הדף היומי מסכת עבודה זרה דף לה

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף לה

[מוזיקה] עובד זורה דף ל מתחיל בסיעתא דשמיא בשורה עשירית מלמעלה ראינו במשנה רבי שמואל שאל את רבי ישע מה הטעם לאיסור אכילת גבינת גויים הוא אמר לו טעם אחד הוא הפריך אותו טעם שני הוא הפריך אותו ואז סיוי לדובר ורחה וכולו הוא רצה להסיח את דעתו אז רבי יהושע שואל את רבי שמואל איך אתה קורא את הפסוק בשיר השירים כיתובים דוידכו אוקייטו דוידיך הגמורה מה כיתוים דוידךו מיין מה באמת קמת הפסוק כי עוסר רבדימי כשרדמי הגיע מארץ ישראל לבו ולומר אומרו כנס ישראל לפני הקדוש ברוך הוא ריבוני שלילום הריבים אולי דברי דודכו יוס מנו של תוירו הרבים עליי דברי סופרים תקונס חז"ל יותר מקתור שבקסב שואלת הגמורה מה ישנה הי קודשי למה רבי ישוע את דעתו דווקא בפסוק זה אומר רב ש בן פזי ויתים רב שמרמי הוא התכוון לרמז לו מריש דקרוקו אומר לי מה כתוב בתחילת הפסוק ישוקיני מנשי כוספיו אומר לי תכוון לומר לו ישמלוכי חשויק סיפסכו זו בזו כדרך מי שמנשק שהוא מצמיד את השפתיים ואל תיבוא אלושיב אל תדקדק להקשות לי מהמבא באמת הוא סי דעתו אומר לי תרב שמואל ברב גזירו חדושי מקרוב גזרו על הגבינו ואין מפקפקים בו אין מפרשים אתם הגזיר כמו שכבר הגמורת תבאר רש"י מציין מפקפקים זה לשון חטיתה בדבר סתום כמו בסוק מפקפק ונוטלחס עם בינתיים שיש יפודים וסמיתו דהיינו לא מתעסקים בזה שואלת כעת הגמור מה הגזרתה מה באמת היה טעם התקונה כעת הוא כבר לא גזר חדש אפשר לספר לנו אז נראה כאן שש טעמים טעם ראשון אומר רב שמן בן פזי אומר רביע בן לוי משום ניקור חוששים שהגוי לא שמר כדרך שהישראלים שמרים ונחש ניכר בגבינה והוא הטיל שם את ארסו שואלת הגמור רבי לימל משום ניקו מה היה אכפת לרבי יהושע לספר זאת לרבי שמואל שזו טעם הגזירה אונה הגמורה כדעולה דאומרולה כי גזר גזרס במרובה שגוזרים גזרה בארץ ישראל מערוב ארץ ישראל של מערב לבבל לא מגלו תמה לא מגלים אתם הגזירה עד טריסיר חישטה עד שיעברו 12 חודשים שנה דילמי כניש דלא סביר לי אם יאמרו את הטעם י אדם שיאמר הטעם הזה לא נכון והוא לא יבדל מהעניין ועוסה לזזול לבו אבל כעת שלא מגלים את הטעם אז כולם בדלים כי לא יודעים מה הטעם אומרים כנראה שחוים הבינו שהיכול לצאת מזה חורה ואנחנו לא ביקים בטעם לכן לא מספרים את הטעם מגדב בו רבי ירמיה רבי ירמיה קילל לא ייתכן שהטם ישומניקו כי אם כך למתו יבשו גבינה יבשה תשתה כמו כן אני יושון תשתה דהיינו אם קנינו גבינה אצל גוי והתייבשה אצלנו או התיישנה אצלינו דומר חנינה יושמות כל דבר שהיה מגולה ואחר כך שמרו עליו הוא התייבש מותר כאילו היה שם ארס של נחש עין מניחו לייבש כמו כן יושון מוותר יין ושחר שהתגלו כשהם חדשים ומאז והלאה הוא נזר לכסות אותם והמתין להם עד שהתיישנו מותרים בשתייה כי אם היה שם ארס של נחש אין מניח או לי ישן מביאה הגיבור טעם שני יש גורסים שרבי ירמי עצמו אמר זאת לפנינו הגרסה אומר רבי חנינה טעם הגזרה לא לאכול גבינות של עקום לפי שאי אפשר לו בלא יצחצוכי חולוב אז רשי מסביר כך כמו שנראה בלום בגמורה חלב טמא אינו עומד לכן אין חשש שעשו גבינה מחלב של בהמה טמאה אבל עדיין יש חשש שהגוי ירב חלב טמא וחלב תור דהיינו כל חלב שחלבו גוי ואין ישראל למד על גבוב חוששים שמה ירב בו חלב טמא וגזרה זו שייכת גם בגבינה כי גם כשמייצרים גבינה מחלב טהור אז לא כל הג כל החלב נהפך לגבינה נשאר גם נסיו בדרך מי גבינה אז יכול להיות שבאמת היה כאן הרבה חלב טהור ומזה נהיה גבינה והיה גם קצת חלב טמא זה נותר ביחד ימי החלב של החלב הטהור ויש לחוש שבגומות של הגבינה נשאר ממנו וחלב טמא אסור מן התוירו ואי אפשר בלא צוחכי חלב שנשארים טעם שלישי ושמואל אומר מפני שמעמידנו בעורר כיבסנבילה ומשנה רבי יהושע ניסה לומר לרבי שמואל שהטעם הוא כי מעמידים את הגבינה בקיבה עצמה דהיינו בחלב שמוצאים בקיבה אחרי שהם מנבלים את הבהמה אבל החלב הזה אמרנו זה פיר שבעלמי אבל הוא אומר כאן שמואל באור עצמו האור זה לא פיר שזה חלק מהנבלה כשם שהנביאה אסורה באכילה כך גם אור הקיבה אסור באכילה אז גם הגבינה אסורה באכילה מדייק את הגמורה אוקיי וגופו שריה רב שמואל למד דווקא אור קבס נבי זאת אומרת קי עצמה דהיינו החלב הקרוש שנמצא קנוז במאי הטלה מותר כי זה פירש בעלמה ומיומר שמו אלוכי ותנם למדנו משלמסכז כוחולין כיבס אויבת קחובים ושל נבלה הרי ריזו אסורו והבינה בו והתקשנו במשנה אותו כוחוב נבל לי וכי כל בהמותיו של הגוי אינם נבלות אמה זה הכפלות קיבס אוהבת כיחובים ושנבלה ואמר שמואל חודק אותו קיבס שחיטס אוהבת כחובים אפילו שהגוי שחט כאילחוס נביאה כי שחיטת גוי זה כמו נביאה אסור ממילא הקיבה אסורה זאת אומרת ששמואל עצמו פירש את המשנה שם שהקיבה דהיינו החלב הקרוש שנמצא צא בנביאה אסור אז למה כאן הוא אומר שרק אויר כבס נבילה אסור אבל החלב שנמצא שם זה פירשב בעלמה אונה הגמור אלו קשיה כאן קודם חזורה כאן לאחזורה המשנה מסכסחולין שקיבס נבילה קשחיטס גוי אסורה היא נשנתה לפני שחזר בו רבי יהושע מדבריו שהוא אמר אצלנו במשנה לרבי שמואל שטעם האיסור בגבנת אקום כי מעמידנו יש בכבש נבילה ואז הוא סבר שלו פרשי מה ששמואל פירש שמעמידים אותה באור אבל כיבה עצמה מותרת זה אחרי שרבי ישע חזר בו כמו שרבי שמואל הוכיח לו מקיבו של אוילו ומשני שנשנתה מסכס חולין לפני חזרתו של רבי ישע לאזוזה ממקוימו לא הקורה לגמרי כיוון שנשנתה נשנתה אבל אין הלכה כמותה שהרי חזר בו רבי יהושע אצלנו במשנה טעם רביעי רב מלכי משמד רבד ברא ואמר הגבינה אסורה בחילם שמחליק קין פונה הגויים בשומון חזיר טעם חמישי רב חיזדמר מפני שמעמידנו בחומץ חומץ גם מעמיד חלב לגבינה חוימצ גוי אסור כי לפני זה היה יין הגמורות תקשם כך צריך להיות אסור בהנוג כמו החוימץ טעם שישי רב נחמן בר יצחק אמר מפני שמעמידנו בשרף האורלה עץ שנותים אותו בשלוש השנים הראשונות הוא אורלה גם אורלה של גוי אסור אז הגויים לוקחים את השרף של האורלה ואיתו הם מעמידים את הגבינה לכן הגבינה אסורה אומרת הגמור כמן אם כך כדעת מי זה שנוי כה תנה דתנן צריך לתקן זו משנה רב לזר אומר המעמיד בשרף אורלה אוסו מפני שהוא פיר השרף אז זה רק כמו רבי לזר אומרת הגמרא לא אפילו תר רבי יהושע עד כאן לא יפול רבי יהושע ליד רב לזר אלו בכיתפ דגב זה נשרף שיוצא מהעץ אז דינו כעץ ועץ האורלה לא אסור באכי לבנוה רק הפירות הבקטפ דפיר בשרף שיוצא מהפרי עצמו מוידה נו דתנן אומר רבי ישע שמעתי בפיירוש שהמעמיד בשרפו אולין או בשרפו איקרין של העץ עצמו מוטר בשרפה פגין תאנים שעדיין פגים אוסו מפני שהוא פעירי ממילא אז כוונת רנחם רצחו שממדים בשרף שיוצא מהפרי אז זה עשו כמו הפרי עצמו שואלת הגמורה בין לרב חיזדה בין לרב נחמן בר יצחוק תצר הגבינה גם בענוי כרי חומץ של גוי וכן לכן אורלה אסורים גם בהנוה כאשר אז באמת שתי הפירושים האחרונים מוקשים הזכר לו את הפסוק בשיר השירים מביאה הגמור דורש רב נחמם בריד לרב חיזמיד כסיב כתוב שמה פסוק לריח שמונך תובבים זה בא לומר למטה מתחורכם דומה לצלוכיחס של פליותין מין שמן בוסם משובח מגולו אצלוכית ריכוון נוידף מחוסו אין ריכו נוידף זה הכוונה שמן טורק שמכו כשמגלים אותם מריקין שמנה כלומר כשאתה מלמד תורו לתלמידים אז יצא לך שם ולא יויד מי שמלמד תורו לתלמידים אלו דבורים שמחוסים ממנו מזגל מעצמם בלי תורח אדם לומד לעצמו יש דברים שהוא לא מבין הוא לא מגלה אותם מרגע שהוא מלמד אותם לאחרים זה מתגלה לו משמיים שנאמר כתוב שמה פסוק אלומויס אבוכו קריבי אלומויס דברים נעלמים ולא יויד עוד שכר יש לו אלא שמלחמובס אויבוי ומעריך ימים שנאמר על מוסיבו קרי אל מובסיבוכו מלאך המובס אוהב אותו מי שמלמד תלמידים ולא יויד מי שמלמד לאחרים אלא שנוכל שני אומיס איךוד לומ זה ואדמה בשנאמר הלומויס קריבי אוי לומויס ונעבור למשנה בה במשנה הקודמת למדנו דברים של גויים שאסורים באכילה ובאנוה כעת מפרת את המשנה ואלו דבורים שלבדי כחובים אסורין ואין ניסור ניסור הנוה אלא נאסרו רק באכילה ושתייה מה הם חולוב שחולבוי אויבת כוחובים ואין ישראל רואיו כמו שלמדנו לאיל כיוון שיש חשש שהוא יראה בזה חלב טמא של בהמתה אותו דבר והפס והשמן שלו כמו שנראה בגימורה רצו שתרחקו מהגויים לא יבוא להתחתן איתם אז אסרו את הלחם שהם אפור ואת השמן שהם מייצרים מביאה כאבי ובזדינו התירור השמן רשי אומר שלא גורסים זאת כי לא רבי התיר זאת אלא רבי יהודה נסיה לא רבי יהודה הנוסי הראשון שזה רבי הקודיש אלא נרדו רבי יהודה נס בנו שרבון גמליאל כמו שמוכח בגימורה אז לא גורסים כאן את השורה הזו עוד דברים שגזרו והשלוקוס כל דבר שבשלו גוי אפילו בכלי שאין בו בליות ייסורים גזרו על בישול ליעקום משום חסנוס שלבוא להתחתן איתם עוד אסרו וכבושין שדרקון לאסיס לטויחון יין וחוימץ הדרך לכבוש דגים ירקות ראש ורגליים של בהמה וחומץ זה עשו בכבישה של גוי ותוריס טרופו טרית זה מין דגים קטנים מלוכים אם נטרפו השתברו הדגים הם לא ניכרים אז חוששים שיש כאן תרובת של דגים טמאים לכן אסור לאכול משלג גוי וציר שאם בוודוגו קילו שיטטסבוי אז רשי אומר דבר מעניין ציר של דגים טהורים אז הדרך הוא שנולד בו מיוצר בתוכו קילו זה דרך זה בלחי שהוא נוצר מציר רק של דגים טהורים אם הוא רב כאן ציר של דג טמא הקילו לא לא תהיה כאן. אז אם אתה רואה שם כלבי שוטטת בו אז ברור שזה ציר של דגים טורים אבל ציר שהם בדגה קילו שוטת בווי אז יש חשש של ציר דג טמא אז אסור כי ציר דג טמא אסור והחילק הזכרנו לאל זה מין דגים קטנים טהורים נקרא סולטוניס כשהיא קטנה אין לה סתפר וכסכס שהיא תגדל יהיה לה אז גם כעת היא מותרת באכילה כי בסוף יהיו לה סיימנים ואמרו בגימורן למה עסרו אותם שערבונו אוי לאמו הולית דגים טמאים שדומים לה וקשה קשה להפריד ביניהם ולכן כאן לא ישנה טרופו לא ישנה טרופו כי יש לחוש לאחד מאלף שיש כאן דק טמ שהוא דומה והוא לא ניכר כי גם לא אין סנב וקסקסס מה שאם כן טוריס אין השקס דומה לה כי לטוריס יש סימני טערה ולכן רק טוריס טרוף אסורה דגי טרית שלמה מותר לקנות ולאכול של גוי עוד דבר בקוירט של חילטיס חילטי זה מין פרי שקוראים לו לזרבלז מחתכים את קרתיו חתיכות ממנו בסכין ועשו משל גוי כוחתר זאת בסכין שיש עליה שומן של ייסורים כמו שנראה בגימורה ומלח סלכונדיס נרב גמורה הרי לא אסורין ואין סורניסורנו מה ראינו דבר ראשון חלב שחלבו גוי וישראל לא עומד על גביו שואלת הגמרא חולוב למהני חושם מישהו מחלופה בחלב טמא דהיינו חלב מבמה טמאה הרי אפשר לראות לפי הצבע תור חיבר חלב של בהמת תורה הוא לבן תומך חלב טמא דהיינו מבת מאה מגמל מחמור וכדומה יוריק דהינו צעו ואם משמערובה מה אתה חושש באמת זה חלב של פרה למשל אבל בזה קצת חלב גמל ולא רואים בצבע כי זה הוא קיבל את הצבע של החלב פרה עדיין אפשר להתיר על ידי ניקום יעמיד על ידי קיבה לגבינה ונראה האם זה מתגבן או לא דוממר כמו שהזכרנו חולובת אומד לגבינה חולבתומי אינו יומד אומרת הגמורה בדרך הראשונה אין אוכנמה אידקוב לגבינו אם אדם רוצה לקחת את החלב הזה לעשות ממנו גבינה אונמ יכול להשתמש בחלב שחלבו גוי אוכ מהסכינן דקובלה לקמקה רוצה לאכול את החלב לערב זאת במין מאכל קותח שואלת הגמורה עדיין וניש כל מיני קולי שיקח קצת מהחלב וניקום ויעמיד אותו לגבינה ויראה האם זה עומד או לו אונה גמורי כבנ בתורנ מאכנסיו בדליקמה כמו שהזכרנו גם בחלב טהור נשארים מי החלב לקלמי קמלודמלסה אי אפשר לבדוק בדיקה זו כ כי שמה נתערב בו חלב טמא וכשהמידו את הקצד שמעמיד עומד את האור שבו והטמ נשאר עם הנסיו בה אז אין זה ניסיון להכשיר את הראשונים לאכול את השער לאכול באמת לפי שיטה לפי דרך זו אם הוא רוצה באמת לייצר גבינה ולאכול גבינה אז כעת הגמורה סוברת שמותר כי אפשר להפריד את כל 100 חלב מהגבינה ובגבינה עצמה אין חשש שתרוב את חלב טמא כי חלב טמא לא יכול להתגבן הבדרך שנייה אומרת הגמור ואיבי סיימפילו תמדקובילו לגבינו אסור להשתמש בחלב של גוי למה כ ישנה סיובים דכה בין העטפה שנשארים בתוך הגומות שבגבינה אי אפשר להפריד אותם וחוששים שם המחלב טמא שהוא באמת לא תגבן נשאר עם הנשיא בבגומות מה ראינו והפס פסקום לחם של גוי לחם שלגוי פה אסור אומר רב קהנם רבי יחנון פס לא יוטרו בבזן בשונה משמן שהזכרנו נראה לאלון שזה הותר בדורות אחר כך פת לא הותרה שואלת הגימור אם רבי יוחן נזיר זאת אומרת שהייתה כזאת שמועה מכלל דיקמן דשורש שיש מי שחשב להתיר פת אומרת הגמורה אין דכיוסה רב דמי כשרב דמי הגיע מארץ ישראל לבו ולאמר פעמך סיוצו רבי רבי הקודש יצא לשדה ואבי אויבת כוחים לפונוב פס פורני מפסו פורני זה תנור גדול שפיב מהצד כל תנור שבמשנה בשבגמרא זה קטן ושופטים מעלה עליו שתי הגדרות אבל הוא גדול ומכניסים דרך צידו ועופים שם לחמים גדולים על לחם גדול שעשו אותו מסיעה של חיטים אומר רבי כמנופזור מרו חכום לא ישרו טמאה גמור מראו חכומים מישהו מחס שלב הוא התחתן איתם אין לו מראו וחו חכום לא יסרו בסוד מילה בעיר זה הביא לקרבת הדעת לגוי יבוא להתחתן איתו אבל בשדה זה הקראי בעלמה אז שם לא צריך לאסור פסקום זו הייתה השמועה שרב דימי הביא כסבורנו איתי רבי הפס ולאי רבי לא יתרס הפס הוא רק תמ למה אסרו זאת בשדה הבעצם הוא לא התיר כלום זה מה שרבי יוחנון בא לומר רב יויסבת רב שמו בר יהודה אמר לא יקחו ימי מיסה אלא אמרו פעם אחס הולך רבי למוקמכוד ורו פס דוחוק לתלמידים יש מחסור בלחם אומר רבי אין כאן פלטר אין כאן נופ שיספק לחם כסבור נאום לא ימר הוא מתכוון פלטרבת קחובים זאת אומרת שהוא התיר לקנות אצל פלטר ושונה מאשר שר ביוחיד כי אצל פלטר שהוא עושה למכור אז אין קרבת הדעת אב בעצם הוא לא התכוון להתיר זאת והוא לא יאמר אלו פלטר ישראל הוא התכוון רק אין כאן אופלי אבל אופה גוי הוא מעולם לא התיר אפילו שהוא אופה למכור גם זה בכלל הגזיר אומר אףחלב אפילו למדומר פלטוב איתי רבי לא יאמר אל דלק ישראל כפל סור אלוהים אז פשטס מהשמע שכן קיבלו שיש כזו שיטה שרבי התיר פלטו זה לא כמו המשמעות לי שזה הייתה טעות שרבי בחל התכוון להתיר זאת ויש בזה נידון גדול ברישוינים בפוסקים נידון ידוע האם התירים למיסה פלטר גוי כשאין פלטר ישראל רבי יוחן אמר אפילו מנד אמר שהתיר רבי פלטר כחובים הנמי לבסודה שם אין קירוב הדעת כמו שדיברנו אבל בעיר לאי משום חסנוסת הגמורה עיבו שם חוכם אבל מנכיס ואוכל ונשך ואכל פס של גויים הבצרי בשדות אצל הגבולות אצל המצרים הוא סבר שבשדה לא גזרו אומלו רובה ויתים הרב נחמן ברצחרוק אמרו לתלמידים שלהם לא יתשטוע בעדיבו אל תדברו עם אבו יש כאן גרסה אחרת מסורס השס לא תשתו מני דאיבו אל תאמרו ממרס בשמו דכאו לחמדמוי כיוון שהוא אכל לחם של גוי אז לא יאמרו או לפי הגרסה אחרת לא ידברו עמו. [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: