א אין התורה מתקיימת אלא במי שמעמיד את עצמו ערום עליה (סוטה כא:). בארבע פרקים העולם נידון ( ר"ה טז.), פירוש דהיינו כמו שיש אהבה ויראה בהמשפיע כך יש בהמקבל, וזהו נקרא ד' פרקים. יש אתוון רברבין ואתוון זעירין (זהר ח"ב קלב.), פירוש עד שלא בא להתגלות כשהוא עדיין בעלמא דאיתכסיא בעולם המחשבה נקרא רברבין, … להמשך קריאה
א כלל גדול, יש בעולם שתי רגיליות, א' רגילות הגשמיות, שמורגל לעשות דברים גשמיים דהיינו אכילה ושתיה ודברים אחרים, ויש רגילות העובדות, כמו תפילין ותפלה ודברים אחרים מצות שעושה זה מחמת הרגל. וזה שאמר דוד המלך ע"ה (תהלים קיט, צט) מכל מלמדי השכלתי, פירוש כל הלימודים דהיינו הרגילות השכלתי, פירוש שהרחקתי את עצמי מהרגילות. ב … להמשך קריאה
א בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף (ישעיה ו, ב). הנה יש ג' מיני הולדות ודרכים לעבודתו יתברך, וכל אחד ואחד יש בו יראה ואהבה, א' יש אדם שעובד להקב"ה בפנימיות עצמיות הבורא יתברך ועובד אותו בזה השכל, ויש לזה אהבה ויראה, יראה שלא ליפול מאהבה זו. ויש אדם שעובד השי"ת מחמת אמונה, … להמשך קריאה
א איתא (ב"ק צב:) בירא דשתית מיניה מיא לא תשדי ביה קלא. הנה בסט"א יש גם כן כח, וזה שנקרא ס"ם אל אחר (תקו"ז קמ.), והוא גימטריא קל"א, ואל הוא לשון כח, כי זה לעומת זה עשה, והוא מדת הגבהה מדת הארז שהיא גבוה ואין עושה פירות, ובשבת כתיב (תהלים כט, ה) קול ה' שובר … להמשך קריאה
א הרוצה לעדן את אשתו ילבישנה צבעונין, והרוצה לעדן את בתו יאכילנה אפרוחין (כתובות נט:), כי אמרו רז"ל (ב"ב טז:) בת היה לו לאברהם. דהנה כשהשי"ת רוצה להמשיך החסד שלו לעולם הוא ממשיך ע"י צמצום. והנה אנו נקראים בנים להשי"ת, והנה יש ב' מיני אהבה לבנים, א' הוא אהבה סתם מחמת שהוא בנו, ואהבה הב' … להמשך קריאה
א איתא (מגילה כח.) אם נאמר כבש למה נאמר אחד וכו' שבקוהו וכו'. הנה יש שני מיני אמת, א' שהשי"ת הוא גדול מאוד, והב' שהאדם הוא בתכלית השפלות, וזהו (שמות לד, ו) רב חסד ואמת, ואיתא בזוהר (ח"ג קמ.) בפסוק א' כתיב אמת ובפסוק א' לא כתיב אמת, כד פסק אמת למטה אסתלק אמת למעלה. … להמשך קריאה
א איתא (שבת סט:) ההולך במדבר ואינו יודע מתי שבת, חד אמר מונה ו' ואחר כך שובת, וחד אמר בתחלה שובת ואחר כך מונה ו' ימים. ומאי נפקא מינא ביניהם, אלא הכי פירושא, כי אמרו רז"ל (תוספתא דמאי פ"ה) עם הארץ אימת שבת עליו ולא משקר, ובזמן הזה קא חזינן שאינו כן, לפי שאין מקבלים … להמשך קריאה
א כתיב (מ"ב ג, יא) אלישע אשר יצק מים על ידי אליהו. אם אדם אינו יכול להיות משיג עצם אהבת הבורא, ירגיל בתחלה באהבת מדות הצדיק ואחר כך יכול לזכות לאהבת הבורא, וז"ש 'אשר יצק', לשון יציקה והעמדה, 'מים', פירוש שיבוא למעלת האהבה, היה בא לו 'על ידי אליהו', שקשר את עצמו אליו. וז"ש (מ"ב … להמשך קריאה
א ענין הקטורת לשון התקשרות הוא עליית הנפש והתקשרות להשי"ת. וז"ש (תהלים קו, ל) ויעמוד פנחס ויפלל, לשון חלוקה והפסק, שהיה מפסיק בין החיות לבין הקליפה ולא היו יכולים הקליפות להאחז, ולכן נעצר המגפה. וכשמעלה נפשו ומקשר להשי"ת אז נופלים עליו האהבה והיראה, לפעמים נופל עליו הבכיה, וז"ש בספרים הבכיה אליו תענוג: הסבר על זכויות … להמשך קריאה
א הנה אמרו חז"ל (ע"ז יז:) אי סייפא לאו ספרא אי ספרא לאו סייפא. 'ספרא' לשון אור, פירוש אם יש לך בהירות השכל והתחברות בהשי"ת, הרי 'לאו סייפא', לית לך סוף, תקיים (משלי ג, ו) בכל דרכיך דעהו. אבל אם 'סייפא', שיש לך סוף, 'לאו ספרא', לית לך בהירות והתחברות בשום דבר: הסבר על זכויות … להמשך קריאה
א כתיב (משלי ג, ו) בכל דרכיך דעהו, וכתיב בזוהר (תקו"ז סו:) מי שפגם בברית חס ושלום בא לידי עניות. הנה הצדיק נקרא ברית, שמשפיע תמיד עד הרגלים, ומי שמספיק ממונו לצדיק בזה הוא מתקן הברית ומקיים בכל דרכיך דעהו, וכשם שהצדיק יכול להמשיך עשירות ושפע לעולם כך מי שמספיק הצדיק. אבל מי שפגם בברית … להמשך קריאה
א הנה האדם נקרא אילן, ויש לו ענפים בני חיי ומזוני. והנה מחמת איזה חטא שעושה האדם יכול להסתתם השרף מהגוף ואינו יורד לענפים השפע ויוכל להתייבש, על כן צריך לנתק הסתימה ההיא להשפיע אל גוף האילן ואז חוזר השפע כבראשונה, ובמה שאדם מקבל עליו קצת דין בזה הוא מנתק הסתימה: הסבר על זכויות יוצרים … להמשך קריאה
א כתיב (תהלים מד, ב) אבותינו ספרו לנו פועל פעלת בימיהם בימי קדם. פירוש דוד היה מתפלל שיתנהג השי"ת עמנו כמו שהיה מתנהג עם אבותינו עם המדה שנקרא 'מימי קדם', שאין שם דין וקטרוג בעולם רק רחמים גמורים: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל … להמשך קריאה
א כתיב (תהלים קיד, ה) ההופכי הצור אגם מים, פירוש מהפך מדין גמור לרחמים גמורים: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת … להמשך קריאה
א הנה כלל גדול שעיקר הוא לחוס על כבוד השי"ת, ויתפלל אליו שיעזור לו על עבודתו שיפנה לבו אליו בלי עיכוב. אבל מי שמתפלל על מזונות ראוי לו שיבוש על זה: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם … להמשך קריאה
א האדם נקרא תמכי קשוט פירוש תומך האמת, פירוש כסא להשי"ת שנקרא אמת, על כן צריך לנהג כל מדותיו על פי האמת, דהיינו שלא יחוש לכבוד בני אדם, וגם יתנהג עם העולם ברחמנות. וז"ש (ש"א ב, ג) כי אל דעות ה', הויה יש לו שני דעות, דעת דחסדים ודעת דגבורות, והאדם צריך שידבק כל מדותיו … להמשך קריאה
א מה שכתוב בספרים (ע"ח של"ד פ"א) שרחל ולאה באים לפעמים עורף בעורף, פירוש כי השכל והבנה נקראים עגולים, מחמת שהם מעגלים ומקיפין את כל הדברים, ונקראים מציירים, והם שרוין בהראש שהוא גם כן עגול. והנה אם אין התלמיד מבין שכל הרב נקרא אחור באחור, ששכל התלמיד אינו יכול להקיף שכל הרב, אבל אם נכנס … להמשך קריאה
א הנה כשאדם רוצה להתפלל או לעשות איזה עובדא, יראה לחשוב מקודם ולסדר באיזה כוונה יתפלל, ויסדר השכל קודם התפלה, ויתגבר על עצמו לבוא לשכל ההוא ואחר כך יתפלל, כי אי אפשר לאדם לעשות ב' מלאכות ביחד, דרך משל אם אדם רואה בנין מפואר, נמצא בשעה שרואה את הבנין אי אפשר לו לחשוב בשעת ההסתכלות … להמשך קריאה
א ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' אלהיך וגו' (שמות כג, יט). שהנה הראשית המחשבה של אדם מחשבות צרכי הגוף מה שיהיה לו אכילה ושתיה. וז"ש 'ראשית' המחשבה הראשונה שהיא מחקירת צרכי הגוף, וזה 'אדמתך' – הגופניות, אותה המחשבה 'תביא בית ה' אלקיך', תמשוך להיראה ותביא בית ה' היא היראה (עי' זהר ח"ג צ.): הסבר … להמשך קריאה
א איתא בגמ' (ב"מ לב.) יכול אמר לו אביו היטמא או שאמר אל תחזור יכול ישמע לו תלמוד לומר (ויקרא יט, ג) איש אמו ואביו תיראו וגו', כולכם חייבים בכבודי. ויש לדקדק מהיכא תיתי שיאמר לו אביו כך. אלא שאמר לו אביו שיטמטם את לבו, שלא יהא מעובדי השי"ת בכוונת הלב אלא מצות אנשים מלומדה, … להמשך קריאה
א ובראשי חדשיכם תקריבו עולה לה' (במדבר כח, יא). כי זה ידוע (של"ה – פרק תורה אור מתו"כ) שענין הקרבנות היה שהיה מקריב ומעלה נפשו להשי"ת, ועל כן נקרא קרבן עולה לה', ר"ל עליית הארציות לשרשו. וקרבן חטאת היא היראה, שיעשה בלבו יסוד להיראה, וקרבן שלמים הוא התקשרות. וכן כל המדות היה מעלה לשרשם ובזה … להמשך קריאה
א אבר קטן יש באדם מרעיבו שבע משביעו רעב (סוכה נב:). כי ידוע שהקב"ה נקרא 'כל אדם', ואנו נקראים ברית, והתורה גם כן נקראת ברית שנאמר (ירמיה לג, כה) אם לא בריתי וגו'. ופירוש אם הוא רעב לעבודת הבורא אז השי"ת משביעו, שמזמין לו שכליות ועובד אותו יותר, ובאם שאדם הוא שבע ואינו רעב לעבודתו … להמשך קריאה
א יראת ה' היא אוצרו (ישעיה לג, ו), ודרשו רז"ל (ברכות לג:) אין לו להקב"ה בעולמו אלא אוצר של יראת שמים בלבד, וכביכול איך שייך לומר זה. אלא זה הכלל גדול כ"מ שאין לאדם יראה, אף אם יראה בחוש שאין בעולם אלא כח הפועל בנפעל לא יכנוס זאת בלבו ולא יוכל לקבל שום שכל והבנה, … להמשך קריאה
א וה' בהיכל קדשו הס מפניו וגו' (חבקוק ב, כ). השי"ת הוא עצם הטוב, וסדר הטוב הוא להתפשט תמיד עד אין גבול, ואדני הוא היכל לטוב ההוא. וז"ש וה' בהיכל קדשו [בהיכל מלשון מהכיל, שמצמצם הדבר שבתוכו מהתפשט], והיכל גימטריא כמנין אדני, והוא אמונה. והנה להגיע אל עצם הטוב צריך לעבור דרך ההיכל ההוא, וזה … להמשך קריאה
א כשהבן מתגבר עצמו בגבורה לעשות רצון אביו הרי לא נשאר אצל האב רק אהבה אליו ושורה עליו האהבה, אבל אם הבן אינו רוצה ליקח הגבורה לעצמו לעבוד את אביו הרי נשאר הגבורה אצל האב ושורה עליו חס ושלום הגבורה. וז"ש (קהלת ב, ט) אף חכמתי עמדה לי, כלומר כשהגברתי לעשות רצון קוני ב'אף', כלומר … להמשך קריאה
א אמן גימטריא צ"א הויה ואדני, ואמנה היא אדני, שמאמין בזה אף בלי טעם, והמברך הברכה אומר השם באדנות, והויה הוא בפנימיות, והעונה אמן צריך גם כן לקבל הויה באדנות שהוא אמונה. אבל בזמן בית המקדש אין עונין אמן במקדש (ברכות סג.), כי המקדש עצמו היא בית. וזהו אמן גימטריא צ"א, מלשון צא, כשיצא השי"ת … להמשך קריאה