א
מלקוטי מה"ר יודא אוברניק זצ"ל. אמר אם נגע גוי1 במים הנשפכין ליין שאין לו דין ניצוק, ואפי' נגע גוי. בקנקן שלח סביביו טופח ע"מ להטפיח, אפ"ה מותר משום דגרע זה מקטפרס שאינו חיבור2 ועי' סי' קכ"ו ובשו"ת מהרי"ו סי' י"ח. גבי ניצוק אמרי' הפסד מרובה מותר3 הרא"ש בפ"ה דע"ז סוף סי' כ"ו ובטור סי' קכ"ו. אמר מ"ו כתב מהרי"ל בשם השר [השר פי' ר' שלום, מ"ו הוא ר' איסרלן זצ"ל] דכל שבחביות קרי הפסד מרובה4 לאפוקי מה שהוא בכד או בקנקן. ומ"ו יצ"ו הוכיח5 עי' תה"ד סי' ר"ד. מפ"ק דנדה6 דף ט' ע"ב. דשני בצורת חשיב ג"כ הפסד מרובה, מדפירש"י שעת הדחק היינו אפושי טומאה בטהרות7 המעתיק שגה ברואה וטעות דמוכח הוא, וז"ל התה"ד שם: וא"ת בנד"ד הואיל ואיכא דוחקא דצבור לשתות יש להתיר כמו בהפסד מרובה. נראה להביא ראיה דלא אמרי' הכי, דבפ"ק דנדה איתא דר' אליעזר השיב לחכמים מריבה אחת בהיתלו שעברו עליה ג' עונות, ואמרו דיה שעתה, ואמרו לו חכמים אין שעת הדחק ראיה, מאי שעת הדחק, א"ד שני בצורות הוו, א"ד אפיש טהרות הוו, ופרש"י שני בצורת והוה הפסד מרובה, כלומר ולכך אפי' מעט טהורות הוה הפסד מרובה, אבל לא רצה רש"י לפרש שני בצורת הוו והוי דוחקא לאוכלי טהורות, אע"כ לא שרינן משו"ה אלא משום הפסד הקילו, דהתורה חסה על ממונם של ישראל. וז"ל תשוב' מהרי"ל ז"ל, הא קי"ל בה"מ כר"ת, וחביות הוי הפ"מ, ל"ש הוי חבית קטן או גדול, כך קבלנו בשם מ"ו השר ז"ל מצאתי.
ב
פ' מקום שנהגו1 פסחים נ"ה ע"ב. להפסד מרובה חששו כמו אחר ג' ימים דפסדי ביעי לגמרי אבל תוך ג' שראויים לנפש יפה חשיב הפסד מועט, זה דלעיל [פ' מקום שנהגו וכו'] כת' מוה"ר יודא אוברניק זצ"ל מעצמו.
ג
וזכורני שהיו ענבים שלמים על הגת והגת אינו כשר, ואמר היה שופך מים תחת [כל] הענבים [ועל כל הגת] בעניין שהמים יורדים לארץ. והיין הדורך יהודי [אח"כ] מן הענבים הוא כשר. וכתבתי זה הדין בשנת כ"ד לאחר שהלכתי מן הגאון זצ"ל, כי ראיתי מעשה וזכורני הדין דלעיל ולכן לא ידעתי אם יש לסמוך עלי1 ועי' ביו"ד סי' קל"ח.
ד
והורה דאסור להדליק בב"ה השעוה של ע"ז1 עי' במרדכי פ"ד דע"ז סי' תתמ"ג הביאו בב"י סוף סי' קל"ט. אך מ"מ אינו אסור בהנאה.
ה
וזכורני שהיה חותמו של הגאון זצ"ל חקוק בו ראש של אריה שוקע בחותם, ועל השעוה היה בליט'1 עי' בטור סוף סי' קמ"א. ואין נראה כ"כ, שפיחת צורתו בענין2 בעין. כזה3 והמעתיק דלג הצורה ולא תקן צלם דמות תבניתה..
ו
פ"א היה בחור אחד מחתך צורת צבי בנייר ודבק אותה בחלון של זכוכית בבית החרף וצוה להסיר הצורה מן החלון. מצאתי במסכת שבת פ' השואל1 דף קמ"ט ע"א ע"א ותוס' ד"ה ודיוקני. שהצורה עצמה אסור להסתכל בה כו', אבל התו' שם וסמ"ג פי' בצורת ע"ז אסור להסתכל.
הסבר על זכויות יוצרים
לקט יושר
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.