הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן בָּעוֹלָם הַזֶּה – ספר מנורת המאור עם פירוש

((( וְיֵשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה פְּרָקִים))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה … להמשך קריאה

חֳלֶּי הַנְּפָשׁוֹת. – דובב שפתי ישנים

——– כ"ו, ל': וְהִשְׁמַדְתִּי אֶת בָּמֹתֵיכֶם וְהִכְרַתִּי אֶת חַמָּנֵיכֶם וְנָתַתִּי אֶת פִּגְרֵיכֶם עַל פִּגְרֵי גִּלּוּלֵיכֶם וְגָעֲלָה נַפְשִׁי אֶתְכֶם. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((סנהדרין ס"ג ע"ב.))) תְּפוּחֵי רָעָב הָיוּ, וּמוֹצִיאִים יִרְאָתָם מֵחֵיקָם וּמְנַשְּׁקִים אוֹתָם, וּכְרֵסוֹ נִבְקַעַת וְנוֹפֵל עָלֶיהָ. הַרְבֵּה תְּפוּחֵי רָעָב שֶׁכָּאֵלּוּ נִתָּן לִרְאוֹת כַּיּוֹם, אֲשֶׁר חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים, *(((צפניה א', י"ז.))) וְהָלְכוּ כַּעִוְרִים כִּי לַה' חָטָאוּ, … להמשך קריאה

מי ימלט מהחשך הנורא – תפארת ישראל

——– וזה יהיה הכרח הברור והצרוף, אשר מצטרפים בו זרעא קדישא דישראל, כמובא בספר הקדוש "אלימה" (עיין כל תמר ה', פרק כ"ד) וזה לשונו: "בסוף גלותנו זה קרוב לזמן גאלתנו, יתחזקו הצרות לישראל תכלית החזק ויצר להם, ויאמרו להרים כסונו ולגבעות נפלו עלינו, מפני הצרות הגדולות אשר יסובבום מכל עבר ומכל פנה, ויתרבה הצער עד … להמשך קריאה

ויצא יום שישי תורה – חק לישראל

——– כדי להשלים כל הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום הצגנו תשלום כל הסדרה ותרגום והפטרה: (ה) וַתַּ&#1443הַר בִּלְהָ&#1428ה וַתֵּ&#1445לֶד לְיַֽעֲק&#1430ֹב בֵּֽן: וְעַדִּיאַת בִּלְהָה וִילִידַת לְיַעֲקֹב בַּר:(ו) וַתּ&#1444ֹאמֶר רָחֵל&#1433 דָּנַ&#1443נִּי אֱלֹהִ&#1428ים וְגַם&#1433 שָׁמַ&#1443ע בְּקֹלִ&#1428י וַיִּֽתֶּן-לִ&#1430י בֵּ&#1425ן עַל-כֵּ&#1435ן קָֽרְאָ&#1445ה שְׁמ&#1430וֹ דָּֽן: וַאֲמֶרֶת רָחֵל דְּנַנִּי יְיָ וְאַףקַבִּיל צְלוֹתִי וִיהַב לִי בַּרעַל כֵּן קְרַת שְׁמֵהּ דָּן: דנני אלהים. דנני … להמשך קריאה

סעי' ה' – לא יעמוד באפונדתו SOארנק קשורSC ולא בראש מגולה ולא ברגלים מגולים, אם דרך אנשי המקום שלא יעמדו לפני הגדולים אלא בבתי רגלים. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור, כתב הרמב"ם ז"ל לא יעמוד בתפלה באפונדתו ולא בראשו מגולה ולא ברגלים מגולות אם דרך אנשי המקום שלא יעמדו לפני גדולים אלא בבתי רגלים: וכתב הב"י ונראה מדבריו שאם דרך אנשי המקום לעמוד יחפים בפני הגדולים כמו בארץ הערב שרי להתפלל יחף. אבל בהגהות מיימוניות (שם אות ט) כתוב אסור להתפלל בלא … להמשך קריאה

מַדּוּעַ הַצַּדִּיקִים עוֹבְדֵי ה' בְּכָל לִבָּם לְתַקֵּן מִדּוֹתֵיהֶם וְלִכְבֹּשׁ תַּאֲווֹתֵיהֶם, וּלְהַהֲבִיל כָּל חֲמוּדוֹת הָעוֹלָם וּלְסַלֵּק אַהֲבָתָם מֵהֶם עַד קָצֶה הָאַחֲרוֹן, לֹא מָצִינוּ שֶׁעָבְדוּ עַל סִלּוּק אַהֲבָתָם מִבְּנֵיהֶם, שֶׁהוּא לִכְאוֹרָה אַהֲבָה חִיצוֹנִית?

——– שאלה זו נזכרה בספר "נתיבות שלום", ושם עונה הוא כדי שלא להכהות את חוש האהבה שלהם כלפי בוראם, ולכן השאירו בחינת אהבה לאשר ימשכנו החומר והוא אהבת הבנים, על מנת שישאר חוש זה חי לאהבת ה'. ודוקא בחינת אהבה זו בחרו לעצמם להותיר אצלם יותר מדבר אחר לפי שבו יש תועלת והוא להשקיע בחינוכם … להמשך קריאה

שמה. שלא נמכר עבד עברי על אבן המקח. – ספר החינוך

שלא נמכר עבד עברי כדרך שמוכרין עבדים כנעניים בהכרזה על אבן המקח, אלא בהצנע ודרך כבוד. וכן אמרו בספרא (בהר ו א) לא ימכרו ממכרת עבד, שלא ימכרם בסמטא ויעמידם על אבן המקח. שרש מצוה זו ידוע, שאין ראוי לו לאדם להקל בכבוד חברו, אף על פי שהביאו עונותיו למכר, כי לא ידע אם אולי … להמשך קריאה

ז. עידן עקבתא דמשיחא הוא תכלית סתימת הדעת – מצב הכרחי שיוקדם קודם התגלות הדעת במלואה

——– אם כן, מאחר ותכלית האור הוא הארת הדעת, הרי שתכלית החושך הוא חשכות הדעת, אזי היום, שהננו בעקבתא דמשיחא, ימים שהם תכלית ההסתר, הרי שזמנינו תכלית קטנות הדעת שלא היה מעולם. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל … להמשך קריאה

קדושים ליל שישי תורה – חק לישראל

——– צרוף יִהִוִהִ (כז) לֹ&#1443א תַקִּ&#1428פוּ פְּאַ&#1430ת רֹֽאשְׁכֶ&#1425ם וְלֹ&#1443א תַשְׁחִ&#1428ית אֵ&#1430ת פְּאַ&#1445ת זְקָנֶֽךָ: לָא תַקְפוּן פָּאתָא דְרֵישְׁכוֹן וְלָאתְחַבֵּל יָת פָּאתָא דְדִקְנָךְ: לא תקפו פאת ראשכם. זה המשוה צדעיו לאחורי אזנו ולפדחתו, ונמצא הקף ראשו עגל סביב, שעל אחורי אזניו עקרי שערו למעלה מצדעיו הרבה: פאת זקנך. סוף הזקן וגבוליו. והן חמש שתים בכל לחי ולחי … להמשך קריאה

בשמים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– טעם התקנה – כל אדם מישראל זוכה לנשמה יתירה בשבת. דרגות רבות יש בה, ואיש איש זוכה בה כפי מעשיו. ובמוצאי שבת היא מסתלקת, ונפש האדם עגומה עליו, לכן מברך על הבשמים ומריח בהם, כדי שתתיישב דעתו. (זוהר. שבת ב תיט) אומר הזוהר הקדוש (תיקוני הזוהר קמד ע"א): … להמשך קריאה

יסורים למען הזכייה בשכר מאת ה' – אפיקי אליהו על התורה

——– א. ויענך וירעבך ויאכילך את המן וכו' (ח.ג) יש להבין, מדוע באמת היה צריך הקב"ה לסבב ש"ויענך וירעיבך", מדוע לא נתן להם מיד את המן ללא העינוי והרעב? ב. וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלקיך מיסרך (ח.ה) יל"ע, דלכאורה דברי הפסוק אינם מובנים, דהרי אבא אוהב את בנו ואינו … להמשך קריאה

רגילות – ספר פלא יועץ

כל היהדות תלוי בזה, כי רק ההתחלות קשות וכשמרגיל עצמו ללכת בדרכי טובים, ההרגל נעשה טבע ואינו קשה עליו לעשותו, אדרבה ענג הוא לו עד שאם פעם אחת יארע לו איזה מעשה ועכוב שלא יוכל לעשות אותו דבר טוב שהרגל בו, אפלו אם יהיה ממלי דחסידותא, יהיה קשה עליו ויהיה דומה בעיניו כאלו אותו היום … להמשך קריאה

תרומה ליל שישי תורה – חק לישראל

——– צרוף יִהִוִהִ (כז) לְעֻמַּת&#1433 הַמִּסְגֶּ&#1428רֶת תִּֽהְיֶ&#1430יןָ הַטַּבָּע&#1425ֹת לְבָתִּ&#1443ים לְבַדִּ&#1428ים לָשֵׂ&#1430את אֶת-הַשֻּׁלְחָֽן: לָקֳבֵל גְדַנְפָא יְהֶוְיָן עִזְקָתָא לְאַתְרָאלַאֲרִיחַיָא לְמִטַל יָת פָּתוֹרָא: לעמת המסגרת תהיין הטבעות. ברגלים תקועות כנגד ראשי המסגרת: לבתים לבדים. אותן הטבעות יהיו בתים להכניס בהן הבדים: לבתים. לצורך בתים: לבדים. כתרגומו אתרא לאריחיא: (כח) וְעָשִׂ&#1444יתָ אֶת-הַבַּדִּים&#1433 עֲצֵ&#1443י שִׁטִּ&#1428ים וְצִפִּיתָ&#1445 אֹתָ&#1430ם זָהָ&#1425ב וְנִשָּׂא-בָ&#1430ם אֶת-הַשֻּׁלְחָֽן: … להמשך קריאה

נט – יש זריז ונשכר, זריז ונפסד – קיצור ליקוטי מוהר"ן

יֵשׁ זָרִיז וְנִשְׂכָּר וְיֵשׁ זָרִיז וְנִפְסָד, הַיְנוּ מִי שֶׁהוּא צַדִּיק מִנְּעוּרָיו וְהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר מִיָּמָיו. כְּשֶׁהוּא זָרִיז בְּיוֹתֵר הוּא מַפְסִיד עַל-יְדֵי-זֶה. כִּי כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ בִּמְתִינוּת מִמִּצְוָה לְמִצְוָה יָכוֹל לְהַשִׂיג גַּם אֶת הַקְּדֻשָּׁה מַה שֶּׁהִיא בֵּין מִצְוָה לְמִצְוָה. אֲבָל כְּשֶׁהוּא רָץ בִּזְרִיזוּת אֶל הַמִּצְוָה הוּא עוֹבֵר וּמְדַלֵּג עַל הַהַשָׂגָה שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה הַנַּ"ל (עַיֵּן פְּנִים), אֲבָל מִי … להמשך קריאה

חנוך לנער

——– על כל אדם לחנך את בניו אט אט להתפלל בציבור, כי כאשר הבן מתרגל מקטנותו, יחקק בו הדבר לכשיגדל, ויקל לו להמשיך בדרך זו. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל … להמשך קריאה

הָרוֹצֶה לִנְהֹג בְּקִיצוֹנִיּוּת בְּסַגְפָנוּת אוֹ בִּפְרִישׁוּת יְתֵרָה, אוֹ לְהַקְצִין בַּעֲשֵׂה טוֹב וּכְגוֹן בְּתוֹרָה בְּחֶסֶד וְכַיּוֹצֵא, הַאִם דַּרְכּוֹ רְצוּיָה אוֹ לֹא?

——– ראשית יש לדעת מה הם בכלל גדרי חסידות עד שתבא השאלה האם להקצין בהם, וכבר הזהיר המס"י בפרק החסידות מהי החסידות האמיתית, ושלל הנהגות הנ"ל שהם סגפנות או פרישות יתרה כשחסר להם את החסידות האמיתית כמבואר שם. ובעצם בהנהגות הנ"ל הסכנה בהם מרובה למאד, לכמה סיבות: 1. חשש הגאוה, לפי שהמקצין בפרישות או בסגפנות … להמשך קריאה

פֶּרֶק רִאשׁוֹן [רנג] – ספר מנורת המאור עם פירוש

גָּדוֹלָה תוֹרָה, שֶׁנּוֹתֶנֶת חַיִּים לְלוֹמְדֶיהָ גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּפֶרֶק רַבִּי מֵאִיר: גְּדוֹלָה תוֹרָה שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת חַיִּים לְעוֹשֶׂיהָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי־חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם וּלְכָל־בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא" (משלי ד, ב) וְאוֹמֵר: "רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶךָ" (שם ג, ח). נותנת חיים. בעולם הזה שאוכל הפירות והקרן קיימת לו לעולם הבא כי חיים הם למוצאיהם בקרן … להמשך קריאה

בלק יום שישי תורה – חק לישראל

——– כדי להשלים כל הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום הצגנו תשלום כל הסדרה ותרגום והפטרה: (יג) &nbspחמישי&nbsp&nbspוַיּ&#1448ֹאמֶר אֵ&#1436לָיו בָּלָ&#1431ק לְךָ-נָּ&#1448א אִתִּ&#1436י אֶל-מָק&#1444וֹם אַחֵר&#1433 אֲשֶׁ&#1443ר תִּרְאֶ&#1443נּוּ מִשָּׁ&#1428ם א&#1434ֶפֶס קָצֵ&#1443הוּ תִרְאֶ&#1428ה וְכֻלּ&#1430וֹ לֹ&#1443א תִרְאֶ&#1425ה וְקָבְנוֹ-לִ&#1430י מִשָּֽׁם: וַאֲמַר לֵיהּ בָּלָק אִיתָא כְעַןעִמִי לַאֲתַר אוֹחֲרָן דְתֶחֱזִנֵיהּ מִתַּמָןלְחוֹד קְצָתֵיהּ תֶּחֱזֵי וְכוּלֵיהּ לָאתֶחֱזֵי וּתְלוּטֵיהּ לִי מִתַּמָן: וקבנו לי. לשון צווי, קללהו … להמשך קריאה

סימן שכד – דין הכנת מאכל לבהמה לשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שכד – דין הכנת מאכל לבהמה לשבת א אֵין כּוֹבְרִין הַתֶּבֶן בִּכְבָרָה שֶׁיִּפֹּל הַמּוֹץ לָאָרֶץ, וְלֹא יַנִּיחֶנּוּ בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ כְּדֵי שֶׁיֵּרֵד הַמּוֹץ; אֲבָל נוֹטֵל בַּכְּבָרָה וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הָאֵבוּס אַף עַל פִּי שֶׁהַמּוֹץ נוֹפֵל מֵאֵלָיו, מֻתָּר כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מְכַוֵּן. ב לֹא יִמְדֹּד אָדָם שְׂעוֹרִים לָתֵת לִפְנֵי בְּהֶמְתּוֹ, אֶלָּא מְשַׁעֵר בְּאֹמֶד דַּעְתּוֹ. ג אֵין גּוֹבְלִין א … להמשך קריאה

סימן תכב – סדר התפילה והלל בראש חודש – ערוך השולחן

——– א ראש חודש ערבית, שחרית, ומנחה – מתפלל שמונה עשרה ברכות, ואומר "יעלה ויבוא" ב"רצה". והשמש מכריז בערבית אחר חצי קדיש "יעלה ויבוא ב ואם רגיל לומר תחנונים אחר תפילתו – כל זמן שלא סיים התחנונים לא מקרי "השלים תפילתו". וכשהשלים התחנונים, אף על פי שלא עקר רגליו – עדיין מקרי "השלים תפילתו", וחוזר … להמשך קריאה

כי תבוא יום שישי תורה – חק לישראל

——– כדי להשלים כל הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום הצגנו תשלום כל הסדרה ותרגום והפטרה: (ח) יְצַ&#1448ו יְהֹוָ&#1444ה אִתְּךָ&#1433 אֶת-הַבְּרָכָ&#1428ה בַּֽאֲסָמֶ&#1429יךָ וּבְכ&#1430ֹל מִשְׁלַ&#1443ח יָדֶ&#1425ךָ וּבֵ&#1443רַכְךָ&#1428 בָּאָ&#1429רֶץ אֲשֶׁר-יְהֹוָ&#1445ה אֱלֹהֶ&#1430יךָ נֹתֵ&#1445ן לָֽךְ: יְפַקֵד יְיָ עִמָךְ יָת בִּרְכְּתָאבְּאוֹצָרָךְ וּבְכֹל אוֹשָׁטוּת יְדָךְ וִיבָרְכִנָךְבְּאַרְעָא דַיְיָ אֱלָהָךְ יָהֵב לָךְ:(ט) יְקִֽימְךָ&#1433 יְהֹוָ&#1445ה לוֹ&#1433 לְעַ&#1443ם קָד&#1428וֹשׁ כַּֽאֲשֶׁ&#1430ר נִֽשְׁבַּֽע-לָ&#1425ךְ כִּ&#1443י תִשְׁמ&#1431ֹר אֶת-מִצְוֹת&#1433 יְהֹוָ&#1443ה אֱלֹהֶ&#1428יךָ … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות צ-ק

——– [שיר השירים פרק-ז-ה]&nbsp צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן עַל שַׁעַר בַּת רַבִּים אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש … להמשך קריאה

י. התייחסות האלקים לנודר נדר ואינו מקיימו

——– וכמו כן כשעוברים על הנדר, רואים אנו היאך התייחסות העונש קשה ביותר, יותר ממכשול עבירה אחרת שנצטווינו עליה, וכמו שמצינו גבי יהושע שהחרים את יריחו, ונאמר (יהושע ז, א): "וימעלו בני ישראל מעל בחרם ויקח עכן וכו"', ונפלו מעם ישראל במלחמתם בעי, ונאמר (שם ז, ו): "ויקרע יהושע את שמלותיו ויפול על פניו ארצה … להמשך קריאה

אֲרִיכוּת חֶשְׁכַת הַגָּלוּת לְלֹא רְאִיַּת קִצָּהּ הֲלֹא מְיָאֶשֶׁת מֵהַתִּקְוָה וּמְעַרְעֶרֶת אֶת הָאֱמוּנָה?

——– הַגָּלוּת שהינה אֲרֻכָּה וּמְיַגַּעַת – זוֹהִי הַהִסְתַּכְּלוּת מִצִּדֵּנוּ, וְהַצֶּדֶק אִתָּנוּ לֶהֱיוֹתֵנוּ מְנוּעִים מִלִּרְאוֹת וּמִלְּהָבִין הֲכֵיצַד כָּל רֶגַע נוֹסָף שֶׁבְּחֶשְׁכַת הַגָּלוּת מוֹסִיף נִדְבָּךְ נוֹסָף לְהַשְׁלָמַת מַעֲרֶכֶת הַהֲכָנָה לְצֹרֶךְ תִּקּוּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, לוּ הָיִינוּ מְבִינִים הֵיאַךְ כָּל רֶגַע וְחֵלֶק מֵהָרֶגַע בַּאֲרִיכוּת הַגָּלוּת נִצְרָךְ וְחִיּוּבִי הוּא לְצֹרֶךְ אֵיזוֹהִי הַשְׁלָמָה בְּעוֹלַם הַתִּקּוּן לֹא הָיָה קָשֶׁה עָלֵינוּ. וּבְמָשָׁל … להמשך קריאה

ס – כשיש מלחמות בעולם, השכל מחיב שיהיה יקרות – קיצור ליקוטי מוהר"ן

א כְּשֶׁיֵּשׁ מִלְחָמוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים בָּעוֹלָם עַל-יְדֵי-זֶה בָּא עֲצִירוּת גְּשָׁמִים חַס וְשָׁלוֹם וְנַעֲשֶׂה יַקְרוּת חַס וְשָׁלוֹם: ב מִי שֶׁאוֹמֵר תּוֹרָה בָּרַבִּים וְשׁוֹמְעִים תַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים עַל-יְדֵי-זֶה בָּא גַּם כֵּן עֲצִירוּת גְּשָׁמִים: ג עַל-יְדֵי כְּבוֹד הַתּוֹרָה בָּא גְּשָׁמִים: ד כְּשֶׁדּוֹרֵשׁ בָּרַבִּים וְשׁוֹמְעִים תַּלְמִידִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים עָנְשׁוֹ שֶׁנִּתְפָּס בִּתְפִיסָה: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן … להמשך קריאה

קדושים יום שישי תורה – חק לישראל

——– כדי להשלים כל הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום הצגנו תשלום כל הסדרה ותרגום והפטרה: (טז) וְאִשָּׁ&#1431ה אֲשֶׁ&#1448ר תִּקְרַ&#1444ב אֶל-כָּל-בְּהֵמָה&#1433 לְרִבְעָ&#1443ה אֹתָ&#1428הּ וְהָֽרַגְתָּ&#1445 אֶת-הָֽאִשָּׁ&#1430ה וְאֶת-הַבְּהֵמָ&#1425ה מ&#1445וֹת יוּמָ&#1430תוּ דְּמֵיהֶ&#1445ם בָּֽם: וְאִתְּתָא דִי תִקְרַב לְכָל בְּעִירָאלְמִשְׁלַט בַּהּ וְתִקְטוֹל יָת אִתְּתָאוְיָת בְּעִירָא אִתְקְטָלָא יִתְקַטְלוּן קְטָלָאחַיָבִין:(יז) וְאִ&#1443ישׁ אֲשֶׁר-יִקַּ&#1443ח אֶת-אֲחֹת&#1441וֹ בַּת-אָבִ&#1443יו א&#1443וֹ בַת-א&#1440ִמּוֹ וְרָאָ&#1448ה אֶת-עֶרְוָתָ&#1436הּ וְהִ&#1448יא-תִרְאֶ&#1444ה אֶת-עֶרְוָתוֹ&#1433 חֶ&#1443סֶד ה&#1428וּא וְנִ&#1448כְרְת&#1428וּ … להמשך קריאה

דילוג לתוכן