ישמח משה, ויצא ו׳

א

וישכב במקום ההוא (בראשית כח יא). בב"ר (פס"ח י"א) ר' יהודה אמר כאן שכב, אבל כל י"ד שנים שבבית עבר לא שכב. ר' נחמיה אמר כאן שכב, אבל כל עשרים שנה שהיה בבית לבן לא שכב, ומה היה אומר רבי יהושע בן לוי אומר ט"ו שיר המעלות, מאי טעמיה (תהלים קכד א) שיר המעלות לדוד וגו' יאמר נא ישראל, ישראל סבא. ר' שמואל בר נחמן אמר כל ספר תהילים היה אומר, מה טעם (תהלים כב ד) ואתה קדוש יושב תהלות ישראל, ישראל סבא, עד כאן. ונ"ל ביאור הדברים, דר' יהודה סובר דהכתוב ממעט אותן הי"ד שנים שבבית עבר, היינו דמורה על הצדקות שקודם לזה, אבל ר' נחמיה לא רצה בזה, דאם כן יהיה ח"ו יעקב פוחת והולך, אלא ודאי דקאי על השנים שאחר כך שהיה בבית לבן לא שכב והיה מוסיף והולך. והנה כל שיש הפסק, עדיין אינו מעון לשכינה אף שה' נצב עליו, מכל מקום יש עוד מדריגה למעלה הימנה, שהוא בקרבו קדוש בגדר שכל ומשכיל ומושכל אחד, ולמדריגה זו בא בבית לבן, ושאלת המדרש מה היה אומר הוא בדרך חכמה, כי אמרו רז"ל מדבורו של אדם ניכר מה הוא, על כן שאל מה היה אומר, ר"ל באיזה מדריגה היה אז והיא מליצה נאה, והשיב רבי יהושע בן לוי ט"ו שיר המעלות, כי כשמם כן הוא שכלול בהם כל המעלות בחק אנושי, מאי טעמיה ר"ל איזה ראיה, על זה אמר לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל ישראל סבא, אף שרומז על הגלות העתיד אמר בלשון עבר, והוא היה יכול לומר כן, כי הדבק בתכלית, הוא ברצון עליון למעלה מהזמן ומה שהיה הוא שיהיה, והבן. ר' שמואל בר נחמן אמר כל ספר תהילים, שמדבר בלשון עבר על העתידות, שנאמר ואתה קדוש יושב תהלות ישראל, ר"ל כי יושב היינו בלי השתנות מעבר לעתיד, כעין שנאמר (תהלים כט י) ה' למבול ישב, וכך תהלות ישראל ישראל סבא, והבן כי היא נפלא בס"ד.