הדף היומי מסכת זבחים דף פד

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת זבחים דף פד

זבוכים דף פד מתחילים בסיעתא דשמיא במשנה אומרת המשנה כמו שהזכרנו בשיעור הקודם שכל הקורבנות שפסולים אם עולו לא ירדו עילו אם לא ירדו הלון אומר רש"י בין דם ששקע עליו החמה בין אמורים שעבר עלס השחר זה כדס רבון גמליאל שגם בדם נאמרה הלכה זו והיוצא דם או בשר שיצא מחוץ לעזור וואו נפסל והטומה דם הבשר שנטמאו ושנישחה למחשבה של חוץ לזמנוי לזרוק את הדם למשל מחוץ לזמן הראוי או בחוץ למקומו לזרוק את הדם מחוץ לאזורה או ושקיבלו פסולים קוינים פסולים או שפסולים וזור קסדומים אז לכתחילה לא מקטירים את האימורים אבל אם לא ירדו רבי יהודה הוא חולק על שלושה פסולים ושאר הוא מודה כמו שנראה בגימורים שנשחט בלילה קומה שנשחט בלילה במקום ביום ונשפר דומו של הקורבן שכבר אי אפשר לזרוק אז אי אפשר להקטיר והיות סודו מחוץ לקלואים שאדם נפסל עם אולסות רב שמנו גם בשלושתו לא יתרד שרב שמר הכלל לו כך כל שפסול בקודש כל פסול שזה קורה באזורה זה שייך רק באבוידה הקודש מקרב לבדי עבד לא פסול בקודש פסול שיכול לקרות גם לפני זה זה לא שייך לאבוידס מקדוש אין הקודש מקבלו כמו שנראה בגימור את מקורו והילו שלא יהיופסו בקודש הרו נרבה בהמה שנרבעה או שירבה אישה או אדם שהיא נפסלה מהקרובה והמוקצה שקצוותו לתקרבסדזורה והנבד בהמה שעבדות עליו דזורה והאסנן בהמה שניתנה כתשלום לזוינו והמחיר שהחליפו בהמת מורת כלב והכיליים מכבז ועז למשל והטרייפה ויוצא דויפן שהיא לא נולדה אלא יצאה דרך הדופן דרך הבטן ובעלי מומים כל אלו הפסול שלהם לא שייך לעזור זה פסול חיצוני הם גם ימולו ירדו רביקי ומכשיר באחד ממבלי מומין שימולו לא ירדו הגמור מעמידה שהוא דיבר דווקא בכאל למומין כמו דוקין שבעין שבאויפס הם כשרים לכתחילה אז גם בבאמסימול לירדו רבי חניל סגן הכוני מים נראה בגמור מה הוא בא להוסיף דויכה מוריד הים המזבח או יואבז בלימין מלגה במזבח אומרת המשנה כשם שמעולו לא ירדו כל הפסולים ששנינו שמעולו לא ירדו כך אם ירדו אחרי שכבר עלו ירדו בחזרה לא יעלו רק זמן שהם על המזבח הם לא ירדו עודין וכולו שולו חיים לרוש המזבח ירדו דווקא הם מלו אחרי השחיטה או לא שולסו חי לראש המזבח תירד שוחטו בראש המזבח יפשית וננת מקומו כמו שנראה בגימורים מביאה הגימור את מקורו של הרבי יהודה כמו שדיברנו במשנה תניה רבי יהודה כתוב זויס טוירס אוילו היא אויל על מיגדו וזה מלמד אותי שאפילו פסולים הם קרבים אומרת נראה שיש פסוק גם הפסוק שנאמר כל הנגיע במזבח הכי קדוש כמו שהזכרנו בשיעור הקודם אבל כאן הפסוק הזה יש לי שלוש מיוטים זויס זה מיות דווקא זאת ולא אחרת היא זה מיוט ואו הוילו בה ידיעה דווקא זו ולא אחרת הרי ג' מיוטים למעט שלושה שאפילו אולו ירדו ולא תאמר שכל הנגע במזבח הכי קדוש גם פסולים אלו איזה שלושה פרט שנישחתו בלילו ושניש פחדומו ושיות סודמו חוץ לקלואים שמול סותרד למה דווקא שלושה אילו כמו שעוד מעט נראה רב שמר הוא אומר כתוב אוי לו אוי לו אין לי אוי לו כשאירו אם היא עלתה למזבח אז לא תירד היא עולה כשרה מקטירים אותה מנין לרבוז גם היא פסולה שנישחתו בלילו ושניש פרחד דומו ושיוצדומו חוץ לקלואים והלון דם שעברה עליו שקיעו בשר שעברה עליו עלס השחר והיוצור והטומה משני שחת חוץ לזמנוי או במחשב הזה חוץ עם קומוים ושקיבלו קוינים פסולים או שהפסולים וזרוקוזמוים הניתוני למט שנוס למלו דהיינו למשל אוילו שצריך לזרוק את הדם למטה מחוט הסיקרו ואיזו מהאדם למעלה מחוט הסיקרו אז האימורים פסולים להקטורי או למעלה שנוס למטו קרום מחטו שצריך לעזות מאדם בחלק העליון והוא זב בחלק התחתון והנתונים בחוץ כאלה שצריך לזרוק את דמם על מזבח החיצון שנוסם בפנים על המזבח הפנימי או להפך כאלה ששייכים בפנים שנוסם בחוץ ופסר וחטוס שני קורבנות אלו ששוחתון שלא לשמון שראינו בתחילת המסכת שהם פסולים מנין שבדיבד אם את האימורים על המזבח לא ירדו תמוד לאמר תוירסו אוילו ריבוטו רחס לכל אוילין על מודו היא תהיה שם עד הלילה דבויקה לא תרא שמולו לא ירדו יושנמר ונרב והמוקצה והנבד סנחיר וכמזו ולשיטתו יש רק מות אחד אומרת הבריסמר לאסילו שרי בכוסמית מר בניסו שפסו בקודש הפסול קורא באזורה באבוידה מוצניסו שלא פסולו בקודש אומרת הגמורה ורבי יהודה לו לשאר פסולים שהם אם ירדו מוכה אומרים אומר כך מפני מה אמרו לון בדום כושר דם שעברה לשקיע שחמו אמו לירד אני לומד זאת מכך שהרילון כושר באימורים כרי באימורים אם אברה עליס עבר עליהם עלס השחר הם נפסלו אבל אםו לא ירדו מנה אני יודע זאת לום באימור עם כושר שהרי לאון כושר בבוסו הרי מצינו שלכתחילה בבשר שלומים אז אדם לאן עובד בר עליו לילה והוא נאכל ביום השני. אז ממילא נלמד מכך שבאימורים נכון שלכתחילה לא מקטירים אימורים שעברה עליהם עבר עליהם הלילה אבל אם או לא ירדו מורים מאימורים נלמד לדם יוצא שהיוצא קושר בבומו אז רש"י אומר שמדובר דווקא באימורי אוילו או שאר קודשים שיצאו אבל יוצא בדם פוסל רבי יהודה ומסתבר יותר למת יוצא בדם אז מנין מרבה שיוצא באימורים שימולו לא ירדו כרי בבומו לכתחילה יוצא כושר בבומו לפני שהיה בסמקדוש והקריבו בבומויס אין שם מחיצות לא שייך שם יוצא אז ממילא גם בסמיקדו ששייך פסול יוצא אבל מול לא ירד תומה אוטלבדס ציבור כי טומות בציבור אזמילא גם באופן שלא הותראה טומה אמו לא ירד אם הוא נשחד במחשבת זכו לזמנוי אז אם לא ירד אוי לא מרצה לפיגולי יש חשיבות לעבודה של הפיגול הרי כמו שלמדנו לאל כמה פעמים אם אדם למשל שחט את המחשבס חוץ לזמנוים אז אם הוא לא יעשה את שר האווידס או בשתיקר או מחשבס פיגול אז לא יהיה חיוף קורס מתי נגבע שהוא פיגול יעשו את שר האווידס אז יש לשר האבוידס חשיבות אז יש להם גם חשיבות שאם או לא ירדו חוץ לם קומוים מחשבס חוץ קומוים למה אם לא לירד אויל וסקש לחוץ זמן זה קש באותו פסוק שקיבלו פסול וזרוקו זדום מדובר בהנוכפסולדחוזוליד סיבור בקוינים טמאים שבאבוידסיבור הם כשרים לכתחילה אז גם באופנים שהם לא קשרים לכתחילה מולו לא ירדו בקשה הגמורה אם זה המקורות של רבי יהודה כידוניין דובו שלא יךשירועים מדובו שבאכשירועים למשל אתה למד שאמורים שלונו ימולו לא ירדו מכך שלום בבוסרו כשר לאום בבוסרו זה הכשרו קור שלום ממניך לשני ימים מה שאין כן באימור אם זה פוסל כמו כן אתה למד שיוצא מהזורה אם לא ירד כרב בומו זה כשר שם אין מחיצס זה כשר לכתחילה איך אתה למד שלך שם דשי הונה גמורה תנה הזוי סתורי בסומך לי ודאי שזה רק הסמכת דהיינו הפסוק מלמד אותי זו היסטורה סויל לא ללמד שכל הפסולים שימולו לא ירדו מצד שני יש לי כאן שלוש מיוטים זויס היא הולילו אז אני אומר מה אני ממט משלושת אלו אז אני אומר כל השער שיש לי למה להשוות אותם לדברים אחרים שהם כשרים הם כשרים אבל שלושת אלו שאין לי מאיפה ללמוד אותם זה אני ממהט שאמול לא ירדו מביא הגימורי הכלל הוא כתוב בתוירה שאם אדם עשה את האבוד למשל הוא שחט או שהוא הקטיר את האימורים מחוץ לאזורה הוא חייב קורס אבל דווקא בדבר ששייך למזבח אם הוא הקטיר אותו מחוץ לאזורה אז הוא חייב אומר אמר רבי יחנו חידוש השויחד בהימו בלילה בפנים בתוך האזור הוא שחט בלילה הקורבן פסול בכל זאת ואלו בחוץ את האימור אם הוא יקטיר מחוץ לאזורה חייב קורס משומע לבחוץ אז רש"י אומר לפי הסוברים שגם באזורה אם אולו לא יהיה ירד אז ודאי שזה מסכאבל בפנים ויש חיוב בחוץ אלא החידוש אפילו לרבי יהודה שהוא אומר שאם נשחתה בלילה היא מועלה אותה למזבח תירד בכל זאת אם הוא זאת בחוץ חייב למה לא יתאי פחוסו משוויכת בחוץ ומעלה בחוץ קיימלון להלון כמו שנראה בדף כובוב שאם הוא שחט בחוץ והוא בחוץ הוא חייב בין על השחיטה בין על האלוה זאת אומרת שאפילו שחיטה כזו שהייתה בחוץ היא עושה היא גורמת שעל הקטורה אחר כך יהיה חיוב אז שחיטה בלילה באזורה לא גרועה משחיטה בחוץ מוסיף רב חיברובין למדנו השויכת עובים אוילסוף למשל צריך למלוק ולא לשחוט הוא שחט את האוילו בפנים הוא מעלה בחוץ והוא הקטיר את זה מחוץ לאזורה פוטו כי זה לא מתקבל בפנים כי בפנים מתקבל רק מלוק אבל שוחט בחוץ את העוף ומעלה בחוץ חייב על שתיהם גם על שחיטת אף קודשים בחוץ יש ריבוי או ישרשחות וגם על המלה בחוץ יש גם חיוב כמו שנראה לאלון רשי מביא שיש מקור לכך בפסוק לפי רבי יחנון למה מי מי ששוחט בפנים ומעלה בחוץ פטור נעמה לא יתאי פחוס או משויכת אומ בחוץ אלא מה רואים שאם הוא שחט בחוץ אז הוא חייב גם על ההלוואה אם הוא שחט בפנים הוא לא חייב על ההלוואה בחוץ אז קר גם כאן אם הוא שחט בחוץ את הקורבן הוא חייב עלו בחוץ אם הוא שחט בפנים בפסול כי הוא שחט בלילה אז הוא פטור מהלוה בחוץ כי זה לא שייך למזבח לפי רב יהודה שמולסטרד תיופטה אכן קושיה על רבי יוחנון אבל הגיבורה אומרת איס באמת אפשר לתרץ כך שחיטה סוב בפני בפנים מקטל קטטלה לא שייך בכלל שחיט אלהוב בפנים לא בחולין לא בקוצ'ים אז זה כמו שהוא הטיז את הראש אז זה מילא לא שייך בכלל לחב אותו להקטורת מה שאם כן שחיטס לילו שחיטס הלילה ישחיט הרי בחול אפשר לכתחיל לשחוט בלילה מה שאפשר לשחוט קודשים בלילה כי אין אבויד בלילו אז ממילא גם בקודשים זה שחיט או פסולו יש לזה שם שחיטה אז אם אני רואה ששחיטו פסולו דהיינו שחיטה בחוץ יכולה לגרום חיוב על ההלואה אז גם שחיטה בלילה באזור יכולה לגרום חיוב על הלוה כי לא התאגרו הזו מזו שאין כן שחיטס עובים אין לזה שם של שחיטה בכלל זה כמו שהטיז את רשו ולכן אי אפשר לחב אותו ללוה בחוץ עד כאן דף פד
לצפיה בתכנים נוספים: