הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף כו

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת יומא מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף כו

[מוזיקה] יומ דף חובו ואנחנו מתחילים בהלכה ג' אומרת המשנה שחטו וקיבל במזרק את דמו הוא שחט את הפר וקיבל במזרק את דמו עכשיו הוא צריך לעצור מענייני הפר ולעבור להתעסק בקטורת של יום הכיפורים להביא גחלים מהמזבח ולהכניס אותם עם החפינה של הקטורת לפני ולפנים. רק אחר כך הוא יחזור להזות את הדם של הפר בין הבדים. לכן נתנו למישהוא ממרס בו, למישהו שהוא עומד וממרס, הכוונה שהוא בוחש בדם כדי שלא יקרוש. למי שהוא ממרס בו ואיפה הוא עומד? על הרובד הרביעי שבהיכל כדי שלא יקרוש. רובד הרביעי. הכוונה שכל ההיכל והזרה הרצפה שלה הייתה בצורה כזאת של שורות שורות. אז בשורה הרביעית הגמרא תגיד לא בתוך ההיכל אלא הרובד הרביעי מההיכל ולחוץ. נטל את המכתב ועלה לראש המזבח. אז עכשיו בעצם הוא פונה לארגן את הקטורת, את עבודת הקטורת. ועלה לראש המזבח ופינה גחלים אלך ואלך וחטה מן המעוקלות הפנימיות. כפי שנראה בגמרא שהגמרא דורשת שצריך להביא גכלים שמצד אחד הם לא ממש אש מצד שני הם כבר לא עוממות אלא הם לא חשות וירד והניחה את המחתה הזאת על הרובד הרביעי שבאזהרה אומרת הגמרא כן מתנית על הרובד הרביעי שבאזהרה לא הכוונה הרובד הרביעי שבתוך ההיכל הכוונה שמי היכל כלפי חוץ למה כי בשעה שהוא נכנס לפני ולפנים אף אדם לא יכול להיות בתוך ההיכל תני שחט בחוץ. אם עכשיו הוא ישחוט את הפער הזה מחוץ לאזהרה, הוא חייב על שחוטי חוץ. וזר זה הכוונה פה חפן בפנים, הכוונה זר שיכפון בפנים הוא פטור. למה? כיוון שזר חייב רק על עבודות שהם עבודות מתנה. זה לא עבודת מתנה. חטא חטא עם המחתה. והקטיר. הוא נכנס לפניי ולפנים, כבר הקטיר את הקטורת וכמובן היה בחוץ את הדם של הפר. ואחרי שהוא גמר להקטיר ונשפח הדם, אומר הירושלמי יביא פר אחר ונכנס בדמו. זאת אומרת העבודה שהוא עשה עד עכשיו, הקטעת הקטורת שהיא צריכה להיות אחרי שחיטת הפר כשרה. כי היה דם של פר בחוץ. ומכאן וילך הוא יביא פר חדש ויתקדם איתו הלאה ילך ויזה את דמו לפני ולפנים אבל אם אדם נשפח של הפר עד שלא הקטיר נשפח הדם אז אני אומר למפרע חתייה פסולה היא והוא צריך לחטות מחדש גחלים ולהקטיר קטורת כתחילה מה קורה אם זה ספק עד שלא הקטיר נשפח אדם ספק מי שהקטיר משפח אדם אז אנחנו תקועים להביא פר אחר להיכנס בדם מונת יכול שאני אומר כי יכול להיות עד שלא יקטיר משפחדם ואם כן מה שהוא כבר חטא והיא חתיה פסולה אז מה תגיד חתייה פסולה צריך לחתות כבתחילה אבל גם זה הוא לא יכול לחתות כבתחילה אין את יכול שאני אומר מצד שני יכול להיות שמי שהיקטיר נשפחת דם והחתיה הזאת הייתה חתייה כשרה ווא יחטה עוד פעם פעם נוספת הוא עובר משום הכנסה יתרה ולכן בטלו העבודות כמו שבאמת כתוב בברייתא השכחת אמר בטלו עבודות של אותו היום. שחט הוא שחט את הפר ומת הכהן הגדול מת. אחר הכהן הסגן שמינו תחתיו מה הוא שיכנס בדמו של הפר הראשון? רבי שמעון בן לוקש אמר בפר אבל לא בדם. אהרון צריך לבוא בפר בין חטאת. פר בין מקר לחטאת. הוא הכהן החדש. הוא לא בא עם פר. הוא בא עם דם. לכן זה לא טוב. צריך להביא פח חדש ולחזור על העבודות מתחילה. רב חנינא ורבי יונתן טרון אמרן אפילו בדם מילת לרבי ישוע בן לוי יהיה מוכח שהוא סובר שהמרה אפילו בדם איך אנחנו יודעים דאמר רב חנינא רבי בא בשם רבי שם רבי יוחנן אפילו בדם ועל זה בא והסתפק רבי ישוע בן לים ישאל אחרי שאמרת לי שבדם אפשר להיכנס עם הדם של הכהן הקודם מה הדין אם הכהן הגדול חפן קטורת ומת מה הוא שיכנס בחופניו אז הגמרא, הרב מביא את הגמרא בבלי שהיא מחדדת שעיקר הספק הוא האם צריכים בפנים לעשות חפינה חדשה ואז אין מצב שהחפינה של הכהן החדש יהיה בדיוק כמו כמות החפינה של הכהן הקודם אז אם כן זה יהיה פסול אבל אם בפנים לא צריך לעשות חפינה חדשה אז נגיד שהוא כן יכול להיכנס עם הקטורת שהקודם חפן אז מה אתה למד צריך עלי מה הסתפק רבי שעה בן לוי בחופניו דכתיבו מלא לא חופניו אבל ברמה לגבי הדם לא התכתיב בדמו פשיט עלי שאפילו בדם הלכה ד' אומרת המשנה בכל יום בכל יום ויום כשהוא בא להקטיר קטורת הוא צריך לחתות קודם כל גחלים מהמערכה שעל המזבח בחוץ ומכניס את הגחלים פנימה למזבח הזהב בכל יום חוטא על ידי מחתה של כסף בשל כסף למה כי התורה חסה על ממונם של ישראל כי מרוב החום המחתה של הזהב יכולה להתקלקל להשחיר כשהוא מוריד את הגחלים הוא יורד והוא מערה לתוך מחתה אחרת של זהב ואיתה הוא היה נכנס והיום ביום כיפור חוטב של זהב הוא בא היה מכניס כדי לא להטריח עליו להחליף ממחתה למחתה עכשיו הגמרא המשנה מפרטת בכל יום היה חוטא מחתה כזאת עם כמות בשל ארבעת קבין הוא מערה לתוך של שלושת קבין מכיוון שבדרך כלל נופל אז הוא היה לוקח קצת יותר ומחטה למחתה של שלושת קבים ומה עם העודף היה נשפח שם על הרצפה וגורף אותו למה היום ביום כיפור חוטא בשל של שלושת כבינו בא היה מכניס רבי יוסי אומר בכל יום חוטא בשל שיעה שזה שישה כבים הוא מהרה בתוך של שלושת כבים והיום חטבה של שלושת קבין הוא בא היה מכניס בכל יום המחתה שהוא היה חוט בה היא הייתה כבדה היא הייתה אבה והיום קלה כדי לא לייגע אותו זאת אומרת החומר של המחתה היה דק יותר בכל יום הייתה ידע קצרה והיום ארוכה כפי שנראה בגמרא שהוא צריך להישאן צריך להשאין את הידית של המחתה על הזרוע שלו בכל יום היה זה ירוק והיום אדום דברי רבי מנחם אומר הרב למה שזה דומה לדם הפר אומרת הגמרא כי לתנין אתמה להתפזר ממנו כקו גחלים מה הוא היה עושה היה מכבדן לאמה ובשבת שזה מוקצה וגם אסור לכבות גחלים קופים עליו פסחתר כדי שהכהנים לא יקבו בו בגחלים האלה בכל יום הייתה כבדה והיום קלה למה שלא לגעו בכל יום הייתה ידעה קצרה והיום ארוכה גם כן שלא לגעו בכל יום לא היה באמה גמודה אפילו לא היה אמה אחת גמודה לא היה באורך של הידית והיום היה באמה ומחצה כדי שתהה הזרוע מסייט להחזיק את המחתה בכל יום לא היה בה נרתיק איזשהו נרתיק מעל הידית כדי שלא יכווה והיום כיוון שהוא משאיר את המחתה הזאת ועד שהוא מסיים את כל שחיטת הפר אז המחתה מאוד מתחממת אם לא תשים על זה כיסוי הוא עלול להיכבות והיום היה בנרתיק כדי שלא יחווה שואלת המרה והנרתיק הזה אינו חוצץ הרי הוא צריך להחזיק את זה בלי חציצה אמר רבי יוסי ברבי בונקובע או במסמר אז הוא בטל לגבי הכלי עד כאן דף חובוב [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: