העמוד היומי מסכת פסחים דף עא עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף עא עמוד א

דף א עמוד א בטח אתם מכירים את המשל הידוע של המגיד מדובנה על הפסוק ולא אותי קראת יעקב כי יגעת בישראל ואז מה אם אתם מכירים אני אחזור על זה שוב כי הדברים האלה חייבים חידוד פעם אחר פעם אני שמעתי את המשל הזה לפחות 300 פעם וכל פעם שאני שומע אותו אני מתחזק מחדש הוא מספר על איזה עשיר שחזר מתחנת הרכבת וקלט שהוא שכח את החבילה שלו בתחנה. מיד קרא לנערו המשרט שכנראה לא היה הכי מבריק בעולם. אמר לו, "רוץ בבקשה על תחנת רכבת, תביא את החבילה." אותו אחד רץ כחץ מקשת, קל רגליים, חזר אחרי כמה דקות, כולו מתנשף, מזיע, מנהר את מפרקי ידיו ככה. איזה כובד זה היה. חבל על הזמן. אומר לעשיר, החבילה בחוץ. אומר לו העשיר, "ידידי היקר, רוץ בבקשה על תחנת רכבת, תביא את החבילה שלי. הבאת את החבילה הלא נכונה." אמר לו, "אין בעיה, אני רץ. אבל רק שאלה אחת. מאיפה ידעת שזה לא החבילה שלך? אמר לו עשיר, פשוט מאוד, אני הבאתי מעטפה עם יהלומים. זה לא כבד. אין סיבה להתנשף, אין סיבה לשפשף ידיים. זה לא כבד. אומר המגיד מדובנה, אותו דבר, ולא אותי קראת יעקב כי יגעת בישראל. אם אתה יגיע, סימן שאתה לא נמצא בעבודת השם. עבודת השם היא אולי מאתגרת, אבל היא לא מיגעת, היא משמחת. איך זה קשור לעמוד שלנו? היום אנחנו נלמד כל הזמן על המושג הזה שאתה זובח דווקא בשעת שמחה. זאת אומרת כשאת קורבן החגיגה שאתה מחוייב להביא כמובן שימו לב בשונה ממה שדיברנו אתמול על חגיגת יד היום מדובר על חגיגת טו על החגיגה שאדם מחוייב להביא ברגל לא על מה שמביאים ככה באופן שיהיה הספר עם חסר מקורבן פסח וכדומה שדיברנו אתמול ושלשום אלא על חגיגת טו ואותה אומרת הגמרא מביאים רק בחג עצמו ולא בערב חג זה נקרא זויחה בשעת שמחה יפה מאוד אתה זובח דווקא בשעה שאתה שמח בחג מכאן לקחתי את העניין הזה שצריך גם להיות להפך שיהיה שמחה בשעת זיכה. הרי כל אחד מאיתנו לפעמים, אולי לא תמיד, אבל לפעמים זובח את היצר. כשאתה זובח את היצר, תעשה את זה בשמחה. אל תגיד, וואו, הוא כל כך חבל, אני מקריב על היהדות. איזה ערכים אני מקריב על היהדות. תגיד את זה, אבל בדיוק בצורה אחרת עם החיוך, שבשעת סביחה כשאתה זובח את היצר תהיה שמח. רק דבר כזה יכול להתקיים. אם אתה מגיע מגישה כזאת שכשאתה זובח את היצר שלך, אתה עצוב ובעצבים, זה לא יחזיק מעמד. לעולם לא יחזיק מעמד, בטח לא יוצא לילדים שלך, הם רק יחכו לרגע שהם יתפטרו מזה. אבל אם אתה בשעת זביחה תהיה שמח ועליו שזה קשה אתה תהיה כולך מלא שמחה וסיפוק הדבר הזה גם יאחוז אצלך מעמד וגם בעזרת השם אצל הדורות הבאים אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף עמוד ב 1 2 3 ארבע שורות מלמטה אומרת הגמרא הקדושה אמר אולמר רבי אלעזר בעצם כמו שאמרנו כרגע עד עכשיו דיברנו אמנם הזכרנו כבר אתמול את המש שלשום סליחה את המושג הזה של חגיגת טו אבל חייבים לסדר את זה בראש כשאדם עולה לרגל בכל חג הוא חייב להביא תעולת ראייה ולא יראו פני ירקם זה עולה מעבר לזה הוא חייב להביא שלמים לכבוד החג זה נקרא שלמי חגיגה יפה מאוד בפסח הוא מביא איתו גם קורבן פסח ש זה הוא מקריב בערב פסח וגם חגיגת יד במקרים מסוימים כמו שראינו אם חסר לו בשר ואין לו מספיק ואני צריך שיהיה הפסח נאכל על הסובע הוא מביא איתו גם כן חגיגת יד נפלא ביותר עכשיו אחרי שאנחנו יודעים את זה בואו נצא לדרך אמר אולה אמר רבי אלעזר שלמים ששחתן מערב יום טוב הוא שחט הוא התחייב שלמים הוא בעצם התחייב כבר לבית המקדש שלמים על לא משנה למה נדבה והוא מביא אותם בערב יום טוב אינו יוצא בהם לא משום שמחה ולא משום חגיגה אה רגע שכחנו מעבר לשלמים האלה שהם נקראים שלמי שמחה בעצם שמביאים שלמי חובה בעצם שזה חייבים להביא שלמי חגיגה שזה מביאים כשאתה עולה לרגל יש מושג שלמי שמחה שבזה נחלקים האם זה דאורייתא או דרבנן שזה בעצם אתה צריך להביא בשביל לשמוח בשביל לאכול בשר שיהיה לך הספקה מלאה של בשר במהלך החג כולו. יפה מאוד. אמר למרבי אלעזר שלמים שיש חתן מערב יום טוב אינו יוצא בהם לא משום שמחה ולא משום חגיגה. בעצם אתה לא יוצא בזה לא בשביל שלמי שמחה. זה לא גם בשביל ההספקה של הבשר הנורמטיבי. אתה לא יוצא ידי חובה וגם לא משום חגיגה. חגיגה שאתה חייב להביא אין מצב להקריב אותה בערב יום טוב. זאת אומרת כבר נראה שאין מצב להקריב אותה בערב יום טוב. אבל סיבה נוספת שפשוט מאוד. הרי אתם זוכרים שדיברנו שדבר שהתחייבת אתה לא יכול להביא מדבר שבעצם כבר הוא מכוסה לך. מה זה אומר? בוא נסביר שוב פעם. אם אני מחוייב להביא דבר מסוים אני לא יכול להביא אני לא יכול בעצם להביא דבר שכבר תרמתי אותו. לדוגמה קחו משל התחייבתי לבית כנסת 100 ש₪ האם אני יכול להביא את זה ממעשר או לא? זה בעצם אותו רעיון. אני אני חייב להביא קורבן בחג. אני יכול להביא את זה מבהמה שכבר התחייבתי לצורך שלמים? התשובה היא לא. איך קוראים לזה? דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין. דבר שהתחייבת תביא מן החולין שיקב לך בארנק. אתה מחוייב בזה. אתה צריך להרגיש את זה. לא דבר שבן קו כבר נמצא בקרנות צדקה של העמותה שלך. יפה מאוד. אז ברגע שהבאת שלמים בערב יום טוב אתה לא יוצא. והגמרא מסבירה למה. לגבי משום שמחה למה אתה לא יוצא דכתיב וזבוחת ושמחת. כך כתוב בפסוק וזוכת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני השם אלוקיך. משווה הגמרא את וזבחת לו שמחת בעינן זביך בשעת שמחה ולקע זאת אומרת נכון שהרעיון הוא הספקת בשר בחג אבל חייבים כמו שכתוב בפסוק דווקא להקריב את זה בחג עצמו בשעה שאתה שמח ומשום חגיגה למה הוא לא יוצא כמו שאמרנו אבדבר שבחובה וכל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין יפה מאוד אז זה בעצם הנחיה פשוטה שאתה לא יוצא בזה לא ידי שלמים ולא ידי א לא ידי שמחה ולא ידי שלמי חגיגה למה וכמו שכמו שבעצם הגמרא אמרה אתה צריך גם לסבוח בחג וגם אתה לא יכול להביא מדבר שהוא כבר נודב לצורך דבר שאתה חייב אומרת הגמרא הקדושה לאמ מסייע עליי והיית אח שמח כולם מכירים את הפסוק הזה שנאמר לגבי חג הסוכות והיית אח שמח זה מגיע לרבות שימו לב איך אח מרבה לא אח זה ממעט כידוע כל פעם שכתוב אח זה מיעוט והיית אח שמח אומר רשי זה קראתירה פסוק מיותר כי כבר כתוב חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים ושמחת בחגיך פתאום פה כתוב והיית אח שמח נכון שבשיר המפורסם הצמידו את זה לושמחת בחגיך והיית אח שמח אבל זה לא כתוב יחדיוב ובעצם יש כאן פסוק מיותר זה מגיע לרבות לילי יום טוב האחרון לשמחה זאת אומרת גם שמיני הצית שבעצם הוא לא חלק אינטגרלי מחג הסוכות אמנם אתמול אמרנו שהוא כן חלק אבל הוא לא ב-100% חלק כמו שאנחנו יודעים שלגבי כל מיני עניינים כמו קורבנות פייסות וברכות וכאלה הוא כן חלוק מחג הסוכות בכל אופן אני אומר גם בו צריך להיות שמח צריך לאכול בשר וכדומה. אומרת הגמרא, מי אמר? אתה אומר לרבות לילי יום טוב האחרון. אולי זה מגיע דווקא לרבות את הלילי יום טוב הראשון. הרי בפסוק עצמו כתוב שבעת ימים להיות שמח. אז אתה מרבה פה איזה לילה. מי אמר שאת הלילה האחרון? אולי את הלילה הראשון. אומרת הגמרא אתה אומר לילי יום טוב האחרון או אינו אלא לילי יום טוב הראשון. תלמוד לומר אחילק. והיית אח שמח. כמו שאמרנו אח זה מיוט. ואח מגיע לומר לך לא. האח זה ממעט ואומר רק אחד מהם יפה ולמה באמת אומרת הגמרא מה טעמה למה אני באמת אם אני אומר רק אחד למה אני אומר דווקא את ההוא שהוא את הליל יום טוב האחרון ולא את הראשון אני מבין שלא את שניהם אבל למה בחרת דווקא את האחרון לו משום אומרת הגמרא דין לו במה ישמח פשוט מאוד בליל יום טוב הראשון אין לו במה לשמוח אתה יודע למה כי אין לו בשר השלמים כי לא כי לא מקריבים בלילה א קורבנות אז אין לו שלמי שמחה ולהקריב בערב יום טוב גם אי אפשר כמו שראינו שחייבים שיש זביחה בשעת שמחה. אם כך זה הוכחה נפלאה למה שאומר אולה בשם רבי אלעזר שאי אפשר לסבוח מערב יום טוב נפלא ביותר. אומרת הגמרא ממש לא. אתה יודע למה כדי תענית תמה. מה ראית לרבות לילי יום טוב האחרון? הוא לא הוציא את לילי יום טוב ראשון. יש תשובה. מה אתה חושב? אתה חושב בגלל שאין לו ממש לא. עונה הגמרא מרביני לילי יום טוב האחרון שיהיה שמחה לפניו הימים קודם. היום שלפניו הוא יום של שמחה הוא אושן הרבה הוא חלק מימי הסוכות ומוציא לליום טוב ראשון שאין שמחה לפניו היום לפניו הוא סך הכל ערב סוכות שבו אתה לא מחוייב בשמחה אז זה בעצם הסיבה אבל עדיין אין ראיה לרבי אלעזר אומרת הגמרא הקדושה מתי רב יוסף חגיגת 14 יוצא בה משום שמחה ואין יוצא בה משום חגיגה שימו לב פה לא מדובר על סתם מביא שלמים מדובר על חגיגת 14 שאתה שוחט אותה הוא הבין שאתה שוחט אותה ב-14 וכתוב שיוצא בה משום שום שמחה כתוב במפורש אפשר לצאת ידי חובה במה שאתה שוחט ביד בעצם בניגוד מלא לדבריו של רבי אלעזר שלא שוחטים בערב יום טוב ואין יוצא בה משום חגיגה זה כמו שאמרנו כי זה בעצם דבר שבחובה אתה לא יכול להביא מדבר שהקדשת מדבר שתרמת שנידבת אותו כבר אלא רק מן החולין יפה המי שואלת הגמרא בעינן זביכה בשעת שמחה ולקע ואם כך ראיה נפלאה כנגד רבי אלעזר עונה הגמרא פשוט מאוד אמר אי דיבריו אם מדובר שהיקב ושחטה לא כמו שאתה רב יוסף הבנת שהוא שחט אותה ביד שזה לא בשעת שמחה ואתה אומר הופה קשה על רבי אלעזר מה פתאום הוא שחט אותה בתו ולכן באמת יוצא בידי שמחה כי הוא שחט אותה בשעת שמחה אומרת הגמרא ועוד מוכח כך המאבשי החינה ממסתברה שהוא באמת שחט אותה בתטו ולא ביד דלותימה אחי אם אנחנו נזרום עם הטעות של רב יוסף שהוא שחט אותה ביד הרי אמתנית מן קטני את המשנה הזאת שבאמת חגיגת 14 יוצא משום שמחה ולא יוצא משום חגיגה מי שנה את המשנה הזאת? אנחנו יודעים, ראינו אותה לפני יומיים. בן תימא שנה אותה. בן תימא הפסלה לבלינה. אתם זוכרים את מיינו בן תימא שהוא ישבה באופן הרמטי, כמעט הרמטי, את חגיגה לקורבן פסח ואמר כפי שקורבן פסח נאכל עד חצות או עד הבוקר, לאחר מכן הוא נפסל בלינה גם חגיגה. ואם כך, לא יכול להיות מצב שיצא בידי חובת שמחה. זה לא רלוונטי. הרי ברגע שזה נשאר, זה כבר נפסל בלינה. אם כך חייב להיות שמדובר שהוא עיקב ושחט אותה בטו ולכן זו באמת הסיבה שאנחנו אומרים שיוצא בידי שמחה כיוון שהוא שחט אותה בשעתי שמחה כמו שאומר רבי אלעזר מביאה הגמרא שאלה נוספת על רבי אלעזר מה תברבה הלל והשמחה שמונה זה הולך לגבי חג הסוכות הלל והשמחה שמונה זאת אומרת שמונה ימים אלאים אנחנו שמחים שאומרת הגמרא והיא אמרת אם אתה אומר אתה רבי אליעזר רבי אלעזר סליחה שאי אפשר לשחוט מערב חג הם כך זה ננסגין דלא זה לא משכחת לאל השבעה כגון שחל יום טוב הראשון להיות בשבת אם יום טוב הראשון חל להיות בשבת זאת אומרת כך אם אחד מהמים חל להיות בשבת אומנם אני לא מביא אז את הקורבן הזה ואני יכול להביא מיום קודם ולשמור זה הרי נאכל לשני ימים ולילה אחד אבל אם אתה אומר לי אם חל יום טוב ראשון בשבת איך אני יכול לשמח אותו הרי אני לא יכול לאכול שלמים כי לא מביאים את הקורבן הזה בשבת ובערב שבת זה לא בשעת שמחה ואם אתה אומר לי שהלל והשמחה שמונה חייב להיות שמותר להביא גם בערב חג שלא כדברי רבי אלעזר עונה הגמרא ממש לא אמרב אונבר דרב יהודה משמחו בשעירי הרגלים זאת אומרת יש שעיר החטאת שבכל יום היה שעיר בא משל ציבור רשי אומר ועליו שזה היה חטאת זה חטאת שנאכלת יפה מאוד מי אוכל אותה אמנם הכהנים אבל בזה שמחו שואלת הגמרא אמר רבא מה פתאום שתי תשובות בדבר שעירי הרגלים זה נקרא שמחה מה פתאום מביא לך שתי טיונים שידחו את זה חדשירי הרגלים חי נאכלים צלי נאכלים ושמחה בחי לקעמנם חובה לאכול את זה א לא חובה. חובה להקריב את זה. לאכול את זה אפשר לחוקות ללילה. זה נאכל ליום ולילה. מותר לאכול את זה גם במוצאי שבת. אם אתה רוצה לאכול את זה דווקא בשבת בשמחה, כהן שדעתו יפה שיאכל את זה חי. אבל אין בזה שמחה. שמחה בבשר חי אין כזה מושג. ולכן גם אם תאמר לי שהכהנים אוכלים את זה חי, עדיין זה לא נחשב כשמחה. ושאלה נוספת ועוד, כהנים אוכלים וישראל במה שמחים? הכהנים אוכלים נפלא, אבל השמחה המיועדת לכלל האוכלוסיה, גם לישראלים. במה הם ישמחו? בוא נאמר שזה כן נקרא שמחה לאכול את הבשר החי הזה עדיין במה היהודים הישראלים ישמחו אלא אמר הרב פפאה פשוט מאוד יאמר לך רבי אלעזר משמחו בכסוד נקיה ויין ישן אתה משמח את החג באמת שמונה ימים יהיה שמחה אבל בזמנים שאי אפשר לדוגמה אם יום טוב ראשון יחול בשבת שאתה לא יכול להקריב קורבן מערב שבת כי זה לא בזמן שמחה זה ערב יום טוב אז אתה תשמח אותו בכסות נקייה ביין ישן בבגדי צבעונים וכדומה בכל דבר אחר שבאמת משמח אותך יפה מאוד. אז בעצם סיימנו, יש לנו את שיטת רבי אלעזר, הבאנו הוא היה לשיטתו ודכינו, הבאנו שתי שאלות וענינו עליהם. אומרת הגמרא, עכשיו הגמרא הופכת את הקערה על פי הקיטר רבין אמר רבי אלעזר בעצם היה לנו את אולה בשם רבי אלעזר שהוא הביא את השיטה הזו. רבין בשם רבי אלעזר אומר מה פתאום הפוך לחלוטין? שלמים של שחתן מערב יום טוב שימו לב יוצא בהן משום שמחה. לא אין יוצא. יוצא בהן משום שמחה ואין יוצא בהן משום חגיגה. למה יוצא משום שמחה? כי לא באינן זביחה בשעת שמחה. רבי אלעזר כך אומר רבין סובר שלא צריך זיכה בשעת שמחה ולא משום חגיגה. למה? אז כמו שראינו קודם א ודבר שבחובה וכל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין. עכשיו כמו שאתם מבינים לבד כל ברייתה שהייתה קודם ראיה הופכת לשאלה וכל ברייתה שהייתה קודם שאלה הופכת בעצם לראיה. מתי שואלת הגמרא והיית אח שמח לרבות לילי יום טוב האחרון לשמחה אתה אומר לרבות לילי יום טוב האחרון או אינו אלא לרבות לילי יום טוב הראשון תלמוד לומר אך חילק מה הייתמה למה אני אומר שיום טוב ראשון אין בו שמחה למה משום דין לו במה ישמח כי אי אפשר להקריב מערב יום טוב בעצם בניגוד למה שאומר רבין בשם רבי אלעזר שכן אפשר להקריב שלא בשעת שמחה אונה הגמרא לא ממש לא כמו שראינו קודם כדתניה מה ראית לרבות לילי יום טוב האחרון ולהוציא לילי יום טוב הראשון פשוט מאוד מרבה אני לילי יום טוב האחרון שיש שמחה לפניו ומציאל יום טוב הראשון שאין שמחה לפניו בעצם כמו שאמרנו קודם במדויק נפלא ביותר אומרת הגמרא הקדושה ועכשיו אנחנו עוברים לעניין קצת חדש בעצם כמו שראינו עכשיו ראינו בכל העמוד שלפנינו את שיטת רבי אלעזר לפי הולה ולפי רבין ועכשיו אנחנו נכנסים בעצם ללשונית חדשה בתוך המושג של חגיגה אומרת הגמראה הקדושה מהבקה מנין לאמורי חגיגת 15 שנפסלים בלינה בעצם חגיגת 15 היא נאחת לשני ימים ולילה אחד כדין שלמים אבל האימורים שזה בעצם מה שעולה לגבוה הם נפסלים בלינה כבר של הלילה הראשון אם לא הקרבת אותם הלילה עבר עליהם הם כבר פסולים שנאמר ולא יעילין חלב חגי עד בוקר כך כתוב לגבי חגיגה ולא ילין חלב חגי עד בוקר וסם לראשית מיד אחרי זה בפסוק הבא כתוב ראשית ביקורי אדמתך תביא בית השם אלוקיך בלי שום קשר זה מדבר על ביכורים אבל הוא מצמיד את תחילת הפסוק השני ואת סוף הפסוק הראשון ראשון ואומר כמו שכתוב אה ולא ילין א לבוקר ולא ילין חלב חגי עד בוקר ראשית זאת אומרת עד הבוקר הראשון היה עולה על דעתי לומר כיוון שהבשר נאכל לשני ימים ולילה אחד אז אני לא אפסול את האימורין עוד לפני בזמן שהבשר עדיין מותר באכילה הוא מגיע לומר לך ממש לא הבשר נפסל כבר בלילה הראשון למה בוא נראה בגמרא וסמ לראשית לממראה די בוקר בוקר ראשון שואלת הגמרא מה תקיף לרב יוסף תמ דכתב ראשית על לא כתב ראשית אבאמינה מי בוקר בוקר שני אומר באמת אם לא היה כתוב ראשית הייתי חושב שלא יעילין שלא יעילין לבוקר לא יעילין חלב חגי לבוקר עד בוקר הייתי אומר שזה הבוקר השני ולא הראשון לא יכול להיות מי כמיד דבשר אפסילי מאורטה ואמורינ צפרה האם יכול להיות מצב כזה הבשר נאכל לשני ימים ולילה אחד בוא נאמר יום ראשון בשבוע הקרבת את הבשר רשי נותן דוגמאות עם תאריכים בוא אנחנו נצמד דווקא לימים ראשון הקרבת יש לך לאכול את זה בעצם ביום של ראשון בלילה של שני בלילה של שאנחנו כן בלילה שהוא ראשון בלילה הוא בעצם ליל שני כבר ושני בכל היום שני ברגע שמגיע הלילה אסור באכילה מגיע עכשיו פה רב גהנה ואומר תשמע האימורים נפסלין הקרבת בראשון שני על הבוקר לא הקרבת את האימורים הם נפסלים למה כי כתוב לא ילין עד בוקר בוקר ראשית זה אומר בוקר ראשון אומר רבי יוסף ואם לא היה בוקר ראשון תוריד את הראשית אז מה היה קורה היית אומר לי שעד הבוקר שלישי הם מותרים הרי הבשר בשני בלילה כבר נפסל יכול להיות שהבשר שהוא סך הכל קודשים קלים הוא יפסל בשני בלילה והאימורים שהם קודשי קודשים יהיו קשרים עד שלישי בבוקר איפה ההיגיון בוא נראה את זה בתוכו שאומרת הגמרא מתקיף לרב יוסף תמ דכתב ראשית א כתב ראשית אבמינמי בוקר בוקר שני מאי קמידה אם יש כזה מושג דבשר יפסיל מאורטה ואמורין עד ספרה ואמורין רק בבוקר כך שאלתו של רב יוסף אמר להבעיה למה לא בטח שיש מה אתה צועק לי בשר אמורין ישרי פסח לרבי אלעזר בן עזריה דבשר פסילי מחצות הוא סובר שמדאורייתא אכילת קורבן פסח עד חצות לא שזה עד הבוקר וחכמים עשו סייג עד חצות מדאורייתא זה עד חצות ובכל אופן אמורין עד ספר אמורין אין מושג שנפסלים בחצות ברור שהם עד הבוקר אז אתה רואה מושג שבשר נפסל והאמורין עדיין לא אז גם כאן ייתכן שהייתי אומר שבוקר פירושו בוקר שני אומרת הגמרא אתה צודק יש מושג כזה שהבשר נפסל לפני האמורין אמר רב הרב יוסף אחי קקש אלי מאמידדילו תנא לבשר לא בא ראשית והבקה לאמורין בארשית זאת אומרת האם יש מצב כזה שלגבי בשר כשכתוב שהוא נפסל אני אומר זה מיד זה כתוב בוקר זה על הבוקר ולגבי מורין אני לא אגיד שזה על הבוקר אלא אגיד שחייבים פסוק מיוחד להגיד שזה הבוקר הזה ולא הבוקר הבא זה לא ייתכן מה הטיון הטיון פה באמת לא מובן כי אותו נלמד בעזרת השם מחר זאת אומרת מחר אנחנו נראה שלגבי בשר כשכתוב בוקר אני נהיה אטום אני אומר כתוב בוקר זה עד הבוקר נפלא ביותר מתי הבוקר הראשון שמגיע אז אז לגבי מורין שהם יותר חמורים מבשר. למה אתה צריך פסוק מיוחד להגיד שהבוקר זה הבוקר הראשון? ברור שכך. זה בעצם שאלתו של רבי יוסף. שיננו את שאלתו. אין לי בעיה שברור שיש מושג שבשר בתאריך מסוים ואם מורין יותר מאוחר. הגיוני. אבל אם לא כתוב לך במפורש אלא כתוב לך בוקר בבשר אתה מקבל את זה כתורה מסיני ראשון ואילו באימורים אתה צריך פסוק. זה לא מסודר לרב יוסף. ואת זה נראה בעזרת השם מחר. בואו נסכם מה ראינו היום. דבר ראשון פתחנו עם אולה בשם רבי אלעזר שאומר תשמע אם הקרבת בערב יום טוב לא שלמים לא יצאת לא משום חגיגה וזה לאורך כל הדרך למה כי זה דבר שבחובה ואינו בא אלא מן החולין והוא אומר בשמו שגם לא משום שמחה משום שלמי שמחה ולמה כי זה חייב להיות זיכה בשעת שמחה שאלנו והיית אח שמח שזה יום טוב האחרון למה דווקא יום טוב האחרון ולא הראשון כנראה כי בראשון אי אפשר לו לסמוח כי הוא לא יכול להקריב דחינו ואמרנו לא קשור פשוט מאוד אני מרבה את את האחרון כי אין שמחה לפניו ולא את הראשון כי אין שמחה לפניו שאלנו מחריגת 14 שיוצא בה משום שמחה אמרנו שמדובר שהוא עיקב אותה ל-15 ואבן הוא ראה כיוון שמי ששונה את זה זה בן תימא והוא באמת לא יכול ששחטת את זה ב-14 כי זה פשוט נפסל בלינה שאלנו מהלל והשמחה שמונה מה תגיד לי איפה יש לנו הרי הרבה פעמים שיום טוב חל בשבת יום טוב ראשון אין שמחה אז הוא אמר ניסים להגיד סרה הרגלים אמרנו א' אוכלים את זה חי ואין בזה שמחה ב זה רק כהנים ולא ישראלים ולכן אמר שמשמחו בכסות נקיה ויין ישן. רבין מגיע ואומר מה פתאום שלמים ששחתם כן יוצא משום שמחה כי לא צריך לזבוח בשעת שמחה והבאנו את הלילי יום טוב האחרון והראשון וענינו שבאמת ההבדל האם יהיה שמחה לפניו או לא רב קהנה מגיע ואומר אמורי חגיגת 15 נפסלים בלינה ולא יעלין חלב חגי עד בוקר וסם לראשית אומר רבי יוסף בשאלה בעצם מה שהבנו בהתחלה מה צריך הרי הבשר עדיין בעצם הבשר כבר נפסל לפני הבוקר השני ברור שהאמורין אז הבאנו השוואה לפסח שיש מושג שרבי אלעזר בן עזריה הבשר בשר נפסל וה בחצות מדאורייתא והימורין רק בבוקר ולכן אמרנו שאלתו היא אחרת למה לגבי בשר אתה מבין מיד שעד בוקר פירושו ראשון ולגבי אמורין אתה חייב פסוק שזה בעזרת השם נראה איפה אתה רואה את הדבר הזה נראה בעזרת השם מחר בהצלחה אדירה ולהתראות מחר
לצפיה בתכנים נוספים: