ישמח משה, וישלח ד׳

א גרתי. ב' במסורה. עם לבן גרתי, אויה לי כי גרתי משך (תהלים קכ ה), ועיין בבעל הטורים שפירש בשביל שיעקב היה ירא מעשו וקראו אדוני, גרם לבניו שנעשו גרים לבין האומות. והנה לדבריו אין לו חיבור רק עם לאדוני לעשו. ולי נראה על דרך בעל הטורים לפרש באופן אחר, כי מגרתי עם לבן, נמשך … להמשך קריאה

ישמח משה, וישלח ג׳

א עם לבן גרתי (בראשית לב ה). פירש רש"י (ד"ה גרתי) לא נעשתי שר וחשוב אלא גר וכו' שהברכה לא נתקימה בי. דבר אחר גרתי גימטריא תרי"ג, כלומר תרי"ג מצות שמרתי, עיין שם. וכבר אמרתי דשניהן בקנה אחד עולין, דעל פירוש הראשון י"ל דאכתי יתקיימו בו הברכות, ומה שלא נתקיים עד עתה הוא מפני שלא … להמשך קריאה

ישמח משה, וישלח ב׳

א כה תאמרון לאדוני לעשו (בראשית לב ה). על דרך הפשוט נ"ל, על דרך במדעך מלך אל תקלל (קהלת י כ), כי אזנים לכותל וכמעשה דשמעון בן שטח, ועיין רמב"ן שכתב שבמה שקראו אדוני, היה מראה לו כאלו אין המכירה של הבכורה כלום, וכי הוא נוהג בו כבוד להוציא המשטמה מלבו, עד כאן דבריו. ולפי … להמשך קריאה

ישמח משה, וישלח א׳

א וישלח יעקב מלאכים לפניו (בראשית לב ד) מה ששלח מלאכים ולא אנשים. נ"ל על דרך שמגלגלין זכות על ידי זכאי (שבת ל"ב ע"א), ויתכן יותר סיבת הצלתו על ידם. והנה תיבת לפניו הוא שפת יתר. והנ"ל בזה דדבר גדול דברה התורה, כי לא כפעולת עניני עבודת השי"ת הם פעולת עניני עולם הזה, כי בעניני … להמשך קריאה

ישמח משה, ויצא כ״ב

א (בהפטורה) (הושע יא ז-ח) ועמי תלואים למשובתי וגו'. היינו תלואים בספק אם ישובו אם מועיל, כי מסופקין בהשגחה מחמת דעת אפיקורסת כי אין כבודו להשגיח בשפלים, והסתירה מ"ש הרמב"ם כי לנגדו אין סוף ית' הכל שוה, והיינו ואל על יקראהו יחד גם כן לא ירומם והבן, ואם כן (הושע יא ח) איך אתנך אפרים … להמשך קריאה

ישמח משה, ויצא כ״א

א ויקם יעקב וגו' וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים (בראשית לא יז), וינהג את כל מקנהו וגו' מקנה קנינו וגומר (בראשית לא יח), ולבן הלך וגומר ותגנוב רחל את התרפים וגו' (בראשית לא יט). הנה יש לדקדק בהצעת הפסוקים, דכל זה היה ראוי לכתוב קודם וישא יעקב את בניו וגו'. וגם כל הסיפור … להמשך קריאה

ישמח משה, ויצא כ׳

א העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו (בראשית לא יד) הלא נכריות נחשבנו לו (בראשית לא טו). ר"ל שאמר לו הש"י עתה קום צא (בראשית לא יג), שכבר נלקט כל הניצוצין, וזה היה כונת רחל ולאה באמרם העוד לנו חלק ונחלה והבן, הלא נכריות נחשבנו לו, דכל זמן שיש עוד ניצוצין הוא מתקרב והבן, כי … להמשך קריאה

ישמח משה, ויצא י״ט

א ויברך ה' אותך לרגלי (בראשית ל ל). הנה המפרשים הקשו הלא זה כבר הודה לו שהיתה הברכה בגללו. ועוד אין דרך השלמים כיעקב להתפאר שהברכה בשבילו. וגם יש להבין בשנותו את טעמו, כי לבן אמר בגללך (בראשית ל כז), ויעקב אמר לרגלי. ועיין בספר בנין אריאל מה שכתב לתרץ כל זה, כי לבן חשב … להמשך קריאה

ישמח משה, ויצא י״ח

א ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף (בראשית ל כה). עיין רש"י (ד"ה כאשר). ובמדרש (ב"ר ע"ג ז') אין עשו נופל אלא ביד בניה של רחל. ונ"ל טעם על זה, כי באמת העולם נברא רק בשביל יעקב וישראל, כמו שדרשו (ויק"ר ל"ו ד') בראשית (בראשית א א), בשביל ישראל שנקראו ראשית, ועשו נברא כמו רצועה … להמשך קריאה

ישמח משה, ויצא י״ז

א ואחר ילדה בת (בראשית ל כא). בב"ר (פע"ב ו') (פרשה ע"ב סי' ו') תנינא כיצד, היתה אשתו מעוברת ואמר יהי רצון שתלד זכר, הרי זו תפילת שוא, דבי ר' ינאי אמר ביושבת על המשבר תנינא הדא מתניתא, אמר ר' יודא בן פזי אף על המשבר יכול להשתנות וכו', איתביה ואחר ילדה בת, אמר להם … להמשך קריאה

ישמח משה, ויצא ט״ז

א ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחותי וגו' (בראשית ל ח). דהנה נ"ל לפרש ענין אהבת יעקב לרחל, כי לכאורה היא מילתא דתמוה, ואם אברהם אפילו בדידיה לא אסתכל (ב"ב ט"ז ע"א), כמו שפירש רש"י בפסוק (בראשית יב יא) הנה נא ידעתי (ד"ה הנה), איך הסתכל יעקב בחיר שבאבות בפנויה, ואיך התבונן על בתולה … להמשך קריאה

ישמח משה, ויצא ט״ו

א ויאמר התחת אלקים אנכי אשר מנע ממך פרי הבטן (בראשית ל ב). ופירש רש"י (ד"ה אשר) אבא לא היה לו בנים, אני יש לי בנים, ממך מנע ולא ממני. וכבר תמהו הלא אמרו (ב"מ נ"ט ע"א) הזהר באונאת אשתך וכו', עיין בספר בנין אריאל ותמצית דבריו על פי רש"י בפרשת ואתחנן (דברים ג כג, … להמשך קריאה

ישמח משה, ויצא י״ד

א ויאהב גם את רחל מלאה (בראשית כט ל). כבר כתבו המפרשים דתיבת גם אין לו ביאור. ועוד הקשו הא קרא אמר (בראשית כט לא) כי שנואה לאה, ואיך יתכן לומר שאהב את רחל יותר מלאה. ופירשתי דהכי קאמר, דמלבד עצם האהבה שאהב את רחל, אהבה גם כן מכח מעשה דלאה שמסרה לה רחל הסימנים … להמשך קריאה

ישמח משה, ויצא י״ג

א ויהי כשמוע לבן את שמע יעקב וגו' (בראשית כט יג). ענין לבן נ"ל, כי הוא סאב לובן, על כן נזדווג לו יעקב שלא ראה טיפת קרי מימיו (יבמות ע"ו ע"א). והנה כאשר נולד יוסף שהוא יסוד הלך ממנו, ועדיין היה לו אחיזה קצת, ועל כן יצא ירבעם יהוא אחאב ועוררו תרפיו, והיינו דכתיב בפרשת … להמשך קריאה

ישמח משה, ויצא י״ב

א ויאמר הן עוד היום גדול וגו' (בראשית כט ז). עיין פירוש הזהר פרשת ואתחנן (זוהר ח"ג) דף ע"ד ע"א פתח ואמר הן עוד היום גדול וכו'. ויש להוסיף נופך לפירושו דאף דכבר אין במציאות כימות עניתנו (תהלים צ טו), הן עוד יכול להיות היום גדול שיתארכו הימים, כמו שפירש במגלה עמוקות ויהי מקץ שנתים … להמשך קריאה

ישמח משה, ויצא י״א

א וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך (בראשית כח כב). והוא תמוה מאד מה זה הבטחה שיחזיר חלק עשירית. והנ"ל על פי דברי האלשיך בהפסוק (דברים יד כב) עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה. ושורש דבריו דאם נתן מעשר כראוי, מובטח שאחר כך יתן מעשר כל כך כמו כל מה … להמשך קריאה

ישמח משה, ויצא י׳

א וידר יעקב נדר וגו' (בראשית כח כ). בב"ר (פ"ע א') כתיב (תהלים סו יד) אשר פצו שפתי ודבר פי בצר לי, שנדר מצוה בעת צרתו. מהו לאמר, לאמר לדורות שיהיה נודרין בעת צרתן, עד כאן דברי המדרש. ועיין ביפה תואר דנתקשה בלשון המדרש שנדר מצוה, ופירש שנדר לעשות מצוה. ועל זה קשה פשיטא דאינו … להמשך קריאה

ישמח משה, ויצא ט׳

א ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלקים (בראשית כח יז). ויש לדקדק על מה זה דאמר בלשון שלילה אין זה כי אם בית אלקים, זה בית אלהים היה ראוי לומר. אבל הנ"ל, כי באמת מלא כל הארץ כבודו ואין מקום פנוי מכבודו ית', רק הוא על ידי מחיצות ומסכים … להמשך קריאה

ישמח משה, ויצא ח׳

א והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך (בראשית כח טו). הנה לכאורה תמוה מאד, דמשמע דאחר כך יעזבנו ואין זה הבטחה טובה, וכבר היה דברינו בזה למעלה. ועוד נ"ל בזה, דהנה עיקר דאגת יעקב היה שלא יחטיאנו לבן ובניו … להמשך קריאה

ישמח משה, ויצא ז׳

א ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וגו' (בראשית כח יב), והנה ה' נצב עליו (בראשית כח יג). נ"ל כי זה בא להורות להוציא מהאומרים שיש לנמנע טבע קיים, רק חלילה ליחס נמנע מאתו ית', וכמו שפירשתי כבר הפסוק אל תרבו תדברו גבוה גבוה כי אל דעות ה' ולו נתכנו עלילות (שמואל א' ב' ג'). על … להמשך קריאה

ישמח משה, ויצא ו׳

א וישכב במקום ההוא (בראשית כח יא). בב"ר (פס"ח י"א) ר' יהודה אמר כאן שכב, אבל כל י"ד שנים שבבית עבר לא שכב. ר' נחמיה אמר כאן שכב, אבל כל עשרים שנה שהיה בבית לבן לא שכב, ומה היה אומר רבי יהושע בן לוי אומר ט"ו שיר המעלות, מאי טעמיה (תהלים קכד א) שיר המעלות … להמשך קריאה

ישמח משה, ויצא ה׳

א ויקח מאבני המקום וגו' (בראשית כח יא). בחולין (דף צ"א ע"ב) איתא, כתיב ויקח מאבני המקום, וכתיב (בראשית כח יח) ויקח את האבן, אמר רבי יצחק מלמד שנתקבצו כל אותן האבנים למקום אחד וכו', וכולן נבלעו באחד. ופירש רש"י (ד"ה נבלעו) נעשו אבן אחד (והובא ברש"י פרשה זו [ד"ה וישם]). ולכאורה הוא דבר תמוה … להמשך קריאה

ישמח משה, ויצא ד׳

א ויפגע במקום (בראשית כח יא). בברכות (דף כ"ו:) ובב"ר (פס"ח ט') איתא תפילות אבות תקנום, אברהם תיקן תפלת שחרית, שנאמר (בראשית יט כז) וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם, ואין עמידה אלא תפלה וכו'. יצחק תיקן תפלת מנחה שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב, ואין שיחה אלא תפלה וכו'. יעקב תיקן … להמשך קריאה

ישמח משה, ויצא ג׳

א ויצא יעקב וגו' (בראשית כח י), ויפגע במקום וגו' (בראשית כח יא), ויחלום והנה סולם וגו' (בראשית כח יב). יבואר על פי שכתב במגלה עמוקות ריש פרשה זו, כי הלך עשו אל ישמעאל ולקח את בתו (בראשית כח ט), לפי שראה שיעקב הוא קו האמצעי, ורצה להרע לו משני צדדין מימין ומשמאל, כי לקמן … להמשך קריאה

ישמח משה, ויצא ב׳

א במדרש תנחומא בריש פרשה זו (תנחומא ויצא סי' א'), ילמדנו רבינו ההורג נפש בשגגה, להיכן היה גולה. כך שנו רבותינו ההורג נפש בשגגה, גולה לערי מקלט לשלש ערים שבעבר הירדן ושלש שבארץ כנען, ויעקב אבינו גלה לחרן בורח בנפשו, ונתיירא שלא יהרוג אותו עשו אחיו הרשע וכו', עד כאן. והיא תמוה מאד מאי ענין … להמשך קריאה

ישמח משה, ויצא א׳

א ויצא יעקב וגו' (בראשית כח י). ר' שמואל בר נחמן פתח (תהלים קכא א-ח) שיר למעלות אשא עיני אל ההרים אשא עיני אל ההורים למלפני ולמעבדני, מאין יבא עזרי אליעזר בשעה שהלך להביא את רבקה, מה כתיב ביה וכו', ואני אין לי לא נזם אחד ולא צמיד אחד וכו', חזר ואמר ח"ו לית אנא … להמשך קריאה

דילוג לתוכן