העמוד היומי מסכת עירובין דף יט עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף יט עמוד ב

אירוב דף עמוד בס נתחיל בעמוד א' בשורה האחרונה בעמוד ראינו במשנה לגבי פסי ביראות שנתנו לעשות היקף סביב הבור כדי שיוכלו להוציא מים מהבאר לשטח שסביבו על ידי שעושים מרבע ארבע זוויות הבהר דיודין שזה בעצם זווית שהיא בנוייה כריש ו ברוחב עמה ועל ידי זה א אנחנו מתייחסים לכל השטח כאילו הוא מגודר הוא מקבל דין של יחיד ראינו מה השיעור המינימלי כמה אפשר להתקרב לבהר מ השיעור המקסימלי להתקרב הוא רק כדי שפרה ראשה ורובה תוכל להיכנס לשטח הזה פחות מזה אם ההיקף הזה מצומצם וקרוב עוד יותר לבור אז זה לא מתיר לטלטל שם מה השיעור המקסימלי שאפשר כמה אפשר להתרחק מהבור ראינו בשביל בלי להוסיף עוד עמודים ועוד דברים רק אם יש לנו את הזוויות המרווח שבין סוף הדיו אמד הזה דיומד השני צריך להיות לפי רבי מאיר מרחק של שתי צמד של פרות של שלוש שלוש פרות סך הכל רוחב של שש פרות ולפי רבי יודה רוחב של שמונה פרות אנחנו רוצים לדעת מה הרוחב במידות של המות כמה זה ראשה ורובה של פרה וכמה זה רוחב של פרה כדי לדעת מה השיעור בין הדום די אומרת הברס תונו רבון כמה רושה ורובה של פרה שתי עמות ממילא צריך שיש את רוחב הבור כל בור שלעצמו פלוס שתי עמות מכל צד שיהיה שבכל מקום סביב הבור פרה ראשה ורובה תוכל להיכנס ולעמוד ולשתות שם וכמה עובייה של פרה כמה הרוחב של הפרה שעל זה אנחנו אומרים שרוחב של שש פרות יחד זה הרוכב שבין דיודין או שמונה פרות עמה ו שני שלישי עמה כל פרה ברוחב שלמה בשני שלישים שאן כ10 דברי רבי מאיר לפי רבי מאיר כפי שאמרנו יש שש פרות זה הרוחב שיכול להיות בן דיומד כמה זה שש פרות כפול עמה ושני שלי זה יוצא 10 אמות והחשבון הוא פשוט כיוון שעם מה ושני שלי כל פרה השש פרות יש לנו שש עמות יש עוד שני שלישים על כל פרה 6 * 23 זה 12 שלי נחלק את זה לשלוש יש לנו ארבע אמות יחד ש ו 4 זה 10 אמות דו רבי מאיר רבי יהודה אומר כ-1 אמה ו כ-14 עמה ותכף נראה שהכוונה היא ל-13 עמה ושליש שהוא בין 13 ל-14 למה 13 עמה ושליש כיוון שאנחנו מוסיפים עוד שתי פרות כל פרה היא עמה ושני שלישים אז מ-10 הוספנו ל1 וכעת אנחנו נוסיף עוד 4ר שלישים כי יש פה 2 שלי מכל פרה יחד יש לנו פה עוד דמה אז זה 13 ועוד 3 133 שואלת הגמורה לשון הברייה רבי מאיר אמר שאין כ10 אנחנו חשבנו שזה יוצא מדויק 10 אז למה כתוב כ10 בדרך כלל זה לשון שכותבים ה לשון שהיא לא מדוייקת כל כך במספר פחות או יותר 10 כאן זה מדויק 10 או 10 אוויון הרי מדדנו כעת ואמרנו שפרה יוצאת בדיוק שש פרות יוצא בדיוק 10 אונה גמורה אינו אונמי הלשון אצל רבי מאיר ולב דווקא הוא נכתב אגב הסיפה הלשון אצל רב יודה במ ספה כ-13 ושם זה לא בדיוק 13 לכן נקטנו גם בלשון של 10 כ10 שואלת הגמורה גם שם אני אקשה עליך למה כתוב כ-13 תפי אביון בדרך כלל שכותבים כ מסביר המרשל הכוונה היא לקצת פחות מהשיעור הזה כאן אנחנו מדברים על שיעור יותר גדול מ-13 לא מתאים לכתוב כ-13 אונה הגמור מש דב מתנ כ-14 כיוון שרצינו לכתוב כ14 אז ממילא וב-14 זה הרי פחות מ-14 אגב זה נקטנו כ-13 ואגב זה נקטנו ב מאיר כ-10 אומרת הגמורה גם זה לא מובן הוא כ-14 או לא אביה הרי זה רחוק מאוד מהשיעור של 14 זה קרוב יותר ל-13 מאשר 14 איך אפשר לכתוב כ-14 כשזה לא קצת פחות מ-14 זה הרבה פחות אומר הרב פופה יסרס על 13 ואינן מגיעות ל-14 זאת אומרת אל תתרגם את כל שיעור שלעצמו כ-13 כ14 אלא פירוש של הלשון של רב יהודה הוא כ-13 כ-14 הכוונה בין 13 ל14 וממילא כשאנחנו מתייחסים לזה כמשפט אחד אז מובן הלשון שכותבים כ והכוונה לשיעור שביניהם ולכן גם אצל המ נקטנו כ1 ולא 10 למרות שהשיעור הוא מדויק 10 וזה על הסיבה שנקטנו כך אומר רב פופה מסביר הפופ כעת את דברי המשנה ראינו במשנה בתחילת הפרק דף יז עמוד ב נחלקו רבי מאיר ורבי יהודה רבי מאיר אומר איך אני מחשיר את הבור על ידי ארבע דיודין וארבעה פשוטים זאת אומרת יש לנו ארבע זוויות בצורה של רש רבע פינות ועוד ארבע פשוטים ביניהם בכל צד אחד בכל צד רבי יהודה אומר מספיק לי ארבע דיודין ולכאורה במה מדובר במרחק גדול במרחק קטן על איזה מקרה נחלקו שעל זה המשנה אמרה שלפי רב מר הצטרכו תוספת של פשוטים באמצע ולפי רב יוד לא מסביר רב פופה בבור שמ בכולם פלי גדולי בם פשוטים אם ההיקף של הבור הקוטר שלו מצד לצד שלו הוא שמונה אנחנו צריכים שהי עוד שתי עמות מכל צד לפרה ראשה ורובה אז אם הוא 8 ועוד 2 ו2 זה 12 כעת הדיו דים צריכים להיות בהיקף של 12 ממילא אנחנו נוריד מה-12 את הרוחב של העמה יש לנו מרחק בין הדיו דין של 12 אז זה מפינה לפינה הדיו דין עצמם הם ברוחב של מה לכל צד אז יש לנו עמה ש שסגורה דיומד מהצד הזה והמה שסגורה דימת מהצד השני החלל שביניהם הוא יורד מ-12 ל10 אז ממלא יש לנו פה חלל של 10 במקרה כזה לכול העלמה לאבין שוטין גם לפי רב מאיר זה עדיין נכלל בשיעור ה מותר לפי חזל שאפשר עדיין לטלטל בדיו אמת בלי להוסיף שום תוספות בין הדומי בבור 12 כולם ים פשוטים ולמה אם הבור הוא 12 נוסיף עוד שתיים מכל צ של פרה ראשה ורובה הגענו ל1 נוריד מזה את הרוכב של הדימ כיוון שיש לנו היקף בעצם של 16 בין זווית לזווית אבל המה ומה כבר סגורה על ידי הדיד עצמם מה נשאר לנו נשאר לנו ביניהם 14 כבר עבר גם את השיעור של רב יודה שאמר 13 עמה ושליש אז בזה גם כן אין מחלוקת לכו לאן בינן פשוטין בנוסף לדיו דין אני צריך עוד פשוטין באמצע קו לאן פליגה וכולם או פליגה ד בענין פשוטי כי פליגה באיזה מקרה אומר אפופה כן החלקו משמ עד 12 במקרה שיש שיעור של בור ביניהם זאת אומרת זה יותר מ-10 וזה פחות מ-13 וש לרמי בין פשוטין כי עברת את השיעור המקסימלי של 10 כעת אתה צריך לעשות חלוקה באמצע החלל על ידי פשוטין לרבי ד בין פשוטין כי עדיין לא הגעת לחלל של 13 עמ ושליש שואלת הגמורה כל החשבון הזה אני יודע חשבן לבד שכאני רואה את דברי המשנה ורפה ב מייקו מ שמלון הכל כתוב במשנה שלנו תנינה ולמה כיוון שכתוב במשנה שרבי מאיר אומר שש פרות אז אני יודע שזה 10 רבי יהודה אומר שמונה פרות אני יודע שזה 13 עמה ושליש אני יודע שהם נחלקו על שיעור שהוא בין זה לזה הוא מתרץ את הגמורה רב פופה ברייסה לא השמיע עלי בקומה ש כ ברייסה הרי המשנה לא הביאה את השיעור של המידות המידות של פרות הכל ראינו ברייסה שהפרה ש ורובה שתי עמות והרוחב של הפרה היא עמה ושני שליש רב פופל לא ידע את הברייה הזאת מעצמו הוא אמר את המאמר שלו והוא כיוון בדיוק למה שכתוב בברייס כעת נביא שש שאלות ששואל הביה את רבי אריך הסימן שלזה זה אריך יוסר בטל לחיצת חצר שיבשה סימן בוא מני הביה מרבי שואל הביה את רבי קושיה ראשונה הריך בדיון דין כשיעור סוטי לרב מאיר מהו מה הדין אם במקרה כזה שהוא עבר את החלל של 10 בין דימת לדיו אמת יש לו פתרון במקום להוסיף פשוט באמצע עמוד באמצע בחלל ולמעט על ידי זה את החלל לחלק אותו לשניים הוא יש לו פתרון יותר טוב מה הוא עושה הוא מעריך את הדיו דין במקום שיהיה ברוחב עמה כמו מה שהצריכו אותו הוא עושה אותו עמ וחצי ועל ידי זה הוא חסך עוד חצי מפה וחצי מפה זה הגיע בדיוק לפחות מ-10 או ל-10 האם זה בסדר או שלא אי אפשר להעריך את הדיו מיד יותר ממה כיוון שזה לא ניכר כמחיצה ואנשים שרואים את זה חושבים שיש פה בעצם היקף של יותר מ0 שהוא בעצם ניתר בלי פשוטים וממילא הצטרכו דווק על ידי פשוטים אומר לית ניסו אומר לו אני יכול לדייק את זה מדברי המשנה ובלבד שהרבה בפסי מה אליו דמרי בדודי פשטות לשון המשנה מבאר מבינה הגמרא אומר רבי ובלבד שהרבה בפסי מהמה שהוא מעריך פס עצמו לא שהוא מוסיף פסים אלא בפס עצמו הוא מעריך ונהג מורי אתה רבי מדייק בלבד שירבה בפסי לא ומה בשבל עובי פשוטי אפשר לומר לא בפסי אלא בפסים שהוא ירים שהוא יוסיף עוד פסין מי אמר לך לומר שהוא מוסיף בפס עצמו אוכי בלבד שהרבה בפסי עד שהרבה פסיים בוא אלי למה יש ב בא פסין היה צריך לכתוב פסין אונה הגמר תני שר ב פסין זה לא מפריע כאני כותב בפסים אני גם יכול להסתדר שהכוונה היא שהוא מרבה פסים כוונה הוא מרבה בפסים שהוא מוסיף שמה עוד פסים פשוטים וממילא אין לנו פשיטות להבין האם לפי רבי מאיר אפשר לדי להרבות בדיו דין או לא מה כוונת המשנה הוא בלבד שירבה בפסי האם הכוונה שהוא ירבה בפס עצמו ויעריך אותו או שיוסיף פשוטים אק דמרי אומר לי יש גרסאות שרבי ענה לו כך את הניסו בלבד שהרבה בפסים כתוב הלשון של משנה ומלבד שרב בפסי מה אליו ד מפיש ובי פשוטין בפסים הכוונה שהוא מוסיף עוד פסין ודוחה הגמור אלוי למעריך בדיו דין אולי נאמר שהוא בלבד שהרבה בפסים שהוא מוסיף בפס הוא מעריך אותו אז אין רעיה שהוא צריך דווקא להוסיף פשוטים אז לכן שאפשר לומר שהוא גם מעריך את הדימ אומרת הגמ חנמ מסברי מדקטון בלבד שהרבה פסין שמע מינו וכעת אנחנו לפי הלשון הזאת אנחנו פושטים את הספק שכיוון שהלשון הוא הוא בלבד שרב ב פסין ולא כתוב מלבד שהרבה פסין יש את הב משמה שהוא מעריך בפס עצמו ואם כן לפי זה כן לפשוט שאפשר להעריך ביומד ולא צריך דווקא פשוטים זה היה שאלה בשיטת רבי מאיר כעת את אותה שאלה נשאל בשיטת רבי יודה בוא מנה הב מרבי יותר מ-13 מהו שליש לרב יודה מהו כעת הוא עבר את השיעור המקסימלי מה הפתרון שלו פשוט נויד בדום דין יך ונבאר יש מעלה לחלק את זה על ידי פשוטים כיוון שזה ניכר יותר שיש פה בעצם אין פה היקף של גדול כל כך ש יותר מ13 מה בשליש אלא יש פה חלוקה באמצע יש פה מוט פשוט דינו ישר שעומד באמצע מחלק את החלל יש מעלה לומר שעדיף להעריך בדו דין כיוון שאז החלל הוא באמת הוא באמת עדיף יותר כיוון ש אם אתה תעשה על ידי פשוט יש כלל אוסי אויר ד גיסה וד גיס ו מבטלי דהיינו כיוון שמסביב העמוד הצר הזה יש חלל שהוא גובר עליו הוא יותר גדול ממנו החללים משני צדדיו גוברים על העמוד עצמו ומבטלים אותו וכביכול אין פה את הדין הזה עכשיו לפי רבי מאיר כבר ראינו שפשוט מועיל רבי מאיר הביא את זה במשנה זאת אומרת שהוא סובר שבדין הזה של בירוס לא אומרים עושי אוי גיס גיס מבטלי והוא ראה שמ מועיל פשוט להעמיד באמצע למרות שהחלים משני הצדדים שלו יותר גדולים מהרוכב של הפושט אבל השאלה לפי רבי יהודה האם הוא גם מודה שאפשר על ידי פושות ולא אומרים עושה אווירה או שהוא ימר לא הפתרון הוא על ידי שנערך בדוד אומר לי ניסו אנחנו נסים להעביר ראיה מהמשנה ברייסה כתוב בברייס כמה הן מקורבן כדי ראשה ורובה של פרה וכמה מרוחקים אפילו קור אפילו קורים רבי דמר ביסוס מותר תם בסוסים אסור אומרו לו לרב יודה יה אתה מודה בדיר וסער או מוקצה וחצר אפילו בד ח קורים אפילו בתס קורן שמותר זאת אומרת כמו שראיינו במקומות של תשמישי דירו דיר שזה מקום ש מזבלים את הבהמות סער מקום ששומרים את הבהמות א מוקצה זה חצר אחורית שמיועדת למחסן וחצר זה חצר קדמית כל הדברים האלו זה נחשב לתשמיש אדירו ומועיל להקיף את זה ולעשות זה דין שיהיה מותר לטל שמה גם ביותר מבי סוסיים אז גם פה מדובר בתשמיש ש דירו הוא לוקח להשקות את הבהמות שלו מהבור זה נחשב תשמיש ש דירו למה שלא נטיר גם את ד בסים אמר להם ננה להם רבי יהודה לא לא כאן זה מוגבל עד בסים וזה שונה משם ממה שהבאתם ולמה זוי מחיצה ואלו פסים שם זה מחיצה אטומה סגורה עורת פוחים סגורה לכן אני יכול לומר אפשר כמה שאתה רוצה בגודל כיוון שזה מיועד לתשמיש הדירו אבל אצלנו מדובר בפסים גם ככה זה התר גדול מאוד לומר שהדוד שבצדדים יועילו להחשיב את כל החלל שבאמצע כ סתום ממילא כאן אני כבר לא אומר שאפשר כמה שרוצים למרות שזה תשמיש גירו כאן זה יהיה מוגבל עד בסס כך לשון הברס ואומרת הגמורה ו מדייקת מכאן שאפשר ליישב את השאלה של הבה ואם יסה זו מחיצה וזו מחיצה מ בוא אלי אם תאמר שרבי יהודה סובר שמעריכים בדום דן ולא עושים פשוטין אז לכאורה אדם שיש לו כאן יותר מביסים מה הפתרון לפי רבי יהודה להעריך את הדודן ולסגור אותם עד שיגיע לחלל של 13 עמה ושליש לכאורה זה מחיצה לכל דבר למה לומר לזה תואר הס פסים יש פה מחיצה למאה את ה-13 אמה ושליש אז אם כן אולי נוכיח מהלשון של רבי יהודה שהוא סובר לגבי השיעור שהוא הביא שבאמת אפשר גם על ידי שצריך על ידי דיוד על ידי פשוטין ולא על ידי הערכת הערכת דיומד אלא על ידי שמוסיפים פשוטין באמצע לכן הוא אומר זה מועיל רק מטרס פסין שזה חידוש בפני עצמו אי אפשר להוסיף יותר מבסס אומרת הגמורה אוחי קמה לא אין מכאן רעיה ולמה כיוון שאפשר לומר שרביד סובר שהוא מעריך בדימ אבל עדיין מובן דברי רבוד שהוא חילק ביניהם זו טרס מחיו פרצו ב10 ואילו טרס פסילי ו פרצ ב13 אמ ושליש דהיינו נכון שאתה רואה עכשיו גדר גדורה עד 13 אמ ושליש אבל מאיזה דין הגדר הזאת מועילה לא מדין מחיצה אם זה היה מועיל מדין מחיצה אנחנו יודעים בכל מקום שיש מחיצה אם יש פרצה יותר מ-10 המחיצה תלה כאן נותנים לו עד 13 אמה ושליש למה בהכרח כי יש פה דין מיוחד של פסים שזה גדר זה בא ופועל לא מדין מחיצה אלא מדין דיום דין עתר של אול ריגולים אז אם כן זה הכוונת רב ד לומר אתה מעריך בדידן אבל אתה עובד פה מטרס דדן מטרס פסין ולכן אני מתיר לך המה ושליש זה שונה ממחיצה ששמה אפשר עד 10 אמות ושם זה מחיצה חזקה וטובה לכן במחיצה אתה צודק אתם צודקים חכמים שאפשר להטיל יותו עם ביסוסים וכאן אני סובר שאפשר רק עד ביסוסים כיוון שזה בטרס פסי בוא מנ הביה מרבי שואל הביי את רבי קושייה נוספת עדיים דין האלו שעומדים מה קורה במקרה שאחד מהמקומות אחד מהפינות יש לו תל המתלקט עשרה מתוך ארבע יש לו גבעה של עפר שהגבה הזאת עולה ועולה ומגיעה לגובה ער טפחים ולא בשיפוע קל לא לוקח הרבה זמן להגיע לער תפוחים אלא בתוך ארבע עמות היא כבר מגיעה לעש פרים זה כמו קיר זה נידון כקיר האם אפשר לדון אתזה דיומד וחשיב את הפינה הזאת לדיויד או לא נידון משום דיומד או אינו נידון משום דיומד ותכף נראה מה הספק אומר לית ניסו עונה לו רבי יש לי ברייסה לפשט לך את זה שזה מחלקת תנים רב שמ בלזור אומר היייתה שם אבן מרובעת מה קורה אם במקום הדומ אין יומ שכמו שאנחנו דיברנו שזה זווית בצורת רש ואז יש עמל לצד הזה ועמל לצד הזה וזה כביכול המחיצה אלא יש לו באחד דמן אבן מרובעת כעת הוא רוצה להשתמש עם זה כד אני צריך להסתכל כאילו האבן חקוקה בפנים ומחולקת והחלק שבפנים כאילו אני לא מתייחס לזה נשאר לי רק המסגרת שזה בעצם יוצר לי ריש שעם זה אני משתמש לדומ האם אומרים מסתכלים על זה כאילו זה לא נמצא חלק הפנימי וזה יוהל מדין דיומד או לא היייתה שם אבן מרובעת רואים כל שאילו חלק ויש בה מה לכאן ומה לכאן אם תחלוק ותוציא את החלק שבפנים וישאר לך ברוחב המסגרת המה לכל צד נידון מי שום דיומד ואם לאו אין משום דיומד אם לא ישאר מה אז זה כבר לא נידון משום דיומד וזה פסול רבי שמעל בנו ש רבי יוחן בריקו אומר אני מוסיף עוד יותר היייתה שם אבן עגולה רועין מה קורה במקרה שהאבן היא עגולה גם בזה אפשר לעשות דימל כל שאילו תחקי ותחלק ויש בהמה לכאן ועמה לכאן משום משו דומת כאן צריך כבר שני שלבים לעשות גם לחלוק את החלק הפנימי של העמוד העגול כדי שיווצר לי מסגרת וצורת רש אבל גם המסגרת הזא היא עגולה מבחוץ כי זה היה עמוד עגול עדיין זה עמוד עגול אבל אני צריך לומר שאני מסתכל גם על החלק החיצוני של המסגרת שגם הוא הולך ונחתך נחקק ויש לנו כאן פס ישר כדי שיהיה פה צורה של מחיצה שאיתה אני יכול לומר שאני מתייחס להיקף שמסביב לבהר כאילו ה אז אומר רב שימן אומר רבי שמואל החנמ אומרים את שני השלבים האלה ומבאר את הגמרא במקו מפלגה מרס חד רוין אמרינן תראה רועין לא אמרינן השזור אומר אתה יכול לומר על רועין פעם אחת לומר אני במרובע אתה יכול לומר אני רואה כאילו אני מחלק את האבן לשתיים יש את המסגרת ויש את האמצע אני מתייחס רק למסגרת ואיתה אני משתמש לדמ אבל לומר פעמיים רואים שאני גם מוריד את הפנים וגם מוריד את החוץ את החלק עגול גם מחלק את האבן ומתייחס לחלק הפנימי איננו וגם חוקק את החלק החיצוני העגול זה לא אומרים ואילו רבי שמואל סובר אפילות רי רוין נ מ אמרינן אז אם כן לעניינינו לגבי תל מבאר רשי הטל הוא בדרך כלל עגול הוא לא ישר וממילא יהיה תלוי במחלקת תנים האם אומרים גם שאני חוקק את החלק הפנימי של הטל וגם חוקק מחוץ לתל בחלק החיצוני שלו כדי שיהיה פה פס ישר להשתמש בו כדי או לא י תלוי במחלקת הזו בוא מנה הב מרבי שאלה רביעית של הב מחיצת הקנים קנה קנה פחות משלושה מה קורה אם הוא עשה את דיומד לא בפלטה מחיצה שלמה אלא הוא נץ קנים בקרקע במרחק ביניהם פחות משלושה טווחים אנחנו יודעים שיש דין של ווד ולכאורה אם זה ווד אז זה מחיצה לכל דבר אז יש לו עמה ועמה האם זה מועיל או שאומרים לא במד הזה גם ככה זה הלכה מיוחדת ובהלכה הזאת כשאתר רק על ידי דיומד להקיף את כל הבאר צריך אבל שהחיה הזאת האמה הזאת תהיה עמה שלמה ולא על ידי לא על ידי לוב בוא מנה הב מרבי חצת הקנים קנה קנה פחות משלוש נידון משום דיומד אולו אומר ניסו הייתה שם מילה נוגד יש בריס כתוב אם הדימ היה על ידי מילן או גדר או חצת קנים ד שם דמ כשר מה אליו קנה פחות משלושה כשכתוב חצת קנים פשוט לא מדובר בקיר ממש אלא מדובר בקנים נעוצים ולמה כפי שנראה תכף כי הרי כבר כתוב שמה גדר אז מה זה חצת קנים זה הכוונה לנעוץ רואים שאומרים לבוד ולמרות שזה סגור על ידי פוחס משלו שלוד זה מועיל לדמ אומרת הגמור ו דרדק לא מדובר שם בקנים נעוצים א מדובר שם בגוד בקנה זאת אומרת משהו של קנים שזה בעצם שיעור שאנחנו אומרים שהוא כולו מגיע חתיכה אחת והוא הולך ועולה ומתפצל מעל שלושה פחים כיוון שהוא מתחיל כגוש אחד אז יש לו דין של חתיכה אחת ולכן הוא מועיל להיות לדיון אבל במקום שזה קנה קנה נעוץ מהתחלה שמה אני אומר זה לא נחשב ולא ניכר דיומד ולא אומרים כאן גם לווד וגם את הדין של דיומד יוכי אם ככה שזה גדר איסה היינו אילן זה הרי שיח לכל דבר שיח שגדלים ממנו קנים בצפיפות והם מתפצלים למעלה זה כמו אילן למה צריך לכתוב גם אילן וגם את הגדרי ס דקני עונה עונה גמורה ואלו מי אז מה אתה רוצה לומר קנה קנה פחות משלושה אתה אומר שלא יתכן לדחות ולומר שמדובר בשיח של קנים אלא כיוון שאם כן זה בעצם חוזר על עצמו באילן אלא צריך לומר שזה קנה קנה פחות משלושה ואז נפשט את הספק עדיין אם זה קנה פחות משלושה היינו גדר זה גם סוג של גדר אז למה כתוב פעמיים בברסה א לו מה ישלח לממה תראה גם לגדר יש שני סוגים גדר יש גדר שהיא אטומה לגמרי ויש גדר שהיא פחות משלושה אין לי בעיה שהביסה הריחה ונקתה שני סוגים של גדרות זה לא משנה שהיא מקצרת בלשון אז אם כח גם כאן אוכ נמי תרא גב נעיל אז אני אדחה אותך כפי שדחיתי ויאמר שמדובר בשיח של קנים ולא בקנה פחות פחות משלושה ואז אם כן אין רעיה לרבה לפשוט מכאן שאלת היינו אילן יש שני סוגי אילן פירטנו את שני הסוגים יש ילן שהוא כפשוטו גזע שלם ויש ילן שהוא שיח של קנים שהוא הולך ומתפצל בגובה מסוים וקנים מתפצלים אבל זה נחשב גם כן לאילן ויומן זה לשנה אחת ואם כן לא פשטנו כדאמרי שהשאלה היייתה לא על לא על קנים פחות פחות משלושה אלא במקרה כזה זה יועיל המחיצה השאלה של של הבי לרבי הייתה על גודיס דקני בדיוק על השיח קנים הזה שמקודם פשטנו אותו שאיתו דחינו את הריה בספק הקודם ק הוא שואל האם הסיח קנים הזה שהוא מתחיל באחידות בצמידות כל הקנים יחד הוא לאט לאט למעלה מתפצל אומניס היה שם גדר אולן אחצ הקנים דמה גדס דקני כתוב בברסה גדר אילן או חצת קנים אפשר להשתמש ב דיומד מה מה זה חצת קנים גודרי דקני יש לנו גדר יש לנו חצת קנים מחיצת קנים באים לחדש משהו נוסף כורה את השיח קנים שעליו דיברנו אומרת הגמרה קש יתכן שבאים לחדש שאפשר לנות סקנים פחות משלושה ול ידי לווד להכשיר קדימת וכי היינו גדר אם ככה זה בדיוק גדר כיוון שיש פה לאוד ולא מי אז מה שואל את הגמור אז לכן מה אתה רוצה לומר שלא ייתכן לומר שזה קנים פחות פחות משלושה אלא רק יח קנים פשות דרס דקני היינו אילן אז זה בדיוק אילן כי זה דומה מאוד לשיח קנים אלו מהש לך למאמר תריג נעילה כנה מתריג גדר הברס הריחה וכתבה שני סוגים אז גם אני אותח ומר לך שאפשר להעמיד את זה בקנה פחות משלושה ויש גדר שהוא אטום לגמרי ויש גדר שהוא קנה קנה פחות משלושה ושניהם הביסה מביאה שהם מועילים לעניין דימ אז זה כנם נשארנו בספק אז היה לנו כאן לגבי שיעור של פרה רושה ורובה זה שתי עמות רוחב זה עמה ושני שלי לפי רבי מ זה יוצא 10 אמות לפי רבי יודי 13 עמה ושליש רב פופה הביא באיזה מקרה הם נחלקו בין 10 ל-13 עמה ושליש הוא בא לחדש כי הוא ליד היה דברי ברייסה והוא כיוון לדברי הביסה במידות של הפרות הבאיה שאל את רבי כמה שאלות ראינו כאן בינתיים ארבע שאלות שני שאלות היו בשני גרסות שאלה הראשונה היייתה מה הדין לפי רבי מאיר אם במקום להוסיף פסטן הוא הריך בדום דין האם זה מועיל או לא וניסינו להביר ה הוא בלבד שרבה בפסי משמע שהוא מרבה מרבה בלבד מערכ בדימ דין מרבה בפס עצמו הגמור דחתה לא הכוונה עד שרבה בפס הכוונה שהוא יעריך ויוסיף פשוטים פיה לשניה השנייה רצינו לפשוט ומלבד שהרבה בפסי שהוא רוצה להוסיף פשוטין אמרנו ללא אולי הכוונה ומלבד שהרבה בפסי שהוא מוסיף ומעריך בדיון דין ואז אם כן אומרת הגמורה גם יש לי הסתברות לזה כיוון שאם הכוונה שהוא מוסיף פשוטים היהה צרי כתוב היה צריך להיות כתוב הו בלבד שיה ב פסין לא בפסים ולפי הלשנה הזאת כן פשטנו לדייק שרבי מאיר אומר שאפשר להעריך בדד אמרנו שאלה נוספת לפי רבי יודה האם הוא מודה בפוטין שאפשר על ידי פשוטין לחלק כשזה יותר מש מה ושליש או רק על ידי דיודין על ידי שהוא מעריך את הדיו דין ולא פשטנו ניסינו להביא פשיטות ממה שכתוב בדברי רב יודה בברייס זום תורת מחי עליה ופרצות ב וזו תורת זו מחיצה וזו פסים ואם תמ שהוא מריך בדיון דין אז זה גם מחיצה תחתה הגמורה שאפשר לומר זו תורת מחיצה וזו ו הפרצה נמדדת ב1 וזו תורת פסין ומחיצה נדת ב-13 מה ושליש והשאלה השלישית היייתה לגבי דיומד אם אפשר להכשיר אותו על ידי תל המתלקט הוא מגיע לגובה עשרה בתוך ארמות ופשט שזה מחל סטנים הם אומרים גם רואים כאילו זה מחולק החלק הפנימי של התל וגם כאילו הוא חקוק והחלק החיצוני העגול מורידים אותו שאלנו מה הדין בלחיצת קנים פחות פחות משלוש מ פחות פחות משלושה טפחים שיש לאבוד האם זה מועיל ולא פשטנו ולפי השניה השנייה היייתה הספק היה לגבי גודרי יס דקאן סיח של קנים שהוא גדל יחד בצפיפות ואחרי זה הוא הולך ומתפצל האם זה לד ימד או לא וגם כן לפי השנה הזאת לא פשטנו זיל אוח קומת חלי וזיל אוח קומת חלי אי אפשר להביר רעיה כיוון שכל מה שנרצה לפשוט נוכל לדחות את זה לכיוון השני שלא יהיה רעיה
לצפיה בתכנים נוספים: