שם משמואל, ויגש א׳

א שנת תרע"א. ב בזוה"ק פ' מקץ (דף ר"א:) מים עמוקים עצה בלב איש דא יהודה והא אוקמוה בשעתא דאיתקרב לגבי' דיוסף על עסקי דבנימין ואיש תבונות ידלנה דא יוסף, ולכאורה אינו מובן דהא יותר יוצדק לומר עצה בלב איש זה יוסף, ואיש תבונות ידלנה זה יהודה וכמ"ש במ"ר, ויש לפרש דברי הזוה"ק דהנה יוסף … להמשך קריאה

שם משמואל, חנוכה פ״א

א שנת תרפ"ה. ב להבין בפלוגתת ב"ש וב"ה פוחת והולך או מוסיף והולך דהנה יש לדקדק בלשון הש"ס בכ"ה בכסלו יומי דחנוכה וכן הוא לשון הטוש"ע, והרמ"א מוסיף תיבת מתחילין, ובפשיטות הדין עמו אבל לשון הש"ס בודאי כוונה נעלמה נרמז בו, והוא עפ"י מ"ש הרח"ו דביום המילה נקבצו באו בהתינוק כל הנפש רוח ונשמה כדי … להמשך קריאה

שם משמואל, חנוכה פ׳

א שנת תרפ"ד. ב בט"ז הא דלא קבעו למשתה ולשמחה כמו בפורים, דבפורים הי' הנס מפורסם להצלת נפשות משא"כ בחנוכה אע"ג שהי' ישועה ממנו ית"ש במלחמה מ"מ לא הי' מפורסם ע"צ הנס, ואינו מובן שהרי הי' מפורסם שד' בני חשמונאי נצחו עם רב שהי' כחול הים וכמו שאומרים בהודאה מסרת גבורים ביד חלשים ורבים ביד … להמשך קריאה

שם משמואל, חנוכה ע״ט

א ליל ח' ב מה שקורין יום השמיני זאת חנוכה יש לומר דהנה ידוע דמספר שבעה הוא בטבע כמספר שבעת ימי בראשית ושמיני הוא למעלה מן הטבע, והנה בנסים כולם אף שאיננו על דרך הטבע מ"מ כתב המהר"ל בס' הגבורות שיש סדר לנסים, ומ"מ יש לומר שהנסים שנעשו במספר שמונה הם למעלה מן הסדר לגמרי, … להמשך קריאה

שם משמואל, חנוכה ע״ח

א ליל ז' ב קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה, הנה תקנו שלשה מצות, נרות, הלל, והודאה, וכבר דברנו מה עבידתייהו, ונראה עוד לומר דהנה במדרש וחושך ע"פ תהום זו מלכות יון, והנה ברמ"ז דחשך ר"ת חמור שור כלב, א"כ מבואר דמלכות יון שלשה קליפות שולטים בה, חמור הוא קליפת ישמעאל שכתוב בו והוא יהי' … להמשך קריאה

שם משמואל, חנוכה ע״ז

א ליל ו' ב מזוזה בימין ונ"ח בשמאל, נראה בטעמו של דבר עפ"י מאמרם ז"ל שמאל דוחה ימין מקרבת, והנה בהרב ז"ל שענין מזוזה שכותבין פרשיות אלו שיש בהן יחודו ואהבתו ית"ש בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך וקובעין בפתח הבית להעלות את הבית וכל אשר בו רכושו וקנינו להיות בטלין לאהבת השם עכ"ד, והנה … להמשך קריאה

שם משמואל, חנוכה ע״ו

א ליל ה' ב הענין שבניצוח היוונים נעשה נס לישראל במנורה דווקא ולא בדבר אחר, הגיד כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה כי הרוצה להחכים ידרים וסימנך מנורה בדרום, א"כ ע"י המנורה זוכים ישראל לחכמה פנימית היפוך היוונים שכל עסקיהם בחכמה חיצונית, ע"כ כאשר נצחום זכו ישראל לחכמה הפנימית, וע"כ נעשה הנס במנורה עכ"ד, ונראה להוסיף בו … להמשך קריאה

שם משמואל, חנוכה ע״ה

א ליל ד' ב לשון הש"ס הרגיל בנר הזהיר במזוזה, והמרש"א דקדק על שינוי הלשון בין הרגיל בין הזהיר, ונראה דהנה צורת הנר שנמשך אחר הפתילה להתלהב באש, והוא פועל דמיוני על נר ה' נשמת האדם להיות נמשך אחר הנשמה להתלהב באור זיוו של מעלה, וכענין שכתוב צמאה לך נפשי כמה לך בשרי, ובמדרש כשם … להמשך קריאה

שם משמואל, חנוכה ע״ד

א ליל ג' מוצש"ק ב פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת מדליקין בהם בחנוכה, ודורשי רשימות אמרו שזה רמז על הגופים ונפשות שאין להם עלי' בשבת יש להם עלי' בחנוכה, והטעם י"ל דהנה במדרש בראשית וחושך ע"פ תהום זה מלכות יון שהחשיכו עיליהם של ישראל בגזירותיהם, ובפ' לך חשיכה זו מלכות יון וכו' … להמשך קריאה

שם משמואל, חנוכה ע״ג

א שנת תרפ"ג. חנוכה ב הנה במנורה הי' שבעה נרות ובחנוכה שמונה, ולא תקנו דומיא דמנורה משום דהנס הי' שמונה ימים, אך גם זה בוודאי לא הי' במקרה שיהיו נזקקים לנס שמונה ימים, ונראה דהנה כתיב לעתיד והקימוני עליו שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם, ובהרב ז"ל דאלו מקבילים לאלו לפי דרכו ז"ל, ובעניותן יש לומר … להמשך קריאה

שם משמואל, חנוכה ע״ב

א שנת תרפ"א. ר"ח טבת ב היוונים גזרו על חודש מילה שבת, וכ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה דקדק למה גזרו על חודש הלא הוא ענין טבעי שהירח מתחדש, ותירץ עפ"י הירושלמי קטנה בת שלשה אין בתולי' חוזרים עיברו ב"ד את החודש בתולי' חוזרין, והיינו דהטבע נמי נמסר לישראל ע"כ הם בקנאתם על מעלת ישראל גזרו על … להמשך קריאה

שם משמואל, חנוכה ע״א

א זאת חנוכה ב ענין מה שאנו קורין ליום השמיני זאת חנוכה, יש לומר דהנה הטעם שניתן להיוונים אז שליטה על ישראל, ומה חטא הי' שם, כבר הגדנו מדברי הזוה"ק שקטרוגא דערלה הי' שם, ופרשנו דזה מחמת חטא נשים נכריות שלקחו בבבל דנמשכה הערלה ולא מבשקר לי', וע"כ כמו שפגם ברית הוא כולל כל חלקי … להמשך קריאה

שם משמואל, חנוכה ע׳

א ליל ח' ב ועשאום ימים טובים בהלל והודאה, יש לדקדק בלשון עשאום דמשמע עשי' כמו שכתוב במגילה ועשה אותו יום משתה ושמחה דזהו עשי' בפועל, אבל זה דהתיקון הי' רק לומר בפה הי' לכאורה יותר יוצדק הלשון תקנום, ונראה עפ"מ שהגיד כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה בהא דגזירת היוונים הי' להעבירם מחקי רצונך שהיוונים הי' … להמשך קריאה

שם משמואל, חנוכה ס״ט

א ליל ז' מוצש"ק ב ומצאו פך אחד של שמן שהי' חתום בחותמו של כה"ג וכו', ונראה דהנה דניאל פתר את חלומו של נבוכדנצר מעוהי וירכוהי דנחש דהוא מלכות יון וכן במדרש סוף תרומה דנחושת זה יון, כי נחשת הוא נחש, ובש"ס ב"ק שנחש כוונתו להזיק וכך הי' ענין מלכות יוונים שכבר הי' מושלים על … להמשך קריאה

שם משמואל, חנוכה ס״ח

א ליל ו' עש"ק ב ענין מה שמקדימין נ"ח לנר של שבת, י"ל עפ"מ שהגיד כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה ענין דאמרו ז"ל נר של שבת משום שלום ביתו, היינו דבששת ימי המעשה הגוף מושך לחומריות והנשמה מושכת לרוחניות ואין שלום ביניהם, אך בשבת אף ע"ה אימת שבת עליו ושקטה המלחמה שבתוך אדם עצמו, וזהו שלום … להמשך קריאה

שם משמואל, חנוכה ס״ז

א ליל ה' ב קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה, וברש"י לא שאסורים במלאכה שלא נקבעו אלא לקרות הלל ולומר על הנסים בהודאה, ויש להבין הלשון ימים טובים דבכל מקום יו"ט הוא אסור במלאכה וכבש"ס מגילה (ה:) דמעיקרא כתיב יו"ט והדר לא כתיב יו"ט משום דמלאכה לא קבילו עלייהו וא"כ חנוכה דמותרין במלאכה למה נקרא … להמשך קריאה

שם משמואל, חנוכה ס״ו

א ליל ד' ב קבעום ועשאום יו"ט בהלל והודאה, הנה לשון קבעום בודאי הפרוש להדליק את הנרות כי לא נזכר כלל מצות הנרות זולת זה, ויש להבין למה שייך הלשון קבעום בנרות יותר מבמצוות הלל והודאה: ג ונראה דהנה במדרש וחושך ע"פ תהום וכן חשיכה נופלת עליו זה מלכות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהם … להמשך קריאה

שם משמואל, חנוכה ס״ה

א ליל ג' ב בש"ס שעמדה עליהם מלכות יון הרשעה להשכיחם תורתך ולהעבירם מחקי רצונך, יש להבין כפל הלשון דלהשכיחם תורתך הרי הכל בכלל, ונראה דהנה כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה הגיד שהיוונים הרשעים באשר העיזו לומר שכל שאינם משיגים בשכלם אינו אמת כמ"ש הרמב"ן, ע"כ הי' מתנגדים ביותר להחקים שטעמם נעלם עכ"ד, ויש להוסיף ולומר … להמשך קריאה

שם משמואל, חנוכה ס״ד

א ליל ב' ב הב"י הקשה למה עושין שמונה ימי חנוכה, הלא על יום אחד הי' בו להדליק מבלעדי הנס, נמצא שהי' הנס רק שבעה ימים, וכולם תירצו כל אחד לפי דרכו, ובעזהי"ת גם אנחנו דברנו בזה, ומ"מ אין בהמ"ד בלי חידוש: ג הנה אנו מזכירים ישועות נסים ונפלאות שנעשו לאבותינו, ונראה שהקל שבכולם הוא … להמשך קריאה

שם משמואל, חנוכה ס״ג

א שנת תרפ"א. ליל א' ב ענין מזוזה בימין ונ"ח בשמאל, דהנה בש"ס ע"ז (ה:) א"ר יוחנן משום ר' בנאה מאי דכתיב אשריכם זורעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור אשריהם ישראל בזמן שעוסקים בתורה ובגמ"ח יצרם מסור בידם ואין הם מסורין ביד יצרם שנאמר אשריכם זורעי על כל מים ואין זריעה אלא צדקה … להמשך קריאה

שם משמואל, חנוכה ס״ב

א ליל ח' ב ענין שמונת ימי חנוכה, הנה כתיב קץ שם לחושך וחשך הוא יון שחשכו עיניהם של ישראל בגזירתם, והיינו דכל אומות העולים במעלה סוף עלייתם הוא ירידתם כמו גבנינות הגלגל שמשם יורד והולך כן האומות כאשר חושבין לעלות יותר מגבנינות גלגל שלהם שבטבע הם יורדין והולכין מאליהם ואינן נזקקין לשום רסן בפיהם … להמשך קריאה

שם משמואל, חנוכה ס״א

א ליל ז' ב כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה הגיד היות כי חודש טבת מתחיל ירחין דעשו, אבל ר"ח טבת נכלל בימי חנוכה שהזמן נתעלה בזה מקיימין הכתוב מחצת ראש מבית רשע, עכ"ד, ויש לבאר הדברים עוד יותר דהנה כבר דקדקנו בלשון הש"ס כשנכנסו היוונים להיכל טמאו כל השמנים, שלכאורה תיבת כשנכנסו מיותר, ודי הי' לומר … להמשך קריאה

שם משמואל, חנוכה ס׳

א ליל ו' ב קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה, בסמ"ג קבעום היינו הנרות, וכבר הגדנו דהא דעשאן ימים טובים נמי אנרות קאי, שמאיר בהם מאור שנברא ביום ראשון כמו בכל יו"ט שבזוה"ק שמאיר בו מאור שנברא ביום ראשון, דאל"ה לא הי' שייך לקרותם ימים טובים אחר שמותרים במלאכה וכבש"ס מגילה דמלאכה לא קבילו עלייהו … להמשך קריאה

שם משמואל, חנוכה נ״ט

א מוש"ק ליל ה' ב הענין דנ"ח קודם לנר של שבת, וגם מנהגינו שהבדלה קודם לנ"ח, דהנה הלשון רבת את ריבם צריך פירוש, דמריבה איננו מורה על נצחון ודין ברשעים, אלא כענין שכתוב כי יהי' ריב בין אנשים, היינו טו"ת זה על זה, ועדיין יכול להיות הנצחון לזה כמו לזה, וכבר הגדנו משום שהיוונים החשיכו … להמשך קריאה

שם משמואל, חנוכה נ״ח

א ליל ג' ב כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך, ויש להתבונן באריכות הלשון שהי' לו לקצר ולומר להעבירם מתורתך והי' הכל בכלל שהרי כל המצות והמעש"ט הם נכללין בהתורה: ג והנה כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה דקדק בלשון מחוקי רצונך למה פרט החוקים הלא נכלל במצותי' של תורה עדות … להמשך קריאה

שם משמואל, חנוכה נ״ז

א ליל ב' ב והדליקו נרות בחצרות קדשך, ואינו מובן שהדלקה בפנים בהיכל היתה, ונראה דהנה כל האומות העומדין כנגד ישראל אינם מבקשים אלא מה שבגלוי כברש"י ויקרא כ"ו י"ז שנא' והי' אם זרע ישראל ועלה מדין ועמלק ובני קדם וגו' ויחנו עליהם וישחיתו את יבול הארץ עכ"ל, כי באשר הם חיצונים אין להם שליטה … להמשך קריאה

דילוג לתוכן