לקט יושר, חלק ב (יורה דעה) ו׳

א

שמעתי משא' האלוף המופלג מהר"ר אייזק ס"ל זצ"ל, ששמע מהרב הגדול רבא דעמא הגאון מוהר"ר יעקב ווילא זצ"ל, מה שנוהגין לאכול חמאת גוים או ששותים משקה דבש בפסח אע"פ שאין אוכלים ושותים בעירם. משום דמשמע כן בפ' בכל מערבין¹ עירובין כ"ח ע"א. בדיבור: ובבל הוי רובא דעלמ' והתני' כו' אם יש להם בעירם אותו היתר שיש להן היו אוכלים² ועי' בשע"ד סי' ע"ח ובשו"ת מהרי"ל סי' ל"ה ובטיו"ד סי' קט"ו. והזקן ר"ג הגאון מוהר"ר איסרליין זצ"ל אמר, שכת' האשי' ג"כ באלו טריפות³ סי' ס'. על העוף שאינו מכיר.

ב

פ"א נמצא חתיכת דג בתבשיל של בשר והיה יותר מס' כנגד הדג ולא רצה להתיר¹ עי' נקודות הכסף סי' קט"ז שהשיג על הטו"ז סק"ב וכתב דלא מסתבר כלל לחלק בין איסורא לסכנתא. ואמר חמירא סכנתא מאיסורא. וכבר הורה לי כן לאיסור שאי' האלוף מהר"ר משה מינץ ס"ל יצ"ו, שמצאתי שמן² ש' בחולם חסר ומ' בסגול. במים ששורין בו דגים שקורין הערינג והיו המים יותר מס' [או יותר].

ג

ואכל פירות מן האגודה שקורין ערפיר, [כגון שלקח מן האגודה³ אחד או שנים בידו ואכל.] אע"פ שאסור לאכול ירק מהאגודה כדא' בפ' כל הבשר⁴ חולין ק"ה ע"ב. (מכישרא) מכישא דאסר גינאה.

ד

וזכורני כשאכל בצלים מאגודה, ואינו מתיר האגודה חותך אחד אחד מאגודה ואוכל.

ה

והיה אוכל [בתבשיל] מן שמן הלב של שור⁵ עי' הוריות י"ג ע"ב דחמשה דברים משכחים את הלמוד, האוכל ממה שאוכל עכבר וממה שאוכל חתול והאוכל לב של בהמה. שקו' בל"א הערץ שמאלץ.

ו

בשר שאכל ממנו חתול שקו' קץ, לא רצה לאכול מאותו החתיכה, וכן ככר ופשטידא. וחתיכת בשר יבש שאכל ממנו עכבר אינו מאכיל לבניו אפי' היה הככר גדול. אבל דגים הנקרשים שקו' זולץ בי"ש, אם אכל עכבר מחתיכה זו אפ"ה אכל מחתיכה אחרת.

ז

ואכל חצי בצל שעבר עליו הלילה רק שיש קליפה על החציה כדא' בסמ"ק במצוה שלא להניח מכשולות¹ סי' קע"א. ועיין בפ' ב' דנידה² דף י"ז ע"א ומס' דרך ארץ רבה פי"א.

ח

פ"א כופה תרנגול עליו כלי ונשאל לו אם צריך לשחוט התרנגול¹ בצואת ר"י החסיד סי' מ"ד כ': אווז או תרנגול או כל דבר חי הכופה או כלי אחר יש לשחוט אותה מיד,. ואמר לא לימדתי מזה כמדומה לי מסתמא לא ס"ל.

ט

ופ"א קרא תרנגולת כמו תרנגול בביתו ואמ' שלא רצה לשחוט אותה מטעם זה, אלא משום דרוצה לשחוט בלא"ה תרנגולת² עי' שו"ת מהרי"ל סי' קי"ח. [ושמעתי שנמצא בצוואת ר"י חסיד שחייב לשחוט תרנגולת שקרא כמו תרנגול וכמדומה לי ששמעתי הטעם מאבי הג"ר משה ז"ל, משום דכתיב כי השחית כל בשר דרכו ואינו דרך לקרות תרנגולת] מצאתי מזה בי"ד בסי' קע"ט המתחיל קוסם.

י

מה שאמרו רז"ל¹ עירובין ס"ד ע"ב וב"מ כ"ג ע"א. המוציא אוכלין בדרך חייש' משום כישוף היינו דוקא אוכלין שאין רגילין למצוא בדרך אבל פירות לא.

יא

ואינו מקפיד אם אכל קטנית שקו' ערביש עם שמן של אווז ואמר מאי נפקא מינה אבל² אם. אכל דבש עם שמן אווזא³ במרדכי פסחים פ"ב סי' תקס"ב כתב דשמנונית בדבש הוי נותן טעם לפגם. ועי' בד"מ סי' ק"ג סק"א בשם מהרי"ל דשם מיירי במשקה הנעשה מדבש אבל בדבש עצמו יכול להיות דהוי לשבח. וראייה מא"ז⁴ ח"ב סי' רנ"ז,. שכת' בר"ה טובל ראש של איל בדבש.