סימן קכ – הלכות ספירת העומר

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר קיצור שולחן ערוך המלא סימן קכ – הלכות ספירת העומר

סעיף א

בליל שני של פסח מתחילין לספור ספירת העומר וסופרין מעומד. המצוה הוא לספור תיכף בתחילת הלילה אחר צאת הכוכבים, ובדיעבד זמנה כל הלילה. בבית הכנסת בלילי שבת ויום טוב סופרין לאחר הקידוש כדי להקדים קדושת היום. ובמוצאי שבת ויום טוב סופרין קודם הבדלה כדי לאחר יציאת היום. וכשחל יום טוב האחרון במוצאי שבת שאומרים קידוש והבדלה על כוס אחד סופרין גם כן קודם, כדי לאחר את ההבדלה.

סעיף ב

מי ששכח כל הלילה ולא ספר, יספור ביום בלא ברכה, ובלילות שאחר כך יספור בברכה. ואם שכח גם כל היום, יספור אחר כך בכל הלילות בלא ברכה. ואם נסתפק לו אם ספר בלילה או לא, אף על פי שלא ספר ביום שלאחריו, מכל מקום יכול לספור שאר הלילות בברכה.

סעיף ג

השואל מחברו בין השמשות או אחר כך כמה מונים היום, יאמר לו: אתמול היה כך וכך, שאם יאמר לו כמה מונים היום, אינו רשאי לברך אחר כך על הספירה.

סעיף ד

לכתחלה קודם שיברך, צריך לידע על מה הוא מברך דהיינו שידע כמה ימים הוא בספירה, ובדיעבד אם לא ידע ופתח ובירך על דעת שיספור כמו שישמע מחבירו גם כן יצא. וכן אם בירך על דעת לספור ארבעה ימים, ולאחר שבירך נזכר שצריך לספור חמשה, סופר חמשה ואין צריך לברך שנית. וכן אם טעה בספירה כגון שהיה צריך לומר ששה ימים ואמר חמשה ימים, אם נזכר מיד סופר כראוי, ואין צריך לברך שנית, אבל אם הפסיק קצת צריך לברך שנית.

סעיף ה

בכל יום טוב אם חל ליל ראשון בשבת שאין אומרים אז מערבית, אזי בליל שני אומרים המערבית מליל ראשון חוץ מפסח שאפילו חל ליל ראשון בשבת, מכל מקום בליל שני אומרים מערבית ששייך לו מפני שמדבר בקצירת העומר שהיה בליל זה.

סעיף ו

בימי הספירה מתו תלמידי רבי עקיבא בל"ג יום, ולכן נוהגין בימים אלו קצת אבלות שאין נושאין נשים ואין מסתפרים, ויש חילוקי מנהגים במספר ל"ג ימים אלו. יש מקומות נוהגין שחושבין אותן מיום ראשון דספירה ולכן אוסרין עד ל"ג בעומר, אך כשחל ראש חדש אייר בשבת, דיש בו שתי קדושות, קדושת שבת וקדושת ראש חדש אז מתירין לישא וכן להסתפר בערב שבת. וביום ל"ג בעומר, וכן משם ואילך מתירין מפני שביום ל"ג בעומר פסקו מלמות, ולכן מרבים בו קצת שמחה ואין אומרים בו תחנון. ואף שגם בו ביום מתו קצת, אמרינן מקצת היום ככולו. ולכן אין להסתפר או לישא עד לאחר שהאיר היום ולא מבערב. אך כשחל ל"ג בעומר ביום ראשון מסתפרין בערב שבת שלפניו לכבוד השבת.

סעיף ז

ויש מקומות שמתירין עד ראש חדש אייר ועד בכלל, שהן ששה עשר יום. ונשארים ל"ג יום באיסור עד חג השבועות (ומסתפרין בערב החג) ומכל מקום ביום ל"ג בעומר בעצמו מתירין (וכשחל ביום ראשון מתירין בערב שבת כמו שכתבנו לעיל) ויש מקומות שמתירין עד ראש חדש אייר ולא עד בכלל, וביום ראשון דראש חדש מתחיל האיסור, ויום ראשון דהגבלה הוא יום הל"ג, ואמרינן בו מקצת היום ככולו ומותרין לישא ולהסתפר בהן. וגם היום ל"ג בעומר מותרין (וכמו שכתבנו לעיל), וצריכין לנהוג בכל קהלה מנהג אחד, ולא ישנו לעשות מקצתן כך ומקצתן כך.

סעיף ח

הסנדק (הוא התופס את התינוק בשעת מילה) והמוהל ואבי הבן, מותרין להסתפר ביום שלפני המילה סמוך לערב קודם הליכה לבית הכנסת.

סעיף ט

לעשות שידוכין אפילו בסעודה מותרין כל הימים, אך ריקודין ומחולות אסורין.

סעיף י

נוהגים שלא לעשות מלאכה אחד אנשים ואחד נשים כל ימי הספירה משקיעת החמה עד לאחר ספירת העומר, ורמז לזה שנאמר שבע שבתות מלשון שבות, שבזמן הספירה דהיינו משקיעת החמה ואילך יש לשבות ממלאכה עד לאחר הספירה.

סעיף יא

בליל ראשון דשבועות מאחרין מלהתפלל ערבית עד צאת הכוכבים, שאם יתפללו קודם ויקבלו קדושת יום טוב, חסר מעט ממ"ט ימי הספירה, והתורה אמרה שבע שבתות תמימות תהיינה.

דילוג לתוכן