——–
א. והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה (ז.יב)
פירש רש"י – אם המצוות קלות שאדם דש בעקביו תשמעון.
ויל"ע, וכי כל עבודת המצוות תלויה דווקא במצוות קלות שאדם דש בעקביו, מה עם המצוות החמורות?
ב. ארץ אשר אבניה ברזל (ח.ט)
איתא בתענית (ד.) – כל תלמיד חכם שאינו קשה כברזל אינו תלמיד חכם, שנאמר: "ארץ אשר אבניה ברזל", אל תקרי אבניה אלא בוניה.
ויש לידע, מדוע על אף תורתו וחוכמתו של הת"ח, רק מפני שחסר הוא את עניין ה"קשה כברזל"- "אינו ת"ח"?
ג. ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך (ח.י)
איתא בברכות (כ:) – אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבונו של עולם, כתוב בתורתך: "אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד". והלא אתה נושא פנים לישראל, שכתוב: "ישא ה' פניו אליך". אמר להם: וכי לא אשא פנים לישראל שכתבתי להם בתורה: "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך", והם מדקדקים על עצמם עד כזית ועד כביצה.
ויש להבין באמת, כיצד נושא ה' פנים לישראל רק בזכות מעשה קטן זה של דקדוק בברכת המזון?
ד. ובאהרן התאנף ה' מאד להשמידו ואתפלל גם בעד אהרן בעת ההיא (ט.כ)
פירש רש"י – "ובאהרן התאנף"- לפי ששמע לכם. "להשמידו"- זה כילוי בנים, וכן הוא אומר: ואשמיד פריו ממעל.
ויש לשאול, הרי אהרון כלל לא חטא בעגל, ורק נגרם על ידו שלא מדעתו ברשעת החוטאים שיצא העגל. א"כ מדוע נענש בכילוי בנים רק בגלל סרך חטא קטן אשר נעשה שלא מדעתו?
ה. ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלקיך (י.יב)
איתא בברכות (לג:) – אין לו להקדוש ברוך הוא בבית גנזיו אלא אוצר של יראת שמים.
ויש להבין, וכי ה' אלקינו שואל מעמנו יראת שמים בלבד, הרי ישנן מצוות רבות נעלות וחמורות יותר אשר אף אותן מחויב האדם לשמור?
ו. את ה' אלקיך תירא (י.כ)
איתא ברבינו יונה ז"ל (באגרת התשובה יום ב, אות יז) המזכיר את השם או את הכינוי, צריך להזכירו באימה וביראה, ואם אינו מזכירו באימה וביראה אינו יודע את השם.
לכאורה צ"ב, מדוע רק בגלל חסרון אימה ויראה בהזכרת השם, נחשב ש"אינו יודע את השם"? וכי עד כדי כך!?
ז. ושמרתם את כל המצוה אשר אנכי מצוך היום למען תחזקו ובאתם וירשתם את הארץ וכו' (יא.ח)
יש לבאר כוונת הפסוק! דמדוע נקט "מצוה" בלשון יחיד ולא "מצוות" בלשון רבים?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד }
יבואר ע"פ יסודו של הג"ר ירוחם ליבוביץ זצ"ל בספרו דעת חכמה ומוסר (ח"א מאמר פג) בעניין הדקדוק בפרטים הקטנים. ואל"ד – לכשנתבונן בתורתנו הקדושה נראה שכל יסוד התורה הוא העסק בדברים קטנים. חז"ל מספרים על ר' מתיא בן חרש שניקר את שתי עיניו ובלבד שלא יכשל בהבטה כל שהיא! (ראה ילקוט שמעוני, ויחי קסא), וכן אמרו (שבת נד:) שפרתו של ר' אלעזר בן עזריה היתה יוצאה ברצועה שבין קרניה בשבת, אך חז"ל הבהירו שלא היתה זו פרתו אלא פרת שכנתו, והוא עצמו סבר שדבר זה מותר, ולכן לא מיחה בה, ולכן נקרא פרתו. אף על פי כן הושחרו שיניו בתעניות שישב על שעבר על דעת חבריו ולא מיחה בשכנתו (ראה ירושלמי ביצה סוף פרק ב'). וכך אם נוסיף ונתבונן נבחין כי על כל צעד ושעל מסרו חז"ל נפשם על דברים קטנים, משום שהם מהווים את יסוד התורה ואת יסוד עבודת האדם. וכו'.
הסיבה לתפיסה זו הרווחת אצלנו היא הזלזול, בגינו מתקטנים הדברים עד שעם הזמן גם דברים העומדים ברומו של עולם, נחשבים ל"מותרות" ולמידת חסידות. העצה היעוצה לאדם היא שיעשה "עסק" מדברים קטנים כדי להחשיבם, ומתוך כך יכיר בחשיבותם, עצה זו יכול האדם ללמוד מפרשת ביכורים.
יסוד הדברים הוא כאמור, שבכל הבריאה אין דברים קטנים. כיוון שתכלית הכל "אין עוד מלבדו" הרי זה מחייב שכל דבר הוא גדול ונשגב, העצה היעוצה לאדם לדקדק בדברים קטנים וליתן להם ערך גדול וחשיבות. עכ"ד.
א"כ מבואר – עד כמה חשובים הם פרטי המצוות הקטנים בעיני הבורא יתברך, היות ותכלית כל הבריאה וקיום המצוות כולן הן לתכלית ה"אין עוד מלבדו", כל פרט קטן הוא "עסק" והינו מהווה את יסוד התורה ואת יסוד עבודת האדם. בודאי הרי זה מחייב כי כל פרט קטן גדול ונשגב הוא בעיני הבורא יתברך.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}
הקושיא הראשונה מתורצת – לימדה אותנו התורה, כי כל עבודת ה' וברכותיה, תלויות במצוות הקלות שאדם דש בעקביו, כי הדברים הקטנים מהווים את יסוד התורה ואת יסוד עבודת האדם, כל מצווה קלה היא "עסק".
לפ"ז גם הקושיא השנייה מתורצת – כל תלמיד חכם שאינו קשה כברזל "אינו תלמיד חכם". מפני שגדלות האדם ויסוד התורה טמון בפרטים הקטנים. כל פרט קטן משפיע על כל מהות העבודה, עד שפרט "קשה כברזל" יכול לעכב את כל מהות האדם להיות ת"ח.
לפ"ז גם הקושיא השלישית מתורצת – נושא ה' פניו לעם ישראל, רק מפני שמברכים אע"פ שאינם שבעים, מעלה קטנה זו פועלת שכר נעלה כ"כ של "נשיאת פני ה'", כי כל מצווה ומעלה קטנה חשובה כל כך לפני ה' יתברך.
לפ"ז גם הקושיא הרביעית מתורצת – על אף שכלל לא חטא אהרון בעגל, ורק מכשול החטא נסתבב על ידו שלא מדעתו. סרך חטא קל זה חייב את אהרון בעונש כילוי בנים. מפני שכל חטא קל חמור כ"כ לפני ה', וכל תורתו של אהרון לא עמדה לו בפני עונש זה, ללמדנו כי כל חטא קל חמור כ"כ לפני ה'.
לפ"ז גם הקושיא החמישית מתורצת – "ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה"- ואין לו להקב"ה בבית גנזיו אלא אוצר של יראת שמים. ללמדנו, כי כל מצווה קטנה חשובה כ"כ לפני ה'. מפני שכל מצווה קטנה מהווה את יסוד התורה ואת יסוד עבודת האדם, כל מצווה קלה הינה "עסק" גדול השמור בבית גנזיו של ה'.
לפ"ז גם הקושיא השישית מתורצת – חסרון אימה ויראה בהזכרתו את השם או כינויו – זלזול בפרטים הקטנים של המצווה, מהווה חיסרון ביסוד התורה וביסוד עבודת האדם. עד להיותו "אינו יודע את השם".
ולפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו, כי מכח "ושמרתם את כל המצוה"- שמירת כל מצווה קלה חשובה כ"כ לפני ה', עד שבכוחה לזכות את האדם ב"למען תחזקו ובאתם וירשתם את הארץ"- חיזוק ושמירת כל ישראל, עד לזכייתם בירושת הארץ, כי כל מצווה קטנה משפיעה וחשובה כ"כ לפני ה', מפני שכל מצווה מהווה את יסוד התורה ואת יסוד עבודת האדם.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5