הדף היומי מסכת עבודה זרה דף מח

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף מח

דזורה דף מחומרת המשנה בדומה למשניות הקודמות שולש אשרן לגבי ביטולם אילון שנותים התחילו לשם בדסקובים הריזו אסורו עד שיבטל זאת הגוי מקרה שני גידוי אופיסלוי לשם בודס קחובים היה עץ שכבר היה נטוע בסתם הגיע גוי או יהודי והוא גיד הוא שיפץ אותו לשם עבדזורה שמה שיגדל מתה וילוך זה יהיה עבדזורה והחליף ובאמת החליף כאן על ידי הגידוע והפיסול צמחו כאן זמורות חדשות אם רוצה ישראל לההנות מזה נוט על מה שיחליף ואת זה הוא שורף כדין א השירו אבל עיקר עץ מותר בנו כולו עשה לבןזור רק מה שגדל מקרה שלישי אם מתחתיהו תחת השירו אביד קחובים באופן זמני ונותו הרי זו מותרס העץ מותר באנדה אומרת הגמורה גמורת דומה למה שראינו בסוף השיעור הקודם אמר דבר רבי יני מה שראינו במקרה השני גידו פיסלי וכולי רושבריך והרכיב בגוף אוי של אילון דקם הוא עשה רוחה או הרכבה של ענף חדש רק אז זה נאסר שואלת הגמורה וענן גיד אויופיס לתנן מהשמ של צריך לעשות מעשה גדול של הברכה שלוקחים ענף מכופפים מכניסים אותו לקרקע או שמביאים ענף ממקום אחר מה שמ שמספיק מה ספורטה שינוי בעלמה שהוא גידה הוא קצת שיפץ כדי לעשות מה שצומח אלו כיתמד הרב ינא להם ביטלתמר ודאי שניין תחילת איסור גם אם לא עשה מעשה בגופו מעשה חשוב גם צריך ביטול אלא להביטלית מה דהיינו שאמרנו שכשהוא מבטל שהוא מוריד את התוספת אפילו שודי עושה זאת זה מותר זה דאף עלגב דעבריר וירקי בגופו של אילון כיף שצמך שפרד ועיקר בקופ של אילון כילון שנות מתחיל דומה ולצע כולו עד שגוי יבטל ב של יהודי אפשר בכלל לבטל כומשמלון שלו אומר שמואל המשתחווה לאילון אילן שכבר היה נטוע בא אדם המשתחווה לו תוסף תאוו אסורו מה שצמח מכאן וילוך אסור מוסיף רב לוז אמר הנה במשנה גיד אופיס לבקח וכלף אז נוטל מה שהחליף כי זה אסור גידו פיסים לא גידו פיס לוי זה לא נאסר על ידי שעבדו את האילן אמר לו שמואל מתרץ את הגמור שמואל יכל לתרץ לך כך או מהני משני זו רבונונים שהם חולקים על רבי יס יהודה שראינו ליל וומרים שאילון שנותל בסוף אובדו מותר ולכן דווקא אם גידו פיסלוי זה מעשה שהוא על ידי זה הוא מחליף אז זה כאילו נטייה חדשה לעניין הגידולים החדשים ונאסר בלי גידוע סתם משתחבו לא עשרת אבל הוא שמואל דאמר כרבי יס יהודה דאמר אילון שנותן בסוף דושרו לכן הוא אומר אפילו שלא עשו שום מעשה רק השתחווה לאילן מה שצמח מתהילך אסור מה הזכיף לו רבש למה אתה דוחק להמיד את שמואל רק כרבי יסבר יהודה דלא כרבונון מי אומר ממה רבי יסי בוד ורבונון בתוספס פליגה מה שצמח מתהלך אחרי שהשתחוו לאילן שלפי חכו מותר ולפי רבי סביב יהודה אסור ולפי זה דברי שמואל תלויים מחלוקי כסנוים דילפס מה שצמח מכאן וילך לדברי יעקב אוסר מאז שהשתחוו לאילן ודברי שמואל מסכמים על כולם ובעיקור פליגה דרבי יסיב יודסובר אפילו שלא נטעום מתחילה לכך אם אחר כך עובדים את האילן עיקור אינם אסור לא רק מה שצמח מכאן וך נאסר אלא גם העיקר נאסר כסיב המקור של ההורה הפסוק ואשריהם תשרפום בוש למה כתוב ואשר הם לשון רבים משמ שניים בין אם נטו מתחילה לכך ובין אם נטו לבסוף עבדו את שניהם תשרפו ביש את כל האילן ורבו סבר אם לא נטעו את האילן לכך אז איקרא לאון שורה ורק מה שצמך מכאן וילך הואנס תכסיב יש הרי עוד פסוק ואשרם תגדיון משמ שיש אשי ראש העיקר נשאר בהתרו ורק הגידוע אותו צריך לגדע אבל העיקר אתה יכול להשיר שיצמיח לך פירות איזו אילון שגידו סרקשורה אבמר אילון שנות בסוף ומה שכתוב אשרן תשרפון שמשמ את כל האילן תשרוף זה בנטוע מתחילה לכך ומה שנקטו לשון רבים אשרי הם כל אשר השרות שבארצכם אבל דווקא אלו שנטו מתחילה לכך וכי תמודלא מטרציננוכה הרי בסוג ילל העמדנו כך אלא אמרנו שרבי יויסי למד את המקור שלו שאילו שנות בסוף אובדוי נאסר ואשרם תגדיון שיש לך אשי רוש שרק הגידוע אסור דהיינו שנות בסוף אובדו רק מה שצמח מכאן ויך אסור ובזה חכו מתירים מי אומר באמת כל הסוג סוגיה לל אפשר באמת להפריך אותה היפוך רבונון עד רבי יסודה ודרבי יסודה לרבוננו אז רש"י מסביר הרי לא שמענו מדברי רבי יוסי עצמו שהמקור שלו מבשרים את הגדיון אדרבה רבי יוסי ביודה בברייסה מביא את המקור לכך שנותה בסוף הובד אסור מהפסוק ואשרם תשרפום בו איש אז בסוגלי למדנו הרי לא זה המקור לכאורה כי רביסבי יהודה עושה רק את התוספת אז אמר אמרנו שהכוונה היא לולי הפסוק הזה לא הייתי מפרש כך כעת שיש לי את הפסוק הזה אז הם תגדיון כל מה שדיברנו שם אבל מי באמת אומר שזו כוונת רבי יויסי אולי באמת תהפוך כל מה שאמרנו בדעס רבי יויסי תאמר בדעס חומים וכל מה שאמרנו בדעס חומים תאמר בדעס רבי יויסי דעני לומר כך כמו שאזמרנו כעת רבי יויסי דורש מכך שכתוב אשרי הם לשון רבים תשרפום באיש שגם אשרו שנתו אותה ואחר כך עבדו אותה תשרפו ביש את כל האילן וכחורם למדים את ההיתר של העיקר באופן שלא ניתן לכתחילה לכך ואשר הם תגדיון שרק הגידוע עשו ורבי יויסי ידרוש מכך מדגדיון שכשנכנסים לארץ ישראל אז יהיה שתי שלבים קודם כל גידוע כיבוש ואחר כך אשר הם תשרפון וכחון למדים זאת מאבתעבדון כך שאפשר להפוך את כל הסוגיה לליל כך טעל רבשי בקשה הגימור על רבשי אם כן שנותו בס בסוף עובדה התוספת לכולל מאסורה גידו פיסלו של משנתנו שמשמ שרק באופן זה מה שצמח מכאן וך נאסר מנקותו דלא מי התהשנתנו מי שנה זאת לא רבונון ולא רבי יסודה היא רבונו בלא יגיד אופיס לאנם אתספס אסורו היא רבי יסבר יהודה לא רק התוספת אסורה באופן זה אלא היא כרי לאנ מאוסו המשנתנו כתוב מה שהחליף אז בהכרח כמו שאמרנו ליל שמחלו לא יקז מחכון רבי רבי יהודה זה לגבי התוספת ודברי שמואל תלויים מחלוקסתנו דוכה הגמור אלו באמת כמו שרב אשי אמר ודברי שמואל מוסכמים על כולם שאלת כדעת מי שנוהיה משנתנו אי ביסים שמשנתינו רבונון ואי בואיס רבי יס בר יהודה איך אי בואיס רבי יס בר יהודה ומה הקשט הרבי יסיב יהודה אוסר לדבריך גם אתיקריל משנה כתוב שאם גידו פיסלו דזורה אז רק מה שהחליף רק מה שצמך מכאן וינח נאסר לא קשה כי קומר רביסיבוד ולא יגידו פיסלוי קריל לנוסומק דהיינו סתם עבד לילה אנחנו אומרים גם העיקר נסר אבל גידו יופיס ללו כשהוא בא הוא לא התחיל סתם לעבוד עבדזור לעץ נטוע אלא הוא חידש אותו גולה דעתי בתוספס ניחלה הוא גלה דעתו שהוא רוצה לעבוד רק את התוספת בעיקר לו לא היניחלי ולכן רק התוספת אסורה באופן זה רבי סב יוד מודה שהיקר שע מר אז משנתנו כדעתו ביסר וישה הפוכה גם גידלי כבר בגופי עיקר מליצה שגם כמו לדס רבי יסודי שבזה מודים קומש מלון לא שלא רק אם הוא השתחווה סתם אז רק מה שצומח מכאן ואנחסור אלא גם אם גידו פיסלוי אז רק מה שצומח מכאן ואין לך נסה אבל אינוכן נמ גם בלי גידו פיסלו אם השתחבה לו נעסר את התוספת אז ממילא אפשר לומר כך דעס רבי סבד וחומים כמו שרבשי פירש ולפי זה דברי שמואל מוסכמים על כולם אומרת המשנה איזו השאירו הגימור מיד תקשה הרי אמרנו כעת במשנה שיש שלוש אשירוס אז נראה בגימורה כל שיש תחתאוו אבודס כיחובים לא רק אם עובדים את האילן לפי תנקה מזו השירו אלא גם אם השירו משמשת כבית לפסל שתחתיו אז גם אז אשר הוא נאסר את אפילו שזה דבר מחובר לקרקע רב שמ כל שאוהב דינויסו את האילן עצמו אבל אם עובדים פסל שתחתיו האילן מותר ומיסה בצידון שן מקום באילון שיוב דינויסו כלומר השתחוו כנגדו ולא היה ברור את מי הם עובדים ומצותח טוב גל של אבנים אומר להן רב שימן בידקו הגל הזה ובודקו ומצו ביצורה אומר לו אין אוילו לצורנובדין נטר לנסילון רב שמ לשיטתו אומרת הגמורה איזו השאירו וענן שולש אשירוסנן אז קודם כל מה זה שוב השאלה איזו השירו שינית שם שנינו שלוש סוגים וכאן רק אחת אונה הגמורה משנתנו היא המשך של המשנה הקודמת אוכומר שתיים ממה שראינו שם במשנה שתיים הראשונות לדברי הכול זו השירו כרי האילן עצמו עבדזורה או שנטאו מתחילה לכך או שגידו ופסלו לקח ואחס השלישי שהזכרנו בסוף המשנה שאם הניחזור את תחת האילן אז אם הוא הניח את זה באופן זמני ברגע שהוא מסלק זאת האילן מותר זאת אומרת שכל זמן שזה מונח תחתיו האילן אסור זה באמת לא לכולעלמה זרקדס חומים מחלוק רב שמ ורבו איזו ישר שנחלק חומים כל שיש בדסקובי שחסברים שזה היה שירו שמנו כל שבדימוסו מביק את הגמורה לא כדי לתר את הרצת המשנה אלא עניין חדש איזו ישירוסתם כשרואים עץ שלא יודעים עובדים את העץ לא עובדים את העץ איך אפשר לדעת אם זו השירו אומרב כל שכמרים יוישן תחתו ואם תו מפירסו האילן מצמיע פירות והמשתמשים בפירות למה זאת אומרת שהם עובדים את האילם ולכן הם לא אוכלים את הפירות ושמואל אמר ודאי שאם לא אוכלים את הפירות זו אשירו אלא אפילו משתמשים בפירות לדבר מסוים אפילו אמרה אפילו שהם אומרים הקומרים נתמר התמרים של האילן הזה לבין ניצרפה הם ישמשו לה בדזורש שלהם כך קראו לה אוסור כ אנחנו אומרים משתמשים בתמרים דרומיכרה הם מייצרים שיכר עם התמרים האלו ושוסל בימי דום שותים זאת ביום עידם זה גם הרי שהעץ הוא חלק מהבדזור שעובדים אותו אומר המימר אומרו לי סבדפומבדיסה אמרו לי זקני פומדיסה כשמואל שגם באופן זה זו השירו אומרת המשנה השאירו הרי הרי אסורה בהנוה לכן לא יהיה ישב בצילו לא ישב בצלילן כוננה אבל יושב תורר אומר רש"י הרי בהמשך נראה שאם העבר תחת נופ אשאירו הוא נטמע אז זאת אומרת שמה שכתוב כאן ואם יושב טוער אז זה לא תחת נוף האילן אז מה זה יהישב בצילו אומר רש"י לפני צהריים ואחרי צהריים כשהשמש במזרח או במערב אז לכל דבר יש צל ארוך הצל מתפשט כנגד הענף ולא רק תחת הענף. אז שם גם אסור לשבת להנות מהצל. לא רק בצהריים שאז הצל הוא תחת הענפים ממש, כי שם ודאי שאסור לשבת ושם הוא יושב הוא נטמע. כמו שהמשנה ממשיכה ולא יעבור תחתו, לא יעבור תחת נוף האילן שמעיל עליו האילן ואם עובר תומ שנראה בגמורה. אז יש אומרים שלכן לכן לא יבוא תחתה לכתחילה כיוון שאמו ותומה ויש אומרים שמלבד זאת משומר חוקה או משומר סין אסור לעבור תחתיה המה קורה אויסו גויזלססורבים הנוף דהיינו ענפי אשרירו זה נוטל רשו סורבים הוא רוצה ללכת ברחוב הציבורי וזה תחת הענפים ואובר תחתהו טוער איך יכול להיות הרי אמרנו שם תחתו טומה אומר רש"י נכון שבגימור נראה פסוק סיש כאן טומה אבל הפסוק רק הסמחת בעלמה והטומה היא רק גזר דרבונון ובאופן שהענפים גוזלים את הרבים לא גזרו חכום טומת הגמורה לא יישב בצילו שואלת הגמורה פשיטה כרי הוא נהנה מהבו דזורה אומר רבברחון אמרבי יוחנון לאניצרכו אלא לצל צילו מסביר רש"י כך ממש בבוקר וממש בערב הצל מאוד ארוך אז את אומרת כך הענ ענף נניח הוא חצי מטר אורך אז בצהריים ממש אז רק תחת הענף יש צל לפני צהריים אחרי צהריים אז באורך הזה שחצי מטר להלן מענף זה מצל אבל ממש בבוקר וממש בערב אז עושה צל עוד יותר ארוך צל כפול של מטר נניח אבל אז הצל הוא כלוש אפילו בכזה צל צילה גם לא ישב שואלת הגמורי אם בזה מדובר ועל זה המשנה מסיימת שם ישב טהור מכלל דבציל קומוסו כשענף הוא חצי מטר ולהלן ממנו יש צל של חצי מטר בגובה שלו עם יושב טומה לא ייתכן הרי הוא לא ישב תחת הנוף הנוף לא העיל עליו איזה טומי יכולה להיות כאן הגמור אלוי דאפילו לציל קומוסונמ יושב טורר כל זמן שהוא לא ישב ממש תחת הענפים ומה שנקטו ציל צילו ושמד אפילו לציל צילו ליש לכתחילה אבל שם יושבתור זה עולה גם על צליל קומוסו ממש זו גרסה אחת איקדמסנספה מה ראינו ואם יושב בציל תור פשיטה ברור איך הוא יטמאולשב תחת הענפים אומר רביחם רבי יחנון לא ניצרכו אלא לציל קומוסו ולפני צהריים אחרי צהריים לא ממש בבוקר ובערב שיש כאן עניב שחצי מטר ולהלן ממנו יש צל חזק שחצי מטר אז היה אב מינה שכגם גזר יראה שהוא יטמא לכן צריך לכתוב עם יושב טוב מ כלל בלציל צילו שזה יותר ארוך אפילו לכתחיל לישב כיוון שומרת את המשנה באופן של קומוסו והרי שכתוב לא יישה בצל קומוסו זאת אומרת שבציל צילו מותר לשבת הרי נהנה אומרת הגמרא לוי אוקומה שמד אפילו לציל קומוסם יושב טויר לכן נקטו זאת אבלנמ אם הוא יושב בצל צילו אז גם יש איסור לכתחילה כי הוא נהנה מהצל הקרנקטו וזות שאפילו שהוא יושב בציל קומוסו כל זמן שהוא לא יושב תחת הענפים ממש הוא לא נתמע מה ראינו ולא יבוא תחתהו ועם אובטומה כל שקמישב שם כמו שדיברנו מה איתם מאיך הוא נטמע אי אפשר דלק תחת האילן תיקרוס כחובים ונמצא שענפי האילן מאילים עליו ועל התיקרוס ואז הוא נטמע בטומס אויל כדעת מי שנוה משנתינו רבי יהודה בבסירי לתני רב מנקרו שמתם באויל וכמו שרשי פירש כך שיתסרסי שזה רק טומד רבונו וזה סמכתה שנאמר כתוב בתהילים ויצומדו לבעל פער ויכלו זבחי מסים מה מסטב באויל אבת מויל כרי קרופסוק לקורבנות זכסים אז מקורסמ שמטמ באו תקבלזור מה ראינו גזלבים אשר יבו אובר אוי אובר לשון המשנה אובר תחתור האם נדייק שלכתחילה לא יעבור או שמותר גם לכתחילה לעבור ואין כאן חשש של מעריסיים או של עניין אחר של חשש אולי של כן טומ לא ברגע שזה גוזל את הרבים מותר לכתחילה לעבור אז נחלקו בזה לכאורה כבר נראה שזה לא מחליקס רבי יצק בן אלוזר משמחזקי אמר אויב וגם לכתחילה יחמר אם הוא עובר הוא נשאר טהור אומרת הגמרא ולא פליגה או די כדירחרינה רבי יחון דיבר באופן שיש דרך אחרת בתומים שכמובן מדובר שיש דרך אחרת באותה רמת קושי כי תמיד אפשר ללכת סיבוב גדול אלא יש באותה רמת קושי דרך אחרת אז אסור לעבור לכתחילה רק אם הוא עבר הוא לא נתמע הודלק דרכרינה אז גם לכתחילה אויב בזה דיבר חזקיה אומר לרב שיש לשם רב שישס כידוע היה עיוור והיה לו שמש שהוליך אותו ובעיר שרשס הייתה אשירו שהנוף שלה גזל את הרבים הוא יצא לכיוון רשוסו רבים אז אמר רב שישס לשמ שלו כמרוטיס לאוסם כשאתה מגיע למקום הזה של האשירו שאנחנו עוברים תחת ענפי העשירו הרייתני תמשוך אותי במרוצה הגמור איך כדומה מה היה שם היא דלק דרכינה לא מולה רייתני משרשור אמרנו שמותר לכתחילה לעבור ויד כדירחרינה כי משורה אז בריצה מותר לעבור שיגיד לו תולחות מהדרך האחרת אונה הגמורה לא ילמדלק דרכךנה ובעצם מותר לעבור שם והאודום חושוב שינה צריך יותר להחמיר על עצמו למדים ממנו אכן ביקש לו לרוץ להיות מה פחות תחת ענפי השירו אומרת המשנה כיוון שאמרנו שאסור להנות מנוף השירו לכן זוירין תחתו ירוק קוס במוסקשומים אבל לא במויסחמו בקיץ שהצל יפה לירקות אסור להנות מזה לכן לא ינת שם ירקות מה שאין כן בחורף שזה מסתיר את השמש את קצת השמש הירקות צריכות אז אדרבה אז רק מפריע לכן אין כאן הנועה מאשרו מותר לזרוע ירקות בחורף אבל והחזירין זו חזרת חסה לא במוסחמור ולא מוסקשומים אומר רש"י שהצל יפה לחזרת לעולם גם בחורף היא צריכה צל רבי יויסיומר אף לא ירוקוזמוס שומים כל השנה אסור למה מפני שנבי נשרסלן הזכרנו זאת ליל הרי יש שלכת בחורף השלכת של השירו נושרת על הירקות שנטויים תחתיה ואבלוהל לזבל וזה משביח את הירקות שצומכות שם ולכן עשו בשום פנים ואופן בין בחורף בין בקיץ בין חזרת ירקות לזרוע תחת השירו אז לכאורה במה נחלקו רבי יויסי וחומים לממרם רבי יויסי סובה זה וזה גורם אוסו ורבודנמר זה וזה גורמותו יש עניין בש"ס מוזכר כמה פעמים זה וזה גורם למשל הדוגמה שלנו הירקות צומכות על ידי איסור והיתר יש כאן את הקרקע עולם שהיא מותרת שהיא מצמיכה את הירקות ויש כאן את הנביאה את השלכת של האיסור של אשירו שניהם ביחד אחד גורמים לירקות שיגדלו. רבי יוסי סובר שבאופן זה אסור בהנוה וחכו מסוברים שזה מותר ותוספ שער ראשון הם מתקשים הרי אם רב חכחו מסברים שזה וזה גור מותר אז למה הם אוסרים לזרוע ירקות ממויסחמו הרי מה יש כאן יש כאן את הקרקע שמצמיכה את הירקות ויש כאן את הענפים שמביאים לנו צל שזה מועיל בקיץ אז זה וזה גורירים אומר טויספס כך מבינים כעת בעזרת השם בשיעור הבא נראה בסוף הסוגיה הלא כך שכשאנחנו מחשבים זה וזה אז יש כאן שתי עניינים שונים כשמדברים לגבי וקרקע אז שניהם מצמיחים הזה וזה גורירם אבל כאן יש כאן שתי תפקידים הקרקע והזבל הם מצמיחים והנוף הוא נותן לצל מה שזה נותן לא זה נותן מה שזה נותן זה לא זה נותן אז ממילא אין כאן זה וזה גירם זה נותן את הצמיכה וזה נותן את הצלכן בזה חכו מודעים שאסור אבל הקרקע והזבל זה הי נוח. שניהם נותנים את אותו כוח לכן הם מתירים. אבל מוסיפים הראשונים לכ לכאורה זה וזה גורירם אז בדיעבד זה מותר בהנום אבל לכתחילה אסור. אז איך אנחנו אומרים שלפי חומים כיוון שזה וזה גורמות אז מותר לזרוע ירקות בחורף אפילו שיש כאן שלכת. מסבירים הראשונים הוא לא עושה מעשה בידיים הוא זורע כאן אז ריק של עצמה מותרת אחר כך יורדת שלכת מעיליה ולכן הם מתירים הקופוני מט אומר שחכוים סוברים שזה וזה גורם מותר רבי יוסי סובר זה וזה גרמוסו אופחש מנ לאל לכאורה התחלפו השיטות תתנה לאל רבי יסמר שיש לו בזור מתכת שויחק וזויר לו רוח אומטי לים אומרו לו יפי נעסו אתה זורה הרוח זה יזבל שדות ונאמר להתבגביות חומו מן החירים אז מה רואים חכומים חוששים לזבל אפילו שזה וזה גורם הרי גם זה מזבל שדה מה שיצמח יצמח מכוח הזה ומכוח הקרקע והם אוסרים זאת ורב יוסי לא חושש לכך כי זה גורר מותו כשדרבונן דרבוננו כשד רבי יוס דרבי יוסי ממשיכה הגמורה בישלמד רבי יוס הרבי יוסי לא היקשי כי אפשר לחלק ולומר כך בעצם הוא סובר זה וזה גורם אסור ולכן המשנתינו עוסר אוסמ שהוא מתיר דקוזי לאיבוד לכן מתיר הוא הרי שחק את אבודזורה והוא רוצה לאבד אותה וכבר בטלה אבודזורה אומר רש"י וזה מתאים רק שיתסרשלוקיש הראשון מתקשים מה עם רבי יחנון וזה לא גורמדזור שהשתברה מאליהו ש שהגוי מבטל אותה מה שאמרנו שם לאיל שהיא אסורה אפילו שהגוי שהיהודי א שבר לכאורה זה יהיה מותר לא יגור בדור שנזבשת שתברמי לאו זו רק גזירה גזירה דרובה כי חששו שהיהודי יזכה בזה ורק אחר כך הוא יבטל זאת ואז אין לזה בתולה אבל מעיקר הדין ברגע שהיהודי פירר זאת אז הגוי כבר מפסיק להמין בזה וזה בטל רק מדרבונון זה אסור אז לכן כיוון שאין בזה כזה איסור גדול זה רק איסור דרבונון אב בזה הם הקילו ולא אמרו זה וזה גורם לאסור ולכן אומר רבי יוסי אין צריך לחשוש שהפירורים יזבלו סדות האוכ לא יקוז זה לאיבוד אבל כאן שהשלכת לא הולכת לאיבוד דרכה בכך ואין עבודהזור בטלה באופן זה כגוי לא אומר לעצמו היא לא עוזרת לעצמה היא תעזור לי זה הוא אומר כשהיא נשברת אבל זה כשהעץ מוריד שלכת כך דרך גדילתה אוסו אז האסור כן קם בטולה קורס זה גורם אוסו אלו דרבונו דרבונו קשי שם הם חוששים לזבל זה וזה גורם אוסו לכאורה וכאן הם לא חוששים לזבל כי זה וזה גור מותר אז דרך ראשונה אומרת הגמורה אייפוך באמת לא צריך לומר כמו שאמרנו שרבי יסוד רבי יסקשי אוסם דקוזי לאיבוד אולא כוזי לאיבוד לא אין הבדל ובאמת צריך להפוך את השיטות אצלנו במשנה אצלנו במשנה רבי יויסי אומר שאסור לזרורע ירקות רק במוסחמו שאז נותן לי צל ממויסקשומים שהצל מועיל לי מותר כי כי זה וזה גויר מותר לשיטתו שהוא שם גם לא חושש לזה כי זה וזה גויר מותר לכן מותר לשחוק ולזרות ברוח חומים ששם סוברים שצריך לחשוש לזבל כימ שזבל זה גורם אסור הם מוסרים כאן ומבירים אסור לזרע שם ירקות לא עם אוסחמו ולא עם אוסקשומים אם אוסחמו יש לי צלקשומים יש לי נבימילא אין כאן קושיה ביסל תיפוך אל תהפוך את השיטות משנתנו עכשיו כך דרבי יויסי כדשונין כמו שטירת רצנו שהוא באמת סובר זה וזה גרם אוסור רק שם זה הולך לאיבוד לכן הוא מתיר דרבונו דרבונו גם לא קשה גם הם סוברים זה וזה וזה גור מוסו בין רבי יסכורים שניהם סוברים זה וזה גורם אוסרו ובאמת לכן שם הם אוסרים אומרים אפי נעשה כי זה גורם אוסרו מה שהם התירו כאן כן כאן בכלל גורם איסור יש כאן רק גורם יותר כדימר רב מורי ברידה רב קנה מה שמשביח בעורר פה יגן בבוסו מביא רש שהיא ממסכס תמורה פסול המוקדושים מה זה פסול המוקדושים אדם הקדיש קורבן הקורבן הומם ברגע שהוא מם הוא פסול לקרובה אז אפשר לבדות אותו אז מוכרים אותו דהיינו פודעים כמה הוא שווה הבהמה שווה 100 אז מחללים זאת על 100 קונים בהמה אחרת אבל הבהמה שפדותה נשארת עדיין עם קצת דיני קדושה פסולה מוקדושים נקראת אחד הדינים שאסור לבזות לזלזל בקודשים האסור אסור להפשיט את הבהמה הכי שחיטתה דרך הרגליים שעושים מזה כן מפוח של נפחים כי אז אתה מזלזה יש הרבה פחט של בשר ושם הגמור מתקשה הרי אתה מפסיד בזה את הקדש כי אם אתה מתיר לו להרגיל אז הוא יוכל למכור את האור ביוקר אז הוא יבדל לכתחילה בסכום יותר גדול כד שאתה אומר לו אתה יכול להפשיט רק באופן שאתה לא מרגיל ואתה לא מפסיד כל כך בשר אז האור ימכור בפחות אז הוא לכתחילה פה פודא את הבהמה בפחות אתה מפסיד את הקדש תרא שם רב מורי אין כאן שום הפסד מה שמשביע בדמ פוגם דמי הבשר הוא עושה כזה חשבון אם אני ארגיל אני אקבל על האור 50 אני אקבל על הבשר 50 כי יש הרבה פחט של בשר אם אני לא ירגיל אני אקבל על האור 40 א יהיה כאן יותר בשר אני אקבל 60 על הבשר אזה שוב 60 ו40 זה 100 50 ו50 זה 100 אז אין כאן שום רווח אוכןמה אומרים חכחומי מה אתה אומר אסור לי לזרוע ירקות בחורף תחת עצי השירו כאן היא נהנה מכך שיש שלכת אבל מה שמשביח בנביאו פה יגן בצל בחשבון כולל אין כאן רווח כי מצד אחד אני מרוויח את השלכת כנגד זה יש כאן צל בחורף שמונע את השמש אז הירקות לולי הצלולי הצל הזה היו צומכות יותר טוב רק זה מתכזז בזה שיש כאן אביו ממילא אין כאן יסורנימה ונזורן כיס סחורה בהפסידון מה שקרה רבי יוסי כן חשש לנו אזור ועשר המשך הסוגי בעזרת השם בשיעור הבא עד כאן דף خس
לצפיה בתכנים נוספים: