א
ואכל סעודת פורים ביום ומברך ברכת המזון ומתפלל מנחה [בעשרה]. אבל אין מנהג [באושטריך] להתפלל ערבית בעשרה בפורים. ויושב ביום לסעודה אחרת, והיה הולך לקרוביו בתוך הסעודה וחוזר לשלחנו ומברך ברכת המזון ב' או ג' שעות בלילה, והיה מברך על הנסים. ופ"א אינו יכול לישב לסעודתו האחרת ביום ואינו מברך על הנסים.
ב
וז"ל תשובת1 וכשהשליח הלך לדרכו. שאי' מהרי"ל זצ"ל ואם משכה סעודתו עד הלילה במיימוני כתב דמברך בברכת המזון על הנסים. וקשיא לך דמי שלא התפלל בשבת מנחה דמתפלל במוצאי שבת שתים של חול? ולא דמי כלל דהתם שעת המנחה עברה, ותפלת מנחה יש לה זמן קבוע, וכיון דהזמן עבר ולא התפלל במוצאי שבת אלא לתשלומין, ושתי התפלות הן תפלות ערבית, האיך יתפלל של שבת? ודינו להבדיל בראשונה ושניה לתשלומין, דזמן שעת מנחה ליתא, שכבר עבר', וערבית אינה במו"ש אלא של חול. אבל בהמ"ז [אתי'] על סעודה שסעד בשבת, וכיון דאכתי לא צלי ערבית של חול, צריך להזכיר מעין המאורע. וכן מנהג פשוט במדינות בני בית2 תוך סי' נ"ו. להתפלל על הנסים כה"ג. וכן במו"ש כשנמשכין סעודה עד הלילה. אמנם יש תשובת הרא"ש דקיימא כוותך שאין להזכיר מעין המאורע בלילה מוצאי היום אפילו התחיל מבעוד יום.
ג
נראה1 צ"ל בני חי"ת וכוונתו על אושטריך, עי' גידעמאנן שם צד ע"ה. לע"ד דאע"ג דכתב הרמב"ם דאין ראוי לעשות מלאכה בפורים, ובסמ"ק כתב דיש מקומות דנהגו שלא לעשות מלאכה בפורים, מ"מ כל המלאכות שעושין כדי לשמח כגון שתופרין ומציירין ומתקנין כמה כלים ועניינים לשמח, אע"פ שעושין מלאכות גמורות, כלהון שרי. והכי איתא בפ"ק2 עי' תה"ד סי' קי"ב. דמשני לעולם נוהג איסורא אפילו באתרא דר', אלא ר' נטיעה של שמחה נטע, ואין לך מלאכה גמורה יותר מנטיע' ואפ"ה שרי בכה"ג. זה מצאתי מתשובת הגאון ז"ל [כתב בספרו].
ד
בליל שו"פ היה מדליק הפמוט שקו' לופא והיה השלחן מכוסה כל הלילה. ואין מנהג באושטריך להדליק הפמוט בחול רק בשבת ויו"ט. וכל הלשונות נקראות לע"ז לבד לשון הקדש. מצאתי בקובץ, י"ד של אדר הראשון אסור בהספד ותענית דוקא אם קראו המגילה ואח"כ הוי מעובר השנה בו ביום הוי אסור, אבל בשאר שנים מעוברת מותר בהספד ותענית, סימני אשירי1 דמגילה ד' ה' ע"ב. מ"מ. וכן אמר הגאון זצ"ל.
ה
וי"ד של אדר הראשון אין אומרים למנצח. ונהג לעשות בו תבשיל יתירה וגם אכל תאנים. וזכורני שא' מה שנוהגים לעשות משתה בי"ד של אדר הראשון כן כתב הסמ"ק במצוה לקרות המגילה. ונוהג למלאות החביות של יין ושל חומץ בליל אחר שושן פורים, וצוה שלא למלאות בכלי חמץ קודם פסח.
ו
סיימתי זה [סדר מן] אורח חיים שנת ר"ל לפרט כ"ו אב ביום ג', בעיר מיישטרי בבית מוהר"ר חיים י"ץ. בריך רחמנא דסייעני.
הסבר על זכויות יוצרים
לקט יושר
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.