האם עיוור חייב ב'קידוש לבנה'?- רח"צ ז' - י"ד

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם עיוור חייב ב'קידוש לבנה'?- רח"צ ז' - י"ד

[מוזיקה] בסיעתא דשמיה סימן ר חסק סעיף ז למדנו שאי אפשר לברר ברכבו מרש על נר שגוי הדליק בשבת אומר המחבר אוויל במוצאי שבת חוץ לכרך מחוץ לעיר ורו אור ומדובר שהוא כל כך סמוך לזה שיכול להשתמש לאורו ו רואה אתור כמו שנראה לון שצריך גם לראות וגם שהה אפשר לענות כמו שראינו לאיל אז תלוי אם רובן של תושבי העיר אינו יהודים אין מבורכים לו כ מסתו זה הוא של גוי ואם רובן ישראל אפילו מחצה על מחצו אז תולים שזה של ישראל ומבורכים אולוב סעיף ח הוא היצ מצ מבונים בזמנינו מגפרורים מבור חילוב כי תחילת בריאת האור הייתה מוצאי שבת על דוד מישן גם על דרך זה שהקיש שבנים זה בזה אבל במצ ם הכיפורים אין מבור לוב כי מצ ום הכיפורים כמו שדיברנו לא התה אז תחילת בריאתו אלתם הברכה לפי שכל היום היה אסור להשתמש באור ועכשיו אותר לו לכן אין לברך אל באור ששבט והינו שהה דלוק בעוד יום ושבת כל ם הכיפורים שלה היה אפשר להשתמש בו עכשיו הותר להשתמש בו לבשל עדו וכדומה סעיף ט כולים אבס כל כך שילו מכניס כיסם ביניהם ונדלק מבור ם זה נחשב כאור אבל והו שעשוים לאויר אבל אם עשו אותם כדי להתחמם או כדי לבשל בהם אין מברכים כי אפילו על נר אין לברך אם לא עשוי להעיר כמו שנראה בסעיף יא ואם בירך על נר שאנה עשוי וירו כתר פרגודים שריך לחזור ולברך אך למיס נשאר בזה בצורך יום נרות הבדול בזמנינו שהם מדליקים אותם כדי להאיר רק לצורך הברכה כותב הרוח שלחון שכיוון שהם מדליקים אותם אלא בשעת הודולה לצורך מצווה מוכח שלצורך אורם עושה כן כדי שירו בשעת הבדול ואפשר יהיה לברך עליהם וכן דס הגרש זר בור שאף שהם מדליקים אותם לאור בזמנינו ודאי שיש חשמל מכל מקום כיוון שעיקר הדלקתם מצורך הברוכה נחשבים הם עשויים לאירו הוסיף שמכל מקום נראה שעדיף לברך על נר שהודלק ממש כדי להעיר בו לכן יש כאלו שנוהגים לכבות את החשמל עוד מובא כאן שמדליק קיריים של גז שעשויות לבישול לצורך בקת הנר הסתפק הגשה זוהר בוך אעם רשי לברך כרי גם נרות ההבדלה שלנו אינם עומדים לעיר אלא רק לכובד ואף פי כן מברכים עליהם כי הודלקו לצורך הברכה אם כן לחורה הוא הדין שיש לברך על כל להבה שולקה צורך הברכה אז אם הקרים דולקות כדי לבשל עליהם אז אי אפשר אבל אם הוא הדליק את צורך הברכה אז הוא הסתבר שכן איהיה אפשר לברך א הוא נשאר בספק סעיף י אור של קבשון בתחילת שריפת הלבנים אין מבורכים שעוז אינו וסו ר אלא לשרוף את הלבנים ואח שנשרפו ז אוסו השירים זאת כדי שיעיר או מבלו סעיף ד א נר ביס הכנסת אז כאן נראה שתי שיטות אם ישם ודחו שוב מבלו שאז נעשה על העיר לצריך ודחו שוב ואם לא נעשה כבוד השכינה אי מבכי ויש אומרים בהיפך שיש אדם חשוב זה נסה לכבודו ולא לעיר כשאין אדם חושב זה נעסה לעיר אומר המשב אם מכבה את הו יחזור דלינו לצורך אבדולה וודאי שמותר בכל עניין ורואים מכאן שכל כי גבנה למשל שמדליק נר בביתו לכבוד אדם חשוב שבא אליו הם מברכים עליו כותב בבס יוס בארצינו נהגים להדליק בבית הכנסת נר מיוחד כדי להבדיל עליו נר שבמדרש בימינו אומר המשור מסתבר שתלוי לפי המקום אם לומדים שם בשבל זה שיעיר להם אז אפשר לברך מוסיף המחבר גם באופן שאין מברכים לפי שתי השיטות או כשיש אדם חשוב או כשאין אדם חשוב ואם יש שמוש שיכל שום עושים זאת כדי שאיר לו שיוכל לאכול והוא לא אוכל בתור בית הכנסת אמר משבור זה אסור אלא בחדר הסמוך שזה מעיר לשם מבור כילו כי זה עשוי להעיר לשמש גם והוא שלא יתי לונו זרח השום כי אם יש לבנה השמש לא צריך לור הנר אז שוב זה נעסה רק לכבוד השכינה אז מה רואים כאן שנר שוא הן לצורך כבודו של השכיל דם חושב והן לצורך השמש לשתי המטרות זה נחשב כנר שרו מבורכים עולו אבל עוד מעט נראה שנר שעשוי לכבוד המת אפילו שמוליכים את המת בלילה וצריכים את הנר גם לעיר את הדרך אז שתי המטרות לא מוברחים אז לכה יש כאן סתירה המוב כאן שתי תירוצים מספר יודוב של מוישה תירוץ ראשון בנר של מתים גם הצורך לכובד וגם הצורך להיר שניהם צורך המם אז באופן זה נחשב הדבר כנר שהודלק לצורך כבוד שאם כן כאן הנר שהודלק צורך אדם חשוב ויש בבית הכנסת שמ שאוכל אור הנר זה שני עניינים נפרדים אז כל עניין ידום בפני עצמו אז זה נחשב גם כנר של אוירו עוד הוא תירץ שבנר של מיסים הצורך לאיר והצורך בכבוד שניהם באותה שעה אז זה כנר שנעשה לצורך הכבוד מה שאם כן בודום חושו ושמש או לכובד השכינה ושמש הצורך של כבוד דמ חושו ו כובד השכינה זה בזמן התפילה ה צורך להי רבו אכילת השמ ' אחרי התפילה כשהוא אוכל אז כל שעה דונת לעצמה ובזמן ש דולק צורך השמש זה נחשב כנר של ירו מביא המשת בורו מהראש ויקו החונים שבזמנינו אין מברכים כלל על נר שבית הכנסת כי מדליקים זאת רק לכובד והורה יש מדליקים זאת גם ביום אבל זה הכל באותם שדולקים לפני העמוד זה רק לכבוד אלה שמדליקים אותם לתאורה כל אחד לוקח לעצמו בזמנם של הה חשמל אז דיי שאפשר לברך וכמה אנשים כשנים בזה שלוקחים מנרות של העמוד עבדולה ונכון לעשות כן אבל ולה אם יש לו נר לאויר ווצה לקחת משם כדי שיהיה ל וקו אין להקפיד על הצירוף ופשוט שעל נר ורצ נר נשמה אין לברך כי הוא עשוי רק לז חניש מסמס ולא להיר סעיף יב כמו שהזכרנו אין מבורכים על נר של מיסים שיסו יר רק שמדליקים זאת לכבוד המס לכוך מס שלי פנר איו ציאו ביום אז אפילו שלמעשה ציאו בליל בנר אפילו שיש גם מטרה לעיר אז כמו שדיברנו אין מבורי כי גם ביום הי מלכים לפניו אזה רק לכובד הקופונים זה גם לו כמו שדיברנו אבל באמת אם ביום לא היה מוציאים לכבודו ורק בלילה מוציאים אז אין לא עיר כותב משדי נר שמדליקים לכבוד החתן בחופה אין מבורכים כזה רק לכובד סעיף יג סו מעבר אינו מברך כי צריך יוסו לארי עד שיכול להכיר במטבע למטבע כמו ש בסעיף ד' ובעבר זה לא שייך למעשה ניק סלונה מובא כן מסמן טוב חבוב שסו חייב לברך אפילו שהוא לא נהנה כ הברכה נתקנה על חידוש הלום וגם הוא נהנה מהלבנה על ידי שאחרים רוא בעזרתה את הדרך יכולים להליכה לרה אז למה כאן לא המסביר הבי לוך המרשל שיש לחלק בברק סנר שתלויה בראייה עם הנעה וזה לא שאר בסו העם ברכת הלבנה שאינה תלויה אלא בהנעה לחוד הלוח מסיים כיון שש חולקים על המרשל שעיו לא יברך קידש לבונה לכן טוב שיצא אסו ברקס הלבונה מאחר הפרגון נשאר בצור יו מבי משת בורו אם יכול להוציא אחרים מברכה זו כיוון שהוא בעצמו פטור מן הדבר סומ שרוצה להוציא בני ביתו הקטנים מדי חובתם מדין חינוך אז וודאי שכותב הכפ חיים שודאי שיכול וזה לא הפסג בין הגוף לכוס כיוון שזה צורך ההבדלה וכל זה דוק ביקס בו מיש כל ה מדובר כאן על עיו אבל שר הבדול ודאי שגם עיבר אומר סעיף יד אוו יוש בסמדר יושבים ולומדים והביאו להם אור מה הקשר אור למה לא עשו זאת בדולה אומר ה משתבר שתי אופנים או שכבר הבדילו על ואז לא היה להם נר וכעת יש להם נר או שהם יודעים שלא יהיה להם בלילה ולא יכולו לעשות אבדול על כי כמו שדיברנו בתחילת הסימן הם יודעים שיהיה להם אז עדיף להמתין לברך על למעשה או שכבר עשו על או שלא יעשו על וכעת מביאים להם בורר מרעש ויש כאן ספק האם כל אחד יברך לחוד ואז יהיה פחות ביטול תורה או שאחד ברך לכולם אומר המחבר איך הוא מברך לכולם אפילו שכולם צריך לשתוק ולוקח זמן עד שמשיקים את כולם הי יותר ביטול תורה בכל זאת עדיף כך משום ברוב עם אדרס שאחד מברך ה מוציא את כולם והאם צריכים כולם לשבת אז ברלו בסג כותבים כותב שיש אומים שלא צריך לשבת ויש אומרים שאפילו שלא צריך הסיב אבל ישיב צריך ומה שנוהגים להוציא את הקל בית הכנסת בברכת עבדו אפילו שכולם עומדים כיוון שיוצאים מד אבדולה אז זה נקבע גם לגבי זה אז זאת אומרת שאם עושים רק על נר בלי אבדולה כן צריכים לשבת עכשיו כותב המשור כך בסז ראינו ם ברכת הריח שאדם לברך כדי להוציא בן ביתו הקטנים אפילו שהוא תתרן אבל להוציא אחרים שאינם יודים לברך בעצמם אז המכבה מתיר אבל האחרונים לקטים שלו אין בזה ארבוס כ זה רק מנק חומים זה כמו ירק סנן בכל זאת כאן כותב המשת בורו לגבי בור מריש שאפילו מי שכבר בירך יכול לחזור ולברך להוציא בני ביתם בני ביתו אבל החזון איש כותב שזה כמו רקה סמנין לא כמו רקס המצו ואי אפשר לברך עבור אחרים כם בזה אורבוס אל מס לכאורה זה מחלוק ג האם זה דכ הדף הימי
לצפיה בתכנים נוספים: