מערכת אתר אשובה

סעיף א אין אומרים מזמור לתודה ולא למנצח. סעיף ב אסור לאכול חמץ עד שליש היום (והיום נחשב מן עלות השחר עד צאת הכוכבים) ובהנאה מותר עוד שעה אחת, ומותר למכרו אז לאינו יהודי אבל אחר כך אסור גם בהנאה, וצריך לשרוף את החמץ ולבטלו כל זמן שהוא מותר בהנאה. סעיף ג מחצות היום ואילך … להמשך קריאה

סעיף א כל דבר שיש בו תערובות חמץ, ואפילו אין בו חמץ בעין רק הטעם מחמץ, כגון שהסירו את החמץ מכל מקום אסור להשהותו בפסח, אבל דבר שלא היה בו חמץ כלל אלא שנתבשל בכלי חמץ אפילו היה הכלי בן יומו, או שנכבש בכלי חמץ מותר להשהותו בפסח. ודוקא שנתבשל או נכבש קודם פסח, אבל … להמשך קריאה

סעיף א בלילה שלפני ערב פסח בודקין את החמץ. וחייבין לבדוק מיד בתחלת הלילה, ואסור להתחיל לאכול או לעשות שום מלאכה חצי שעה קודם הלילה. סעיף ב אין בודקין אלא בנר של שעוה יחידי. ולא קלועים משום דהוי כאבוקה, ובשעת הדחק שאין לו נר של שעוה יבדוק בנר של חלב. סעיף ג בודק כל החדרים … להמשך קריאה

סעיף א תנור שאפו בו חמץ כשרוצה לאפות בו מצות צריך להכשירו על ידי ליבון באור, דהיינו שיסיקו כל כך עד שיהיו ניצוצות ניתזין ממנו, כי בפחות מזה לא הוי ליבון גמור וצריך ליזהר שילכו הגחלים על פני כולו, וטוב וישר הוא לגרפו ולנקותו היטב אחר ההיסק, ולהמתין עד שיצטנן קצת, ואחר כך יחזור ויסיקהו … להמשך קריאה

סעיף א אין לשין את המצות אלא במים שלנו הלילה, דהיינו שישאב אותם בין השמשות ויעמדו בתלוש כל הלילה, ואפילו אם הלילה ארוך יותר משנים עשר שעות אסור ללוש בהן עד אור היום ואם הלילה קצר ואין שנים עשר שעות עד אור היום צריכין להמתין עד שיעברו שנים עשר שעות משעה שנשאבו, ועמא דארעא נוהגין … להמשך קריאה

סעיף א כתיב ושמרתם את המצות, מכאן שצריכין לשמור את החטין לשם מצות מצוה שלא יבא עליהם מים. ולדעת קצת מגדולי הפוסקים זכרונם לברכה, צריכין שמירה זו מיד משעת קצירה ואילך, אבל המנהג הוא כהפוסקים דסגי להו בשמירה משעת שמוליכין אותן לטחון ואילך, ואך המדקדקין במצוות חוששין לשמירה משעת קצירה וכן נכון לעשות. וראוי לדקדק … להמשך קריאה

סעיף א כל חודש ניסן אין אומרים תחנון ולא צדוק הדין ואין אומרים צדקתך בשבת במנחה, נוהגין מראש חודש ואילך לקרות בכל יום פרשת הנשיא שהקריב בו ביום, וביום שלשה עשר קורין פרשת בהעלתך עד כן עשה את המנורה שהוא נגד שבטו של לוי. סעיף ב אין מתענין בו אפילו תענית יום זכרון אבל תענית … להמשך קריאה

סעיף א כל סחורה אסורה בין לקנות בין למכור, רק אם נזדמן לו ריוח מרובה יכול לקנות ולמכור בצנעא, ויוציא לכבוד יום טוב יותר ממה שהיה בדעתו להוציא. סעיף ב אם יש לו סחורה שיש לחוש שאם לא ימכרנה עתה יפסיד מן הקרן מותר למכרה משום דהוי דבר האבד, אבל אם אין לחוש שיפסיד אלא … להמשך קריאה

סעיף א אסור להסיע ולישא מטלטליו וכלי ביתו בחול המועד מדירה שבחצר זו לדירה שבחצר אחרת, אפילו מדירה כעורה לנאה, אבל מבית לבית בחצר אחת מותר, וכן אם שתי החצרות סמוכות ויש פתח ביניהן מותר להוציא החפצים דרך שם, ובמקום פסידא מותר אפילו מעיר לעיר, וכן מדירה שאינה שלו לדירה שהיא שלו מותר משום שמחת … להמשך קריאה

סעיף א חול המועד אסור בקצת מלאכות ומותר בקצתן, דהיינו כל מה שהוא לצורך אכילה לחול המועד או ליום טוב, וכן מלאכה בדבר האבד, דהיינו שאם לא יעשנה יבא לידי הפסד מותר לעשותה, וצריכין ליזהר מאד שלא לעשות בחול המועד מלאכה האסורה, כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה המחלל את חול המועד כאלו עובד עבודה זרה. … להמשך קריאה

סעיף א כשם שמצוה לכבד את השבת ולענגו, כך מצוה לכבד כל ימים טובים ולענגן שנאמר לקדוש ה' מכובד. וכל ימים טובים נאמר בהם מקרא קודש. סעיף ב איזהו כבוד, זה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שמצוה על האדם לגלח בערב יום טוב כדי שלא יכנס לרגל כשהוא מנוול, וכן מצוה לרחוץ בחמין ולחוף ראשו וליטול … להמשך קריאה

סעיף א יום טוב שחל להיות בערב שבת אסור לאפות או לבשל בקדירה מיוחדת לשבת אלא על ידי עירוב תבשילין שעושה בערב יום טוב. דהיינו שלוקח איזה תבשיל או צלי שראוי ללפת בו את הפת וגם פת, ומברך אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות עירוב. ואומר: בהדין עירובא יהא שרא לנא לאפויי, ולבשולי, ולאטמוני, ולאדלקא … להמשך קריאה

סעיף א כל המלאכות המותרות לעשות ביום טוב זהו דוקא לצורך אותו היום, אבל להכין מיום ראשון ליום שני (אפילו בראש השנה) ומכל שכן ליום חול אסור. אך אם הוא צריך לבשל בשביל היום, מותר לו לקחת קדרה יותר גדולה ולמלאות אותה בשר וכיוצא בו, אף על פי שאינו צריך היום כל כך ויותיר גם … להמשך קריאה

סעיף א מצות עשה מן התורה על הכהנים שיברכו את העם, שנאמר כה תברכו את בני ישראל, וכל כהן שאין בו מדברים המעכבים אותו ואינו עולה לדוכן עובר בעשה. ואינו עובר אלא כשקוראין אותו. שנאמר אמור להם ותרגם אונקלוס כד יימרון להון והמנהג במדינותינו שאין נשיאת כפים אלא ביום טוב, משום דאז שרויים בשמחת יום … להמשך קריאה

סעיף א מוקצה האסור בטלטול בשבת אסור גם ביום טוב. ויש אומרים דגם מוקצה מדעת, ומוקצה מחמת מיאוס, אף על פי שמותרין בשבת אסורין ביום טוב, ולכן פירות שהקצה אותם לסחורה אסורין ביום טוב, אלא צריך שיזמינם בערב יום טוב דהיינו שיאמר: מפירות אלו אוכל למחר, ובפירות העומדין למכור מעט מעט יש להקל. סעיף ב … להמשך קריאה

סעיף א כל מלאכה שאסור לעשותה בשבת אסור לעשותה ביום טוב. וכמו שבשבת אסור לעשות אפילו על ידי אינו יהודי, כמו כן ביום טוב. וכשם שאדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת, כך הוא מצווה ביום טוב. ואין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד, שנאמר אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם, … להמשך קריאה

סעיף א יש נוהגין להתענות בערב ראש חודש ואומרים סדר יום כפור קטן, שבו מתכפרין כל העונות של כל החדש, דומיא דשעיר ראש חדש וכמו שאנו אומרים במוסף זמן כפרה לכל תולדותם, וכל מקום לפי מנהגו. סעיף ב מצוה להרבות בסעודה בראש חודש, ואם חל בשבת יעשה תבשיל אחד יותר מבשאר שבתות. סעיף ג ראש … להמשך קריאה

סעיף א נוהגין שמאחרין תפלת ערבית, ובאמירת והוא רחום וברכו ממשיכין בנגון כדי להוסיף מחול על הקודש. בתפלת ערבית אומרים אתה חוננתנו, ואם שכח ולא אמר, אם נזכר קודם שאמר את השם מן הברכה, אומרו במקום שנזכר וגו' אומר וחננו וכו', אבל אם נזכר עד לאחר שאמר את השם גומר את הברכה חונן הדעת, ואינו … להמשך קריאה

סעיף א שני ישראלים או יותר הדרים בחצר אחד, כל אחד בחדר בפני עצמו, אסור לטלטל לא מן הבתים לחצר, ולא מן החצר לבתים ולא מבית לבית ואפילו בלא דרך החצר כגון שיש פתח או חלון בין ביתו של זה לביתו של זה, אסורין לטלטל דרך שם, ומצוה עליהם לעשות ערובי חצירות שלא יבואו לידי … להמשך קריאה

סעיף א מיד כשהתחלה האשה להרגיש סימני לידה, אפילו היא מסופקת קוראין לה מילדת אפילו ממקום רחוק כמה פרסאות. סעיף ב יולדת הרי היא כחולה שיש בו סכנה, ומחללין עליה את השבת לכל מה שהיא צריכה, אך אם אפשר לעשות על ידי שינוי או על ידי אינו יהודי עושין, ונקראת יולדת משתשב על המשבר או … להמשך קריאה

סעיף א מי שיש לו איזה מיחוש בעלמא והוא מתחזק והולך כמו בריא, אסור לעשות לו שום רפואה אפילו בדבר שאין בו משום מלאכה, ואפילו לסוך בשמן בין בעצמו בין על ידי אחרים אפילו על ידי אינו יהודי. סעיף ב כל אוכלים ומשקין שהם מאכל בריאים, מותר לאכלן ולשתותן לרפואה, אף על פי שהם קשים … להמשך קריאה

סעיף א יש דברים שהן אסורין בשבת אף על פי שאינן דומין למלאכה ואינם מביאין לידי מלאכה. ומפני מה נאסרו, משום שנאמר, אם תשיב משבת רגליך עשות חפצך ביום קדשי, ונאמר וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר. מהא דכתיב "וכבדתו מעשות דרכיך" דרשו רבותינו זכרונם לברכה שלא יהא הלוכך בשבת כהלוכך בחול. לפיכך אסור … להמשך קריאה

סעיף א כלי שלו שהניח עליו בערב שבת דבר מוקצה בכוונה, והיה דעתו שיהא מונח שם בהכנסת שבת, נעשה הכלי בסיס לדבר האסור, ואפילו ניטלה משם המוקצה ביום השבת, מכל מקום כיון שהיתה מנוחת שם בין השמשות ונעשה אז הכלי בסיס לדבר האסור, אסור לטלטלו גם אחר כך כל היום, אפילו לצורך גופו ולצורך מקומו. … להמשך קריאה

סעיף א מוקצה מדעת, דהיינו שהקצהו האדם מדעתו מלאכלו בשבת, מחמת שאנו ראוי לאכילה אלא על ידי הדחק, או שראוי לאכילה אפילו בלא דחק אלא שהקצהו לסחורה, אף על פי שנתנו לאוצר, וכן דבר שהוא ראוי היום למאכל כלבים, אף על פי שבערב שבת לא היה עומד לכך כגון בהמה ועוף שנתנבלו בשבת, וכן דבר … להמשך קריאה

סעיף א כתיב למען ינוח שורך וחמורך וגו', והרי כי הזהירה התורה שגם הבהמה של ישראל תנוח, ולא בהמה בלבד אלא כל בעלי חיים. ולכן אסור להניח לבהמתו שתוציא איזה משא. שאפילו יצאה מאליה לרשות הרבים והוציאה משא, עבר הוא עליה על מצות עשה של תורה ואף דבר שהוא לה לנוי מכל מקום הוי משא. … להמשך קריאה

סעיף א אסור לרחוץ כל גופו או אפילו רוב גופו במים חמים אפילו הוחמו בערב שבת ואפילו לרחוץ שלא בפעם אחת, אלא אבר אבר אסור ברוב גופו, ואפילו ליכנס למרחץ רק להזיע גם כן אסור, אבל מותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו מחמין שהוחמו בערב שבת. סעיף ב המים שהם ממקורם נובעים חמים כמו חמי טבריא … להמשך קריאה