העמוד היומי מסכת עירובין דף כ עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף כ עמוד ב

[מוזיקה] דף כ עמוד ב היום אנחנו נראה בעמוד שלנו כמו בהרבה עמודים אחרים ובסוגיות אחרות שכבר ראינו את הפחד הגדול שהיה לחכמים מידי עבירה דאורייתא שחלילה לא יבואו לידי איסור תורה חכמים הלכו והתרחקו כמה מטרים חמו שמו גדר וסיג וכל מיני גזרות שלפעמים נראים לנו קצת הזויות סליחה על המילה מרוחקות לא כל כך קרובות לאיסור עצמו בכל אופן חכמים הלכו והחמירו וסרו וגזרו ולפעמים באמת אנחנו שואלים למה מה הפחד הגדול זה סיטואציה דחוקה קצת רחוקה אדם לא כל כך מהר יגיע פה לידי איסור דאורייתא למה לגזור וזה מוביל אותי לסיפור מדהים ששמעתי על הרב ישראל דוד רוסט הרב של חסידי גור בחיפה זכר צדיק לברכה אדם ניגש אליו פעם ושאל אותו יש לי שעון יד בשעון יש מספר לחצנים אחד הלחצנים נותן ת לשעון נותן תאורה לחוגים במשך כל עוד והוא לחוץ הוא נותן את התאורה ברגע שהפסקתי ללחוץ התאורה נכבת שאל אותו אותו בן אדם מה קורה עם בשבת פתאום אני לוחץ עליו בשגגה הם אני צריך להשאיר להישאר וללחוץ עליו עד סוף השבת כדי לא לכבות את האור או שמותר לי כך הוא שאל אותו אותו רב הרב רוסט היה ידוע בידע התורני העצום שלו בחריפותו אבל הוא לא סבל שאלות שהגיעו רק בשביל השאלה והם לא קוראים בעצם ביום יום ולכן הוא שאל את אותו אחד תגיד לי זה קרה לך פעם הסיטואציה שעליה אתה מדבר אמר לו האמת היא שלא אומר לו לחבר שלך שאתה מכיר זה קרה פעם אומר האמתי שלא אז הוא שאל אותו בשביל מה אתה שואל ענה לו אותו אחד שמע הרב אולי זה יכול לקרות תוך כדי שינה מיד שקמת וא אתה לא זוכר שבת וכולי וגומר שאל אותו הרב רוסה תגיד לי אם היה לך שעון שאחד הלחצנים שלו אם תלחץ עליו בטעות ותוך כדי שינה וכשאתה לא זוכר התפוצץ לך באותו רגע הראש והרגליים היית הולך עם כזה שעון הוא כמובן ענא שלא אמר לו הרב אז למה באיסור שבת אתה יכול לשחק ובייסורים שלך אתה כל כך פוחד וכאן הוא החדיר לו את עירת שמיים העצומה הזאת שאותה אנחנו רואים בגזרות חזל אם היית מבין שאותו דבר שאולי חלילה תעבור עליו יפעיל את הכפתור האדום של האטום האיראני היית מתרחק ממנו הרבה יותר נכון ברור אותו דבר חכמים ראו בכל איסור תורה כמו פצצת אטום כמו טיל גרעיני ללכן הם כל כך פחדו הלכו כמה צעדים אחורה וגם במקומות שלנו זה נראה קצת מגוחך רגע והאדם לא יגיע כזה מהר לידי איסור זה גזירה רחוקה בכל אופן חכמים בגלל העמה האדירה בגלל היראת שמיים האמיתית והבסיסית שהייתה להם כל כך התרחקו וזה בא ללמד אותנו הלוואי ונצליח לייחס חשיבות כל כך גדולה לכל דבר שאנחנו עושים או דבר שאנחנו לא עושים לכל מצוות לא תעשה פחד מכל עבירה ושמחה אדירה בכל מצווה אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו אוחזים בדף כ עמוד ב אבל אנחנו מתחילים בדף כ עמוד א' אתמול כבר ראינו בעצם את הברייתא