל שור גדול שיוכל להכיר מקום שעומד זה נקרא שונה רו יכול לברך ולכן אם יוצא בריקס הבדו למאחרים ורוצה לצאת מהבדל גיקס מו מריש יקרב עצמו אצל האש כשיעור זה כדי שיוכל לצאת גם ברקס בו מויר היש ומה שכספי אומר המשת בסוף סמר שז שם הוא כותב שאם הוא רחוק מהנר לא יכוון לצאת ברכת הנר ל יאחר את הברכה לאחרי הבדול שסמוך אצל הנר סעיף ה כאן נלמד יסוד גדול אין מורכן על הנר ש מלס נר שהודלק באיסור בשבת אפילו בנ שמו שרק ספק שבת אז אי אפשר לברך עליו ואפילו בד ברך לא יצא צריך לברך שוב על נר ששבת או שהדליק אותו מוצאי שבת אבל דווקא מלכ סר אומר המכב פוק להוציא אור שודל לח ליולדת ולחולה שק שודל ר אז אפילו שודל בשבת עצמה מבל עכשיו כחי דולו אז אם הם סקונה המדובר דווקא שהדליק על ידי גויים אבל על ידי ישראל כיון שאסור להדליק בשבילם זה נקרא שלא ישוב עש מלכ שבירים אם יש בהם סקונה אז אפילו עדי ישראל וכל שכן עדי גוי ואין הבדל אם הדליק הגוי להחולה במדורת ישראל או ממדורה של עצמו בהמשך נראה הבדלים זה הקום מוצאי שבת כיוון שלצורך ישראל הו בהתר ודלק אין הבדל מוב כ מגרשה זורר בוך שפם הדליק נר שמן בשיעור שיכול לדלוק כל השבת ואין החולה זקוק לנר אלא ללי בשעת החשכה זה נחשב כשבת מל כין שיו מרב בשיעור ג בור כלל ד התה בתר אב אומר המח אם הדליקו אינו יודי בשבס אפילו לצורך עצמו כ שא מדקו ישראל לכס מק ולא מברכים עליו זה חידוש גדול אפילו שגוי מדליק לעצמו שין בזה שום עבירה אדרבה גוי שוב בכל זאת הנר לא נחשב שוב מלך רה כאילו יהודי היה מדליק זהירה ואפילו אם לא יודעים ברור אם הגוי הדליק ו בשבת מסת הוא הדליק זאת בשבת אם זה כעת דולג מוצאי שבת אבל דווקא זה נעשה על ידי מלאכה אבל אור שנדלק בשבת עידי שעון שבת כותב הגשה הזר בור שנחשב כנר ששבת מלאך סירי כי דוקא אם נעשתה מלאכה על ידי אדם אפילו שהוא גוי אז זה נחשב שמלכה הקדוש ברוך הוא מקפיץ שלא תעשה מלאכה שלא תיגע אדם מחמתה אבל אם זה נעשה מעצמו אין בעיה כמו כן הוא כותב שאור שהודלק עדי ישרל באיסור בגרו ייתכן שמותר לברך עליו שאיין זה בגד בלוחה ממשיך המחבר ואיין מורכן על אור של אבוד גילולים אפילו אם הדליקו זאת רק מוצאי שבת למה כיוון שהודלק לכבוד הבד זורה אסור להנות מזה אבל דווקא כשהשבת קשורה בנר או בגחלת של הבוד זורה אז כיוון שהגחת או הנר זה דבר שיש בו עמיש שהשלב קשורה בו חל האיסור גם על השלת אבל אם ישרד הדליק נר מ נר של גוי מותר לברך כי כאן אין את ממשו של האיסור רק השלהבת לחוד השלהבת אין בממש אבל המגון ה מצדד זה הכל בדיעבד אבל לכתחילה אסור להיסטוריה להדליק נרו מנר שלבד זורה כי זה נחשב כנוי סעי וב כאן נלמד לגבי נר שגוי הדליק אז למעשה כך נר שגוי הדליק באמצע שבת אמרנו הוא נחשב כלא ישבעס מלכ סו ואסור לברך עליו א באמת כמו שנראה בהמשך בשת בורו מעיקר הדין היה ש לברך עליו כי הרי טבע האש שהיא מתוספת כל הזמן אור חדש אז אני מברך על האור החדש שהיא תוסף אחרי שבת אבל גזרו חומים אותו עמוד רישן דנו שיבוא לברך סמוך לחשכה מיד באוד שלא תוסף היתר ולמסה בגדר עמוד ריש מובה גרשה זר בוך שאי אפשר לומר שהיא הלהבה הראשונה שאם כך לא תיתכן מציאות של עמוד