העמוד היומי מסכת פסחים דף סב עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף סב עמוד א

מסורכים דף סב עמוד בס נתחיל בשורה שמינית מלמעלה מיסיב רב הונה ברידר רב יהושע ובעצם אנחנו חוזרים כעת לנידון שראינו בעמוד א' רב ששי ביאר את המחלוקת בין רב חיזדה לרבה לגבי אדם שזרק לשם לשם הרילים האם אומרים אויל או לא אומרים אויל בזה זה זה תלוי האם כשר או פסול לרב חיזדה אומרים הועיל והועיל והוא יכול למול את עצמו ממילא יש פה פסול של שינוי ביילים כיוון שבשינוי ביילים למרות שנאמר שמה שצריך שהוא ישנה את זה לשם מישהו שהוא בר כפורה הוא נחשב בר כפורה כי הוא יכול לעמול את עצמו למרות שעכשיו הוא לא יכול להביא קורבן פסח אבל הוא יכול להביא את עצמו למצב כזה ואילו לפי רבי לא אומרים בזה אויל וממילא הוא לא נחשב לבר כפורה ולכן שני באים לא תפסול בהרילים מסיב רב הונבר רבי יהושע כעת הגמרא תשאל על קושיה רב חיזדה שסובר שומרים אוי הפסח שאוב ראש נוסוי פסח כשר עד גיל שנה מה קורה אם עבר שנה ורשי אומר עבר שנה מראש חיידש ניסון הראש כמברים שלו דווקא הכוונה מיד ניסון דהיינו הקורבן הזה נולד לפני יד ניסן ששנה שעברה כעת הוא כבר פסול מלהקריב אותו לקורבן פסח הוא שחט אותו בזמן לשמועי. הוא לקח את הקורבן הזה ושחט אותו ביד בניסן לשם קורבן פסח. למרות שברגע שעובר לו שנה הוא עובר להיות שלומים. הוא כשר לשלומים ולא לפסח. אז כביכול הוא לקח קורבן של שלומים ושכל לשם פסח. וכן השכת אחרים לשם פסח בזמנוי. הוא הדין אם הוא לקח כל קורבן אחר ושחט אותו ביד לשם פסח. רבי אליעזר פושל ורבי ישע מכש אומרת הגמרא תמי בזמנוי או שלא בזמנוי קושי לכאורה דווקא בגלל שזה ביד ניסן לכן רבי אליעזר פוסל אבל אם זה היה שלא בזמנוי לא ביד אז זה היה כשר למרות שהוא שוחט את זה לשמו לשם פסח זה היה כשר והמינמה אוילוב בזמנוי פויסל שלא בזמן נמי פויסל כמו שאועיל ואם הוא היה שוחט את זה ביד ניסן לשם אותה מחשבה אז הוא נחשב לקורבן שפסול גם שלאי בזמן למה אנחנו מכשירים למה רבי לזר לא יסול אם הוא שחט את זה לשם פסח אומר רב פופה שאני יוסון דומקרו ואמרתם זבח פסח הוא הו באבו יוסוי לא יהו לשום אחרים ולא אחרים לשמוי דהיינו אנחנו לומדים שצריך קורבן פסח לשם פסח אבל אם הוא יקח קורבן פסח לשם שם אחרים או קורבנות אחרים לשם פסח זה פסול בזמנו שהוא פסול לשום אחרים בזמנו ביד שיקח קורבן פסח וישחט לשם קורבנות אחרים אז המחשבה פוסלת אחרים פסולים לשמוי בזה אני אומר שגם הקורבנות אחרים למרות שבשאר השנה זה כשר כאן ביד אחרים יהיו פסולים לשמוע מקישים את זה אחד לשני שלא יהיה בזמן שהוא קרשר לשום אחרים אחרים קשרים לשמוע אוי אבל שלא יהיה בזמן אוי בשער השנה שהוא קש קשר לשם אחרים אז אחרים קשרים לשמוע ממילא זה הסיבה וממילא מה ששאלנו למה לא אומרים אויל כיוון שיש כאן לימוד מיוחד לפסול את זה כן ולא אומרים להכשיר את זה ולא אומרים שכמו שבזמנוי זה יהיה פסול הועילו בזמנו זה יהיה פסול גם שלא בזמנוי זה יהיה פסול ממשיכה הגמורה רב שמלואי אוסלקמד רבי יוחנן הגיע לרבי יוחנן אומר לי ניתני לימר ספר יוחסין תלמד אותי את ספר יוחסין אומר למכונת אומר לי מילואיד ואל מוסובוך איפה אתה יושב איפה אתה גר בנהר דואה בבובל אומדן אין מלמדין לפי הגרסה אין שונין לא אלודין ולא אלנרדוין הוא כביכול רצה לדחוט אותו ולכן הוא ציין לו ממרי כביכול על המקומות שהוא ציין כל שכן דעת מלא ידו דעת מילו ידו מסובך מנהר דואה כל שכן אתה שיש לך את שני החסרונות גם אתה במקור מילות וגם יושב שבדו ממלא אי אפשר ללמד לך את הספר יוכסי כ וארצה לבסוף הוא כן שכנע אותו והוא התרצה ללמד אותו את ספר יוחסין אומר לי ניתנה בג' ירכי אומר לו רב שמל אני רוצה ללמוד את זה בשלושה חודשים שוק על כל כולה פה תגבי רבי יוחנן לקח חתיכת אדמה וזרק עליו אומר לי מה ברוריו דיסו דרבי מאיר ברוריה אשתו של רבי מאיר בר דרב חנינה בן טרדיון הבת של רב חניה בן טרדיון דתניה תלת מוס מיצה ביומה מתלת מורה בבוסי הייתה לומדת 300 מימרס ביום מ-300 רבנים שונים ואפילו אך הוא לא יצתה ידי חובוס בתלת שניין אפילו רק שהיא למדה את ספר יוסין לקח לך שלוש שנים ואת עמד בטלוס אתה רוצה ללמוד כזה ספר שלושה חודשים כי שוקיל ואוזיל לפני שהוא הלך אומר לרבי מה בין לשמוי ושלאי לשמוי לא יכול ושלו לא יכול דהיינו למה כשאדם שוחט לשמוע ושלא לשמוע אני אומר זה פסול ואם זה לא יחלו ושלא לא יחלוב שיש בו גם מנועים כאלה שיכולים לאכול אז אז זה כשר אומר לי הולרבונונת טוב י מלוך כיוון שאתה תלמיד חוכם אני אבאר לך את ההבדל לשמוי ושלא לשמועי פסולי בגופוי לאכלו ושלו לאוכלוב אין פסולו בגופוי כאן זה מחשובה על גוף הקורבן כיוון שיש פה מחשבה בגוף הקורבן שלו לשמוי זה פוסל אבל שלי לאוכלוב זה לא בקורבן זה בבילים ולכן זה לא פוסל כאשר זה לא כאשר שזה רק מקצת מהמנועים אבל יש פה גם כאלו שהם לא יחלוב שהם יכולים כן לאכול כזיס לכן זה קשה חילוק נוסף ממשיך אבינון לשמו ושלא לשמוע אי אפשר לבריסורי לאכלו ושלאי לאכלו ואפשר לבררסורי דהיינו אדם שחז לחמישה אנשים זקנים שלא יכולים לאכול כזית לחמישה אנשים צעירים שיכולים לאכול כזית אפשר לברר את הקורבן ולומר החלק הזה יהיה להם והחלק הזה יהיה להם ממילא הקורבן יהיה כשר אבל לשמוע ושלא יהיה לשמוע זה מחשבה על כל הקורבן אי אפשר לומר החצי הזה יהיה לשמו החצי הזה יהיה שלא יהיה לשמו ולכן זה פסול לשמוע ושלא לשמוע ישנו בד אבוידוס עוד חומרה שיש אותו בכל הארבע אבוידוס אם הוא יחשוב שלא לשמו זה פוסל לא יכול לאכלו אין בארבע אבוידוס כמו שראינו אין מחשב אוכלים בזריקה זה רק בשחיטה ולכן זה קל יותר לכן מכשירים שיש פה רק מקצת שלאי לאכלו לשמי ושלאי לשמוי ישנו בצביוחי לא יחלוב שלא לא יחלוב אינו בצביוחיד ושלא לשמוי זה גם שייך בציבור אבל שלא לאוכלו לא שייך בציבור כיוון שזה קורבן ציבור לא אין פה ביילים מסוימים רבשי אמר רבשי מאיר על החילוקים שרבי יוחנן הביא פסולה בגופוי ואי אפשר לברסור אחד דמלסי דמה תאמ פסולה בגופוי אי אפשר לבריסורי דהינו אומר רבשי שתי החילוקים הראשונים שזה פסול בגופוי ושאי אפשר לחלק את את הבהמה חצי לשמו וחצי שלא לשמו זה ע נוח בגלל שזה פסול בגוף הקורבן אז כל הקורבן נעשה עם מחשובת שלא י שמו לכן אי אפשר לבריסורי וזה בעצם באותו מקור אז אם כן ראינו כאן ש נראה עוד קטע אומר אומר רמי ברב יהודה אומר רב מיום שנגנה ספר יוחסין מהיום שגנזו את ספר יוחסין תשש ככון של חומים וקה מאיר עיניים מאז אותו היום תשש כוחן אומר רש"י שנגנזו מאנטו שאוויבוי היה שם הרבה טעמי תורה שנגנזו וממילא זה יכאה כביכול כיסא את מאור עיניהם של החומים אומר מזוות בין אוצל לאוצל נביא דוגמה קטנה של דרשות שהיו שמה בין הפסוק שכתוב בדברי היומים הוא לאוצל שיש בונים לפסוק שיש אחר כך הוא לאצל שישה בנים בין זה לזה תהינו דוג גם לדרושה 400 גמלים מלאים בדרשות טענו התעינו בדרשות שבין הפסוק הזה לפסוק הזה רואים עד כמה הספר יוסין היה מלא מטעמי תורה והסברים ודרשות אז אם ככה ראינו כאן בעמוד קושיה של רב הונברד רבי יהושע שלב חיז שאומרים אויל אז למה לגבי פסח שהוא שחט אותו שעברה שנתו והוא שחט אותו אם זה בזמנו זה זהזה פסול ואם זה שלא בזמנו זה כשר למה לא אומרים בזמנו זה פסול שלא בזמנו זה כשר ועל זה הגמרא תרצה שיש פה לימוד ואמרת זבח פסח הוא הוא באביוס משם נותנים את זה מפסוקים ולכן אין פה אויל רב שמוי ביקש מרבי יוחנן ספר יוכסין שהוא לבסוף הוא הסכים למרות שהוא לא רצה ללמד אותו את זה בהתחלה וכשהוא רצה לבקש ביקש ללמוד את זה בשלושה חודשים אמר לו שזה לא שייך כי אפילו ברוריה שהייתה תלמידה חכמה גדולה לקח לה שלוש שנים ללמוד את זה הוא שאל אותו מה בין לשמוע ושלא לשמוע לאכלבו ושלאי לאוכלוב והוא הביא לו כמה חילוקים א' לשמוע ושלא לשמוע זה פסול בגופוי אי אפשר לבררסורי ישנו בארבע אבוידוס וישנו בציבור כביוחידין לגבי שני החילוקים הראשונים רבשי אמר שזה ענוח זה תלוי אחד בשני כיוון שפסולה בגופו לכן אי אפשר לברר את איסור אוי אמרנו שמיום שנגנה ספר יוסין אז קם ההורי עניהם של תלמיד רחומים שעד כדי כך היה שם כל כך הרבה טעמי תורה ודרשות שבין שני פסוקים בדברי היומים של אוצל לאוצל היה 400 גמלים תאונים בדרשות
לצפיה בתכנים נוספים: