חיים וחסד

א אמר רבי יהושע בן לוי בואו ונחזיק טובה לאבותינו שהודיענו מקום תפלה (ב"ב כה.), וכתיב (תהלים קו, ב) מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו. הנה יש א' בצורת י'ו'י' וזהו מצד הרחמים, וז"ש (תהלים קמה, טז) פותח את ידיך, ראשי תיבות גימטריא צ"א, הויה ואדני, ובשילוב הוא יוד לעילא יוד לתתא, ובהסתלק היודין … להמשך קריאה

א מצות פרה אדומה היא חק בלי טעם. פירוש הטעם הוא אור גדול כל כך שאין אנו משיגין אותו, אבל משה זכה לבינה (ר"ה כא:) והבין אותה. והנה פרה אדומה נקרא המחשבה (זהר ח"ג רמג:), ונקרא פרה על שם שהוא פרה ורבה שכליות לאדם, אדומה נקרא על שם האדמימות שהיא בינה שמינה דינין מתערין (זהר … להמשך קריאה

א איתא (סוטה טו: ושם יז.) שהיו לוקחים אפר מקרקע המשכן לסוטה לומר שאם זכתה יהא לה בנים כאברהם אבינו ע"ה שאמר (בראשית יח, כז) אנכי עפר ואפר. הנה יש אויר מים רקיע (זהר ח"ב קסז. עי"ש), האויר הוא מה שלא בא עדיין בהתלבשות רק עדיין הוא באפיסות, ומים נקרא קצת בהתלבשות ובהמשכה, ורקיע הוא … להמשך קריאה

א והנה יש כתיפות שהם נצח והוד שנקראו מחזקים, שמחזקים להשיג ידי הפעל הוא אהבה ויראה, והוא ע"י נצחון והודיות, והכתיפות הם בחינת נוקבא. וזה פירוש (שמות כח, יב) 'ונשא אהרן' הוא חכמה. 'את שמות בני ישראל', הוא האותיות והדיבור שנק' שמות. 'על כתפיו', ע"י הכתפים נצח והוד. 'לזכרון', שיהא זכר ומשפיע. 'לפני ה' תמיד', … להמשך קריאה

א השי"ת הוא אין סוף ונתעטף את עצמו בהלבושים, לשון (בראשית לא, מב) והעטופים ללבן, הלבנות נתעטף כדי שיהא לנו בו תפיסה ע"י האותיות המחשבה שיוכל לשער בהם גדלות הבורא. ה' בצאתך משעיר (שופטים ה, ד), פירוש אף לאחר היציאה אי אפשר שיהא לנו תפיסה אלא ע"י האותיות שנקראו שיעורים. ואותיות הדיבור נקרא אספקלריא שאינה … להמשך קריאה

א ונשא אהרן את שמות בני ישראל על שתי כתפיו לזכרון לפני ה' תמיד (שמות כח, יב). איתא (הוריות יב.) אין מושחין את המלכים אלא על המעיין כדי שתמשוך מלכותו, שנאמר (מ"א א, לג-לד) והורדתם אותו אל גיחון ומשחת אותו שם. ואתא הקב"ה קראו ליעקב אל (מגילה יח.). הנה אנו נקראים בנים כמ"ש (דברים יד, … להמשך קריאה

א כתיב (איוב יא, יב) איש נבוב ילבב, ואמרו רז"ל (ב"ב יב:) קודם שיאכל אדם יש לו ב' לבבות ואחר האכילה יש לו לב אחד, וכתיב (תפילת שחרית דש"ק) ישמח משה במתנת חלקו כו' כליל תפארת כו'. הנה יש שני לבבות וכולם נכללין בחד, מה שהבן נחקק על לב אביו תמיד ומתפאר בו נקרא לב … להמשך קריאה

א חשן ואפוד (שמות כח, ד). הנה יש לבינה ח' מדריגות שנמשך לאדם על ידי התבוננות, וזהו ח' מחשן. והנון הוא נ' שערים מבינה, וזו נו"ן מחשן. והש', כי יש י' מדות שנקרא לבושים, ובשבת כשמשיג הפועל מי פעלם ומשיג ידי הפועל הוא ג"ג, כלומר שהוא גדול ונורא, וכשישיג אלו הג' אז הוא כמנין אחד, … להמשך קריאה

א ולקחתם מן הדם אשר בסף וגו' המשקוף ועל שתי המזוזות וגו', ופסח ה' על הפתח (שמות יב, כב-כג). כי הנה מדריגה תחתונה נגד מדריגה עליונה נקרא דם, והנה גילוי אלהותו אלינו ע"י התלבשות נקרא הורדה, מחמת שדרכו תמיד להיות בגדלות. ולזה אמר 'ולקחתם מן הדם אשר בסף', כלומר מאותה מדריגה שהיא בסוף דרגין, 'והגעתם … להמשך קריאה

א וירכסו את החשן מטבעותיו אל טבעות האפוד בפתיל תכלת (שמות כח, כח). פירוש כהן גדול היה משמש בבית ראשון ע"י משיחת השמן, ובבית שני ע"י מרובה בגדים (מגילה ט: עיי"ש). והנה כתיב (שמות ל, לא) שמן משחת קודש, 'שמן' נקרא החכמה (זהר ח"ג ז:), על שם שמאירה כשמן שמדליק כל הנרות, 'משחת' לשון מדידה, … להמשך קריאה

א במעלי שבתא הוא התכללות העולמות (ראה שעה"כ סדר שבת ד"א – קבלת שבת) וכל הנשמות יש להם עלייה לאין סוף, אך אם אי אפשר להיות להם עלייה יקשרו עצמן בהצדיק חי עלמין שנקרא 'זה', כמו שאמרו ז"ל (ברכות ו:) כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה. וז"ש (אסתר ב, יג) ובזה הנערה באה אל … להמשך קריאה

א כתיב (תהלים פא, ד) תקעו בחודש שופר בכסא וגו', וכתיב (שם כט, ג) אל הכבוד הרעים ה' על מים רבים, הרעים גימטריא שכ"ה (פע"ח השבת פ"ח). פירוש שיש מדה אצל השי"ת שנקרא נערה, והיא מודדת הטובה, ונק' נער על שם שמנוער קצת מהטוב, ועושה זה כדי שיבין האדם שהוא מחוסר מהטוב ויתעורר את עצמו, … להמשך קריאה

א משכני אחריך נרוצה (שה"ש א, ד). הנה יש פנים בפנים ואחור בפנים, פירוש יש פעם שהשי"ת פונה פנים לאדם, והוא גם כן פונה אליו הפנים. וזה שהשי"ת פונה אליו באחור הוא מדרגת הגבורה, אף כשפונה אליו הפנים, וזהו אחור בפנים, ועושה כן כדי שיתקשר עם השי"ת יותר. וזה שהיה נחום איש גם זו אומר … להמשך קריאה

א פתחי לי אחותי וגו' (שה"ש ה, ב) ראשי תיבות פ'ל'א, פלא לשון מכוסה והפלאה, ולפעמים הוא לשון ביקוע, כמו (ילקו"ש בראשית פ"ה רמז נט) פלי רומנא. כי פלא אותיות אלף החכמה, להיפך הוא פלא לשון מכוסה והפלאה, שמונח בארציות. אבל כשמניח את עצמו ומשבר הגופניות אז פותחין לו בהירות בשכלו להשיג החכמה ומרגיש גדלות … להמשך קריאה

א תפילין פירוש תפל נ' לי', תפל לשון התחברות, פירוש שמחבר הנ' שערים שיש לו בהלב להי' שהוא החכמה: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר … להמשך קריאה

א הכסיל בחושך הולך (קהלת ב, יד). ר"ל כסיל – כ"ס י"ל, זהו חכמה והבינה, החכמה נקרא יו"ד, והבינה נקראת למ"ד (תקו"ז פט.), מחמת שלומדה מהחכמה, כס לשון מכוסה, פירוש כשמכוסה מי' ול' מחכמה והבינה בחושך הולך: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות … להמשך קריאה

א ידעתם את נפש הגר (שמות כג, ט). פירוש ידעתם לשון התחברות, שתחבר ותגביה את נפשו לשרשיות, שהגביה את עצמו מהארציות לשרשיות, ושמא יפול חס ושלום, מפני שסורו רע שיכול בקל לחזור לסורו ר"ל לארציות, לכן תגביה אותו שיגור עם הקב"ה. או פירוש שעלינו מוטל לחבר נפש שהוא מדריגה תחתונה להג"ר – להג' ראשונים: הסבר … להמשך קריאה

א ציצית. פירוש כי יש בהמוח בחינת אות צדיק, ומהאות צדיק נמשך היו"ד שהיא החכמה, וזהו ציצית, שתציית להאותיות צ"י, פירוש מחכמה עד סוף דרגין יש ט' ספירות וכל אחד כלול מי' הרי צ', ויו"ד הוא חכמה, אך הצדיק אינו בהתגלות והיו"ד בא בהתגלות יותר, וזהו ציית להצדיק, יו"ד שבהמוח: הסבר על זכויות יוצרים חיים … להמשך קריאה

א או י"ל כי למה נקרא שמו שדי שאמר לעולמו די, פירוש לשם הויה ב"ה שמהוה את הכל נאמר די כדי שלא יגשמם ויצמצם יותר את האור אין סוף ברוך הוא, כדי שיוכלו הצדיקים אחר כך בקל להגביה את הארציות, ומקום הצמצום נקרא 'שם', מלשון שממה מן האור אין סוף ברוך הוא, וזהו שם ע' … להמשך קריאה

א שמע (דברים ו, ד), כתוב בכתבים (פע"ח הק"ש פ"ז) שד"י והוי"ה גימטריא ש"ם, כי הנה השי"ת ברא עולם השכל וזהו אדם, וגם ברא בהמות וחיות, ולכך בראם כדי לעשות לו שם, כי ע"י התבוננות האדם בהם יבין שיש בורא עולם ויעבוד אותו ויהיה תענוג להשי"ת. וזהו שם ע' (זהר ח"ב קס:), כי ע' הוא … להמשך קריאה

א לך דומיה תהלה (תהלים סה, ב). דומיה מלשון מדמה, פירוש זה שאנו מדמין עצמינו להדבק במדותיו הוא תהלה, שהם נאים ומתוקנים מאוד ומפוארים בעינינו ויש חשקות להדבק שם: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות … להמשך קריאה

א יש ב' שינין, א' בג' ראשין וא' בד' ראשין, הד' ראשין הם ד' מוחין ב' מהאב וב' מהאם, שממשיכין שכליות להבן ומביאים אותו לידי גדלות השכל דהיינו לשכל אב ואם, ומחמת שאין כח בהבן להשיג השכליות שלהם הם מלבישין שכליות שלהם בדיבורים ואותיות, וזה נקרא זקן זה קנה חכמה (קידושין לב:), זקן הוא פירוש … להמשך קריאה

א צריך האדם לחבר ו' בה' כנפי ריאה, וה' הוא ד' – לית ליה מגרמיה כלום שהוא דלי"ת, ונקודה היא העובדא הוא התענוג להשי"ת. וזהו ענין קטורת שמחבר ו' לה' כנ"ל, וא"כ יש בקטורת י"א סממנים כמנין ו"ה, וז"ש בספרים שהקטורת מבטל מיתה, מחמת שאנו מקשרין החיות להשי"ת, ומי שנוטל החיות לעצמו על זה נאמר … להמשך קריאה

א בטבעות הארון יהיו הבדים וגו' (שמות כה, טו), וזהו אמרם ז"ל (תנחומא ויקהל ז) צמצם הקב"ה שכינתו בין שני בדי הארון. הנה יש ב' מיני ארונות, ונקראים על שם מקבל א' הוא הגוף וא' הוא הנשמה. והנה יש ששה כנפי ריאה והלב כולל אותן והם ששה, פירוש ע"י ששה כנפים יש לאדם ראיה והבנה, … להמשך קריאה

א וראה בנים לבניך שלום על ישראל (תהלים קכח, ו). כי כשג' ראשונות נכנסים ומתלבשים תוך גדולה גבורה תפארת הרי נק' הולדה אחת, וז"ש (עי' ע"ח שער כח) תלת כלולין בתלת, ואחר כך כשנמשך לקול ודיבור הרי הולדה ב'. וז"ש 'וראה בנים', כשיגיע העובד אלהים לקול ודיבור שנקראים 'בנים לבניך' שהם ג"ג"ת, ואז כשיבוא לידי … להמשך קריאה

א הנה כתיב (ירמיה נא, יד) נשבע ה' צבאות בנפשו. אחור וקדם צרתני (תהלים קלט, ה), אחור למעשה בראשית כו'. נפשו נקרא עיגולים ורוח נקרא יושר (ראה ע"ח שער א ענף ג), וקשה הוא רוח עליונה מנפש, ועיגול הוא מדריגה עליונה, והיה לו לומר בהיפך. אלא סוף מעשה במחשבה תחלה, למשל כשאדם עושה כלי לשתות … להמשך קריאה