רישן שהרי מסתבר שלא גזרו חומים אלא הנר שהודלק על ידי גוי קודם בנש מושס ל ישראל אינו מברך עליו זמ שהו ודאי לילה ובאופן זה ודאי שנגמרה כבר הלבה הראשונה לכן הוא כותב שכל זמן שלו כלב הנשרף הפתיל שהודלק בתחילה זאת אומרת הפתילה נשרפת ואז יורד קצת יותר למטה כל זמן שלמעלה הפתיל שהודלק זה עדיין דולק זה נחשב כמו רישן ולפי זה פתילת נפט או חשמל זה תמיד עמוד רישן אז למה ישה כך פותחים עם מתירים עוד מעט נראה האיסורים שני טרים אויבת קחוב עם גוי שגצ שבס מישראל מנר של ישראל אוי ישראל שהדליק מובת כחו מגוי שהיה לו נר שהדליק באמצע שבת וישראל הדליק מזה בשני אופנים אלו מבורכים אולוב אז באופן הראשון החידוש שאפילו שעוד מעט נראה שלא מברכים על אור שהדליק גוי מגוי אחר אפילו שהגוי דליק מצאי שבת והוא דלק בתר שם גוזרים אוטו הנר הראשון שדלק בשבת אבל כאן זה לא שייך כ מדליק מישראל אז מותר אבל מדובר שלא הדליק הגוי מסיבת גוי אחרים כי אם כן אז תם מסיבוב גילולים לבוד גילולים כמו שראינו לים סומי ולכן אסור לברך על הנר האופן השני ישרל שהדליק מגוי אפילו אם הגוי הדליק את הנר שלו בשבת מותר כעל ידי הדלקת הישראל תוסף אור של היתר על מקצה האור שיש בו מהאור הראשון הוא מברך על התוספת של היתר הבל אומר המחבר אויב את כחוב שהדליק אויב את כוכבים גוי שעה לו נר שדלק בשבת עוד מעט נראה מדליק מוצאי שבת ומזה מדליק גוי ר אחר אין מורכן לוב ולא אומרים שהוא מברך על התוספת של האור של היתר שנדל מוצאי שבת כי גזרו אוו הנר של הגוי הראשון כרם על הנר של הגוי הראשון דיברנו היה אפשר מן הדין לברך כי תוס מוצאי שבת עליו אור של התר גזרו חכמים עות עמוד ראשון אז ממילא אז גזרו גם על נר שהדליקו מהנר הזה אם גוי הדליק זאת אם יהודי הדליק זאת ראינו לא שלא גזרו הבדיעבד יצא ולא צריך לחזור לברך כי זה רק גזירה כך אם גוי מדליק אפרור מוצאי שבת אז זה מותר לברך בור מורש כל אותו אש לא שייך לגזור אבל אם הדליק הגוי נר מזה האש מדליק גפרור גפרור מדליק נר יש לצדד להחמיר כי זה נחליף גם בנר שהודלק בנר שלא שבט יש כאן חידוש גדול גוי שמדליק גפרור את הגפרור עצמו אני יכול לברך לבור מרש אם מדליקים נר גפרור אז מה שונה נר זה מנר שוא הדליק מנר אחר שלו שדלק בשבת לכן זה יש לצדד לסור זה הכל מוצא שבת אבל מוצי יום הכיפורים כמו שנראה בעזרת השם בסעיף ח בשיעור הבא במוצ יום הכיפורים כיוון שהברכה היא על זה שלא יכלנו להשתמש באור ביום הכיפורים אז דווקא נר שדל כבר מערב יום הכיפורים לכן המוצ יום הכיפורים אין מבורך עם הנר שידליק ישרל מבת חובים כי הנר של הגוי נעשתה במלאכה שהו דלג ביום הכיפורים פילו שמוצא שבת מברכים על נר זה אז מברכים על התוספת של שלבת של התר שני תופה על ידי הדלקת ישראל בתוספת הרי נולדה עכשיו אז זה כמו הוא שיוצא מעצים ואבנים מגפרורים מוצאי שבת שמותר לברך עליו מהשק מוצים ום הכיפורים שאסור לברך על אש שהדליקו מוצאי שבת אז ממילא אז כאן הנר של הגוי הרי לא דלג בהיתר והיהודי שמדליק ממנו אז מעל התוספת התוספת זה אור חדש שמוציא יום הכיפורים לכן אי אפשר לברך על זה עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: