א שנת תר"פ. ליל א' ב בש"ס שבת מאי חנוכה דתנו רבנן בכ"ה בכסלו יומי דחנוכה תמניא אינון דלא למספד בהון וכו', ויש להבין הלא בכ"ה בכסלו הוא רק יום אחד ולא שייך לומר עליו יומי דחנוכה וכך הי' צ"ל בכ"ה בכסלו מתחיל יומי דחנוכה, או יום ראשון דחנוכה: ג ונראה דהנה בפרשת משוח מלחמה … להמשך קריאה
א ליל ח' ב כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחקי רצונך, ויש לפרש עפ"מ שהגיד כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה בהא דמצות שהתקינו בחנוכה הם שני סוגים, נרות הם להאיר את העין וע"כ יש בו נמי מצות ראי' והרואה נ"ח צריך לברך, וע"כ מתייחס מצות נ"ח לעינים, והלל והודאה הם בפה, … להמשך קריאה
א ליל ו' ור"ח טבת ב כתיב מחצת ראש מבית רשע והגיד כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה דכך הוא ענין ר"ח טבת שהוא מירחין דעשו, וראשו של חודש זה מובלע בחנוכה ימי נסים, ונעשה ראשו נפרד מבית רשע וניתוסף על חלק הקדושה עכ"ד, ונראה להוסיף בה דברים, דהנה בחטא שבעבורו שלטו אז היוונים על ישראל הרבה … להמשך קריאה
א ליל ו' ב קבעום ועשאן ימים טובים בהלל והודאה, והפירוש קבעום הוא מצות הנרות שהלשון קבע הוא שאין לו שינוי, וזהו הנרות כבש"ס ר"ה שאני חנוכה דאית בי' מצוה ופרסומי ניסא ע"כ לא בטלה עם ביטול מגילת תענית, ובשביל קביעות הנרות גם ההלל והודאה לא בטיל, וממוצא הדברים ששלש מצות הן בחנוכה, נרות, הלל, … להמשך קריאה
א ליל ה' ב יש להתבונן למה הי' הנס בנרות דווקא ולא בשמן למנחות ויתר קדשים הנאכלים שנזקקים להיות בטהרה דוקא, וכל הקדשים אף שקרבים בטומאה אין נאכלין בטומאה וכו', והנס בהם נצרך ביותר משמן למנורה שדחוי' בציבור, ובפשיטות י"ל מאחר שהיוונים הי' ענינם חכמות חיצוניות וישראל בזכות שברחו מהסתפח בחכמתם ומסרו נפשם על התורה … להמשך קריאה
א ליל ד' ב בזוה"ק דחנוכה הוא בהוד מלשון הודאה, וע"כ תקנו להודות ולהלל, ויש להתבונן הלא ישראל מלומדים בנסים ועשרה נסים נעשו בכל יום במקדש, ואפי' בגבולין ההולך למוד את גורנו וכו' ברוך שעשה לי נס בכרי הזה, וזה דבר ברור, שהרי מברכין בשם ומלכות כמ"ש הריטב"א, ומהו הרבותא כ"כ שמפך אחד הדליקו שמונה … להמשך קריאה
א ליל ג' ב ב"ש אומרים פוחת והולך וב"ה אומרים מוסיף והולך, וטעמא דב"ש כנגד פרי החג, וטעמא דב"ה דמעלין בקודש ואין מורידין, ויש להבין דמיון נ"ח לפרי החג שהם כנגד שבעים אומות, רמז שיהיו כלים והולכים, כברש"י שם, אבל נ"ח שהם אורה ושמחה לישראל, ובפסיקתא ע"ש הכתוב אל ה' ויאר לנו, מסתברא שצריך להיות … להמשך קריאה
א ערב שבת ליל ב' ב בתוס' הקשו מנ"ל דר"ה סבר מותר להשתמש לאורה, דילמא הא דאמר אין מדליקין בשבת משום דסבר כבתה זקוק לה ואין יכול להדליק בשבת, ונראה דהנה בטעם דמדליקין נ"ח מקודם והדר נר של שבת י"ל, דהנה בגמרא דמצותה עד דכליא ריגלא דתרמודאי, וברש"י שם אומה מלקטי עצים דקום ומתעכבין בשוק … להמשך קריאה
א שנת תרע"ט. ליל א' ב ע"ד הקושיא בנס חנוכה למה הי' צורך הנס כל עיקר, הלא טומאה דחוי' בציבור, נראה ליישב, דהנה במד"ר והארץ היתה תהו ובוהו וחושך ע"פ תהום, תוהו זו מלכות בבל, ובוהו זו מלכות מדי, וחושך זו יון, ע"פ תהום זו מלכות הרשעה, ועוד במדרש והנה אימה חשיכה גדולה נופלת עליו, … להמשך קריאה
