עַד הֵיכָן פִּסְגַּת חוֹבַת הָאֱמוּנָה?

——– מַדְרֵגוֹת הָאֱמוּנָה אֵין לָהֶם סוֹף, אוּלָם נִתָּן לִרְאוֹת מַדְרֵגוֹת גְּבוֹהוֹת בָּהֶן נִתְבְּעוּ אַנְשֵׁי מַעֲלָה עַל מֶחְדָּלָם מִכְּפִי יְכָלְתָּם, לְמָשָׁל: א. שָׂרָה אִמֵּנוּ בַּת 90 שָׁנָה נִתְבְּעָה עַל כִּי צָחֲקָה בִּבְשׂוֹרַת הַבָּנִים מִפִּי מַלְאָךְ שֶׁנִּרְאָה כְּעַרְבִי, חוֹבַת הָאֱמוּנָה דּוֹרֶשֶׁת לַעֲנוֹת אָמֵן גַּם עַל בִּרְכַּת הֶדְיוֹט מְגֻחֶכֶת כָּזוֹ – הֲיִפָּלֵא מֵה' דָּבָר. (הגר"י לוינשטיין זצ"ל) ב. … להמשך קריאה

שמז. מצות עבודה בעבד כנעני לעולם. – ספר החינוך

שנעבד בעבד כנעני לעולם, כלומר, שלא נשחרר אותו לעולם ושלא יצא לחרות כי אם בשן ועין כמו שבא בכתוב (שמות כא כו כז), או בראשי אברים הדומין להם, כלומר, אברים שאינן חוזרין, כמו שבא על זה הפרוש המקבל (קידושין כד, א), שנאמר (ויקרא כה מו) לעולם בהם תעבדו. ואמרו זכרונם לברכה במסכת גטין בפרק השולח … להמשך קריאה

ט. יעקב אבינו איש תם – שלם במידת הדעת לדעת את ה'

——– אחר שבארנו שעיקר הקושי שבגלות הוא לא הגלות הפיזית אלא גלות הדעת, נתבונן מי כיעקב אבינו שהשתלם בתומתו במגוון יסוריו, עד שמעידים עליו חז"ל במדרש רבה (על הפסוק "למה הרעותם לי להגיד לאיש העוד לכם אח" בראשית מג, י): "מעולם לא אמר יעקב אבינו דבר לבטלה". יעקב אבינו שמעיד על עצמו: "ימי שני מגורי … להמשך קריאה

סימן תכד – דין "יעלה ויבוא" בברכת המזון, וברכה ממסכת סופרים – ערוך השולחן

——– א מזכירין "יעלה ויבוא" בברכת המזון, קודם "ובנה ירושלים". ואם לא אמר – אין מחזירין אותו. ולא דמי לתפילה, שהיא חובה. וגם לא דמי ל"רצה והחליצנו" בשבת, דמחזירין אותו, משום דבשבת חובה לאכול פת, מה שאין כן בראש חודש: אם כי אסור להתענות בו, מיהו פת אינו חובה לאכול. וכיון שהוא רשות, דאי בעי … להמשך קריאה

משנה נגעים פרק ו – חק לישראל

——– א. גּוּפָהּ שֶׁל בַּהֶרֶת, כִּגְרִיס הַקִּלְקִי מְרֻבָּע. מְקוֹם הַגְּרִיס, תֵּשַׁע עֲדָשׁוֹת. מְקוֹם עֲדָשָׁה, אַרְבַּע שְׂעָרוֹת. נִמְצְאוּ שְׁלשִׁים וְשֵׁשׁ שְׂעָרוֹת: (א) גופה של בהרת כגריס. חצי פול: הקלקי. שם מקום. ופולין שבו גדולים: מרובע. וזה שיעור מצומצם שבבהרת. ואם היה הנגע עגול או על צורה אחרת, אם יש בו כדי שיכנס בתוך הנגע כגריס הקלקי … להמשך קריאה

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי [רנה] – ספר מנורת המאור עם פירוש

כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁלִים חֶפְצוֹ, כִּדְגָרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דַּעֲבוֹדָה זָרָה (יט, א): אָמַר רַבִּי אַבְדִּימִי בַּר חָמָא: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לוֹ חֶפְצוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אִם־בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ" וגו' (תהלים א, ב). וַאֲמְרִינָן נַמֵּי הָתָם (יט, ב): "וְכֹל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂה יִצְלִיחַ" (שם שם, ג), אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: דָּבָר … להמשך קריאה

הָרַמְחַ"ל בְּסִפְרוֹ מס"י קָרָא לְיִרְאַת הָעֹנֶשׁ – יִרְאַת נָשִׁים וְעַמֵּי הָאָרֶץ. וַהֲלֹא כָּל הַתּוֹרָה מְלֵאָה בִּפְסוּקֵי יִרְאַת הָעֹנֶשׁ וַהֲלֹא הֵם קְלָלוֹת דִּ"בְּחֻקּוֹתַי", "כִּי תָבוֹא", "קְדוֹשִׁים" וְעוֹד הַרְבֵּה, שֶׁהֲרֵי דִּין ד' מִיתוֹת ב"ד, וּמַלְקוֹת קְנָסוֹת וְכַיּוֹצֵא עֳנָשִׁים הֵמָּה וַעֲלֵיהֶם מְבֻסָּס אַזְהָרוֹת הַתּוֹרָה, א"כ וְכִי עֳנָשִׁים וְאַזְהָרוֹת אֵלּוּ לְנָשִׁים וְעַמֵּי הָאָרֶץ בִּלְבַד נֶאֶמְרוּ, ח"ו?

——– ישנם ב' אופני יראת העונש, ישנה יראת העונש שהאדם רואה פלוני מת בתאונת דרכים, או שהיה בריא ושלם ופתאום נפל ומת, ואז מתרגש האדם לשעתו ונבהל מעונשי ה', אולם לאחר זמן מועט שפג פחדו ובהלתו – חוזר לעצמו, זהו יראת עונש של נשים ועמי הארץ, ועל יראה שכזו ישנם נוגדנים המבריחים ומשכיחים אותה מן … להמשך קריאה

סימן שכו – דיני רחיצה בשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן שכו – דיני רחיצה בשבת א אָסוּר לִרְחֹץ א כָּל גּוּפוֹ, אֲפִלּוּ כָּל אֵבֶר וְאֵבֶר לְבַד, אֲפִלּוּ בְּמַיִם שֶׁהֻחַמּוּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת, בֵּין אִם הֵם בִּכְלִי בֵּין אִם הֵם בַּקַּרְקַע; וַאֲפִלּוּ לִשְׁפֹּךְ הַמַּיִם עַל גּוּפוֹ וּלְהִשְׁתַּטֵּף, אָסוּר; אֲבָל מֻתָּר לִרְחֹץ בָּהֶם פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו. { הַגָּה: אוֹ שְׁאָר אֵבָרִים, כָּל שֶׁאֵינוֹ רוֹחֵץ כָּל גּוּפוֹ } … להמשך קריאה

יש איסור שכתוב בתורה ויש איסור שאדם צריך להבין מעצמו שאסור לו לעשותו

——– האמת שכדברים אלו כתב המס"י בבאור מדת הפרישות (פי"ג): "ואם תשאל ותאמר אם כן אפוא שזה דבר מצטרך ומוכרח, למה לא גזרו עליו חכמים כמו שגזרו על הסייגות ותקנות שגזרו? הנה התשובה מבוארת ופשוטה: כי לא גזרו חכמים גזירה אלא אם כן רוב הציבור יכולים לעמוד בה, ואין רוב הציבור יכולים להיות חסידים, אבל … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות צ-ש

——– [במדבר פרק-ה-ב]&nbsp צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא … להמשך קריאה

לְכָל אָדָם יֶשְׁנָם לִקּוּיִים מְסֻיָּמִים שֶׁהוּא לָקוּי בָּהֶם בְּיוֹתֵר – בְּאֵיזוֹ מִדָּה אוֹ תַּאֲוָה רָעָה, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיְּהֵא מְלֻוֶּה אֶצְלוֹ בְּמַהֲלַךְ הָעֲבוֹדָה בְּלִקּוּי זֶה שֶׁהוּא לָקוּי בּוֹ מְעִידוֹת וּנְפִילוֹת וְזֶה גּוֹרֵם לִהְיוֹת מַחְלִישׁ וּמְיָאֵשׁ מִלַּעֲשׂוֹת בִּשְׁלֵמוּת גַּם אֶת מַה שֶּׁכֵּן אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת, הֵיאַךְ נִתָּן לִמְנֹעַ תּוֹפָעָה זוֹ?

——– ידועים המה דברי ה"צדקת הצדיק" לרבי צדוק מלובלין, וכמו כן הובאו הדברים בספר "שבט מוסר" (סוף פרק כז) שהאדם הלקוי במיוחד במדה או תאוה רעה מסוימת – על מדה או תאוה זו בא הוא לעולם לתקן, ועל כן קשה לו במיוחד לתקנה, והעבודה עליה קשה היא מאד, וכל התקדמות בה אצלו היא קנין גדול, … להמשך קריאה

הפטרת תרומה – מלכים א ה – חק לישראל

——– (כו) וַיהוָ&#1431ה נָתַ&#1444ן חָכְמָה&#1433 לִשְׁלֹמֹ&#1428ה כַּאֲשֶׁ&#1430ר דִּבֶּר-ל&#1425וֹ וַיְהִ&#1443י שָׁלֹ&#1431ם בֵּ&#1444ין חִירָם&#1433 וּבֵ&#1443ין שְׁלֹמֹ&#1428ה וַיִּכְרְת&#1445וּ בְרִ&#1430ית שְׁנֵיהֶֽם: (כז) וַיַּ&#1448עַל הַמֶּ&#1447לֶךְ שְׁלֹמֹ&#1435ה מַ&#1430ס מִכָּל-יִשְׂרָאֵ&#1425ל וַיְהִ&#1443י הַמַּ&#1428ס שְׁלֹשִׁ&#1445ים אֶ&#1430לֶף אִֽישׁ: (כח) וַיִּשְׁלָחֵ&#1443ם לְבָנ&#1431וֹנָה עֲשֶׂ&#1448רֶת אֲלָפִ&#1444ים בַּחֹ&#1433דֶשׁ&#1433 חֲלִיפ&#1428וֹת חֹ&#1434דֶשׁ יִהְי&#1443וּ בַלְּבָנ&#1428וֹן שְׁנַ&#1445יִם חֳדָשִׁ&#1430ים בְּבֵית&#1425וֹ וַאֲדֹנִירָ&#1430ם עַל-הַמַּֽס: (כט) וַיְהִ&#1447י לִשְׁלֹמֹ&#1435ה שִׁבְעִ&#1445ים אֶ&#1430לֶף נֹשֵׂ&#1443א סַבָּ&#1425ל וּשְׁמֹנִ&#1445ים אֶ&#1430לֶף חֹצֵ&#1445ב בָּהָֽר: (ל) … להמשך קריאה

רפואה – ספר פלא יועץ

אמרו רבותינו זכרונם לברכה (שמות כא יט) ורפא ירפא. מכאן שנתנה תורה רשות לרופא לרפאות (ברכות ס א). ועוד אמרו על הפסוק (דברים כח נט): וחלים רעים ונאמנים. שהם נאמנים בשליחותן (רש"י שם), שבשעה ששולחין אותן גוזרים עליהם שלא יצאו אלא ביום פלוני, ביד פלוני, על ידי סם פלוני (ילקוט שמעוני יתרו רמז רפט). ועוד … להמשך קריאה

הפטרת קדושים כמנהג הספרדים – יחזקאל כ – חק לישראל

——– (ב) וַיְהִ&#1445י דְבַר-יְהוָ&#1430ה אֵלַ&#1445י לֵאמֹֽר: (ג) בֶּן-אָדָ&#1431ם דַּבֵּ&#1438ר אֶת-זִקְנֵ&#1444י יִשְׂרָאֵל&#1433 וְאָמַרְתָּ&#1443 אֲלֵהֶ&#1428ם כֹּ&#1444ה אָמַר&#1433 אֲדֹנָ&#1443י יְהוִ&#1428ה הֲלִדְרֹ&#1445שׁ אֹתִ&#1430י אַתֶּ&#1443ם בָּאִ&#1425ים חַי-אָ&#1433נִי&#1433 אִם-אִדָּרֵ&#1443שׁ לָכֶ&#1428ם נְאֻ&#1430ם אֲדֹנָ&#1445י יְהוִֽה: (ד) הֲתִשְׁפֹּ&#1443ט אֹתָ&#1428ם הֲתִשְׁפּ&#1430וֹט בֶּן-אָדָ&#1425ם אֶת-תּוֹעֲבֹ&#1445ת אֲבוֹתָ&#1430ם הוֹדִיעֵֽם: (ה) וְאָמַרְתָּ&#1443 אֲלֵיהֶ&#1431ם כֹּֽה-אָמַר&#1454 אֲדֹנָ&#1443י יְהוִה&#1426 בְּיוֹם&#1433 בָּחֳרִ&#1443י בְיִשְׂרָאֵ&#1428ל וָאֶשָּׂ&#1443א יָדִ&#1431י לְזֶ&#1433רַע&#1433 בֵּ&#1443ית יַֽעֲקֹ&#1428ב וָאִוָּדַ&#1445ע לָהֶ&#1430ם בְּאֶ&#1443רֶץ מִצְרָ&#1425יִם וָאֶשָּׂ&#1448א יָדִ&#1444י … להמשך קריאה

הפטרת ויצא כמנהג האשכנזים – הושע יב – חק לישראל

——– (יג) וַיִּבְרַ&#1445ח יַעֲקֹ&#1430ב שְׂדֵ&#1443ה אֲרָ&#1425ם וַיַּעֲבֹ&#1444ד יִשְׂרָאֵל&#1433 בְּאִשָּׁ&#1428ה וּבְאִשָּׁ&#1430ה שָׁמָֽר: (יד) וּבְנָבִ&#1429יא הֶעֱלָ&#1447ה יְהוָ&#1435ה אֶת-יִשְׂרָאֵ&#1430ל מִמִּצְרָ&#1425יִם וּבְנָבִ&#1430יא נִשְׁמָֽר: (טו) הִכְעִ&#1445יס אֶפְרַ&#1430יִם תַּמְרוּרִ&#1425ים וְדָמָיו&#1433 עָלָ&#1443יו יִטּ&#1428וֹשׁ וְחֶ&#1448רְפָּת&#1428וֹ יָשִׁ&#1445יב ל&#1430וֹ אֲדֹנָֽיו: יג (א) כְּדַבֵּ&#1444ר אֶפְרַ&#1433יִם&#1433 רְתֵ&#1428ת נָשָׂ&#1445א ה&#1430וּא בְּיִשְׂרָאֵ&#1425ל וַיֶּאְשַׁ&#1445ם בַּבַּ&#1430עַל וַיָּמֹֽת: (ב) וְעַתָּ&#1443ה | יוֹסִ&#1443פוּ לַחֲטֹ&#1431א וַיַּעְשׂ&#1443וּ לָהֶם&#1449 מַסֵּכָ&#1448ה מִכַּסְפָּ&#1444ם כִּתְבוּנָם&#1433 עֲצַבִּ&#1428ים מַעֲשֵׂ&#1445ה חָרָשִׁ&#1430ים כֻּלֹּ&#1425ה … להמשך קריאה

הפסק – כוונה לברכות

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– יש קצת מהמוני העם שלאחר ברכת "בורא מאורי האש", אומרים איזה פסוק להצלחה, ויש ללמדם שהרי זה הפסק, ועליהם לשתוק ולכוון לברכות. (שבת ב תז) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים … להמשך קריאה

כשישראל מצטערים על ידי גוים, זהו תקונם דוקא – תפארת ישראל

——– אומר הגה"ק הרב "שומר אמונים": ותדע, כי עכשו סוף כל הברורים של בני ישראל, כמובא ב"אור החיים" הקדוש (שמות ג פסוק ח, ומובא לשונו לעיל סוף מאמר האמונה), שצריכים ישראל הקדושים לכנס בנו"ן שערי טמאה קדם ביאת משיח צדקנו. ותכף במלחמה הגדולה העברה, שהתחילה צרעת ממארת האפיקורסות להתפשט בעולם, התחיל העולם לכנס לשער הנו"ן … להמשך קריאה

משנה אהלות פרק יד – חק לישראל

——– א. הַזִּיז מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה כָּל שֶׁהוּא. הַגִּזְרָה וְהַגַּבְלִית, בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. אֵיזֶהוּ הַזִּיז, שֶׁפָּנָיו לְמָטָּה. וְהַגִּזְרָה, שֶׁפָּנֶיהָ לְמָעְלָה. וּבַמָּה אָמְרוּ הַזִּיז מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה כָּל שֶׁהוּא, בְּזִיז שֶׁהוּא גָבוֹהַּ מִן הַפֶּתַח שְׁלשָׁה נִדְבָּכִין, שֶׁהֵם שְׁנֵים עָשָׂר טֶפַח. יָתֵר מִכָּאן, מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. הָעֲטָרוֹת וְהַפִּתּוּחִים מְבִיאִין אֶת הַטֻּמְאָה בְּפוֹתֵחַ טֶפַח: (א) הזיז. שפניו … להמשך קריאה

מהו כלי המדידה האם לעשות מעשה או לפרוש ממנו

——– כתב המס"י (פ"ד) "הנה יש מהפתאים המבקשים רק הקל מעליהם שיאמרו, למה ניגע עצמנו בכל כך חסידות ופרישות? הלא די לנו שלא נהיה מהרשעים הנידונים בגיהנם! אנחנו לא נדחק עצמינו להיכנס בג"ע לפני ולפנים וכו'. אמנם שאלה אחת נשאל, מהם היוכלו כל כך על נקלה לסבול בעוה"ז לראות וכו' אחד מעבדיהם או מן העניים … להמשך קריאה

שמח. שלא להניח לגוי לעבד בעבד עברי הנמכר לו. – ספר החינוך

שלא נניח הגוי השוכן בארצותינו להעביד בעבד עברי שמכר עצמו לו בעבודת פדך. שנאמר (ויקרא כה נג) לא ירדנו בפרך לעיניך. ולא נאמר אחר שזה העברי, עבר על נפשו ומכר עצמו לגוי נניחנו לסבל כל עבודה. ואמרו בספרא (בהר ח ח) לא ירדנו בפרך לעיניך. אין אתה מצוה אלא לעיניך, כלומר, שאין אנו חיבים לחזר … להמשך קריאה

סב – אלה מסעי בני ישראל – קיצור ליקוטי מוהר"ן

א עַל-יְדֵי הַנְּסִיעוֹת שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל נוֹסְעִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם עַל-יְדֵי-זֶה הֵם מְכַפְּרִים עַל פְּגַם אֱמוּנָה: ב קִלְקוּל הָאֱמוּנָה חַס וְשָׁלוֹם הוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה. וְאָז חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם וְעַל-יְדֵי הַנְּסִיעוֹת שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְכַּפֵּר הַפְּגָם הַזֶּה כַּנַּ"ל. נִמְתָּק הַחֲרוֹן אַף וְנִמְשָׁךְ רַחֲמָנוּת בָּעוֹלָם. וְעִקַּר הָרַחֲמָנוּת הוּא בְּחִינַת: "וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים". לָכֶם דַּיְקָא. שֶׁיִּמְסֹר … להמשך קריאה

הפטרת קדושים כמנהג האשכנזים – יחזקאל כב – א – חק לישראל

——– כב (א) וַיְהִ&#1445י דְבַר-יְהוָ&#1430ה אֵלַ&#1445י לֵאמֹֽר: (ב) וְאַתָּ&#1443ה בֶן-אָדָ&#1428ם הֲתִשְׁפֹּ&#1445ט הֲתִשְׁפֹּ&#1430ט אֶת-עִ&#1443יר הַדָּמִ&#1425ים וְה&#1443וֹדַעְתָּ&#1428הּ אֵ&#1430ת כָּל-תּוֹעֲבוֹתֶֽיהָ: (ג) וְאָמַרְתָּ&#1431 כֹּ&#1444ה אָמַר&#1433 אֲדֹנָ&#1443י יְהוִ&#1428ה עִ&#1443יר שֹׁפֶ&#1445כֶת דָּ&#1435ם בְּתוֹכָ&#1430הּ לָב&#1443וֹא עִתָּ&#1425הּ וְעָשְׂתָ&#1447ה גִלּוּלִ&#1435ים עָלֶ&#1430יהָ לְטָמְאָֽה: (ד) בְּדָמֵ&#1448ךְ אֲשֶׁר-שָׁפַ&#1436כְתְּ אָשַׁ&#1431מְתְּ וּבְגִלּוּלַ&#1444יִךְ אֲשֶׁר-עָשִׂית&#1433 טָמֵ&#1428את וַתַּקְרִ&#1443יבִי יָמַ&#1428יִךְ וַתָּב&#1430וֹא עַד-שְׁנוֹתָ&#1425יִךְ עַל-כֵּ&#1431ן נְתַתִּ&#1444יךְ חֶרְפָּה&#1433 לַגּוֹיִ&#1428ם וְקַלָּסָ&#1430ה לְכָל-הָאֲרָצֽוֹת: (ה) הַקְּרֹב&#1435וֹת וְהָרְחֹק&#1445וֹת מִמֵּ&#1430ךְ יִתְקַלְּסוּ-בָ&#1425ךְ … להמשך קריאה

משנה פרה פרק ט – חק לישראל

——– א. צְלוֹחִית שֶׁנָּפַל לְתוֹכָהּ מַיִם כָּל שֶׁהֵן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יַזֶּה שְׁתֵּי הַזָּיוֹת. וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין. יָרַד לְתוֹכָהּ טַל, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יַנִּיחֶנָּה בַּחַמָּה וְהַטַּל עוֹלֶה. וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין. נָפַל לְתוֹכָהּ מַשְׁקִין וּמֵי פֵרוֹת, יְעָרֶה וְצָרִיךְ לְנַגֵּב. דְּיוֹ, קוֹמוֹס, וְקַנְקַנְתּוֹם, וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא רוֹשֵׁם, יְעָרֶה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְנַגֵּב: (א) צלוחית. כלי שנותנים בו המים המקודשים לאחר … להמשך קריאה

רופא – ספר פלא יועץ

הרופא צריך הוא לדרש ולתור בחכמה טרם עסקו ברפואה, שלא יצא מן השורה ובמקום תקון לא יעשה קלקול. ומה מאד צריך לפקח שבע עינים לבל יטעה בדמיונו כי נפש הוא חובל, ואת דמו מידו יבקש הקדוש ברוך הוא. ולא יעסק במלאכת הרפואה לרפאות את ישראל, אלא אם כן בקי בחכמת הרפואה היטב היטב: והן רבים … להמשך קריאה

הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי בָּעוֹלָם הַבָּא – ספר מנורת המאור עם פירוש

((( וְיֵשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה פְּרָקִים))) ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א לזכות רבי יצחק אבוהב זיע"א ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים ומתים. בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' זרח חוטר שליט"א ספר מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זיע"א עם פירוש נפש יהודה חברו החכם מוהר"ר משה פרנקפורט דיין ק"ק אמשטרדם מהדורה … להמשך קריאה

בִּגְמָרָא בְּרָכוֹת (ה' ע"ב) מוּבָאִים עֵצוֹת נֶגֶד הַיֵּצֶר הָרַע: יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, נִצְּחוֹ מוּטָב, וְאִם לָאו יִקְרָא ק"ש, נִצְּחוֹ מוּטָב וְאִם לָאו יִזְכֹּר לוֹ יוֹם הַמִּיתָה, אִם כֵּן יוֹם הַמִּיתָה שֶׁנִּזְכַּר לְבַסּוֹף הוּא הַיָּעִיל בְּיוֹתֵר, וְלָמָּה לֹא יְעָצוּהוּ בַּתְּחִלָּה?

——– אכן יום המיתה הוא היעיל ביותר, אולם מה שנזכר לבסוף הוא לפי שקשה ביותר לקנותו, אדם יכול ללמוד תורה לקרוא ק"ש, ועם כל זה להתכחש ליום המיתה כמאמר הזוהר: "בר נש אזיל בהאי עלמא וחשיב דדיליה הוא וישתאר בגוויה לדרי דרין". לכך עדיף העצות הקלות יותר – תורה וקבלת עמ"ש, אלא שאם לא הועילו … להמשך קריאה

דילוג לתוכן