א כדי שלא להניח הנייר חלק מט״י כתיב קצת מנהגים ואזהרות השייכות בזמן תפלה בס״ד:א. ירגיל אדם עצמו לפנות בבקר קודם תפילה כי יש סוד בדבר וכמ״ש רז״ל הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים שלימה יפנה ויטול ידיו כו׳: ב ב. ראיתי להרב החסיד המקוב׳ המופלא מהר״ש שרעבי זלה״ה שהיה נזהר לדבר שום דיבור חול … להמשך קריאה
א סימן כד. קצת דיני מוספין. אלו הן הנצ״רפין:א. העקר לומר את מוסף יום ר״ח וכיוצא ולא יאמר ואת מוסף. פר״ח: ב ב. בשבת ור״ח אם אמר את מוסף יום השבת הזה ויום ר״ח הזה ולא אמר את מוספי נראה שא״צ לחזור דמ״ש את מוסף יתפרש על כל הנוסף וכבר פירש שבת ור״ח ומ״ש הרב … להמשך קריאה
א סימן כג. דיני הלל. אישו״ר כולל:א. אין לטעום קודם קריאת ההלל למי שיכול אבל מאן דחליש לביה מותר. בר״י סי׳ תכ״ב: ב ב. מצות קריאת ההלל מעומד. ש״ע שם: ג ג. בר״ח צריך לקרא ההלל בדילוג. שם: ד ד. בימי הדילוג במלכות א״י ומצרים אין מברכין על ההלל ויש מקומות שנהגו לברך. שם: ה … להמשך קריאה
א סימן כב. קצת דיני התשלומין למי שלא התפלל. פרט וכלל:א. אין תשלומין אלא לתפלה הסמוכה בלבד שאם טעה או נאנס ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה שתים הראשונ׳ מנחה והשני׳ לתשלומין וכן ממנחה לערבית ומערבית לשחרית. סי׳ ק״ח: ב ב. אם לא התפלל לא שחרית ולא מנחה מתפלל ערבית ב׳ לתשלומי מנחה אבל שחרית אין … להמשך קריאה
א סימן אך. דיני יעלה ויבא. ישים אור בו:א. שכח ולא אמר יעלה ויבוא בליל ר״ח אפילו בליל ב׳ של ר״ח אינו חוזר. סימן תכ״ב: ב ב. שחרית ומנחה אם לא אמר יעלה ויבוא חוזר ואם נזכר קודם שהתחיל מודים אומרו במקום שנזכר. שם: ג ג. אם אמר ברוך אתה ה׳ ונזכר יאמר למדני חקיך … להמשך קריאה
א סימן כ. על שאר התפלה. ה״ן בלשוני מלה:א. אשרי יושבי ביתך צריך לדקדק ולכוין בו הרבה כי מ״ש בפ״ק דברכות כל האומר תהלה לדוד ג״פ מובטח לו שהוא בן הע״הב הוא אם קורא אותו בכונה ויראה ואהבה וכולי האי ואולי: ב ב. יענך ה׳ ביום צרה כו׳ אנן בדידן בכל יום שאין נופלים ע״פ … להמשך קריאה
א סימן יט. באמירת תחנונים. ידבר רש קצת דינים:א. אחר חזרת עמידה תכף יש לומר וידוי ונפילת אפים אף בשני וחמישי. האר״י ז״ל: ב ב. לא ירבה בויעבור פעמים רבות או וידוים. שם: ג ג. בכל וידוי צריך להתחיל אנא ה׳ או״א כו׳. מחב״ר סי׳ קל״א: ד ד. א״צ לפרט החטא ואם מתודה בלחש נכון … להמשך קריאה
א סימן חי. קצת דיני חזרת התפלה. זאת תורת העולה:א. באיזה מקומות נהגו להקל שמתפלל עם הצבור בקול רם ואומר קדושה ואתה קדוש ואומר האמצעיות בלחש ומתחיל רצה בקול רם ואינם חוזרים התפלה וכן עושים במוסף ולא צריך למעבד הכי שהרי מר״ן בב״י סי׳ רל״ד כתב דבמנחה היו עושין כן בצפת וגזרו נדוי בצפת ח״ו … להמשך קריאה
