א שנת תרע"ב. ב ויאמר משה אל האלקים וגו' וכי אוציא את בני ישראל ממצרים, פירש"י מה זכו ישראל שיעשה להם נס ואוציאם ממצרים, ויש להבין הלא לפני ששים שנה או ששים ושמונה שנה הי' תמה מה חטאו ישראל מכל ע' אומות להיות נרדים בעבודת פרך אלא שנתיישב לו במה שראה בישראל דלטורין, וברש"י הלשון … להמשך קריאה
א שנת תרע"א. ב במ"ר רבנן פתחין פתחא להאי קרא מהכא בה' בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את חלקיהם, ללמדך כשמת יוסף הפרו ברית מילה אמרו נהי' כמצריים, מכאן אתה למד שמשה מלן ביציאתן ממצרים, וכיון שעשו כן הפך הקב"ה האהבה שהיו המצרים אוהבין אותן לשנאה שנא' הפך לבם לשנוא עמו להתנכל … להמשך קריאה
א שנת תרפ"ד. ב במדרש למה פרשה זו סתומה וכו' אלא כיון שנפטר יעקב אבינו התחילה שיעבוד מצרים על ישראל, ד"א מפני שבקש לגלות את הקץ ונסתם ממנו, ד"א מפני שנסתם ממנו כל צרות שבעולם ע"כ: ג ויש להבין דלשני טעמים הראשונים הי' צריך להיות הסתימה להלן, מקום שהכתוב מדבר מפטירת יעקב או קודם פרשות … להמשך קריאה
א שנת תרפ"ג. ב וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים, ובמדרש אמרו לי' חד בעית לך לעבדא הא כולנו לך לעבדין, וזה תימה גדולה לומר שעדיין היו סבורין שבאמת רצה שבנימין יהי' לו לעבד, ונראה דהנה במדרש פרשה מ"ד ידוע תדע כי גר יהי' זרעך ידוע שאני מפזרן תדע שאני מכנסן, והיינו … להמשך קריאה
א שנת תרפ"ב. ב ויהי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה, נראה טעם מספר השבע עשרה שנה, דהנה יעקב מובחר שבאבות לו הי' ראוי לנחול שני העולמות, ומ"מ מצינו לו שהי' רוב ימיו בצער כמו שאמר לפרעה מעט ורעים היו ימי שני חיי ואמר ג"כ לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבוא רוגז, זה רוגזו … להמשך קריאה
א שנת תרפ"א ב ויקרבו ימי ישראל למות, בזוה"ק תאנא ר' חייא כתיב ויחי יעקב בארץ מצרים וגו' התם בקיומו יעקב והכא במיתתי' ישראל א"ר יוסי הכי הוא ודאי דהא לא כתיב ויקרב יום ישראל למות אלא ימי וכי בכמה יומין מית ב"נ והא בשעתא חדא ברגעא חדא מית ונפק מעלמא, ותירץ דקאי על כל … להמשך קריאה
א שנת תר"פ. ב המלאך הגואל אותי מכל רע וגו' אריב"ח קשה היא הפרנסה כפלים כלידה בלידה כתיב בעצב תלדי בנים ובפרנסה כתיב בעצבון תאכלנה, רא"א הקיש גאולה לפרנסה ופרנסה לגאולה מה גאולה כפלים אף פרנסה כפלים מה פרנסה בכל יום אף גאולה בכל יום, ר"ש בר"נ אמר וגדולה מן הגאולה שהגאולה ע"י מלאך ופרנסה … להמשך קריאה
א שנת תרע"ט. ב במדרש ר"ח אמר הקיש גאולה לפרנסה ופרנסה לגאולה מה גאולה כפלים אף פרנסה כפלים ומה פרנסה בכל יום אף גאולה בכל יום, והלשון גאולה כפלים נדחקו בו המפרשים, ועי' מת"כ, וכבר פרשנו בכמה אנפי, ומ"מ אין בהמ"ד בלי חידוש: ג ונראה דהנה לעמוד על ענין הגאולה, צריכין מקודם לעמוד על ענין … להמשך קריאה
א שנת תרע"ח. ב ויהי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה וגו' וברש"י למה פרשה זו סתומה לפי שכיון שנפטר יעק"א נסתמו עיניהם ולבם של ישראל מצרת השיעבוד שהתחילו לשעבדם, ויש לדקדק שכתוב זה איננו מדבר מפטירתו של יעקב עדיין, אדרבה, שמדבר מחייו שהי' עיקר שני חייו, ובזוה"ק דהא כל יומוי לא איקרי ויחי בגין … להמשך קריאה
א שנת תרע"ז. ב במדרש המלאך הגואל אותי מכל רע וגו' אמ"ר יוסי בר חלפתא קשה היא הפרנסה כפלים כלידה, בלידה כתיב בעצב תלדי בנים, בפרנסה כתיב בעצבון תאכלנה כל ימי חייך, ר' אלעזר ור' שמואל בר נחמן, ר' אלעזר אמר הקיש גאולה לפרנסה ופרנסה לגאולה, מה גאולה כפלים אף פרנסה כפלים, מה פרנסה בכל … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו. ב ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה וגו', ובזוה"ק דהא כל יומוי לא אקרי ויחי בגין דכל יומוי בצערא הוו בצערא אשתכחן וכו' בתר דנחת למצרים אקרי ויחי חמא לברי' מלכא וכו', ויש להבין דזה יתכן לומר באנשים נמוכים דבשביל צער לא ניחא לי' בחייו וחייו אינם חיים אבל לא ביעקב … להמשך קריאה
א שנת תרע"ה. ב ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה, ובלקוטי תורה מהאריז"ל שק"ל שנה שהי' ליעקב קודם ירידתו למצרים שעליהם אמר לפרעה שלשים ומאת שנה מעט ורעים, הם נגד ק"ל שנה של אדה"ר טרם הוליד את שת, וי"ז שנים הנותרים הם בגימטריא טוב עכ"ד, ונראה לבאר הדברים, דהנה יש להתבונן היות ידוע דכל … להמשך קריאה
א שנת תרע"ד ב ויחי יעקב ברש"י למה פרשה זו סתומה לפי שכיון שנפטר יעקב אבינו נסתמו עיניהם ולבם של ישראל מצרת השעבוד שהתחילו לשעבדם, ובזוה"ק (רט"ז:) רבי יעקב אמר בשעתא דמית יעקב אסתימו עיניהם דישראל ר' יהודה אמר דכדין נחתא לגלותא ואשתעבידו בהון, ויש לדקדק מה הוסיף ר' יהודה על ר' יעקב, דבודאי שעבוד … להמשך קריאה
א שנת תרע"ג. ב ויהי יעקב בארץ מצרים וגו' במדרש למה פרשה זו סתומה מכל פרשיות שבתורה אלא כיון שנפטר אבינו יעקב התחילה שעבוד מצרים על ישראל, ורש"י הוסיף לאמר נסתמו עיניהם ולבם של ישראל מצרת השעבוד, ויש לדקדק בכוונת רש"י בהוספה זו גם בכפל לשון עיניהם ולבם, גם יש לדקדק למה פרט הכתוב לומר … להמשך קריאה
א שנת תרע"ב. ב ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה, ובזוה"ק (רט"ז:) דהא כל יומוי לא איקרי ויחי בגין דכל יומוי בצערא הוו וכו' בתר דנחת למצרים איקרי ויחי חמא לברי' מלכא חמא לכל בנוהי זכאין צדיקים וכלהו בתענוגי ותפנוקי עלמא וכו' ובתדב"א מפורש עוד יותר שחיים אלו הי' שלא בצער ושלא ביצה"ר ומעין … להמשך קריאה
א שנת תרע"א. ב במ"ר פרשה צ"ז אמר ר' עזרי' בשעה שבירך יעק"א את יוסף יצא ופניו מצהילות והשבטים אומרים דין כל עמא עם קיימא בשביל שהוא מלך עם מן דקיימין קיימין אמר להם יעק"א יראו את ה' קדושיו אנא מספקא לכולי' ע"כ: ג נראה לפרש הנה ידוע שרצון הש"י להשפיע כל הטובות והברכות, אך … להמשך קריאה
א שנת תרפ"א. ב במדרש ליש אובד מבלי טרף זה יהודה שמסר עצמו על בנימין אמר שמא ימחול הקב"ה על אותו עון שהטעיתי את אבא ואמרתי לו אני מביאו לך, ובמת"כ וזהו מבלי טרף שהבטיחו שלא יבוא לכלל טרף מארי' וגנבא, ועדיין אינו מובן הלשון שהטעיתי את אבא, מה הטעאה הי' שם: ג ונראה דהנה … להמשך קריאה
