א
שאין חזקה בנכסי אשת איש ובו ב סעיפים:
אין לאיש חזקה בנ"מ של אשתו שאכלם שני חזקה אע"פ שהתנה עמה שאין לו פירות בנכסיה וכן אין לאשה חזקה בנכסי בעלה ע"י שאכלתם שני חזקה: הגה ודוקא בחזקה כזה אבל בחזקת נזיקין כגון פתיחת חלונות וכדומה לזה יש לאיש חזקה בנכסי אשתו וה"ה לאשה על בעלה (ר"י במישרים נכ"ג ת"ז) (וע' בח"ה סי' קמ"ט):
ב
מי שהחזיק בנכסי אשת איש לא עלתה לו חזקה אא"כ החזיק בהם שלשה שנים אחר מות בעלה (ועיין בח"ה סימן קמ"ט):
באר היטב אבן העזר
פ״ז
א
לאשה וכו'. אא"כ נתגרשה אפילו ספק גירושין כמ"ש בח"מ סי' קמ"ט:
ב
קמ"ט. דשם מבואר די"ח ע"ז:
ג
חזקה. אא"כ החזיק וטען בפני אתה מכרת לבעלך והוא מכר לי אז נאמן במיגו אתה מכרת לי ואפילו התחיל להחזיק בחיי בעלה. וכתב הח"מ דאם סילק הבעל את עצמו מירושה ומפירות מחזיקים בנכסים שלה וכ"כ הסמ"ע סי' קמ"ט ס"ק ט"ו ע"ש והב"ש חולק והקשה לפ"ז למה לא אוקמי שם דאיירי בכה"ג וכו' ע"ש. ואישתמיטתיה ליה דברי הדרישה בח"מ סי' קמ"ט שהקשה ג"כ קושי' זו ומתרץ דאין זו קושי' דכיון דרב סתמ' קאמר א"א צריכה למחות דוחק לומר דאיירי דוק' בכתב לה וכו' ע"ש:
באר הגולה על שולחן ערוך אבן העזר
פ״ז
א
משנה ב"ב דף מ"ב ע"א
ב
אוקימתא דגמ' שם דמ"ט ע"א
ג
שם במשנה
ד
ממימרא דרב וכדמשני רבא שם דף נ' ע"ב
ה
מימרא דרב שם דמצי אמרי' סמכתי שהוא ימח' ולכן שתקתי כדמשני רב יוסף שם
בית מאיר על שולחן ערוך אבן העזר
פ״ז
א
אין לאיש חזקה בנ"מ כו' לע"ד אלא כלומר בצ"ב אפי' ראיה נמי לא דיכולה לומר נ"ר עשיתי לבעלי משא"כ נ"מ חזקה הוא דל"ל הא ראיה יש ואיתא בב"י ח"מ סי' קמ"ט תשוב' הרשב"א נשמע מינה דהא דאמרינן אין מחזיקן בנכסי א"א כבסעיף ב' אפילו מחתה פעם אחד ולא אמרינן כיון שמחתה פעם גלתה שאינה סומכת על הבעל אלא אמרינן דהרי צריכה לגלות לפני בעלה שלא מכרה ומאז והלאה סומכת עליו וא"כ לפ"ר היה אפשר לומר מה דאמרינן אין לאיש חזקה בנכסי אשתו מפני שאינה מקפדת אבל אם מחתה פעם כדין מחתה ושוב אכל שני חזקה בשופי דהוי חזקה שהרי גלתה דמקפדת ושאינה סומכות על דין דאין לו חזקה וכה"ג פסקינן שם סעיף ט"ו בהג"ה וכן להמבואר שם ברשב"א בל' זה ואע"פ שמיחה פעם אחד מה בכך מכאן ואילך היא סומכת אחר שראה הבעל שהיא מוחה ולא מכרה שאלולא כן מנין היה יודע הבעל כיון שיכולה למכור בלא רשותו עכ"ל היה אפשר לומר תינח בנ"ד דאיירי בנתן מתנה לאשתו שיכולה למכור בלא רשותו כל ימי חייה כדאי' סי' פ"ה בשמו אבל בנ"מ שהמכירה מיד בטילה כמבואר סימן צ' יש לומר שאם מיחתה פעם שוב מהני חזקה אך א"כ קשה דהיה אפשר למוקים מימרא דרב דא"א צריכה למחות בין בבעל ובין באחר בשמיחתה פעם אחד א"ו משמע לא מיבעיא בבעל ודאי ל"א כיון שמיחתה והקפידה מקפדת לעולם דשמא לשעה הקפידה ושוב נתרצתה אלא אפי' באחר מסופק אני אם יש לבנות יסוד על דבריו ז"ל אלו הנאמרים דרך אגב וי"ל דלרווחא דמילת' כ' ובאמת אף בנ"מ י"ל אף דפעם לא סמכה עליו וא"ד להנ"ל סעיף ט"ו דשם מאחר שגיל' פעם שאנו ירא ממנו אין על בעל' שוב לא סמכ' טעם לשתיקתו וזה צ"ע קצת:
ב