א ליל ה' ב בש"ס יומא אמר רב אסי למה נמשלה אסתר לשחר לומר לך מה שחר סוף כל הלילה אף אסתר סוף כל הנסים והא איכא חנוכה ניתנה לכתוב קאמרינן, משמע דשניהם סוף כל הניסים אלא שזה מהניתנין לכתוב וזה משלא ניתנו לכתוב: ג ונראה דסוף של דבר הוא כולל כל אשר לפניו, וע"כ … להמשך קריאה
א ליל ד' ב בענין מה שעמדה מלכות יון הרשעה על ישראל יש להבין באיזה חטא הי', והב"ח כתב שהי' מפני שהתרשלו בעבודה, ולא הראה מקום אנא נמצא כן, ונראה דהנה בעיקר מה שנמצא חכמה באומה"ע כאמרם ז"ל יש חכמה באומות תאמין דכתיב והאבדתי חכמים מאדום, מכלל דאיכא, יש להתבונן בו הלא הם חומריים, וחכמה … להמשך קריאה
א ליל ג' ב כתיב (זכרי' ט' י"ג) כי דרכתי לי יהודה קשת מלאתי אפרים ועוררתי בניך ציון על בניך יון ושמתיך כחרב גבור, וברש"י סוף שיון יטול המלוכה מיד מלכי פרס וירעו להם ואני אדריך יהודה להיות לי כקשת מלחמה וילחמו ביוונים בימי חשמונאים עכ"ל, משמע שמלחמת היוונים מתייחסת בראש וראשון לקשת ואח"כ לחרב, … להמשך קריאה
א ליל ב' ב במדרש בראשית וחושך על פני תהום וחושך זה יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן וכו' ונראה דכשזכו ישראל ונצחום נהפך החושך על היונים ולבנ"י הי' אור במושבותם, וכענין שכתוב כי הנה החושך יכסה ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה, וכן כתיב בזכרי' ט' ועוררתי בניך ציון על בניך … להמשך קריאה
א שנת תרע"ח. ליל א' ב בש"ס ר"ה (י"ח:) אהא דמ"ד בטלה מגילת תענית א"ר יוסף שאני חנוכה דאיכא מצוה א"ל אביי ותיבטיל איהי ותיבטיל מצותה, אלא א"ר יוסף שאני חנוכה דמפרסים ניסא, ברש"י כבר גלוי הוא לכל ישראל ע"י שנהגו בו המצות והחזיקו בו כשל תורה ולא נכון לבטלו: ג נראה לפרש דהנה במדרש … להמשך קריאה
א זאת חנוכה בסעודה ב בתוס' מונח בחותמו של כ"ג, אם כבר גזרו על העכו"ם שיהיו כזבין, צריך לומר שהי' מונח בחותם בקרקע שלא הסיטו הכלי עכ"ל, ונשאלתי מדברי התוס' מגילה (יוד.) שמעתי שמקריבין בבית חוניו, קשיא האיך מקריבין שם בטומאה דהא גזרו טומאה על ארץ העמים, ויש לומר דשמא גבי הא לא גזרו חכמים … להמשך קריאה
א ליל ח' ב ענין נרות חנוכה, יש לומר היות כי משונה הי' מפלת מלוכת יון ממלכיות הקודמות, שבבל ופרס ומדי נתבטל מלכותם ונפסק ממשלתם בהגיע זמנם ולא מחמת התגברות ישראל עליהם, וכמו גלגל העולה עד מרום קצו משם הוא יורד והולך, אבל מלכות יון אם לא גברו עליהם ישראל עדיין הי' ממשלתם קיימת, ומפלתם … להמשך קריאה
א ליל ז' ב יש להתבונן בהא דהלכתא כבתה אין זקוק לה, מה שלא מצינו דוגמתו בכל מצות שבתורה, וגם בפלוגתת רש"י ותוס', שלרש"י מצוה להניחה על פתח ביתו בחצירו, ולתוס' על פתח חצירו ברה"ר, ונראה דהנה ידוע דהיונים הי' מתנגדים ביותר למצות מעשיות, והכחישו שיש מעשים נרצים לאלקים, ואמרו שכל שלימות האדם הוא מדות … להמשך קריאה
א ליל ו' ב כשנכנסו יונים בהיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, נראה שרומז לנפשות, היינו שבגזירתם תבעל לטפסר תחילה, הטילו זוהמא בישראל, ובשביל זה עצמו היינו שהי' פריצות המתרצות כבש"ס ריש כתובות, הי' להם כח לכנוס להיכל ולטמא כל השמנים בפועל וברוחניות בנפשות ישראל, ואותה הזוהמא הי' בישראל כזוהמא בתוך הקלחת שמחמת רתיחת הקלחת נדחה … להמשך קריאה
א ליל ה' מוצש"ק ב אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה, אור זרוע הוא בראש השנה, כבמדדש פ' אחרי ה' אורי בר"ה, כי כמו בתחילת הבריאה ביום בריאת האדם שהי' באחד בתשרי כתיב ויפח באפיו נשמת חיים, שהוא אור הבא מלמעלה כמ"ש נר ה' נשמת אדם, כן בכל אחד בתשרי לדורות נתחדש אור הנשמה ומתעורר … להמשך קריאה
א ליל ג' ב בפסיקתא פרשה ח' אמר הקב"ה כשם שבעוה"ז היו הנרות בבית ק"ק [הגה לפני ק"ק] כך עתיד אני לעשות כשאבנה את ירושלים מנין ממה שמשלים בנביא אחפש את ירושלים בנרות, ויש להבין מה ענין זה לזה, ונראה דהנה במדרש ריש פ' בהעלותך שלא לאורה הוא צריך תדע שחלונות של בהמ"ק היו צרות … להמשך קריאה
א ליל ב' ב קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה, ובסמ"ג קבעום קאי אהדלקה, ועשאום ימים טובים קאי אהלל והודאה, ומשמע דשתי תקנות הוי, ונרחה לפרש דהנה בגמרא כשנכנסו יונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, ולכאורה כשנכנסו מיותר, ומשמע דהא דנכנסו יונים להיכל הי' צרה בפ"ע, וצרה כפולה הי' שם, כניסת יונים להיכל, וטמאו כל … להמשך קריאה
א שנת תרע"ז. ליל א' ב בש"א יום ראשון מדליק שמונה מכאן ואילך פוחת והולך, ובה"א יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך וכו', טעמא דב"ש כנגד פרי החג וטעמא דב"ה דמעלין בקודש ואין מורידין, נראה לפרש דהנה יש לומר שני ענינים במצות נר חנוכה, ענין אחד דבעיקר הנס בנרות המנורה הקשו המפרשים למה … להמשך קריאה
א ליל ח' ב קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה, קבעום הוא הנרות והוא מצות שבעין שהרואה נמי מברך, והלל והודאה הם מצות שבפה, והנה מבואר שמצות חנוכה הוא בעין ובפה, וכ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה הגיד היות דחם פגם בעין ובפה דכתיב וירא ויגד, ושם ויפת תקנו מעט פגם זה דבמה שכסו את ערות אביהם … להמשך קריאה
א ליל ז' ב כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה הגיד היות התחלת ירחין דעשו הוא בחנוכה ששנים או שלשה ימים מטבת מובלעים בחנוכה זהו ענין כמ"ש מחצת ראש מבית רשע, עכת"ד, ויש להוסיף בה ולומר, דהנה בזוה"ק ח"ב (רנ"ח.) דבית שני קטרוגא דערלה הוי בי', וכבר פרשנו דהוא חטא נשים נכריות שלקחו בבבל שגורם המשכת ערלה … להמשך קריאה
א ליל ו' ב בש"ס תענית (ט"ו.) לא הכל לאורה ולא הכל לשמחה צדיקים לאורה וישרים לשמחה, צדיקים לאורה דכתיב אור זריע לצדיק וישרים לשמחה דכתיב ולישרי לב שמחה, וברש"י דישרים עדיפי מצדיקים, וברשב"א כתב דצדיקים עדיפי, ויש לומר שיהי' כל דברי חכמים קיימים, דהנה ידוע דמדת יוסף היא צדיק יסוד עולם שומר הברית, ויעקב … להמשך קריאה
א ליל ה' ב מזוזה בימין ונ"ח בשמאל, ובבעל העיטור הביא הנוסחא ובעה"ב בטלית מצויצת ביניהם, ויש להבין ציצית מה עביד הכא, ונראה דהנה אמרו ז"ל כל שלא אמר אמת ויציב שחרית ואמת ואמונה ערבית לא יצא ידי חובתו ואיתא בספרים הרמז שחרית הוא בעת שהשכל בהיר וערבית הוא בעת קטנות המוחין, ובשחרית צריכין להתאמץ … להמשך קריאה