הדף היומי מסכת זבחים דף סט

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת זבחים דף סט

זבוכים דף סמט מתחילים בסיעתא דשמיא אמצע שורה 16 בנקודותיים ראינו במשנה מולג בשמאל אוי בלילו חולי ראינו שם עוד אופנים שהמליקה מועילה לגבי זה שהעוף לא יהיה נביאה ומי שיאכל אותו לא יתמו הוא בגדיו באכילתו מביא הגימור מק בקורות לכך תונו רבונון כתוב בפסוק וכל נפש אשר נבו וטריפו אז הוא בגדה נתמים אומרת מליקה שהיא לפנים מליקה שנעשת לכל עוף בפנים בסמקדוש ככוסו מתם בגוד בסבלה כי העוף לא נשחט ונמלק תלמוד לא ימר נבי וזו לא נבי טמאה גמורה הונה מנבי אז רשי מסביר שהכוונה היא לאיל הסוף נכון שבחת הסוף יש גזר הקוסוף שראינו לאל שהקוינים אוכלים זאת אומרת שהמליקה מועילה להכשיר את העוף אבל אוי לו שלא הותרה לקוינים אז אולי העוף נחשב כנביאה אפילו שמקטירים זאת ומי שאוכל נטמע אלו המקור הוא תמודלא מטרייפו כמו שאמרנו הפסוק אומר ונפשטוכל נביא טריפו ובתורסקני מבואר שהכוונה לנביאסוף ותרייפו מיותר אז בעצם נראה לאלון שרב יהודה הוא דורש טריפה ללמד עניין אחר שהשחיטה לא מטהרת מדינבלה בעוף אבל רב מאיר הוא סובר כמו שנראה כבר במשנה ששחיטה סופתו מטהרת את הטרייפה שהיא לא תטמא אז הוא לא דורש כך מהטרייפה אז מה הוא כן דורש מטרייפה למעט מליקה בפנים או שחיטה של חולים בפנים שזה לא מטמא והוא דור דורש דווקא נבלה שהיא דומה לטריפה דווקא היא מתמת וכך הוא דורש מה טרייפו שאין מטרס אסו טרייפוס שקרה בה מתיר שום איסור שהיה בה לפני זה אף רשי גור אף כל נבלה שמתרסו דווקא נבלה שהיא לא מתירה שום איסור המעשה נבלות לא מתיר כלום יוצו מליקה שהיא לפנים הנבלו שבאלה על ידי מליקס פנים בהכשר דהיינו אוילה הסוב שמלכותה אויל ואם הטרס אייסו כי לפני המליקה כל זמן שהיא הייתה חיה היא לא הייתה ראויה להיקרב לגבוה לא יכלו למצות את אדמה לא יכלו להקטיר אותה והיא הותרה על ידי המליקה אין מתמו בגוד ביסבלי אובי שכן תטמא המוילק בסימן קיץ חייפת סימן המוילק קודשים בחוץ ומוילק חולין בי מבפנים ואם בעזור מבחוץ או מתיריסו המליקה לא מתירה שום דבר באופן זה יאכן מטמים בגודים בסיסבלי תן ידור בריסה אחרת יוכלת שחיטס חולין לפנים אדם ששחט עוף חולין בפנים בתוך האזורה וקודשים בי מבפנים או בי מבחוץ שמקום למלוק הוא שחט ואפילו שהוא עשה זאת בחוץ יוחוש שם אתם רבי סבליה תלמוד לא ימר נביא לו טמאה גמורה עונה מנבי מי אומר שזה לא נביאה כיוון ששחיטה בפנים בעוף לא שייך בכלל בקודשים בין בפנים בין בחוץ לא שייך אז היא נבלילה אלו תלמוד לא הטרייפו דווקא נבלילה שהיא דומה לטריפה דווקא היא מתמת מה טרייפו שובה בפנים כבחוץ כאן וכאן היא אסורה אף כל שובז בפנים כבחוץ יוצו שחיטה זכולים בפנים וקודשים בי מבפנים ב מבחוץ אויל ולא ישובו בפנים כבחוץ הם מטעמים בגודים הביסבלים עד כאן הבריסה עכשיו צריך להבין בשלי מחולין אפשר ללמוד מדרשה הזו לא ישובו בפנים כבחוץ כרי אם הוא שחט את החולים בחוץ אפילו שהשחיטה לא הועילה שיהיה מותר לאכול למשל עוף טרייפה שהוא שחט אותה הרי אמרנו שהבריס הזו גם כרב מאיר אז השחיט הועילה אז ממילא כשם שבחוץ השחיטה את המועילה קר גם בפנים משחיט מוילה כי אפשר להבדיל בחוץ לבפנים אלו קודשין אידה ואידה פסולים לנו בין אם הוא שחט את הקודשים בפנים בין אם הוא משחט בחוץ כיוון שאין תוירשחיטה עוף עומד למליקה ולא לשחיטה אז תאמר שבין בפנים בין בחוץ יאכן ואם את המת אומר רובה קודשים שהוא שחט אותם בחוץ לא צריך ללמוד מתריפה זה אני יודע מעצמי שאיפס קודשים שנשחתו בחוץ אינם נביא למה אם הועילו לא השחיטה זכוץ לחייבויקורס כמו שנראה לקמון דף קז רשי מביא אדם ששחט קודשים בחוץ הוא חייב קורס ולמדי מאוישרישחוט שגם אם הוא שחט אוב בחוץ אפילו שעבודתו במליקה אז הוא חייב קורס זאת אומרת שיש על זה שם שחיטה אם השחיטה עד כדי כך מועילה לחייב אותו קורס לאיתו לטור מדינבילה אז ברור עכשיו שכחונכו חוץ אם הוא שחט את הקודשים בחוץ כיוון שזה מועיל לחייב אותו קורה זה גם מועיל יותר מדינבילה פני מנוללון הוא שחט את העוף בפנים במקום למלוק אותו מנין שהיא תטהר אויל ולא ישובו בפנים כבחוץ הרי אמרנו שלמדים נביא טריפה צריך להיות שווה כשם שטריפה שווה בחוץ בפנים כרגע נביאה והרי בחוץ אמרנו שהיא לא מטמ כיוון שהיא מועילה השחיטה לחייב קורס ודאי שהיא מועילה יותר מדינבילה אז גם שחיטה בפנים היא מועילה לתר מדינביאה בקשה שה גמור יוכי מולק קודשים בחוץ שראינו במשנה שאז כן מטמא נעם אלוהי תאמר דלאוב בפנים כבחוץ כרי אם הוא מלק בפנים אז זה כשר זה כשר להקטורה כשר לאכיל חטוס אז קר גם בחוץ זה לא יטמא אומר רב שמי ברשה כל מה שאמרנו עד כ דוני דובו שלא י באכשרי מידובו שלא י באכשרי למשל שחיט הסקוט בפנים זה לא באכשר צריך למלוק משחיט שחיט הסקוים בחוץ שגם זה לא כשר כמו כן שחיט זכולין בפנים משחיט הסחול של טרייפה בחוץ ששניהם לא כשר טרייפה השחיטה לא מכשירה בפנים אסור לשחוט אף פעם זה אפשר ללמוד להשוות אחד לשני מזה שהתירה אומרת נביא טרייפו א ואם דוני דוב שלא באכשרי מדוב שבהכשיו אתה רוצה להשוות מליקת קוצ'ים בחוץ למליקה סקושים'ים בפנים שזה ההכשר כך צריך לעשות זה אי אפשר להשוות בקשה הגמרא ולוי לא למדים מדבר שלא לא יךשירו מדבר שבכשיירו תעניה מנין ליויצה שאם אולו לא יירד משלמורים שיצאו מחוץ לאזורה אז הם נפסלו להקטור מני שהם עלו למזבח לא ירדו למקטירים אותם שהרי יוצא כושר בבומו בבומו אין מחיצס ולכתחילה יוצא כשרו אז רואים שלמדים דבר שלא יהיה באשרון דבר שבאשירים אונה הגמורה בדיוק כמו שהיא ענתה בדף הקודם תענה אז הסתרס לו ריבסומלי זה עיקר המקור שיהיה צב פסוק כמו שנראה לון הסמך בעל מסמחוזות על זה שיוצא כושר בבומו אומרת המשנה מולק אויף של קודשי במקדוש ונמצא סטרייפו הקורבן פסול אי אפשר להמשיך את האבוידה רמר אינו מתמ בבסבלים בכל זאת המליקהילה לאוצים מדינבילה המקור מקלבכמה כמו שכבר נראה רבי יהודו המתמה המליכה לא מועילה לטרייפה כיוון שהיא לא מועילה לטרייפה לך שהיא גם לא מועילה להוציא מדינבילה רש"י מציין שכמו ששנינו מסכסת רבי יהודה גם חולק בשחיטה של עוף חולין שנעשת בחוץ כרגיל אבל אחרי השחיטה ראו שהתרייפה אז כיוון שהשחיטה לא הועילה להכשיר את העוף לאכילה היא גם לא מועילה עלוציא מדיני בילה ומי שאוכל מהעוף הזה שנשחט שהתרפן נטמע בביסבליה אומר המיר אומר כך קלבוכימו אם נביס בהמו שיש לה חומרי שמתם או במגו במסו לא צריך לאכול כדי להטמא גם אם נוגעים בנבלה או שנוסאים אותה נטמאים בכל זאת שחיטוס מתהרס טריפוס מתומוסו כמו שנראה בגימור את המקור לכך מהפסוק וכיומוסמינה בהמה שם שוחטים טריפה השחיטה שהיא לא תהיה נביאה ולא תטמ במגו במסו נביא סוף שאין מתמ במגו במסו מי שנוגע או נושא את הנביאה לא נטמע רק אם הוא אוכל ביסבלי הוא נטמע כמו שכתוב לו יוחל לטום אין לכוב דוקא באכילה אינו דין שתשחיטוסרספוס מטומסו אז קודם כל אנחנו יודעים מקלב חימר ששחיטה של טריפה של אוף חולין מטהרת עכשיו למדים מלייקה של אויב קודשים טריפה בבנייניו מה מוצינו בשחיטו סוי של אוף חולין שמכשרתו להחילק שהינטרפה ומתארס טריפוס מתומוסוי אף מליקוסי שאם הכשרתי באכילה בקודשים כשאינטרפה תטמליקטריפוסי מדי טומוסי אז אלו המקורות של רמיו מביאה כתמשנה שיטה שלישית רב יויסום כיוון שהמקור לעוף זה רק מבהמה שכשם שרואים שבבהמה השחית מטהרת מדינלה גם כשהתרפה קר גם בעוף ממילא דיובו מן הדין לי סקנידון הכלל הוא כשלמדים בקלבחמר אז אומרים דיו החמור לא יכול להיות יותר מהקל דסיטוס ולאקוסו כשם שם לקו בהתי כרגע אם הולקים אוף טריפה הנביאה אז לסיכום יש לנו במשנה כאן שלוש שיטות לפי תנקמה בין שחיטת טרייפה של עוף חולין בין מליקת טרייפה בקודשי מתארת מידי נבלה לפי רבי יהודה בשניהם נביאה לפי רבי יויסי שחיטת רפא בחולי מטארת מליקת רפא בקודשים הנה וילה אומרת הגמורה לכאורה רבי יוסי צודק אומרים דיו ורמדור דיוס יש לזה מקור בתו נתניה אחד מגיד שתדרש בהם זה קלמו מדין קלב כיצד מני שהתירו ניתנה להדרש בקלב כתוב בתויר אחרי שמיר הייתה מצוירס מושה רבינו התפלל ויאמר השם אל מוישה והוביו יורק יורק בפונ בגמר אלסיק שבסיומי אז זה נאמר בלשון ת מלשון קלבוכימו אם אבי היה רק בפניה הייתה צריכה להיקלם שבעת ימים כלבוכמה לשכינה שזה הרבה יותר חמור מאביה היא צריכה להיות סגורה בוסיוים אלו דמדין יוסנידון הפסוק מלמד אותך אתה לא רשאי להטיל על הבא מן הדין יותר מהנידון ולכן הפסוק מסיים תיסוגר רק שבע סיומים אפילו שמכלבו חוים אני צריך ללמוד 14 יום טויס בשני דרכים מסבירים מה החשבון של 14 יום בכל זאת ז רק שבע סיומים אז יש כאן מקור מתיר שאומרים ד בקלבו אומר רבי יוסי ברבי יובין נכון שחיט אוף טרייפה שמתארת מדנבי בחולין זה יודעים בקלוחמר שמליקה בקודשים טרייפה מתאר בנבלה זה באמת לא מלמדים מקלב כדאי אלא רב מאיר יש לזה מקור לכך מפסוק קרו אשכח הוא מצא פסוק בקודורש כתוב בטומס נבלס בסיום הפרשה זוסבה בהמו ואוף וכיזו שוףסו בהמלאוף ואוף לבמה לגבי טומה הרי הדינים שלהם שונים לחלוטין בהמו כשנביטמו במגו במעשו אויף אינו מתמגו במעשו כמו שאמרנו לאחלתו מובבו אין לך אלא אומר בו מצד שני עוף מטם בבגוד ביסבלי בהמו נבלז באמה אם הוא לא נגע הוא לא נסע רק חבר שלו דחף לו לתוך הבסיסביה שלו כז לא נתמ הוא ולא בגדיו מביא מסכת יכול תמוד מה כתוב בנביסוף לאב מי שאין לו טומאסים אם מטמד באז שיש לו טומ שג אז הוא לא נתמיד אכילה אז מה הכוונה זו אלו מלוך מהמו ד שמירו להכילה דינו שחיטה מתריפוסמטומוסו אף דובו שמכשר באכילה מתריפוסמטומוסואים אז מסביר רש"י ללמד ששחיטת עוף חולין מתארת מדינבלה לגם כשהוא טריף זה לא צריך זה למדים בקלכימ אלא זה בא לומר דוב שמחשר באכילה בקודשים מה זה מליקה מתר טריפוס מתומוסוי אם ימקו קודשים וימצא טריפה אז זה לא מטמא ורבי יהודה הוא סובר שאפילו שחיטה לא מתארת באוף שהוא טריפה מה תמ קרוא האשק וקודורש גם הוא מצא פסוק ודרש כתוב נביא טרייפו כמו שהזכרנו לאל את הפסוק בכל נפש אשתוכן נביא טרייפוז רוכו וגר וחיבס בגוד ורוח זמיים ותומד דואר ותורר אז בליל בעמוד א' למדנו שרמר לשיטוסי הוא דורש מטריף מה שראינו שם רבי יהודה דורש זאת אומר רבי יהודה טרייפו לאמונמרו אז רש"י מציין שבמסכת זכות חולין יש מחלוקס האם טרייפו יכולה לחיות או לא יכולה לחיות אז ממילא אמון נפשך אומר רבי יהודה אם טרייפו חיו ועד שהיא מתה היא בחזקת חיה אלו מה הפסוק אומר שאחרי שהיא תמות היא תטמא זה מיותר נביא אמורו ברור שאם היא מתה היא נביא אם טרייפו אינו חיו הרי היא בכלל נביאה ברגע ש נטרפה אז היא נבלה אז ודאי שהיא מתמ כדי נבל למה צריך להיות כתוב טרייפו אלו להובי טרייפו ששוחתו שמתם דהיינו הפסוק אומר לי באמת ריפו חיו ואיננה בכלל נבינה בכל זאת עצם זה שהיא נטרפה זה מביא להתום אזו מיד אומר רש"י אם תלש הוא אכל אז רש"י מעניין רש"י מציין כאן שאם הוא טלש איבר שיש בו בשר גידים ועצומי זה עבר מן החי אז זה ודאי מטמא מדין אלא אפילו טלש כזיז בשר מכיוון שזה טריפה כתוב בפסוק שגם טריפה מחמת הטרייפות אפילו לפני שה התנבלה זה גם מטמא ו מכיוון ששם טריף מביא לה טומיים אז גם הוא כעת ישחוט אותה זה לא יועיל כי הרי השחיתה מתירה את ה שלא תהיה נביאה אבל היא לא מתירה את הטרייפוס היא נשארה טרייפה והטריפה כשלעצמה מביאה טומזו אז זה המקור של רבי יהודה אומר לרב שיזבי אם קר דורש רבי יהודה אז בפסוק דומה הוא גם צריך לדרוש כך אלו מעטודסיב וחילב נבי וחילב טרייפו הפסוק מסיים יאוסה לכל מלוכו ואוכו לא יסכלו. מה הפסוק בא לומר? אז הגמור בפסוכי מבארת שהפסוק בא לומר שאפילו שאמרנו שבשר של נבל מטמא בהמה שמתה הבשרה מטמא החילף שלה יעושה לכל מלוכו הוא לא מטמא. אז גם שם תאמר אוסמנ מנימה מה שכתוב חייל טריף מיותר כמפשך אם טריף חיו ומדובר אחרי שהיא מתה הרי נביא אמרו אם טרייפו אינו חיו הרי בכלל נבי גם כשהיא חיה אלו תדרוש לא טרייפו ששוחתו שהכל בו טויר מכלל דהימו הבשר של הקן טמא כיוון שנשחתה בודת ריפה ואומר רב יהודה מרב ואמר לו מסניטונה בברייסה שנינו כתוב וכיום ומוס מן הבהמה אנו הגיע בנבלוסית מומסם הפסוק מה זה מין מקצמה שמתה מתמה מקצב בא אפילו שהיא מתה מתמו וזוזו סותרף ששוחטוש אפילו שהשחיטה לא הועילה להתיר להכילה אבל היא לא מטמת וכולם מודעים לדרוש הזו גם רבי יהודה מודה לדרוש הזו אם כך אי אפשר לפרש שמה שכתוב כאן חילב טרייפה בא לומר שאם שחטו את הטרייפה החילב לא מטמא כי גם הבשר לא מטמא בכזה אופן אלו למה באמת לא דורשים כך ונאמר שבטרייפה שנשחתה רק החילב לא יטמא והבשר כן יטמא כיוון שטרייפה מה שכתוב כאן בחילב טרייפה מבואלה לדרשה אחרת למות אתתמיו באמוות מיו החילב שלה הוא לא טהור וזה דורשים מהטריף המיותר מי שיש במינו טרייפה בהמה טהורה ששייר באיסור של טרייפה החילף של הנביאה שלה טהור יוצס הזו בהמה טמאה שאין במינו טרייפה לא שייך בזה טרייפה החילב שלה מתמק שה התנבלה אם כך אוכן נמה מה שכתוב טריפה מיותר בטומס ביסבלייה של עוף תאמר למותה אויב טומה שאם במינו טרייפה שהוא לא מטמא בביסבלייה בשונה מאויפטור ולא למטריפה ששחטה שתטמא אז קשה על דרשת רבי יהודה למה כאן הוא דורש קר וכאן הוא דורש אחרת אומרת הגמ מורה באמת כמו שאמרנו טריפה מה שכתוב בחילב זה למהות אתמיו אבל כאן באוייפתום אי אפשר לדרוש כך כי אופתום לרבי יהודה שהוא לא מטמ בבסבליה מנביאמורה מקום אחר נפקלי תני רבי יהודה יוכל נבסוף טומגביה כמו באוף טור תלמוד לאמה כתוב עוד פסוק נביל לו טריפו לא יוכל לטומבו זה מיותר לתומו כבר כתוב את הפסוק שבנו ליל וכולשונבותריפו הוא טמא עד הערב אלא זה בא לומר כתוב ליוכל לתו מי שאיסור משום בלתוכל נבלה הנביא לשלום את המת יוצו זה בהמה טמאה שאין איסור שם בלתוויח נביאה אלא משום בלתוויח טומה רבי יהודה הוא סובר שאין איסור חל על איסור אז לא חל איסור נביאה על בהמות מיו עד כשהוא אוכל את הבהמות מיו אחרי שהתנבלה הוא עובר רק משמלתו חלטומה בזה לא נאמר שהעוף יטמא בשעה שהוא נבלה אז ממילא כיוון שיש לו מקור של הסוף טומא היא לא מטמד ביסבליה טוען רבי יהודה אם כך המילה טריפה שאמורה שמה פסוק וכל נפשט הנביא לו טריפו מיותרת מה זה בא לומר שחל איסו זה דהיינו טומז זו על טרייפו ולכן גם אם היא נשחתה נשארת בטומוסו בבקשה גימורה מה אמרנו טרייפה באוף מיותר כי ללמד אותי שבעוף טומא אין טומ בביסבלייה יש לי מקור אחר בהכר זה בא ללמד אותי שהטרייפוס מחילה טומה ולכן אומר רבי יהודה גם טרייפה ששוחתו היא מטמדביסליה מה שאין כן המילה טרייפה שנאמרה לגבי חילב היא לא מיותרת לכך כי היא נאמרה כדי ללמד אותי שמה שאמרנו שהחלב שנביא ללא מטמא נאמר דווקא בבה תורה ולא בבה טמאה אומרת הגמורה למה הינמה שחילב טמאה מטמא תיפוקלי מוחלב נבילה דהיינו מיכ תיסה לטהר הפסוק הזה שנאמר חילב נבי וחילב טרייפו יועוסה לכל מלוכו זה בהכרח לא מדבר בבאמות מיו אלא בבות אוירו כרי כתוב שם ואוכל לאסוכלו את החילב הוא רק לא מטמא אבל אסור לאכול אותו אז אז תדרוש ונלך עם גרסת רש"י מי שאיסור משום אכילס חילב אבל הבשר מותר אם נשחת כדין בוא תירתי לך את החילב יוצס זו בהמת מאה שאין איסורו משום אכילס חילב אלו כולה אסורה באכילה משום טומה אז שוב תאמר אז למה נאמר טרייפה אז כשם שבעוב דורש רבי יהודה שטרייפה בא לומר לי שגם טרייפה ששוחתו מטמת אז קר גם תאמר כאן שתרייפו ששוחתו אחי לב לא מטמא זאת אומרת שהבשר כן מטמא וזה ה רבי יהודה ודאי לא סבר כי הוא גם הוא מודה לדרשה שטרייפו בהמה ששחטו אותה היא לא מטמת אז למה באוף הוא דורש כך ובחילה הוא לא דורש כך המשך הסוגיה בשיעור הבא עד כאן דף סמטס بس
לצפיה בתכנים נוספים: