——–
והנשאר לנו לבאר, מהו ה"מידה כנגד מידה" להענש בעוון נדרים במיתת אשתו ובניו.
והנראה לבאר הוא, שהרי האדם נולד בגפו, ואם כן מחוייב הוא להחיות את עצמו, אולם כשבוגר נוטל עליו מרצונו להתחייב להיטיב עם אשתו ובניו, לכלכלם ולהחיותם לרחם עליהם ולהגן עליהם, וזוהי משימה שנטל הוא על עצמו מנדבת לבו ומרצונו להיטיב לאחרים, מבלי שיכפוהו על כך, ואדרבא, כל עונגו וסיפוק חייו למלאות את חובתו כלפיהם הרבה יותר ממה שיהא מתענג להיטיב עם עצמו, ויוותר על הרבה מצרכיו על מנת להיטיב עם בני ביתו.
וההבדל כאמור, לעצמו מחוייב הוא להיטיב על מנת להתקיים, ואין כאן שום כוונה להתחסד עם מישהו, ואין לו שום עבודת בחירה על כך, ולכן אין לו שום סיפוק מכך, כיון שאין כאן שום הרגשת "נצחון", אינו מרגיש "נצחתי מישהו" בזה שאכלתי ושתיתי וישנתי, אולם כאשר מיטיב הוא עם בני ביתו, ישנה כאן מעין הרגשת נצחון, הנה נצחתי וקיימתי את הבטחתי להיטיב עם מי שהתחייבתי מיוזמתי להיטיב, וממילא יוצא מכאן שגם הנאת בני ביתו ממנו גדולה ביותר, אחר שיודעים שנעשה זאת עבורם מתוך הקרבה, ובודאי יהנו מכך עונג רב הרבה יותר משיהנו הם את עצמם, אחר שבא זה והקריב עבורם הטבות. ואמנם נכון שבטבע האדם להיטיב עם אשתו ובניו, וביחס להיטיב לזרים הרי שלאשתו ובניו נחשב כטבעי, אמנם זהו פחות טבע ממה שלהיטיב ולהחיות את עצמו, וכן כל כמה שיהא המוטב רחוק מהמיטיב, כן ירגיש המיטיב סיפוק יותר, כי ככל שרחוק הוא ממחוייבותו למוטב הרי שעושה זאת ביותר הרגשת נצחון, וככל שיוגבר הרגשת הנצחון כן תגדל מידת הסיפוק שלו מנצחונו. וכמו כן מצד הנאת המוטב כנראה בחוש – דככל שהמוטב רחוק מהמיטיב כן יהנה המוטב ויתענג מהקרבתו של המיטיב.
ולכך הנודר שבא מנדבת לבו ומרצונו לעשות נחת רוח לבורא, מבטא הוא בכך את רחשי לבו האוהב לקונו, וכאשר מבטל הוא את נדרו ולא מקיימו הרי שבזה בוגד הוא במה שנתחייב מעצמו. וברור הוא שתוגדל ה"בגידה" באדם כאשר לא יזון את אשתו ובניו הרבה יותר מכאשר לא יזון את עצמו, דלגבי עצמו חיובו הוא באופן טבעי ואין לו התחייבות לכך מתוך הבטחה כל שהיא, ולכן גם במחדלו מהטבת גופו לא יחשב לו בכך בגידה. מה שאין כן במחדלו מלזון את אשתו ובניו, שיש אצלו התחייבות כלפיהם, בודאי יחשב לו בגידה כשבוגד בהם.
לכן "מידה כנגד מידה" כשבגד בהקב"ה ולא קיים את הבטחתו לבורא ונמנע מליישם את התחייבותו, ובכך מנע עונג מיוחד כביכול מה', כי היה לו לבורא עונג מיוחד בכך שנתחייב זה מיוזמתו לבוראו כביכול כהנאת המוטב מהמיטיב כשאינו מחוייב לו אלא מפאת הבטחתו, כן יהא עונשו, שיימנע ממנו מלקיים את הבטחתו והתחייבותו לבניו ואשתו, וימנע ממנו מלהרגיש את נועם הסיפוק שבהטבה כלפי מי שנתחייב להם, כשם שמנע עונג שכזה מהבורא בהפרתו הבטחתו כלפי בוראו.
וששאלנו מה אשמים אשתו ובניו שימותו בעוון נדרו, התשובה היא, שהוא באופן שכל מציאותם להיות ניזונים הוא לא בזכותם אלא מכח זכותו של זה המפרנס, שיש לו זכות שמגיע לו בשל כך סיפוק זה שיזון אשה ובנים, ועתה שמנע כביכול את עונג ההקרבה שהבטיח להקריב לבוראו, כמו כן ימנע ממנו עונג ההקרבה שהיה לו עד כה מתזונת אשתו ובניו, ואין הכי נמי דאם יש להם זכות מצד עצמם להיות ניזונים – ינצלו בזכות עצמם.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בים דרך – בראשית
אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5