א סימן טוב. אספרה שמך לאחי. שיורי ברכה כה לח״י:א. ברכת השיבה. המנהג לסתום כל השנה מנך אוהב צדקה ומשפט ובעשרת י״ת המלך המשפט ואם טעה בעשרת ימי תשובה ואמר מלך אוהב צדקה ומשפט חוזר. כן דעת מר״ן כמ״ש בבר״י סי׳ קי״ח וע״ש: ב ב. אם אמר בעימ״ת מלך המשפט אינו חוזר מחב״ר סי׳ תקפ״ב: … להמשך קריאה
א סימן טז. שאלת טל ומטר. היכא דהדר או טוב פטר:א. יש מקומות דנהיגי לומר בקיץ ובחורף ברך עלינו ומשנים השאלה לפי הזמן והנכון לומר בקיץ ברכנו ובחורף ברך עלינו גורי האר״י זצ״ל: ב ב. אם שכח ולא אמר ברך עלינו ונזכר אחר שסיים וחתם ברכת ברכנו אם נזכר קודם שהתחיל תקע בשופר אומר שם … להמשך קריאה
א סימן טו. חוזר ונאור לי״ח ברכות. שונה הלכות:א. בברכת האל הקדוש אין לומר כי אל מלך גדול וקדוש אתה מחב״ר סק״ט: ב ב. בברכת השיבנו כתבתי בבר״י ומחב״ר והשיג עלי הרב המגיה בס׳ של״צ דקס״ד ואני בעניי השבתי על דבריו ביעיר אזן דף ק״ה בס״ד: ג ג. בברכת ענינו שאומר הש״ץ בתעניות כמו ד׳ … להמשך קריאה
א סימן יד. הזכרת גשם וטל. כי יפול לא יוטל:א. אסור להזכיר גשם עד שיזכיר ש״צ במוסף י״ט אחרון של חג סימן קי״ד: ב ב. אם אמר מוריד הגשם בימות החמה מחזירין אותו לראש הברכה. שם: ג ג. אם אמר משיב הרוח ומוריד ונזכר ואמר הטל ש״ד. הרב המגיה בשלמי ציבור דף קי״ז: ד ד. … להמשך קריאה
א סימן יג. קצת דיני ברכות שמנה עשרה. מצלינן האידנא אקצירי:א. המתפלל יכוין בכל הברכות ואם אינו יכול לכוין בכלן לפחות יכוין באבות: ב ב. יכרע גופו כשאומר ברוך וכשיאמר אתה ישחה ראשו וכשזוקף זוקף בשם הראש ואח״כ הגוף זהר ר״מ ריש עקב ועיין מחב״ר סי׳ קי״ג: ג ג. כשהוא כורע יכרע במהירות בפעם אחת … להמשך קריאה
א סימן יב. קצת דיני תפלה. והיתה מסלה:א. אין לנענע גופו בתפלת י״ח שהוא כעומד לפני המלך. מהר״י סרוק והרמ״ע: ב ב. לא ישמיע לאזנו בתפלתו רק שפתיו נעות וקולו לא ישמע. בדק הבית סי׳ ק״א ופר״ח: ג ג. אפשר דאפילו למתפלל על צרה פרטית שלו לא ישמיע קולו אפילו לאזניו וז״ש דלא לשתמע קלי״ה … להמשך קריאה
א סימן יא. דיני ק״ש קריה נאמנה. באורח נכונה:א. קטן שהגיע לחינוך כבן ט׳ או י׳ שנה חייב בק״ש. סי׳ ע׳: ב ב. שכור אם יכול לדבר לפני המלך קורא. מור״ם סי׳ צ״ט. ויש מקילין בקריאת שמע. הלבוש: ג ג. נשים פטורות מק״ש ונכון שיקבלו עול מלכות שמים ויקראו פסוק ראשון ובשכמל״ו. סימן ע׳: ד … להמשך קריאה
א סימן י. דיני יוצר אור. בעזר אדיר ונאור:א. אם אמרו קדיש וברכו בעשרה והלכו קודם שיתחילו יוצר משלימין עד התפלה. מטה יוסף ח״ב סי׳ י״ב: ב ב. אם התחיל קדיש או קדושה בעשרה ויצאו קצת גומר הקדיש או קדושה. סי׳ נ״ה: ג ג. אם טעה ואמר אשר בדברו מעריב ערבים ונזכר תכף ואמר יוצר … להמשך קריאה
א סימן ט. קצת דיני עניית אמן ואביזריה. למען ירוץ הקורא:א. יזהר מאד מאד לענות אמן ובכונה כי אין קץ לעונש מבזה עניית אמן ומאבד ענייתו. זוהר הקדוש והאר״י זצ״ל: ב ב. לא יענה אמן חטופה דהיינו כאלו האל״ף נקודה בחטף וכן לא יחטוף לענות קודם שיסיים המברך. סי׳ קכ״ד: ג ג. לא יענה אמן … להמשך קריאה
א סימן ח. קצת דיני קדיש ודבר שבמנין. כהדא שרין:א. צריך שקודם אשר יאמרו קדיש לפני העדה יאמר דברי תורה כגון בשחר ישתבח במנחה אשרי בלימוד רבי חנניה או איזה מזמור. בית דוד סימן ל׳ ואחרונים ועיין מ״ש בשיורי ברכה סי׳ נ״ז מרב עמרם גאון: ב ב. נהגו בסוף כל לימוד לומר רבי חנני׳ כו׳ … להמשך קריאה
א סימן ז. זמן תפילה ואביזרא. ודיני פסוקי דזמרה:א. זמן תפלה עם הנץ החמה דכתיב יראוך עם שמש סימן פ״ט: ב ב. אם התפלל משעה שעלה ע״ה והאיר פני מזרח שהוא שעה וחומש קודם עלות השמש יצא. שם: ג ג. מאד קראו תגר על אשר בימי הסליחות לכתחילה מתחילין להתפלל קודם ע״ה ומסיימין קודם הנץ … להמשך קריאה
א סימן ו. קצת דיני זמן ק״ש. שמוע תשמע:א. מ״ע לקרות שמע מעט קודם הנץ החמה שיסיים ק״ש וברכותיה עם הנץ החמה ויסמוך התפילה עם הנץ החמה ומי שיוכל לכוין לעשות כן שכרו מרובה מאד סימן ח״ן אך הוא ימין לעשות מצוה כתקונה שלא ע״מ לק״פ: ב ב. אם לא קראה כאמור ימהר לקרותה במהרה … להמשך קריאה
א סימן ה. ברכות של שחר. וברכת התורה כי טוב סחרה מסחר:א. ענט״י אם היה נעור כל הלילה לא יברך ענט״י בר״י סי׳ מ״ו: ב ב. אשר יצר אם לא עשה צרכיו לא יברך בבקר ואם עשה ועבר זמן מה ולא בירך שוב לא יברך. שם סי׳ ו׳: ג ג. שתה סם המשלשל יברך בכל … להמשך קריאה
א סימן ד. חליצת תפילין. בסדר וזמן שיהיה רגילין:א. קודם שיחלוץ ילמוד בתורה אם מעט ואם הרבה וצריך ללמוד ד׳ פרשיות שבתפילין וב׳ כבר הם בק״ש וילמוד קדש והיה כי יביאך מחב״ר סי׳ כ״ו ושם בק״א סי׳ ל״ד: ב ב. כשיש מילה אין לחלוץ עד אחר המילה מג״א סי׳ כ״ה: ג ג. נהגו שלא לחלוץ … להמשך קריאה
א סימן ג. קצת דיני תפילין. החלו עולין:א. ילבש טלית גדול ואח״כ ילבש תפילין הגם שטלית קטן כבר הוא עליו תמיד. בר״י סימן כ״ה: ב ב. ההולך בדרך יזהר ללבוש תפילין דיד וראש ולא יבטל מצוה גדולה וחמורה מפני לעג השאננים אך יעשה כל הבא בידו שיהיה בצנעא ויש מי שכתב דיניח של יד לבד. … להמשך קריאה
א סימן ב. דיני ציצית הנצרכים. ירדו כרוכים:א. שיעור הטלית שיקיף הראש וגוף האדם פנים ואחור עד החזה. בר״י סי׳ ט״ז: ב ב. ילבש טלית קטן על החלוק ויישן עמו ולא יסירנו כ״א במרחץ. שם סי׳ ח׳: ג ג. יפריד הציציות תמיד ואם מסובכין קצת אסור להפרידם בשבת. גן המלך סימן ס״ה: ד ד. יברך … להמשך קריאה
א סימן א. לקום באשמורת. כל שהיא תפארת.א. מיד כשנעור יאמר מודה אני לפניך מלך רחום שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך יה״ר שיהא לבי נכון ומסור בידי ולא אכעוס ולא אכעיסך וא״צ נט״י וי״א שצריך (סידור ה׳ יעב״ץ ד״מ): ב ב. מיד יטול ידיו כראוי ואע״פ שאינו רוצה לקום יטול ידיו ברכ״י סי׳ א׳ … להמשך קריאה