א שנת תר"פ. ב במדרש כיון שהסכימה דעתם להחריב את מצרים אמר מוטב שאתוודע להם ולא יחריבו את מצרים, ומכלל שבדעת יוסף הי' שלא להתוודע להם עדיין, וכבר הגדנו בעזהי"ת טעמים רבים בזה, ונראה עוד לומר עפ"מ שהגדנו שיוסף הי' מעלתו שכלי שיש בו החוזק והעוז שלא ישתנה, וע"כ נקרא איתן כמ"ש ותשב באיתן קשתו, … להמשך קריאה
א שנת תרע"ט ב במדרש כי הנה המלכים נועדו זה יהודה ויוסף, עברו יחדיו זה נתמלא עברה ע"ז וזה נתמלא עברה ע"ז, ויש להבין בשלמא יהודה על יוסף ניחא ע"ז שהי' תופס את בנימין, אבל יוסף על יהודה אינו מובן, אדרבה אותה הי' מבקש שימסור נפשו על בנימין וכבמדרש כל הדברים אשר אתה קורא מן … להמשך קריאה
א שנת תרע"ח. ב ויגש אליו יהודה במדרש הנה ימים באים ונגש חורש וגו' ודורך ענבים זה יהודה [שנאמר] כי דרכתי לי יהודה קשת, במושך הזרע זה יוסף שמשך זרעו של אביו והורידו למצרים כדכתיב בחבלי אדם אמשכם וכו': ג ויש להבין מה זה ענין יהודה לדריכת ענבים, ועוד שמביא קרא מדריכת הקשת לדריכת ענבים … להמשך קריאה
א שנת תרע"ז. ב ויגש אליו יהודה, כדי להבין ענין הפרשה יש להקדים דברי המדרש וז"ל כתיב מים עמוקים עצה בלב איש וגו', לבאר עמוקה מליאה צונן והי' מימי' צוננין ויפין ולא היתה ברי' יכולה לשתות הימנה בא אחד וקשר חבל בחבל ונימה בנימה משיחה במשיחה ודלה הימנה ושתה התחילו הכל דולין הימנה ושותין, כן … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו. ב בזוה"ק (ר"א:) מים עמוקים בלב איש זה יהודה ואיש תבונות ידלנה זה יוסף ולכאורה איפכא מיבעי לי' שהרי הסוד הי' טמון בלב יוסף ויהודה הוציאו ממנו וכמו שבאמת במדרש איתא איפכא בלב איש זה יוסף ואיש תבונות ידלנה זה יהודה וכבר דברנו בזה, ונראה עוד לפרש דברי הזוה"ק דהנה וש להבין … להמשך קריאה
א שנת תרע"ה. ב במדר"ת ויגש אליו יהודה זש"ה וסרה קנאת אפרים וגו' אמר רבי יהונתן בשעה שהי' יהודה ויוסף מתוכחין זה עם זה אמרו מלאכי השרת זה לזה בואו נרד למטה ונראה שור וארי מתנגחין זה עם זה בנוהג שבעולם שור מתירא מפני ארי ועכשיו שור וארי מתנגחין ועומדין והקנאה ביניהם עד שבא משיח … להמשך קריאה
א שנת תרע"ד. ב ויגש אליו יהודה, והקשו המפורשים למה בראשונה אמר הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו, וכאשר יוסף התחסד ואמר רק אשר נמצא הגביע בידו יהי' עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם, התעורר להגשה למלחמה ולתפלה ולפיוס, וכבר אמרנו בזה, ונראה עוד לומר דהנה כל אריכת דברים היו שיתפיים … להמשך קריאה
א שנת תרע"ג ב במדרש כתיב מים עמוקים עצה בלב איש וגו' לבאר עמוקה מלאה צונן וכו' התחילו הכל דולין הימנה ושותין כך לא זז יהודה משיב ליוסף דבר על דבר עד שעמד על לבו, ע"כ, והנה לפי"ז הפי' בלב איש זה יוסף ואיש תבונות ידלנה זה יהודה, אך בזוה"ק (ר"א:) מים עמוקים עצה בלב … להמשך קריאה
א שנת תרע"ב. ב במד"ר כתיב מים עמוקים עצה בלב איש וגו', לבאר עמוקה מלאה צונן והי' מימי' צוננין ויפין ולא היתה ברי' יכולה לשתות הימנה בא אחד וקשר חבל בחבל ונימה בנימה משיחה במשיחה ודלה הימנה ושתה התחילו הכל דולין הימנה ושותין כך לא זז יהודה משיב ליוסף דבר על דבר עד שעמד על … להמשך קריאה