קשר גודל כ׳

א

סימן כ. על שאר התפלה. ה״ן בלשוני מלה:
א. אשרי יושבי ביתך צריך לדקדק ולכוין בו הרבה כי מ״ש בפ״ק דברכות כל האומר תהלה לדוד ג״פ מובטח לו שהוא בן הע״הב הוא אם קורא אותו בכונה ויראה ואהבה וכולי האי ואולי:

ב

ב. יענך ה׳ ביום צרה כו׳ אנן בדידן בכל יום שאין נופלים ע״פ אין אומרים יענך (שיורי ופר״ח סי׳ קל״א) וכשאומר יענך יאמר בכונה והכנעה:

ג

ג. אם בא לב״הכ כשאומרים הצבור סדר קדושה יאמר עמהם אף קודם תפלתו וה״ה דיכול לאומרה קודם שיאמר הב׳ פסוקים ובא לציון ואני זאת בריתי ומכ״ש שיוכל לומר אשרי ולמנצח אח״כ כדי לאומרה עם הצבור. מג״א:

ד

ד. יש אומרי׳ שאין לומר בקול רם מלות התרגום אשר בקדושה דסידרא ואיכא מאן דלא חש וכתב הרב מהרח״ו ז״ל שרבינו האר״י נהג לאומרה בקול רם ולא הקפיד בזה:

ה

ה. חקר מהר״ד אבודרהם מה טעם בקדושה דסידרא קבעו פ׳ ה׳ ימלוך לעולם ועד שאמרו משה רבע״ה ובקדושה קבעו פ׳ ימלוך ה׳ לעולם כו׳ ותירץ דלפי שמתרגם סדר קדושה נקטי הפ׳ שאמר משה רבינו לתרגמו לפי שאין תרגום בכתובים ושמע בשם הרא״ש שאמר כי קבלה בידו שעל תרגום פ׳ ימלוך ה׳ לעולם יצאת ב״ק ואמרה ליונתן ב״ע מי הוא זה שמגלה סתרי לבני אדם מפני שיש בו קץ משיח עכ״ל והר׳ אליהו רבא כתבו משם הרא״ש בפשיטות וק׳ דהרא״ש עצמו בתוספותיו פ״ק דמגילה כתב וז״ל ונראה שתרגם איוב משלי תהלים שהרי הם מתורגמים בידינו וגם ביקש לתרגם דניאל וא״ל ב״ק דייך דאית ביה קץ משיח וי״מ שאחד מן התנאים שלאחר יונתן בן עוזיאל תרגמו ולא תרגם דניאל משום דאית ביה קץ משיח עכ״ל הרי להדיא דסבר הרא״ש דב״ק יצא על דניאל לבד וזה הפך מה ששמע משם הרא״ש הר״ד אבודרהם:

ו

ו. תפלה לדוד יאמר בכונה עצומה והכנעה. האר״י:

ז

ז. יאמר קוה כו׳ אין כאלהינו כו׳ ושמעתי כפי הפשט אין כאלהינו כנגד בבל דנבוכדנצר גזר שישתחוו לצלם אין כאדונינו נגד מדי דאחשורוש מכרנו להמן לעבדים אין כמלכנו כנגד יון דאלכסנדרוס מלך בכל העולם אין כמושיענו נגד עשו. ודוק כי קצרתי:

ח

ח. כל פעם שאומר פטום הקטורת צ״ל אתה הוא ה׳ אלהינו שהקטירו כו׳ ובסוף לומר ה׳ צבאות עמנו כו׳ ה׳ צבאות אשרי אדם כו׳ ה׳ הושיעה המלך יב״ק וערבה לה׳ מנחת יהודה כו׳ ותו לא. האר״י ז״ל:

ט

ט. עלינו לשבח צ״ל באימה ויראה בכונה ושמחה ומעומד וראיתי מה שהשיג הרב המגיה בש״ץ דף זק״ן עלי והאמת אחר כמה שנים שהיה כתוב ברמזי שמ״כ גימ׳ ומעומד נזדמן לשעה ס׳ הכלבו וראיתי הרמוז שם שאומר גימ׳ ונשמט משם הענין וכתבתי בגליון במקום צר ועמ״ש בכלבו כו׳ ולא מחקתי או שניתי הכתוב לעיל כי עין רואה ולא היה צריך ועיין לעיל סי׳ י״ד דין ט״ו ואין להאריך בפטפוטי דברי׳ ומיני ומיניה יתקלס עלאה: