ישמח משה, וישלח ג׳

א

עם לבן גרתי (בראשית לב ה). פירש רש"י (ד"ה גרתי) לא נעשתי שר וחשוב אלא גר וכו' שהברכה לא נתקימה בי. דבר אחר גרתי גימטריא תרי"ג, כלומר תרי"ג מצות שמרתי, עיין שם. וכבר אמרתי דשניהן בקנה אחד עולין, דעל פירוש הראשון י"ל דאכתי יתקיימו בו הברכות, ומה שלא נתקיים עד עתה הוא מפני שלא שמר תורה ומצות, על זה צוה לאמר לו דבר אחר ותרי"ג מצות שמרתי, ומצאתי כן בכלי יקר. אמנם על זה קשה הא כיבוד אב לא היה יכול לקיים, וכמו כן שאר מצות התלויות בארץ. והנה שני הפירושים של רש"י הן דרך דרש, והפירוש הפשוט הוא כמ"ש הרשב"ם עם לבן גרתי כאשר ידעת במצות אבי ואמי וכו'. וכבר נודע דרכי לפרש דהדרש יוצא מהפשוט, והנ"ל דכולן יוצאין מהפשוט, דעל הפשוט קשה מה שאמר ואחר עד עתה, הלא יראה וידע שאחר עד עתה. לכך יתכן הדרש גרתי ותרי"ג מצות שמרתי, ואף שלא קיים כיבוד אב, הלא זה היה מצות אביו כדברי הרשב"ם, ושמא תאמר כי אם קיים כל התרי"ג וגם כיבוד אב, למה ירא היה לו לבא ולהלחם, אך התירוץ לזה הוא דמצות אביו היה רק וקח לך משם אשה (בראשית כח ב), ואם כן מה שעבד בשביל אשה היה במצות אביו, והנה על ידי הרמאות נתעכב עוד שבע שנים, ואין לו אשמה כי רחל היא עיקר אשתו, כמו שנאמר (בראשית מו יט) בני רחל אשת יעקב, וכמו שפירש רש"י בפרשת ויצא (בראשית לא לג, ד"ה באהל), והיא אשר לקחה ברצונו וקיים מצות אביו וקח לך משם אשה. ולדעתי שיש נבואה בדברי אביו יצחק באמרו וקח לך משם אשה, דתיבת לך הוא מיותר לכאורה דלמי יקח. אך נראה דלך הוא כמו שפירש רש"י בפרשת שלח לך (במדבר יג ב), לדעתך, ור"ל אף אם יתיהב לך אשה שלא מדעתך, תשתדל עוד ליקח לדעתך, אך מה שעבד בשביל הצאן והון, בזה עבר על כיבוד אב. וזה אומרו עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי, רק זה ואחר עד עתה (בראשית לב ו) ויהי לי שור וגו', ר"ל כדי שיהיה לי כל אלה, היא סיבה ואשלחה וגו' למצוא חן בעיניך, ואף עם עשו לא יבין על בוריה, הוא כוון כן בדבריו כאשר האמת בלבבו. והנה גם בשאר מצות התלויות בארץ, נראה לומר דכל זמן שהיה מצות אביו עליו חובה, וצריך להתעכב ואינו יכול לקיימן בפועל, יצא בהלימוד, מה שאין כן בזמן שנתעכב ברצונו, הואיל ויכול לקיימן בפועל אינו יוצא בהלימוד, וכמו שפרשתי בפסוק (תהלים צג ה) עדותיך נאמנו מאד, והבן.