א
איתא בגמ' (ב"מ לב.) יכול אמר לו אביו היטמא או שאמר אל תחזור יכול ישמע לו תלמוד לומר (ויקרא יט, ג) איש אמו ואביו תיראו וגו', כולכם חייבים בכבודי. ויש לדקדק מהיכא תיתי שיאמר לו אביו כך. אלא שאמר לו אביו שיטמטם את לבו, שלא יהא מעובדי השי"ת בכוונת הלב אלא מצות אנשים מלומדה, והוא טמטום הלב, או שאמר לו אל תחזיר את החיות להשי"ת ולא תכיר טובה, יכול ישמע לו, תלמוד לומר איש אמו ואביו תיראו, ואיתא בזוהר (ח"ג מד:) אביו דא קודשא בריך הוא ואמו דא כנסת ישראל, ולכאורה למה לא פירש כפשוטו.
ב
אלא נעיין בענין, בזמן שהאדם בילדותו הוא מנוער מכל טוב ושכל, והענין הוא, כי האדם הולך ממדרגה למדרגה, ועל כן נולד מנוער מן הכל, ואחר כך הוא נגדל בשכל אביו שאביו מלמדו, ועל כן ברא לו אב ואם, שהוא צריך שילמדו אותו וינהגו אתו עד שיבוא לשכל האב, מה שאין כן שור בן יומו קרוי שור (ב"ק סה:), מחמת שבאותו השכל שנולד כך הוא תמיד. וז"ש הזוהר אביו דא קודשא בריך הוא, פירוש הקב"ה הזמין לו אב כדי שילמד אותו לעבודת הבורא, ואמו דא כנסת ישראל, שמספרים שבחו לפני השי"ת, וז"ש איש אמו ואביו תיראו, וכשאביך הוא הקב"ה, דהיינו שהוא מלמד אותך לעבוד השי"ת ואז אביך הוא אחדות עם השי"ת אותו תירא, אבל אם אמר לך היטמא כנ"ל אל תשמע לו.
ג
או י"ל איש אמו ואביו תיראו, כי ג' שותפים באדם הקב"ה ואביו ואמו (קידושין ל:), ובימי הנערות יש לו כח האם שנשים דעתן קלות (שם פ:), שאין לו דעת להתחבר עם השי"ת, ובשנים האמצעיים יש לו כח האב, שהוא בכוחו ובגבורתו אז יש לו דעת והתחברות עם הקב"ה. ובימי הזקנה נתבטל כח האב ואם ולא נשאר אצלו רק כח השי"ת, ואף אם תמצא אדם שאין לו דעת והתחברות עם השי"ת אף בימי הזקנה הוא מחמת שהורגל בחומר והרגל נעשה טבע. ועל כן כתיב (תהלים קיב, א) אשרי איש ירא את ה', כשהוא איש (ע"ז יט.), שיש לו כח האב, כי אחר כך אין רבותא. וזהו פירוש איש אמו ואביו תיראו, הכח האב ואם, דהיינו הימים הנעורים וימים אמצעיים תיראו ותמשיכו אל היראה:
הסבר על זכויות יוצרים
חיים וחסד
רשיון: CC-BY-NC
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.