ע' ח"מ והב"ש כ' קשה לפ"ז כו' ש"מ אף בכה"ג א"מ ודבריו תמוהים דנהי דהתו' נקטו בלשונם דאפי' כ' לה בחייך ובמותך ק"ל כרשב"ג דאם מתה יורשה נקטו האמת לשטתם שהר"ח פ' כרשב"ג אבל לעולם לדידן שפסקינן סי' צ"ב דסילוק בארוסין מועיל מ"מ שפיר מקשה לרב שפו' להדיא כרשב"ג וא"ל דיתורץ דאיירי כשסילק בדרך חיוב כדאי' סי' צ"ב סעיף ז' בהג"ה חדא דאין מוכרח שזה מועיל לטעמיה דרב שהחכמים עשו חיזוק כשל תורה ומתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל וי"ל דדוקא לדידן דהטעם דאחר נישואין הוה כבן המתנה שלא לירש בזה כע"מ דמועיל בד"ח ותו דאפי' נימא דמועיל אף לרב מ"מ לא אפשר לתי' בכה"ג דאם מחייב עצמו הוא הבעל דבר דיורשים ופשיטא דא"צ למחו' ומה שכ' דכן משמע מתשו' רשב"א שם קאי על המחזיק בנכסי אשה מה שקיבלה במתנה מהבעל דק"ל סי' פ"ה וכן הסכמות הרשב"א דיורשה ולהכי כ' בסתם הבעל כאפטרופס ומ"ש שהאשה יכולה למכור בלא בעלה ר"ל עד שתמות כדאי' נמי בשמו סימן פ"ה וע"ש ומ"ש הב"ש ותו' הנ"ל כו' אבל באמת כו' יש לתמוה דא"כ אין התחלה לתמיהתם אך אי קשי' הא קשה דיש לאוקים מילתא דרב באחר וכגון שניתן לה בע"מ מה שאתה נותן לפיך דמועיל להרב וע' סימן פ"ה ב"ש ס"ק ך"ג ואפילו נימא דאף בזה יורש מ"מ יש למוקי' כשהתנה בחייך ובמותך דלכ"ע אינו יורש וע"כ דזה דוחק מדל"ש לא עלתה לו חזקה הטעם שיכולה לומר סמכתי על בעלי שימחה ולפ"ז נראה דאין חילוק ואפי' חפר בו בורו' וקלקל מ"מ אין חזקה לכ"ע דדוקא בבעל שחפר בנכסי אשתו יש דעות משום דשם הטעם שאינה מקפדת וסברו דלא שייך ההוא טעמא בחפירות ונזיקן וכן משמעות סתימות הפוסקים הכא ובח"מ וזה דלא כמשמעות מהר"י סג"ל סי' פ"א ע"ש וצ"ע:
בית שמואל
פ״ז
א
אף על פי שהתנה. ממה שאין דרך אשה לדקדק אם בעלה שלא יאכל פירות אפילו אם התנה שלא ירש אותה רמב"ם פי"ג ה' טוען:
ב
וכן אין לאשה חזקה. אא"כ נתגרשה אפילו ספק גירושין כמ"ש בח"ה סי' קמ"ט:
ג
ועיין בח"ה. כלו' שם מבואר די"ח ע"ז ועיין תשובת מהר"מ מלובלין סי' ל"ו:
ד
לא עלת' לו חזק'. אא"כ החזיק' וטוען בפני מכרת לבעלך והוא מכר לי אז נאמן במיגו אתה מכרת לי אפילו התחיל להחזיק בחיי בעלה טח"מ ומדייק בח"מ מדכתבו תוספות והטור אפילו אם כתב דין ודברים וכו' כיון שאם מתה הוא יורשה משמע אם הוא סילק את עצמו מירושה ומפירו' מחזיקים בנכסים שלה דאז אין לו שום הנאה ואינו מוחה ולכאורה קשה לפ"ז למה לא אוקמי שם הא דתניא אשת איש צריכה למחות איירי בכה"ג דהבעל סילק את עצמו אף מירושה והחזיק אחר ומדלא תירץ כן ש"מ אף בכה"ג אין מחזיקין וכן משמע מתשו' רשב"א שהביא הב"י בסי' קמ"ט בח"ה דכתב הבעל הוא כאפוטרופס שלה מ"ה היא סומכת עליו משמע להדי' אפילו אם אין לו שום הנאה סומכת עליו ותוס' הנ"ל דכתבו כיון שאם מתה וכו' ס"ל דא"י לסלק מירושה מ"ה כתבו הטעם דיש לו הנאה דיורש אותה אבל באמת אפילו אם אין לו הנאה נמי אין מחזיקים:
ביאור הגר"א על שולחן ערוך אבן העזר
פ״ז
א
ודוקא כו'. הרי"מ לחד פי' דבגוף הקרקע לעולם א"ל חזקה אלא להחפירה דלא יכלה למסתמה כיון דשתקה ולא מחיא ביה ועוד פירש כפירש רשב"ם וכתב שם שצ"ע לדינא כאיזה פירש ומ"מ משמע שם דלא נסתפק אלא כפירש רשב"ם אבל בפירש הנ"ל לכ"ע ניחא אבל הרי"ף ורמב"ם השמיטו כ"ז דסבירא ליה כתי' דרב יוסף וכן מסקנ' דגמ' שם א"ל מסתברא כו' ועבח"מ סימן קמ"ט ס"ט:
חלקת מחוקק
פ״ז
א
אף על פי שהתנה עמה שאין לו פירות. אפ"ה אין דרך אשה לדקדק עם בעלה אם אוכל פירותיה והרמב"ם בפי"ג מטוען כתב ואפי' התנה עמה כשהיא ארוסה שלא ירשנה ואח"כ אכל ובנה והרס וכך העתיק לשונו בש"ע בח"מ סי' קמ"ט ושם נתבאר דיש חולקין בחפירת בורות שקלקל גוף הקרקע ודין התנאי והסילוק מן הפירות והירושה בדיבור או בקנין באירוסין או לאחר שנשאת יתבאר לקמן בסי' צ"ב:
ב
לאשה חזקה בנכסי בעלה. אף על פי שנשתמשה כחפצה כמה שנים ואף על פי שיחד לה שדה במזונותיה ואכלה שדות אחרות לשון הרמב"ם בפ' הנ"ל והועתק לשונו בח"מ בש"ע סי' הנ"ל:
ג
אבל בחזקת נזקין וכו'. בח"מ סי' קמ"ט כתב הרב דין זה בשם י"א משום שאינו מוסכם דהא לדעת הרמב"ם אפי' חפר וקלקל הקרקע אין לאיש חזקה מכ"ש פתיחת החלונות פשיט' דיכולה האשה לומר לא מחלתי תשמיש זה לדורות רק עם בעלי לא דקדקתי לפי שעה וכ"כ הריטב"א בהדיא הביאו הב"י סי' קמ"ט:
ד
לא עלתה לו חזקה. בטור כתב אפי' אם כתב לה אין לי דין ודברים בנכסיך כיון שמתה היא יורשה משמע להדי' הא אם סילק עצמו גם מירושת' יש חזקה בנכסי א"א דאין לה לסמוך על בעלה:
ה
החזיק בהם ג' שנים אחר מות בעלה. אפי' אם התחיל להחזיק בהן בחיי בעלה וטען בפני מכרת לבעליך והוא מכרם לי הוי חזקה וכו' כ"כ הטו' ואם טוען אתה מכרת לי הקרקע בחיי בעליך יתבאר לקמן סי' צ':
חכמת שלמה על שולחן ערוך, אבן העזר
פ״ז
א
סעיף א' אין לאיש חזקה בנכסי מלוג של אשתו וכו' נ"ב עיין בב"ש מה שהביא ראי' מן הש"ס ותמהו עליו שהרי רב אומר כן שם ורב ס"ל בכתובות דלא מהני כלל סילוק מירושה ונראה לפרש דבריו דנהי דרב ס"ל דסילוק לא מהני היינו דוקא בלשון דין ודברים אבל אם כ' לו שדה שאירש ממך יהי' קנוי לך מעכשיו או כ' ליורשיה כן ורב ס"ל אדם מקנה דבר שלא בא לעולם במס' ב"מ א"כ בודאי אינו יורש אותה ונקנה למפרע ליורשה או לה לעצמה ובזה מהני סילוק א"כ מאי מקשה נימא דסילק עצמו בכה"ג ואז אינו יורש אותה ואף שיכול לחזור כ"ז שלא בא לעולם מ"מ לא סמכה דעתה ושמא יעמוד בדיבורו ולא ימחה כי אינו יורש אותה והא דקתני אין מחזיקין מיירי כשיורשה בודאי וסמכה עליו שבודאי ימחה ומזה משמע דאף שאין יורש אותה מ"מ אין מחזיקין ופריך שפיר ומ"ש הב"ש שהתו' כתבו זה משום שס"ל דבכל גווני לא מהני סילוק רוצה לומר בזה דהתוס' כתבו למאי דקיי"ל דאין אדם מקנה דשלבל"ע ע"כ באמת לא שייך סילוק בירושה אבל רב ס"ל בב"מ שדה זו לכשאקחנה ממך קנויה לך מעכשיו קנה ומשכחת שסלק בכה"ג שכותב לה או ליורשיה ומקשה שפיר והנה מ"ש הב"ש שלכן כתבו התוס' טעם זה משום שס"ל דלא מהני סילוק בירושה דבריו תמוהין דעדיין יש כמה גווני שאינו ירושה כדין המבואר בסימן פ"ג דדמי חבלה שחבל בעלה אינה יורשה א"כ גם אם לקחה שדה בעד המעות או נתן לה שדה בעד דמי החבלה ג"כ אינה יורשה או לפי מ"ש הב"ש בסימן נ"ה שטובת הנאה של הכתובה אינה יורשה א"כ גם בשדה שלקחה בדמי' אינה יורש א"כ האיך כתבו התוס' טעם שאינו הלא נ"מ להני גווני שאינה יורשה והאיך כתבו טעם שאינו והי' נראה לחלק בין שהוא סילק א"ע מירושה מרצון הטוב אז שפיר סמכה עליו שימחה היא אבל כשהוא רוצה ליורשה רק שמצד אחר אינו יכול ליורשה והיא אינו רוצה להקנות לו הנכסים אז בודאי לא ימחה על נכסיו ויש לו חזקה וא"ש דברי התוס' דכשהוא סילק עצמו ואז באמת יורשה וכשמצד אחר אין יורשה אז יש לו חזקה ואין נ"מ בטעמם כלל. אך לפי"ז נשאר קושית הב"ש על רש"י דנימא דאיירי רב בכה"ג כגון שמכרה כתובתה בטובת הנאה או חבל בה בעלה ולקחה בעד המעות שדה שאז אינה יורשה ע"כ צריכה למחות ומאי קושיא וע"כ דגם בכה"ג אין צריכה למחות ולפי"ז לא הי' לי' להתוס' תו לנקוט טעם שאינו הלא נ"מ בכמה גווני שאינה יורשה ודוק וצ"ע:
פתחי תשובה על שולחן ערוך אבן העזר
פ״ז
א
לא עלתה לו חזקה. עבה"ט מ"ש והב"ש חולק והקשה לפ"ז כו' ואשתמיטתא דברי הדרישה כו' ובגליון הב"ש דהגר"ע איגר זצ"ל נ"ב גם בדרישה חו"מ סי' קמ"ט הקשה כן אבל לענ"ד לק"מ דהא הש"ע פריך לרב לשיטתי' דפסק כרשב"ג דאם מתה יורשה עכ"ל וכן תירץ בס' קצות החושן שם סק"ג ע"ש וגם בתשו' גבעת שאול סי' צ"ה ובספר בית מאיר ובקו"א לס' כתובה ע"ש עוד:
הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך אבן העזר
פ״ז
א
סי' פ"ז ב"ש אות ד' קשה לפ"ז. נ"ב גם בדרישה חוה"מ סי' קמ"ט הקשה כן אבל לענ"ד לק"מ דהש"ס פריך לרב לשיטתיה דפסק כרשב"ג דאם מתה יורשה:
טורי זהב על שולחן ערוך אבן העזר
פ״ז
א
אבל בחזקת נזיקין כו' לאיש חזקה כו' פי' אפי' שראתה לאלתר וידעה ולא מיחתה כמו שתירץ בגמ' בפ' ח"ה אין דין חזקה לניזקין פי' שא"צ ג"ש:
הסבר על זכויות יוצרים
שולחן ערוך, אבן העזר
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
באר היטב אבן העזר
רשיון: Public Domain
מקור: www.toratemetfreeware.com
באר הגולה על שולחן ערוך אבן העזר
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
בית מאיר על שולחן ערוך אבן העזר
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
בית שמואל
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
ביאור הגר"א על שולחן ערוך אבן העזר
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
חלקת מחוקק
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
חכמת שלמה על שולחן ערוך, אבן העזר
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
פתחי תשובה על שולחן ערוך אבן העזר
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך אבן העזר
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
טורי זהב על שולחן ערוך אבן העזר
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, ולקרב את ביאת המשיח. כל הזכויות שמורות (c) לבעלי הזכויות יוצרים השייכים לכל קטע מצוטט, יש להתייחס לכך בחומרה רבה ויש איסור גמור להפיץ באופן הנוגד לרישיון מצד ההלכה וכו' תחת רישיון Creative Commons-CC-2.5