קשר גודל כ״ה

א

כדי שלא להניח הנייר חלק מט״י כתיב קצת מנהגים ואזהרות השייכות בזמן תפלה בס״ד:א. ירגיל אדם עצמו לפנות בבקר קודם תפילה כי יש סוד בדבר וכמ״ש רז״ל הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים שלימה יפנה ויטול ידיו כו׳:

ב

ב. ראיתי להרב החסיד המקוב׳ המופלא מהר״ש שרעבי זלה״ה שהיה נזהר לדבר שום דיבור חול קודם שיתחיל הזמירות והיה אומר שכן צריך ע״פי סוד:

ג

ג. אחר פ׳ העקדה קודם רבש״ע יאמר פ׳ ושחט אותו על ירך המזבח צפונה לפני ה׳ וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על המזבח סביב ויכוין צפונה לפני ה׳ וזרקו צירוף היהו צפונה גימטריא עסמ״ב ויאמר יהר״מ יהוה א״וא שתתמלא רחמים עלינו ותזכור לנו עקידתו של יצחק אבינו בן אברהם אבינו ע״ה כאלו אפרו צבור ומונח ע״ג המזבח ותביט באפרו לבטל מעלינו כל גזירות קשות ורעות ותזכינו לחזור בתשובה שלימה ותצילנו מיצה״ר ומכל חטא ותאריך ימינו בטוב ושנותינו בנעימים וכמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו לעשות כו׳:

ד

ד. כשיאמר אל נקמות יכוין שינקום הקב״ה נקמת י׳ הרוגי מלכות והגופין קדישין יבררו ניצוצי הקדושה וני׳ המלכים דמיתו והנשמות שבעשייה כ״כ האר״י זצ״ל:

ה

ה. יזהר מאד לומר ברוך שאמר בנסח פ״ז תיבות ויאמר המהולל בפ״ה עמו ולא בפי עמו כי בפ״ה גי׳ פ״ז כ״כ האר״י ז״ל ורבים שאלו משום גימטריא זו נעוות הלשון כי ע״פ הדקדוק צ״ל בפי ומצאתי בס׳ כונת הישן כי ברוך זה הוא כנגד תיקון י״ב סוד הפ״ה ולכך צ״ל בפה עמו ועיין בס׳ פרי ע״ח הנדפס בקרוב כמה סודות בגימ׳ הלזו של פ״ז גי׳ לבנ״ה כו׳ עש״ב:

ו

ו. בשירה יאמר פסוק ה׳ ימלוך שני פעמים מקרא וא׳ תרגום כי בא סוס פרעה כו׳ כי לה׳ המלוכה כו׳ והיה ה׳ למלך ולא יאמר פ׳ שמע ישראל האר״י ז״ל:

ז

ז. בנסח ישתבח צ״ל גדולה וגבורה ותפארת כו׳ מהולל בתשבחות התיו בחיריק כו׳ מלך אל חי העולמים. האר״י:

ח

ח. בברכת יוצר אין לומר והתקין מאורות משמח עולמו אשר ברא. פרי עץ חיים דל״ג ע״ג:

ט

ט. ק״ש. כשיגיע לפ׳ ויאמר תקח הציציות גם בידך הימנית ושרשיהם בשמאלית ותביט ותסתכל בהם בכל פ׳ ציצית וכשתאמר וראיתם אותו תעבירם ע״ג עיניך ותנשקם שזו מצוה מן התורה לראות הציציות ובפ׳ אני ה׳ אלהיכם יכוין לקיים מ״ע של זכירת יצ״מ:

י

יוד. אמת ויציב. כשתגיע לודבריו חיים כו׳ בתיבת לעד תנשק הציציות ותעבירם על גבי עיניך ותניחם מידך שישתלשלו למטה כדרכם האר״י ז״ל:

יא

יא. בקדושה יכוין לקיים מ״ע ונקדשתי בתוך בני ישראל ותזהר מאד לכוין הרגלים בקדושה:

יב

יב. קודם הסרת התפילין יאמר פ׳ והיה אם שמוע תשמע בקול ה׳ אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כו׳ עלי״ך כ״י אנ״י יהו״ה רפאי״ך ויכוין בד׳ יודין דע״ב ויסיר תפלה של ראש מעומד ויצניענה בכיס ויסיר התפילין של יד מיושב ויצניעם בכיס. שער רוה״ק מהאר״י ז״ל:

יג

יג. יאמר אחר כל שלש תפלות מזמור לדוד ה׳ רועי ומזמור אלהים יחננו. האר״י ז״ל:

יד

יד. בתפלת מנחה טוב לומר העקידה עד והארץ אזכור:

טו

טו. בתפלת מנחה היה רבינו האר״י ז״ל נותן צדקה אך לא בערבית שהוא זמן דין:

טז

טז. כשהיה להאר״י ז״ל לפרוע שכר שכיר היה משתדל לפורעו קודם מנחה שהיה אומר איך אעמוד להתפלל מנחה לפני ה׳ ובאה לידי מצוה גדולה ולא קיימתיה. ומזה יקח האדם מוסר שקודם מנחה יכוין רעיוניו ויהרהר תשובה ואם יוכל ללמוד קודם מנחה מעט טוב מאד:

יז

טוב. בנסח ברכה ראשונה דערבית יאמר אשר בדברו מעריב ערבים בחכמה. פותח שערים בתבונה. כ״כ האר״י ז״ל:

יח

חי. לשמירה טוב מאד לומר ויהי נועם כלו ישר והפוך ז׳ פעמים ויכפול פסוק אורך ימים אשביעהו:

יט

יט. לשמירה מרבי׳ יהודה חסיד. יאמר פסוק אתה סתר לי ישר והפוך בטחו בה׳ עדי עד כו׳ ה׳ עז לעמו יתן ור״ת הפסוקי׳ אב״י:

כ

כ. טוב מאד לומר י״א פסוקים המתחילים בנו״ן ומסיימין בנו״ן והוא תועלת להנצל מעין הרע וכתב רבינו יהודה חסיד בכ״י שלא יש בהם אות ס׳ שהקוראן מבריח שטן ממנו:

כא

כא. טוב לומר ג׳ פסוקים ה׳ צבאות עמנו כו׳ ג״פ וינצל מכל צרה. ה׳ יצילנו מכל חטא ויזכנו לעסוק בתורתו הק׳ תורת חיים:

כב

תושלבע