האם מותר לרחוץ פירות במים בשבת?- שי"ט ז' - ט'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם מותר לרחוץ פירות במים בשבת?- שי"ט ז' - ט'

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סימן ש יט סעיף ז בשיעור הקודם למדנו מחלוקס האם מותר למלול מלילות בשבת כאן נלמד מה הדין אחרי שכבר מלל איך הוא יכול להפריד בין התבן לגרעינים בלי שיקשל באיסו בוירו ולמיסה הדין שווה במלל בשבת בדרך לפי המתירים לפי השולחן ערוך שהוא מלל מעט או כשהוא מלל מערב שבת השולחן נוך משהו נקת ערב שבת זה ללמד שההיתר שנראה זה גם יש לו הרבה זאת אומרת שהוא הכין מערב שבת כי בשבת אפשר לעשות רק מעט אז למיסה אם הוא עושה זאת בנפה או קברה יש בזה חיוב חטוס אז גזרו חז"ל גם אם הוא עושה זאת בכלים אחרים או בשתי ידיו גזירו משוםפו כברו אומר המחבר אויו מלילויס מערב שבס לא ינפה בקנון זה כלי שבנוי כמו צינור נותנים את הקטניות בראשו הרחב ומנענע האוכל ומתגלגל גל דרך המרזב הפסולת נשארת בכלי ותם חוי זה קערה גדולה ולא היא בשתי ודוב דהיינו לדבק את שתי הדף כאחת ולקח בשניהם ביחד ולנפח לנפח לנענע או שהוא מנפח בפיו והוא הדין שהוא מעביר מיד אחד לחברתה לפי הרמבם לא נכון לעשות כן אלא היתר הוא רק מנפח ביודו יחס הוא מחזיק את ביד אחת והוא מנפח בפיו או שהוא מנענע את היד ואז מותר אפילו שהוא מנפח בכל כוי חוי סעיף חס בחלק הראשון של הסעיף נראה שיש איסור לברור על ידי שריה במים כותבי פרמורי ותלילד דוד שאפילו אם כוונתו לאכול את המאכל מיד אסור כיוון שבשרייתם במים נפרדים הפסולת באוכל זה מזה בבת אחת נחשב הדבר שהפסולת נפרדת מהאוכל ואסור לעשות כן אף לאלטר אומר המחבר אין שויר סקרשיני זה מאכל בהמה דהיינו שמיציף מים עליהם בכלי כדי להוסייר הפסולס הוא הדין תפוחי אדמה וכל כגבנה לא לא ישים עליה מים כדי להסיר את האבק והעפר מלאהם. כמו כן, אם יש פסולת ואוכל מורבים, אסור להכניס אותם למים כדי שתיפול הפסולת למטה כגון עפר או שתצוף הפסולת למעלה כגון תבן ולגבי הקרשיני ולשופניסון ביד כדי להוסיר הפסולסדקבירו אבול אם רוצה לתת זאת למאכל בהמה הוא יכול להעביר זאת ממקום למקום נויסנו בקבורו בנפה גדולה אף על פי שנועיף אל הפסולס דרך ניקה הקבורו כיוון שהוא לא מתכוון לכך וברלוך המביא זה לא פסיק רישה אז מותר לגבי שריית פירות במים לשם עשרת חומרי ריסוס דס החזוני שמותר כיוון שאין הלכלוך ניכר אין על זה שם פסולס וכך נוקטים פה כזמנינו לגבי שטיפת פרות מלוכלכים תחת זר מים באגרוסמו שמסתפק כאפילו שאמרנו שבשריה יש בוירו ייתכן ששטיפה תחת זרם מים אינה נדונת כברירה אלא כרחיצה בעלמה וכשם שמותר לרחוץ כלים מלכלוך שלם למיסו כותב שסמוך לאכילה אפשר להקל וכך נוקטים הקצשוכון קשעזור בו חגרי שלישיב אבל ש מוסיף שראוי לאדם לשטוף את הפירות מערב שבת אבל דעס החזונישי שהאב שטיפת פירות מלוכלכים תחת הברז אסורה משום בירו קין דעס רב ניסים קרליץ הוא מבאר שההבדל בין הדחת כלים לזה שמלאכת בוירר היא תיקון הדבר הנברר בכלים הועיל והדרך להשתמש בהם ולחזור בנקותם אחרי כל שימוש ושימוש אז אין השטיפה מהפסולת שעלן נחשבת כתיקון הכלים אבל עשרת הפסולת מפירות מלוכלכים מתיקון בפירות ונחשבת בירון הגאון רב שמואל בוכבי שכלי הוא דבר שעשוי להתקיים לאורך זמן ולכן גם כשנדבג בו עפר או פסולת אין זו תערובת ושרתו נחשבת רק לרחיצה ולא לברירה אבל אוכל כיוון שתבוא להתקלות ולהפוך לפסולת כשנדבג בו העפר הפסולת זה כמעורב בהם בשרתו נחשבת לברירה ונעבור לסעיף טס בסעיף זה נלמד דין שמרים של יין הדרך הייתה לטלוט באדמה מעל פי חבית ולהשים את השמרים שיוציאו היין שבלוע מהם והיין יטפטף לחבית אומר המחבר משמר את הבד הזה אפילו תלוי אומר שבס על גבי החבית אוסו ליתם בושמורים כיוון שנברר האוכל מהפסולת דהיינו היה עם משמרים על ידי כלי ויש בזה חיוב חטוס מחלוקס האם משום בוירר או משום מרקד העבול כאן יש חידוש גדול אם נוסב בו שמורים ערב שעבס מותר ליטן הלי מים כדי שיחזרו צלולים לא זוב כדי שהשמרים יהיו צלולים והמים יזובו מהם עם יחד עם קצת מעיין שנשאר בלוע בו ולמה הם בזה בירו כי הוא שם מים צלולים והם נכנסים לחבית צלולים ומילא הם בזה בורא הם מה לברר מהמים אז רואים כאן קודם כל שאפילו שהמים מתערבי עם השמרים והמשמרת בוררת אותם מהם אין בכך משומרירה ומדין זה למד החזון איש שמותר להשתמש בברז שתלויה בו מסננת אז נראה לאלון שמים שלא צריכים את הסינון שלהם אפשר לשתות גם ככה אז אין בעיה בעצם הסינון אבל למה היא מסננת עם הזמן מתכבץ שם חול והמים מתערבים בחול שזה אי אפשר לשתות קרבה מבררות אותם ממנו רואים כאן שמותר כיוון שהם נכנסים לברז שהם צלולים לא אכפת לנו שבשלב מסוים יתאחרו בחול כמו כאן שאני שם מים צלולים ואם יוצאים מים צלולים קצת יין ורק באמצע זה מתערב משמרים הרפגודי מקשה נכון שהוא לא בורר את המים אבל ידי המים הוא בורר את היין שדבוק ומורב עם השמרים וכך גשו הגליטל והגרשה הזור בווך בחוץ שוני מתרץ שמעט היין שיוצא מהשמרים מתערב מיד במים אז הוא טפה למים וזה לא נחשב כבוירו מוסיף המשבור מותר להכניס בשבת מים על גבי שמרים שנשארו בחבית שהיקלטו המים בטעם היין הם הוציא את המים בשבת ושותהו את זו אין איסור לעשות פעולה זו בשבת עד כאן הדף היומי เฮ
לצפיה בתכנים נוספים: