קשר גודל י״א

א

סימן יא. דיני ק״ש קריה נאמנה. באורח נכונה:
א. קטן שהגיע לחינוך כבן ט׳ או י׳ שנה חייב בק״ש. סי׳ ע׳:

ב

ב. שכור אם יכול לדבר לפני המלך קורא. מור״ם סי׳ צ״ט. ויש מקילין בקריאת שמע. הלבוש:

ג

ג. נשים פטורות מק״ש ונכון שיקבלו עול מלכות שמים ויקראו פסוק ראשון ובשכמל״ו. סימן ע׳:

ד

ד. נשים פטורות מזכירת י״מ והאנשים אינם יוצאים י״ח זכירת י״מ בהרהור. מחב״ר שם:

ה

ה. מצות צריכות כוונה לצאת י״ח ובק״ש צריך לכוין להבין מה שהוא אומר וביותר בפסוק ראשון ואם לא כיון בפסוק א׳ חוזר כי לא יצא י״ח והשאר אם לא כיון יצא. סימן ס׳:

ו

ו. כשלא כיון בפסוק א׳ וחוזר ימתין קצת או יאמרנו בלחש. אחרונים:

ז

ז. הקורא ק״ש לא ירמוז בעיניו ולא יקרוץ בשפתיו ולא יראה באצבעותיו ואסור לרמוז אפילו לצורך מצוה בפרשה ראשונה ובשניה יש להקל למצוה אבל שלא לצורך מצוה אסור גם בפרשה שניה. סי׳ ס״ג ואחרוני׳:

ח

ח. המהלך בדרך ורוצה לקרות ק״ש עומד בפסוק ראשון ובשכמל״ו ואם עומד כל הפרשה הוי יוהרא וכשהוא יושב אין לו לעמוד. בר״י שם:

ט

ט. הרוכב על גבי בהמה צריך לעמוד בפסוק ראשון אבל יושב בקרון א״צ לעמוד. אחרונים:

י

י. ישן מצערים אותו ומעירים אותו עד שיהא ער ממש כשקורא פסוק ראשון מכאן ואילך אין מצערים אותו הרבה וסגי לקרות מתנמנם. סי׳ ס״ג:

יא

יא. יש מי שאומר דהיינו דוקא כשקרא כבר ק״ש וברכותיה בצבור ועתה קורא ק״ש שעל המטה ובזה אמרו שאם הי׳ אנוס בשינה אין מקיצין אותו. כנ״הג בשם ריא״ז:

יב

יב. אם מחמת חולי או אונס אחר קורא ק״ש בלבו יצא וכ״ש אם שמע מאחר. סי׳ ס״ב ואחרונים:

יג

יג. ואם קראה בלבו או שמע מאחר מחמת החולי או האונס ואח״כ נסתלק האונס א״צ לקרותה פעם אחרת. בר״י סימן פ׳:

יד

יד. לא יאריך באל״ף של אחד כדי שלא יהא נראה ח״ו אי חד ולא יחטוף בחי״ת ויאריך מעט ויאריך בדלי״ת שיעור שימליכוהו בד׳ רוחות העולם. סי׳ ס״א:

טו

טו. אם לא אמר בשכמל״ו בכונה צריך לחזור. לבוש:

טז

טז. אין לפסוק באמצע פסוק ראשון כלל ולא באמצע בשכמל״ו אבל בין ב׳ פסוקים אלו דינו כאמצע פרק. מחב״ר סי׳ ס״ו בשם הרמ״ע. ונראה להחמיר גם בין שמע לבשכמל״ו כמו בפסוק ראשון:

יז

טוב. צריך לדקדק באותיותיה ולהשמיע לאזנו ולקרות בטעמי׳ הכתובים בתורה ובדיעבד בג׳ אלה יצא. סי׳ ס״א וסי׳ ס״ב:

יח

חי. היה עומד בוכתבתם ואינו יודע אם בפרשה ראשונה או בשניה חוזר לראשונה ואם התחיל למען ירבו סירכיה נקט וא״צ לחזור. סי׳ ע״ד:

יט

יט. אם קורא ביחיד שרי לי׳ לכפול ה׳ אלהיכם. בר״י סי׳ ס״א:

כ

כ. אם נזדמן לו קדיש וקדושה צריך להמתין בשירה חדשה ויענה ואח״כ יאמר שירה חדשה. סי׳ ס״ו. וכבר נתבאר לעיל דלאמן דברכות לא יפסיק כלל לדעת מר״ן ז״ל:

כא

כא. אם בעוד שקרא ברכת אמת ויציב הוציאו ס״ת לא יאמר פסוק וזאת התורה כי לדידן אין עונין אפילו שום אמן דברכות בברכות ק״ש ויפסוק בשתיקה ויראה הס״ת ואח״כ יחזור לגמור הברכה ויסמוך גאולה לתפלה כמשפט (חיים שאל סי׳ ס״ח):

כב

כב. אחד שקודם הגיעו לשירה חדשה שתק לראות הס״ת ונתבלבל אח״כ ותכף התחיל תפלת י״ח ולא סיים הברכה שניה של ק״ש נראה דאחר תפלתו יקרא ק״ש ויאמר אמת ויציב עד גאל ישראל לדעת מרן סי׳ ס׳ (בר״י סי׳ ס״ו):

כג

כג. כהן שקראוהו לס״ת אפילו בשמו ולא יש אחר והוא קורא ק״ש וברכותיה לא יעלה (סימן ס״ו והפר״ח) בק״ש וה״ה לברכותיה כמ״ש ע״ת ודע שבקונטריס לדוד אמת סי׳ ה׳ דין ב׳ נשמט שם דעתי הקצר ובפ׳ דזמרה שרי: