הדף היומי מסכת עבודה זרה דף לו

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף לו

[מוזיקה] בדיזור דף לו מתחיל בסיעתה דשמיא שורה אחרונה שדף הקודם והשמן שלו של הגויים ראינו במשנה שעשו באכילה בשתייה מה טעם הגזירה נראה כאן שמן רב אמר דוניאל גוזרולוב כמו שנראה בהמשך הוא גזר עליו משום חסנוס כדי שבוא להתחתן איתם ושמואל אמר הטעם הוא שונה בזן בדור יותר מאוחר לא בזמנו של דוניאל גזר על כך כיזליפוסון של כלים טמים סרתום הגוי מה שהוא נוגע נטמע ובאותם כלים שיש בליס של הדברים הקודמים שהוא עשה שם טמאים בהם הוא מייצר את השמן ויוצא בלי דברים שנטמאו לתוך השמן שואלת הגמורה מה הבעיה שהשמן טמא או תוקולל מאויכלסנינו מעיקר הדין חולין שנתמ מותר לאכול אותו יש אנשים שמחמירים ואוכלים רק אנשים רק דברים טהורים אבל כול ולעלמה לא כך לתרסנינו לא מקפידים על כך אז זה לא סיבה לאסור את השמן אלוז שמואל התכוון לומרז ליפושן של כלים אסורנוטון הגוי מבשלו סטריף קוצים ורמוסים בכלי שלו ובאותו כלי אחר כך הוא מייצר את השמן ויוצא פליטה של דבר אסור לתוך השמן וזה נאסר אומר לשמואל הרב שלמלדמינזליפוסון של כלסורסרתון הינו דחיוס רבי יצחק בר שמואל בר מרסה ואומר כשהגיע רב יצחוק מארץ ישראל לבוא ולאמר דוריש רבי סמלו בנציבין בעיר נציבין של ארץ ישראל דרש רבי סמל שמן רבי יהודה כמו שדיברנו בשור הקודם רבי יהודה נשיא דהיינו נרדו שר רבי יהודה הנוסי ובזדינוי נמנו לובחליטו נמנו וספרו כמה רוב והרוב החליטו ויתרו אז לדידי זה מובן כוסוב רבי יהודה סבר נון טעם לפגם מותר בדרך כלל כלי שהגוי יצר בו לא חוששים שהוא בן יומו. דהיינו באותו יום, אותם 24 שעות הוא בישל בזה דבר אסור. אלא אתמול הוא בישל בזה דבר אסור. והיום הוא הכים בזה את השמן. וכמו שנראה בדף סח אז יש נידון האם נויסן טעם נפגם אוסר. טעם שכבר בלוע בכלי יותר מ-24 שעות הוא כבר פגום. האם הוא עוסר את הדבר שהוא נפלט לתוכו או לא? המסקנה היא שנוסטם לפגע מוותר. אז לשיטתי אומר שמואל מובן זה שגזר את הגזירה סברנו סנתם לפגם אוסו לכן הוא עשר את השמש של הגויים הגיע רבי יהודה בסדינוי והם אמרו הרי להלוך אנחנו נוקטים שנו סנטם נפגם והתירו את השמן אלו לדידוך רב דמרז דוניאל גוזרוב איך ייתכן דוני אל גוזר ואסר רב יהודה נוסי טלי ואנן מסכס אדו אין בזדין יוכבר בזו אם הייתה תקנה של בזג מגיע אחר כך בז אחר רוצה לבטל את התקנה הזו הוא לא יכול אלא אם כן הבז השני גודול אמנו מהראשון בחוכמו או במינין מסביר שם ברטנור באידיוס בחוכמו היינו שראש הישיבה של בזנה האחרון היא הגדול בחוכמה מראש הישיבה של בזנה הראשון ובמיניין שהוא מניין התלמידים שבישיבה של האחרון מרובים ממניין התלמידים שבישיבה של הראשון ממילא טוען שמואל בשלמל לשיטתי שזו מחלוקסלוכה באזנקודם פסק פסק כך באזן אחרון פסק כך מובן אבל אם זה תקונה שתיקן דוניאל איך יכול בזן מאוחר יותר שהוא לא גדול בחוכמה במניין לבטל זאת אומר לי אמר לו רב לשמואל מי אומר באמת שרבי יהודה נוסי ביטל זאת ממי אתה אומר זאת סמלוה לודו סמלו מאיר לוד קמרס שינלודו דמזלזלו הישראלנים שגרו בלוד זלזלו בתקונס חומים אי אפשר לסמוך עליהם אומר לי שולח שואל שמואל את רב יש לך לי אני יכול לשל שלוח לומר לרב סמל מה שאתה התבטאת עליו החסיף התבייש רב אבל רב ממשיך ואומר כך אומר רב יתכם באמת שהם ביטלו את הגזירה כי הם סברו שלא דוניאל גזר זאת אלא באז אחר משום זליף כן כמו שאתה אומר למה הם סברו שדוניה לא גזר זאת אם הם לא ידורשו אם הם לא דרשו את הפסוק רבי יהודה נוסדינוי להבין מה הפסוק שדוניאל גזר אנדרשינש אנחנו לא נדרוש אני כן דורש מה הפסוק והוא קציב ויוסם דוניאל על לייבוי האשר לא יזגועל שלא יתנף בפזבג המלך באכילת פת לחם של המלך הגוי וביין משתויוב אז נכון שמוזכר כאן רק יין אבל כתוב משתו לא ש רבים משתי משתוכוס מדבר איך עוד משתה יין ואיך עוד משתה שמן רב סובר עלי ביסור לכל ישראל הירו הכוונה שדוני לגזר כך על כולם ושמואל סובר לא עלי בוסום הוא עצמו קיבל על עצמו ולכל יסרו לא יהרו זה בז מאוחר יותר גזר זאת משום זליפס כלים שואלת הגמורה בשמן דוניאל גוזר ואמר בא לי שם שחוכם אומר אבי מנוטואה מאיר נוטואה משמי דרב פיטון של גויים ושמנון יינו של גויין ובנויסין פשטס שלא להתחתן איתם עוד מעט נראה כולון משמונס דובבורן כמו שמובא מסכשב זה פרק ראשון שהם עלו שם לעליז באזג גוירון בישימן בשם ובסילל תלמידי בשם בסילל ונמנו שם תלמידי בשם וגזרו שמעסק זהירס והם רבו על תלמידי בסילל היה מהם רוב והתקבלה התקבלו 18 גזרות אז ארבע מהגזרות האלה זה פתאום שמנון ינו בנסים אז זאת אומרת שזו גזירה מזמן מאוחר יותר וכי תאים ממה תאמר אוסדוניאל גוזר ולא יקיבל לא התקבלה הגזירה ואוסו תלמידי דהילל ושמי וגוזו וקיבל אם כן מה היה סדוש סדרה רב אז מה העדות של הרב של דוניאל גוזרוב אם דורו של דוניאל לא קיבל על עצמו את הגזירה אז זה כלום א לא דוניאל גוזרלוב בעיר ואוסו אינו תלמידי שמה והילל וגוזו אפילו בסודה כמו שהסברנו בסוף השיעור הקודם הגזיר על שמן בדומה למה שלמדנו שם זה משום חסנוס כדי שלבוא להתחתן איתם אז ממילא בעיר זה מביא לקרבה לכן גזרו לא לאכול לא להשתמש ללשתות שמן של גויים בעיר כך גזר דניאל הבשדה שדרך הקראי הוא לא גזר הגיעו תמיד לשמרחיבו את הגזירה גם בשדה שואלת הגמורה ורבי יהודה הנוסי איך מוצא למישר תקנת לתלמיד שמה ואילן מילא דוניאל הם לא דרשו את הפסוק כמו שאמרנו אבל תלמיד שם לוודאי גזרו כך איך הם יכולים לבטל זאת ותנן אין בזיוכל לבטל דברי בזביר אלא אם כן גודלנו בחוכמו במניין מה תאמר שבית דינו של רבי דנסיה היה גדול יותר בחוכמה במנין מהבז שם שתמיד שם רבי הללברנו בכיל ולבטל בזי בזביר שגזר על דבר המותר אם הוא גדול ממנו חוץ משמנו סודוב שגזרו שם שאפילו יובו אליו הוא הנובי ובזדינו לבטל אחת מגזירס אין שונה גמורה אומר המשמטם במש 18 הגזרות האלו שיש לבטל אותם אוילו פושעת איסורי בורל הגזירסת תקבלו שמן לא פושעת איסורי בורא דומה רב שמואל ברבי אומר רבי יחון יושבו רביסינו רבי יהודה הנוסי ובית דינו ובודקו על שמן ומצאו שלא יפושת איסור בורא בישראל עדיין לא החזיקו רובם באותה הגזר לנהוג בו איסור ממילה וסומכו רביסינו על דברי רבונשים בן גמליאל ועל דברי רבי אלוזו בר צודק שיומרים אין גויזרין גזירה לציבור אלו אם כן רואציבו יכולים למד בו וכאן ראו שלא יכולים למוד בה אז התירו את הגזירה מה המקור לקרדומרבה לברה מה יקרוא כתוב הפסוק במאירו אתם ניורים הקדוש ברוך הוא אומר אתם מקבלים עליכם גזירה באור ובכלולה מי שיעבור על זה ונאסר עליכם ואחר כך מה קורה ואויסי אתם כובבעים כיבוב זה לשון גזלה אחר כך אתם עוברים על את הקונש שתיקנתם אתם נהנים מהדבר שקיללתם בורו הגוי כולו כל העם מה הכוונה הגוי כולוי היא כגוי כולוי אם זו גזרה שהציבור יכול לקבל אותה כל הציבור רוב הציבורן היא לאי ולכן הם יכלו לבטל את הגזירה גופה אומר בעלי אומר אבי מנותו שמי דרב פיתון ושמנון ינון ובנום של הגויים כולון משמס דבורן טמאה גימור בנון מה כי זה ברור שלהתחתן עם גויות אסור מדויריסה נראה כאן שתי שיטות שיטה ראשונה אומר רב נחמן בר יצחוק הכוונה שגוזרו על בנויסה נידוס מריסוסון דהיינו שגזרו שכל גויה מה שהיא נולדה היא עדיין באריסה היא כבר נידו אפילו שמעולם הור ראתה דם כדי שיתרחקו מהם אז אמרו הם טמאות כך לא התקרבו אליהם כי מי שנוגע הוא נטמע זו שיטה אחת הוא גנב משמי הרב אמר לא כולון פיתון שמנון נו בןסן זה הכל גזרס חזל משוםסוב גזרון דהיינו גם לבעול בנותיהם גזרו כדי לעבור לבדזורה דכיוסה רבחה ברדה אומר רבי יצחוק גוזרו על פיטון משום שמנון כי אם יאכלו את הלחם של הגויים ישתו גם את השמש שלהם אז הגמרא עוצרת ושואלת מה אולמדשמן מפס מה זה פתאום משומשמנו מה המעלה של שמן על פת אלו צריך לתקן הם גזרו על פיטון ושמנון על שניהם משום יינון כי אם יאכלו את הפת והשמש שלהם ישתו גם יין של גו גויים ועל יינון משום בנו יסיים פת ושמן לא כל כך יביא להתחתן עם בנותיהם אבל יין היין בוער בו ומביאו לידי בנותיהם ועל בנו יסאן גזרו משום דבר אחר כי אם התחתנו עם בנותיהם יבואו גם לעבוד עבודזורה כמו שהיה במיסה פה בסוף פרשזבולוק עוד דבר הוא מסיים גני במשמי הרב גזרו עוד גזר בלדבורחו גזרו עוד איזשהי גזירה משום דבר אחר משום דבר אחר לא משום בדזורה הגימור התבאר בסוף הסוגיה מה הכוונה וצריך לציין כמו שדיברנו במשנה שכאן כתוב שהגזירה על יינום של גויים סתם יינום זה משום בנו סם שם ראינו ברשי זה כיוון שחוששים שזה יין נסך שהוא ניסר זאת לאבדזורה אז כמו שדיברנו מהרישוינים מעיקר הדין יין נסך הוא רק מיות וגם הגוי יין נסך קדוש בעיניו לא הולך לתת זאת ליהודי אלא זה גזיר שהסמיחו זאת על זה רצו לאסור מיש משום בניסם אז קבו שכל סתם יינום זה כיין נסך שאסור גם בנוה מה שאין כן פת ושמן לא היה איסור דיריס להסביר זאת אז ממילא אסרו רק באכילה ולא באנוה שואלת הגמורה מה אמרנו לפי השיטה השנייה לפי גניבשמי דרב גזרו על בנויסים של הגויים כדי לבוא לבזורה בנויסם לא להתחתן איתם דירס דחסיב לא הסיסחת בום ככה הקדוש ברוך הוא אומר כשתכנסו לארץ ישראל תמצאו שם את העומס אל תתחתנו איתם אונה הגמור דיס זן אומיס שבץ ישראל קנני חיטי מוירי וכולי אבל שרקח לו וסינו באו תמיד שמה והל וגוזו להתחתן אפילו דשע דקחובים שואלת הגמור לרב שחיידומר כתוב שם לא סזכה תמבון למה כי יוסירזבין מאחריי ועובדים אחרים אומר רב שמרבס כל המסירוס כל הגויות שמלולות להסיר לבדזורה מה יקלם מימר א האיסור איש דרךסנוס להתחתן איתם וסינו תמיד שמה והל גוזו אפילו דרך זנוס עם גויות שואלת הגמור זנוס בבזדינו של שם בנוי שנוח כבר גזרו כסיב כתוב שבא לומר ליהודו שזומוסו יוודו וסיסורף למה כיזנתה עם גוי כך הוא חשב אלא אומרת הגמורת ד שלובים הבעל בסרל דכיר התר חוששת שהבס ישראל היא תמשך אחרי בעלה לעבודזור אבל יש לבוא לבד כרחוב לוי זה לא נאסר מדייסה כיוון שאין כל כך חשש שהבעל יגר אחרי אשתו וסילו תמיד שמה והילל גוזור אפילו ישראל הבו בדרך זנוס עליבדס כחובים שואלת הגמורה עדיין ישראל בוזכובים הלוך למישה מסיני מישה מסיני שקנו פגב דמר בוארמי כמו לו קרמיס כל גויה כנום פגב בני אדם שמקנעים קינתו של מקום לנקום נקמותיו אז בשז באילה כמו שהיה מעשה של פינחוס הם מקנים ומורגים אותו במיסזס בזן אי אפשר להרוג רק אנופיגים בוי באותו זמן כמו בזמרי וכוסבי אלו אומר לי דיריסה בפרסיה דווקא לפחות מניין יהודים יודעים רואים זאת כמו שהיה שם במעסק מיס בזמרי בכוסבי סנו גוזו אפילו בצינה שישראל לא יבעל גויה שואלת הגמרא בצינ בזד שחשמו גוזרו דכיוס רב דמי כשהגיע רב דמ ארץ ישראל אמר בז שלחמו גוזרו ישראל בואו עלס ככובי חייב חייב עונש מלרבונון משום ארבעה ייסורים ארבעה עונשים משום נשגה זה ראשי תיבות נידו שיפחו גוסיש גזרו עליהם משום נידו אפילו שגויה שהיא רואה דם היא לא נתמת כי היא כמו בהמה חכוים גזרו אומר רש"י כי ישראל שרגיל בכך אילו בא עליה בנידתה יבוא ליבול גם ניד ישראל ויגזרו משום שפחו שאם הוא יזנה עם שיפחו הוא יבוא להתחתן עם שיפחו ויבוא על וי קודש וגזרו משום גו כאילו מתחתן בדרך אישות אפילו שהוא רק בדרך זנוס כי הוא יבוא להתחתן ויעבור עלסיס חתן ומשום אישסיש כי שייך אישסיש בבני נוח באול הזמן ואם הוא יבעל אשסיש גויה הוא יבוא גם לבוא לשיש ישראלית אז הוא ננש בארבע עונשים כי עוסר רובי אמר משום נשגז הוא מוציא שסיש כמו שגמור מסנדר מבארת את העמו במקום זה הוא מכניס זוינו ישראל יש לו שלוש ייסורים מדרבונון אם הוא כהן יש לו גם לו דזוינו אבל לא לו ממש דיריסה כי זו דיריסה שכהן מוזר עליה זה ישראלית שנבעלה לא אוסור לו אבל זו רבונון הקופונים כבר בזן שחשמו יגזרו בגויה אפילו בצינה עונה גמור כי גוזר בז שחשמו ביה אבל איךוד גוזור אפילו אייחוד איחוד עם גויה זה מה שגזרו תמיד שמה ולזה הכוונה בנו סן שואלת הגמורה ייחוד נמסדנו של דוד גוזור לא להתייחד עם גויה לכאורה גם עם גויה דומר רב יהודה מסכת סנהדרין בויסוש היה מעשה אמנו וטומ שהם היו אח ואחות שניהם בנים בן הבת של דוד המלך משתי נשים ועמנון ננס אתמו באותה שעה גוזרו עליחוד שלא התייחדו איש ואישה אונה הגמורה אמרי אוסומיחוד בס ישראל שזה דבר מצוי זה גזרו אבל לייחוד של ישראל עם גויה דוב כחוב אם זה לא מצוי לא בזה לא גזרו זה לא שכיחס הגו שמה והל גזרו אפילו היחוד כחובים שואלת שוב גמור איחוד ישראל דרס דמ רבי חב צדוק רמז מנין שנאמר כתוב הפסוקיס אוכו בכך תבוא בודזורה אז אל תשמע לו כל פרשס מיסמכו כי בן הם מיס בין אב הנה מיס אלו יש כאן רמז בן מסיחד עם מימו בן אם אמו אפילו שאסורה עליו בהרייס התר מתירה לו להתיחד איתה ממילא אז בצוי שמקום סתר יהיו שני אחים אותה הם התייחדו עם האמא כי מותר למתייחד הוא יסיט אותו ואין אחר מסיכל עם כל הרעס שבתירו ולכן לא מצוי שיהיה מקום סתר הבן עם אמו עם אחר עם האח שיש לו מאמא אחרת מאותו אב כאסור להתייחד עם האמא הזו כי אי שסובב אז זה רמז מקור מהתירה לאיסור איחוד עם הרייס אונה הגמורים איחודיס שסיש הוא הדין שר הריס אבל פנויה מותר מנתר להתחד איתה ועושה דוד גוזר אפילו דפנו אבל רק ישראלי שזה מצוי תלמיד בשם היו בסילל גוז אפילו אז למשה נשאר שמה שאמרנו שכולון פיטון שמנו בניסין הכל מ-18 גזירס אז ראינו שתי שיטות מה הכוונה בניסן או שגזרו עליהם טומקנידו מריסוסו מריסוסון מאולדו או שגזרו לא להתייחד איתם שואלת כעת גבורה הסיום דברי גני ובשם רב שגזרו על דבורך משום דבר אחר מה על דבורך משום דברחר אומר רב נחמן בר יצחוק גוזרו על תינוי כבת כוחובים כל גוי משו תינוק שיטמ בזיוה אפילו שלא ראה זיבה כל גוי הוא כזו. מי שנוגע בו נטמע כמו שהוא נגע בזו. מה המטרה של הגזירה הזו? שלא תינוקל רוגל אצלו במשקב זוכו. שלא יהיה רגיל תינוק ישראל עם תינו גוי ואם יבוא למשכב זוכו כי הגויים פרוצים בזה. כך יודעים שהם טמאים לא מתקרבים אליהם. דומר רב זיר צר גודל אויו לי אצל רבסי. כלומר אומר רש"י תור גדול היה לי אצלו בשאלה זו ששאלתי עמנו כמה פעמים ולא היה בידו. ורבסי הלך לברר שאלה הזו אצל רבי יחנון ורבי יחנון אצל רבי יניאי ורבי ינא אצל רבי נוסן בן אמרום ורב נוסן בן אמרום אצל רבי ורב זר הריך ימים היה בימיו של רבי אז הוא אמר כך תינויק אובת כיחובים מסתם בזיבה ממתי הגזיר הזו ואמר לי בן יומוי משהו נולד וכשבוס אצל רב חיה אומר לי לא רק מבן טס שונה וימר חודש שמז הוא ראוי לבייה וכשבוסי ורצידבור יש גורסים דבור שרבחי לפני רבי אומר לי הוא צודק אני חוזר בי אנח דבורי חוז דבר רבחיה מרס מתזיבה בן ת שכוד או ורבי מתנ בזיבה כל הגזיר משום ביה כמו שאמרנו שלטינו שלסר גילצל ויבוא למשכב זוכו לכן כל זמן שלא ראוי לבייה לא גזרו רק מגיל תשע רוי לביאה אומר הנה לקוך מה ראינו לאל רבנחם ברצוק אמר שגזרו על בנון טומסנידו הוא אמר מריסתן מה שנולדו רבינו אומר לו אחרת אונינו מזגים לשון או ורבי מאז גיל שלוש אישה רוה לבאזירה שמתנב בזיבה כדי שלא יתקרבו אליהם שואלת הגמור פשיטה אם בתינוק אמרנו מגיל תשע שאז רואה לבייה אז בתינוקת בגיל שלוש שאז רואה לבייה אונה הגמור מה דתימם הודלר גולה תינוק מה שרואה לביאה הוא ערום הוא חכם להרגיל להמשיך אצלו ישראל למשקב זוכו והו לא דולר גולה אבל תינוקת בת שלוש אפילו שהיא באז ביה אין בהרמומיות היא לא יודעת למשוך אל הישראלים לזנות עד שתהיה בתע לא נגזר עליה כמהשבלון לא כשם שבתינוק גזרנו מגיל תשע כמיעה זורי לבייה כרגע בתינוקת גזרו מגיל שלוש שעה זרועיה לבייה עד כאן דף לוב [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: