שמו. שלא לעבד בעבד עברי בעבדת פרך. – ספר החינוך

שלא נעביד עבד עברי בעבדת פרך, שנאמר (ויקרא כה מג) לא תרדה בו בפרך. ואי זו עבדת פרך? ופרשו זכרונם לברכה (בספרא כאן ו), שהיא עבדה שאין לה קצבה, וכן עבדה שאין אדם צריך לה, אלא יעשנה כדי שלא יתבטל העבד, וכמו שאמרו זכרונם לברכה לא יאמר אדם לו עדר תחת הגפנים עד שאבוא, שהרי … להמשך קריאה

רינה – ספר פלא יועץ

ידוע שהתורה קרויה רנה, כמאמר רבותינו זכרונם לברכה (שמות רבה מז ה ויקרא רבה יט א): אין רנה של תורה אלא בלילה, וכן אחד מלשונות התפלה הוא רנה, שם רמז, שהקורא בתורה יקרא בנעם ובשמחה בקול רנה, וכן התפלה צריך לאמרה בנעם ובשמחה בקול רנה, ובפרט שירת הים וקריאת ההלל עקרם הוא לאמרם בקול רנה … להמשך קריאה

סעי' ו' – דרך החכמים ותלמידיהם שלא יתפללו אלא כשהם עטופים. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור מגמ' שבת יא. רבה בר רב הונא ראמי פוזמקי ומצלי פי' היה מתקשט בבתי שוקים בשעת תפלה א"ר אשי חזינא לרב כהנא כי איכא ריתחא בעלמא פכר ידיה ומצלי כעבדא קמי' מריה וכי ליכא ריתחא מציין נפשיה ומצלי פירוש כשהיה עת זעם היה חובק ידיו דרך צער ומתפלל וכשהיה עת שלום היה … להמשך קריאה

סימן שכה – עכו"ם שעשה מלאכה בעד ישראל – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שכה – עכו"ם שעשה מלאכה בעד ישראל א מֻתָּר לְזַמֵּן עַכּוּ"ם, בְּשַׁבָּת, וּמֻתָּר לִתֵּן מְזוֹנוֹת לְפָנָיו א בֶּחָצֵר, לְאָכְלָן, וְאִם נְטָלָן וְיָצָא, אֵין נִזְקָקִין לוֹ. וְדַוְקָא שֶׁהָעַכּוּ"ם בֶּחָצֵר, אֲבָל אִם עוֹמֵד בַּחוּץ וּפָשַׁט יָדוֹ לְפָנִים שֶׁיָּדוּעַ הוּא שֶׁיּוֹצִיאֶנּוּ, אוֹ לִתֵּן לוֹ שְׁאָר חֲפָצִים ב שֶׁדֶּרֶךְ לְהוֹצִיאָן, אָסוּר אֲפִלּוּ אִם עוֹמֵד בִּפְנִים, אֲפִלּוּ אִם הַחֲפָצִים … להמשך קריאה

הַאִם חִיּוּב הָאֱמוּנָה עָלֵינוּ וְעַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם שָׁוֶה?

——– מִצְוַת הָאֱמוּנָה נֶחְלֶקֶת לְב' חֲלָקִים, א) הָאֱמוּנָה בִּמְצִיאוּת ה', ב) אֱמוּנָה בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית בַּהֹוֶה. אֻמּוֹת הָעוֹלָם אָכֵן מְחֻיָּבִים לְהַאֲמִין בִּמְצִיאוּת ה' וְשֶׁלֹּא לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה כִּי בְּכָךְ מִתְכַּחֲשִׁים הֵם לִמְצִיאוּתוֹ, אוּלָם אֵינָם בְּמִצְוַת הָאֱמוּנָה בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית "עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים", זוֹ הַמִּצְוָה הִיא יִחוּדֵנוּ וּסְגֻלָּתֵנוּ עַל כָּל הָעַמִּים לִהְיוֹת יוֹדְעִים כִּי אֵין עוֹד … להמשך קריאה

הפטרת כי תבוא – ישעיה ס – חק לישראל

——– ס (א) ק&#1445וּמִי א&#1430וֹרִי כִּ&#1443י בָ&#1443א אוֹרֵ&#1425ךְ וּכְב&#1445וֹד יְהוָ&#1430ה עָלַ&#1445יִךְ זָרָֽח: (ב) כִּֽי-הִנֵּ&#1444ה הַחֹ&#1433שֶׁךְ&#1433 יְכַסֶּה-אֶ&#1428רֶץ וַעֲרָפֶ&#1430ל לְאֻמִּ&#1425ים וְעָלַ&#1433יִךְ&#1433 יִזְרַ&#1443ח יְהוָ&#1428ה וּכְבוֹד&#1430וֹ עָלַ&#1445יִךְ יֵרָאֶֽה: (ג) וְהָלְכ&#1445וּ גוֹיִ&#1430ם לְאוֹרֵ&#1425ךְ וּמְלָכִ&#1430ים לְנֹ&#1445גַהּ זַרְחֵֽךְ: (ד) שְׂאִֽי-סָבִ&#1444יב עֵינַ&#1433יִךְ&#1433 וּרְאִ&#1428י כֻּלָּ&#1430ם נִקְבְּצ&#1443וּ בָֽאוּ-לָ&#1425ךְ בָּנַ&#1433יִךְ&#1433 מֵרָח&#1443וֹק יָבֹ&#1428אוּ וּבְנֹתַ&#1430יִךְ עַל-צַ&#1445ד תֵּאָמַֽנָה: (ה) אָ&#1444ז תִּרְאִי&#1433 וְנָהַ&#1428רְתְּ וּפָחַ&#1445ד וְרָחַ&#1430ב לְבָבֵ&#1425ךְ כִּֽי-יֵהָפֵ&#1444ךְ עָלַ&#1433יִךְ&#1433 הֲמ&#1443וֹן יָ&#1428ם … להמשך קריאה

בַּמֶּה יִתְנַחֵם הָאָדָם שֶׁהִנּוֹ בַּעַל תַּאֲוָה עַזָּה, אוֹ בַּעַל חֵמָה עַזָּה יוֹתֵר מֵחֲבֵרָיו, וְכֵן בְּיֶתֶר הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת, וְלִבּוֹ מַר עָלָיו לָמָּה נִבְרָא בַּעַל תַּאֲוָה אוֹ בַּעַל חֵמָה שֶׁבְּזֶה רַע הוּא יוֹתֵר מֵחֲבֵרָיו?

——– ובכן בזאת יתנחם, ראשית ידע שכל התגברות קטנה וצעד קטן קדימה אצלו דווקא – למעלה גדולה תחשב לו, ופעם אחת בצער שווה ממאה פעמים שלא בצער, ועוד ידע מה שכתב "הצדקת הצדיק", שבדבר שאדם לקוי ונגוע בו, באם יתקן ליקויו – בזה יושלם במדריגה של שלימות באותו דבר יותר מאחר שיצרו אינו תוקפו כ"כ, … להמשך קריאה

מנין עשרה

——– כל דבר שבקדושה כאמירת קדיש, קדושה, ברכו וכיוצא, אין לאומרו בפחות מעשרה אנשים גדולים וכשרים, ולכן, קטן שהוא פחות מגיל שלוש עשרה שנה, אינו מצטרף למנין. (ד שמה) אילם וחרש – אילם השומע או חרש המדבר, מצטרפים למנין, אבל חרש אילם אינו מצטרף. ומכל מקום בזמנינו שיש בית ספר מיוחד לחרשים אלמים, ומקנים להם … להמשך קריאה

הפטרת בלק – מיכה ה – חק לישראל

——– (ו) וְהָיָ&#1443ה | שְׁאֵרִ&#1443ית יַעֲקֹ&#1431ב בְּקֶ&#1433רֶב&#1433 עַמִּ&#1443ים רַבִּ&#1428ים כְּטַל&#1433 מֵאֵ&#1443ת יְהוָ&#1428ה כִּרְבִיבִ&#1430ים עֲלֵי-עֵ&#1425שֶׂב אֲשֶׁ&#1444ר לֹֽא-יְקַוֶּה&#1433 לְאִ&#1428ישׁ וְלֹ&#1445א יְיַחֵ&#1430ל לִבְנֵ&#1445י אָדָֽם: (ז) וְהָיָה&#1449 שְׁאֵרִ&#1448ית יַעֲקֹ&#1436ב בַּגּוֹיִ&#1431ם בְּקֶ&#1433רֶב&#1433 עַמִּ&#1443ים רַבִּ&#1428ים כְּאַרְיֵה&#1433 בְּבַהֲמ&#1443וֹת יַ&#1428עַר כִּכְפִ&#1430יר בְּעֶדְרֵי-צֹ&#1425אן אֲשֶׁ&#1447ר אִם עָבַ&#1435ר וְרָמַ&#1445ס וְטָרַ&#1430ף וְאֵ&#1445ין מַצִּֽיל: (ח) תָּרֹ&#1445ם יָדְךָ&#1430 עַל-צָרֶ&#1425יךָ וְכָל-אֹיְבֶ&#1430יךָ יִכָּרֵֽתוּ: (ט) וְהָיָ&#1444ה בַיּוֹם-הַהוּא&#1433 נְאֻם-יְהוָ&#1428ה וְהִכְרַתִּ&#1445י סוּסֶ&#1430יךָ מִקִּרְבֶּ&#1425ךָ וְהַאֲבַדְתִּ&#1430י … להמשך קריאה

יא. עונש מידה כנגד מידה למייחל דברו ואינו מקיים נדרו

——– והנשאר לנו לבאר, מהו ה"מידה כנגד מידה" להענש בעוון נדרים במיתת אשתו ובניו. והנראה לבאר הוא, שהרי האדם נולד בגפו, ואם כן מחוייב הוא להחיות את עצמו, אולם כשבוגר נוטל עליו מרצונו להתחייב להיטיב עם אשתו ובניו, לכלכלם ולהחיותם לרחם עליהם ולהגן עליהם, וזוהי משימה שנטל הוא על עצמו מנדבת לבו ומרצונו להיטיב לאחרים, … להמשך קריאה

תרומה יום שישי תורה – חק לישראל

——– כדי להשלים כל הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום הצגנו תשלום כל הסדרה ותרגום והפטרה: (יג) וְהָֽאַמָּ&#1448ה מִזֶּ&#1436ה וְהָֽאַמָּ&#1444ה מִזֶּה&#1433 בָּֽעֹדֵ&#1428ף בְּא&#1430ֹרֶךְ יְרִיע&#1443ֹת הָא&#1425ֹהֶל יִהְיֶ&#1448ה סָר&#1436וּחַ עַל-צִדֵּ&#1447י הַמִּשְׁכָּ&#1435ן מִזֶּ&#1445ה וּמִזֶּ&#1430ה לְכַסֹּתֽוֹ: וְאַמְתָא מִכָּא וְאַמְתָא מִכָּא בִּדְיַתִּירָאבְּאֻרְכָּא יְרִיעֲתָא דְמַשְׁכְּנָא יְהֵי סְרִיחַעַל סִטְרֵי מַשְׁכְּנָא מִכָּא וּמִכָּאלְכַסָיוּתֵהּ: והאמה מזה והאמה מזה. לצפון ולדרום: בעדף בארך יריעת האהל. שהן … להמשך קריאה

סימן תכג – סדר קריאת התורה בראש חודש – ערוך השולחן

——– א ואחר הלל אומר "קדיש תתקבל", דכל שיש מוסף – אומרים אחר שחרית "קדיש תתקבל". ומוציאין ספר תורה, וקורין בו ארבעה, יתר אחד מכל שני וחמישי, מפני הקרבן מוסף. ולכן אין פוחתין מארבעה. אבל גם אין מוסיפין על ארבעה, שחשו חכמים לביטול מלאכה. ולכן גם אין מפטירין בנביא. ואחרי קריאת התורה אומרים חצי קדיש. … להמשך קריאה

פֶּרֶק שֵׁנִי [רנד] – ספר מנורת המאור עם פירוש

הַתּוֹרָה נוֹתֶנֶת גַּם כֵּן חַיִּים לַמַּחֲזִיקִים בְּיַד לוֹמְדֶיהָ, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת כְּתֻבּוֹת, בְּפֶרֶק בַּתְרָא (קיא, ב): כָּל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹר שֶׁל תּוֹרָה טַל תּוֹרָה מְחַיֵּהוּ וְכָל שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹר תּוֹרָה אֵין טַל תּוֹרָה מְחַיֵּהוּ. כֵּיוָן דְּחָזְיֵהּ דְקָא מִצְטַעֵר, אֲמַר לֵיהּ: רַבִּי, מָצָאתִי לָהֶם מְנוּחָה מִמָּקוֹם אַחֵר: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם" וגו' (דברים ד, ד), כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק ה … להמשך קריאה

בזמננו יש יותר ויותר חובה לצפות לישועה – תפארת ישראל

——– דור שבן דוד בא, יהא בו ברור וצרוף גדול וחד מאד בין צדיקים לרשעים כותב מורנו "החפץ חיים" זי"ע בספרו "צפית לישועה": הנה, בעוונותינו הרבים, אנו רואים בכמה מקומות שנתמוטט קיום הדת מאד מאד, ומנתקים הבנים מילדותם מתורת ה', מה שלא היה כן באיזה שנים שלפנינו. וכאשר נחקר היטב על סבת הענין, נמצא שיש … להמשך קריאה

"אמר אל הכהנים"

——– "אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו". עובדא הוה באחד מן הפרושים שנהג מנהג גינוני קדושה בעצמו, פנה אליו אחד מידידיו ושאלו, ממה נפשך אם גינוני קדושה אלו דברים הצריכים לו לאדם, מדוע אינך אומר לכולם שיעשו כן, וכן מדוע לא ציוו על כך חכמינו ז"ל. ואם אינם צריכים לכל … להמשך קריאה

נר – בורא מאורי האש

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– טעם התקנה – מברכים על הנר, זכר לאדם הראשון שנתן לו הקב"ה בינה במוצאי שבת לחכך שתי אבנים ליצור אש. (פסחים נד ע"א) אמרו במדרש (בראשית רבה יב ו): "כיון ששקעה החמה במוצאי שבת והתחיל החושך ממשמש ובא, באותה שעה נתיירא מאוד אדם הראשון, ואמר בתמיהה (תהלים קלט … להמשך קריאה

ח. חובתנו בעידן זה להזריח את אור הדעת – לדעת את ה' – במקום ובמצבים החשוכים ביותר

——– וזו חובתנו בעידן זה שהחושך הינו בתכלית, וכנאמר: "כי הנה החושך יכסה ארץ וערפל לאומים" (ישעיה ס, ב), להזריח כמידת האפשר את אורו יתברך בתוך החושך, ולו אפילו באור מועט מאד כאור הנר, כהיום ישנו משנה חשיבות לכל אור קטן לבקוע בו את החשכות העבה שאנו שרויים בה, המתבטאת בבלבול נורא של פרטים רבים, … להמשך קריאה

מַדּוּעַ רוֹאִים אָנוּ בְּנֵי אָדָם מַאֲמִינִים, וְנֶעֱדָר מֵהֶם "יִרְאַת הָעֹנֶשׁ", וַהֲלֹא כָּל אָדָם יָרֵא עַל בְּשָׂרוֹ וְעַל נַפְשׁוֹ וּנְפָשׁוֹת בְּנֵי בֵּיתוֹ, וְהֵיאַךְ פַּחַד יִרְאַת עֹנֶשׁ שָׁמַיִם אֵינוֹ כְּטִבְעִי אֵצֶל הַמַּאֲמִינִים?

——– אמרו חז"ל: "אין אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות", שטות מלשון טשטוש, כשמטשטשת יראת העונש אצל האדם בא הוא לידי חטא, והיאך מיטשטש אצל האדם יראת העונש? יראת העונש צריך שתהא בלב, ולא ידיעה בעלמא, המאמינים ביראת העונש אולם בדרגת ידיעה בעלמא, יוצרים המה בעצמם לעצמם נוגדנים המטשטשים יראה זו מטעמים … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות צ-ר

——– [דברים פרק-ג-ט]&nbsp צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן שִׂרְיֹן וְהָאֱמֹרִי יִקְרְאוּ לוֹ שְׂנִיר: [משלי פרק-יג-כה]&nbsp צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש … להמשך קריאה

הדקדוק אף במצוות הקלות – אפיקי אליהו על התורה

——– א. והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה (ז.יב) פירש רש"י – אם המצוות קלות שאדם דש בעקביו תשמעון. ויל"ע, וכי כל עבודת המצוות תלויה דווקא במצוות קלות שאדם דש בעקביו, מה עם המצוות החמורות? ב. ארץ אשר אבניה ברזל (ח.ט) איתא בתענית (ד.) – כל תלמיד חכם שאינו קשה כברזל אינו תלמיד חכם, שנאמר: … להמשך קריאה

הפטרת ויצא כמנהג הספרדים – הושע יא – חק לישראל

——– (ז) וְעַמִּ&#1445י תְלוּאִ&#1430ים לִמְשֽׁוּבָתִ&#1425י וְאֶל-עַל&#1433 יִקְרָאֻ&#1428הוּ יַ&#1430חַד לֹ&#1445א יְרוֹמֵם: (ח) אֵ&#1438יךְ אֶתֶּנְךָ&#1443 אֶפְרַ&#1431יִם אֲמַגֶּנְךָ&#1433 יִשְׂרָאֵ&#1428ל אֵ&#1434יךְ אֶתֶּנְךָ&#1443 כְאַדְמָ&#1428ה אֲשִֽׂימְךָ&#1430 כִּצְבֹאיִ&#1425ם נֶהְפַּ&#1444ךְ עָלַי&#1433 לִבִּ&#1428י יַ&#1430חַד נִכְמְר&#1445וּ נִחוּמָֽי: (ט) לֹ&#1444א אֶֽעֱשֶׂה&#1433 חֲר&#1443וֹן אַפִּ&#1428י לֹ&#1445א אָשׁ&#1430וּב לְשַׁחֵ&#1443ת אֶפְרָ&#1425יִם כִּ&#1443י אֵ&#1444ל אָֽנֹכִי&#1433 וְלֹא-אִ&#1428ישׁ בְּקִרְבְּךָ&#1443 קָד&#1428וֹשׁ וְלֹ&#1445א אָב&#1430וֹא בְּעִֽיר: (י) אַחֲרֵ&#1447י יְהוָ&#1435ה יֵלְכ&#1430וּ כְּאַרְיֵ&#1443ה יִשְׁאָ&#1425ג כִּֽי-ה&#1443וּא יִשְׁאַ&#1428ג וְיֶחֶרְד&#1445וּ בָנִ&#1430ים … להמשך קריאה

וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו – דובב שפתי ישנים

——– כ"ו, ל"ז: וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו כְּמִפְּנֵי חֶרֶב וְרֹדֵף אָיִן וְלֹא תִהְיֶה לָכֶם תְּקוּמָה לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((תורת כהנים פרק ז'.))) מִדְרָשׁוֹ: וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו – זֶה נִכְשָׁל בַּעֲווֹנוֹ שֶׁל זֶה, *(((שבועות ל"ט ע"א.))) שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִין זֶה לָזֶה. חוֹשֵׁב לוֹ הָאָדָם, שֶׁאִם תִּקֵּן וּפִלֵּס אֶת דַּרְכּוֹ בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת, אֲזַי יָכוֹל הוּא כְּבָר … להמשך קריאה

סא – השם יתברך הוא למעלה מהזמן – קיצור ליקוטי מוהר"ן

עִקַּר הַזְּמַן הוּא מֵחֲמַת קַטְנוּת הַדַּעַת. וְכָל מַה שֶּׁהַשֵׂכֶל גָּדוֹל בְּיוֹתֵר הַזְּמַן נִקְטָן בְּיוֹתֵר. כְּמוֹ בַּחֲלוֹם שֶׁאָז הַשֵׂכֶל נִסְתַּלֵּק וְנִשְׁאָר רַק כֹּחַ הַמְדַמֶּה אָז בְּרֶבַע שָׁעָה יְכוֹלִים לַעֲבֹר כָּל הַשִּׁבְעִים שָׁנָה. כַּאֲשֶׁר נִדְמֶה בַּחֲלוֹם שֶׁעוֹבֵר וְהוֹלֵךְ כַּמָּה וְכַמָּה זְמַנִּים בְּשָׁעָה מֻעֶטֶת מְאֹד וְאַחַר-כָּךְ כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה וְחוֹזֵר הַשֵׂכֶל אֵלָיו אָז רוֹאֶה עִם הַשֵׂכֶל שֶׁכָּל הַזְּמַנִּים וְהַשָּׁנִים … להמשך קריאה

"במקהלות ברכו אלוהים" – "ואהבת לרעך כמוך"

——– על הקהל להשתדל לענות בקול ולסייע לשליח ציבור במנגינות ובקטעים שהמנהג לסייעו, למשל: בשחרית של שבת בקטעים מסוימים בנשמת כל חי, ובסוף כל קטע, ובחזרת הש"צ וכיוצא. ומצוה רבה יש בדבר, שנאמר: "ואהבת לרעך כמוך", ודרשו חז"ל (שבת לא ע"א): "מה ששנאוי עליך, אל תעשה לחברך". ויחשוב כל אדם, אם הוא היה שליח ציבור … להמשך קריאה

יראת שמים הינה הכלי לזכייה בחכמת התורה – אפיקי אליהו על התורה

——– א. והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמר ה' אלקיך לך את הברית וכו' (ז.יב) פירש רש"י – "והיה עקב תשמעון"- אם המצוות קלות שאדם דש בעקביו תשמעון. לכאורה יש להבין, מדוע דווקא מכח שמירת המצוות הקלות זוכה האדם לברכת ה'. וכי מדוע אדם אשר מקיים את המצוות הגדולות של התורה לא יזכה לברכת … להמשך קריאה

יב. השלימים במעשיהם מנטרלים את כח ההרגל מהם גם מדברים ההכרחיים כאכילה שינה רחיצה וכו'

——– עד כאן דברנו בהשייך כלפי כל בני האדם, אולם האדם השלם, יוצא מהרגליו ומה"מלומדה" שלו, ועושה הכל לשם שמים מתוך הרגשת התחייבות. וכמו שמצינו גבי הלל (ויקרא רבא פרק ל"ד ג'), דכשהיה נכנס לאכול, היה נפטר מתלמידיו ואומר להם שהולך הוא לעשות חסד עם הגוף, ולכאורה הוא חסר הבנה במשמעות הדבר. אולם לדברינו יובן, … להמשך קריאה

דילוג לתוכן