א
סימן חי. קצת דיני חזרת התפלה. זאת תורת העולה:
א. באיזה מקומות נהגו להקל שמתפלל עם הצבור בקול רם ואומר קדושה ואתה קדוש ואומר האמצעיות בלחש ומתחיל רצה בקול רם ואינם חוזרים התפלה וכן עושים במוסף ולא צריך למעבד הכי שהרי מר״ן בב״י סי׳ רל״ד כתב דבמנחה היו עושין כן בצפת וגזרו נדוי בצפת ח״ו על זה והנהיגו שם שיתפללו בלחש וש״ץ חוזר כל י״ח ברכות ע״ש וק״ו לשחרית ומוסף של״צ דקל״ו:
ב
ב. ש״ץ שנכנס לב״הכנ ומצא צבור שהתפללו בלחש והוא צריך לעבור לתיבה לאלתר יורד לתיבה ומתפלל בקול רם לצבור וא״צ לחזור ולהתפלל בלחש. סי׳ קכ״ד:
ג
ג. ש״ץ שהתפלל ביחיד ואתרמי ליה צבורא והוא מוכרח לעבור לפני התיבה א״צ להתפלל בלח״ש שכבר התפלל אלא יתפלל בקול רם ויהי׳ צנוע. בר״י שם:
ד
ד. כיון דאיכא רובא שלא התפללו אע״פ שהשאר התפללו כל שיש עשרה שעונין אמן יכול לומר חזרה. שיורי שם:
ה
ה. יכולים לומר חזרה בעשרה עם הש״ץ ואין צריך שיהיה י׳ חוץ מן הש״ץ. שם:
ו
ו. אם יצאו מקצתן אחר שהתחיל בק״ר וקדושה יכולים להשלים קדושה וכל י״ח ברכות ותו לא. אחרונים לדעת מר״ן סי׳ נ״ה:
ז
ז. לאו דוקא קדושה דכיון שהתחילו להתפלל בק״ר גומרין. מג״א שם:
ח
ח. כשהש״ץ חוזר התפלה הקהל יש להם לשתוק ולכוין לברכות שמברך החזן ולענות אמן. סי׳ קכ״ד:
ט
ט. אין ללמוד בעת חזרת הש״ץ. סי׳ צ׳ דין ח״י והרב ווי העמודי׳. ועיין לקמן דין כ״א:
י
י. אין לומר עם החזן אמצע הברכות אפי׳ בלחש ומכ״ש שלא להגביה קולו דהוי קלות ראש. סי׳ קכ״ד אחרונים וד״ע:
יא
יא. כל שאין ט׳ בב״הכנ מכוונים לברכותיו ולענות אמן כמשפט קרוב דהוו ברכות לבטלה. שם:
יב
יב. יש לעמוד בחזרת העמידה וטוב שיהיה הסדור לפניו לכוין היטב בחזרת הש״ץ. שם:
יג
יג. יזהר לכוין רגליו בעת הקדושה ששניהם יהיו דמות רגל אחד ויכוין לקיים מצות ונקדשתי בתוך בני ישראל. האר״י ז״ל:
יד
יד. נקדישך ונעריצך שתי תיבות אלו יאמר בקול רם והשאר בלחש ויענה קק״ק בקול רם. האר״י ז״ל:
טו
טו. ש״ץ אומר לעומתם משבחים ואומרים ועונים ברוך כבוד ה׳ ממקומו וכשאומר ובדברי קדשך עונים ימלוך. כנ״הג:
טז
טז. אל ימשוך ש״ץ בנגון לעומתם וכן דברי קדשך אלא ימהר לאומרם כדי שלא יענו הקהל קודם שיגמור וה״ל כמו אמן חטופה. ספר חסידים סי׳ תמ״ט:
יז
טוב. מי שאמר קק״ק ועדיין הש״ץ היה אומר וקרא זה אל זה יכוין למה שעונים הקהל ויאמר באופן שלא ישמיע לאזניו כנ״ל. ועיין בבר״י:
יח
חי. כשעונים קק״ק יהיו עיניו סגורות וישא עיניו למרום ויגביה עצמו וכן בשעה שאומר ברוך כבוד ה׳. וימלוך. ירים עקביו כלפי מעלה וגופו ולא ידלג הרבה שיתלוצצו עליו. טור ושל״ה:
יט
יט. יחיד העומד בתפלה וכשהגיע לקדושה הצבור אומרים קדושה דסדרא או כתר אינו אומר קדוש עמהם. סי׳ ק״ט:
כ
כ. במודים דרבנן ירכין הראש בלבד. האר״י ז״ל:
כא
אך. לא ישיח שיחת חולין בשעה שש״ץ חוזר התפלה ואם שח הוא חוטא וגדול עונו מנשוא וגוערין בו: ש״ע סימן קכ״ד. ואם גמר תפלתו בלחש ועדיין הש״ץ אינו מתחיל החזרה חטא חמור לדבר בין לחש לחזרה. גורי האר״י ז״ל:
הסבר על זכויות יוצרים
קשר גודל
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.