אבל כיון שאנחנו מדברים על העניין הזה ואתמול גם לא סגרנו באופן מלא את הבריתה והבטחנו שנחזור עליה היום נתחיל מדף כ עמוד א' תנן במותר להקריב לבאר מספר שורות שלוש ארבע שורות מלמטה אומרת הגמרא הקדושה ראינו מותר להקריב לבאר זאת אומרת אני יכול לצמצם את השטח שמוקף בפסי ביראות והשטח המינימלי יהיה כדי שתהיה פרה נמצאת ראשה ורובה בתוכו ושותה מהבאר ראינו כבר שזה שתי עמות אומרת הגמרא עכשיו הגמרא פותחת ומתחילה לדבר מה קורה בבן אדם שנמצא ברשות אחת ורוצה לשתות ברשות אחרת תנן אתם לא יעמוד אדם ברשות הרבים וישתה ברשות היחיד שבעצם הוא יפשוט יושיט את הצו שלו לרשות היחיד וישתה שם אסור אני חושש שהוא ימשך אותו דבר לא יעמוד ברשות היחיד וישתה מרשות הרבים אלא אם כן מכניס ראשו ורובו למקום שהוא שותה ברגע שהוא מכניס ראשו ורובו אני לא חושב שהוא ימשוך יחד איתו את הכלי וכדומה ולכן מותר ממשיכה הבריתה ואומרת וכן בגת מה זה וכן בגת אז כמובן כל אחד יודע ים להסר כל דבר מה שלא הסרת זה תבל אסור באכילה 120 בגמר המלאכה כשסיימת את המלאכה בעניין הזה לדוגמה ענבים שאתה הולך לעשות מהמהם יין עוד לא סיימת את מלאכתם כשאתה דורך אותם והענבים הללו מתנקזים לתוך הבור לתוך הגת ונהפכים ליין שם זה גמר מלאכה גם לאחר גמר מלאכה כל עוד ואתה אוכל מהמהם הריי ולא קוה אתה פטור ברגע שהפכת את זה לקבע לאכילת קבע אתה חייב במעשרות אומרת הגמרא אדם שנמצא בגת אם הוא נמ נמצא עדיין בתוך הגת בתוך העשייה שמה ככה של הענבים זה נקרא שאכילת א תוך כדי הוא אוכל הוא טועם זה בסדר גמור הוא טום מהיין נפלא אבל אם הוא מוציא את זה מהגת זה כבר הופך לקבע כי אתה מוציא את זה אתה יום אחד תעשה שם כבר טעימת יינות יום אחד אתה תביא לחברים זה כבר הופך להרבה יותר רציני אותו דבר אם אתה נמצא בגת ואתה מכניס את ראשך אתה מוציא את ראשך ורוב החוצה זה נחשב שאתה בחוץ ואם אתה נמצא בחוץ ומכניס את ראשך וו בך פנימה זה נחשב שאתה בגת אז אותו דבר בגת גם כן אני מסתכל על ראשו ורובו כמו שאני מסתכל לגבי שבת מרשות לרשות עכשיו אומרת הגמרא רגע גבי אדם אז ראינו האמר דבי ראשו ורובו כתוב במפורש ראשו ורובו צריכים להיות ברשות ששמה הוא שותה אם הוא נמצא ברשות היחיד ורוצה לשתות ברשות הרבים בבקשה ראשו ורובו רשות הרבים רוצה לשלוט ברשות היחיד בבקשה רושו ורובו שואלת הגמרא מה קורה גבי פרה אם הפרה נמצאת לדוגמה ברשות הרבים ושוה ברשות היחיד מי בעינן לראשה ורובה אולא האם אני צריך כמובן מדובר שיש כאן בן אדם שמשקה אותה שמתעסק הבן אדם נמצא בעצם המפרשים מסבירים הספק פה מורכב מארבעה דברים יש מושג שבן אדם אוחז את הפרה ואוחז את הכלי יש מושג שבן אדם אוחז רק את הכלי ולא את הפרה ואז זה החשש הכי גדול כי ברגע שהפרה תזיז את ראשה אם היא לא נמצאת ראשה והוא בא בתוכו בטח זה בעיה היא תזיז את ראשה הוא יזיז יחד עם זה את הכלי ויבוא להוציא מרשות לרשות זה הכי גרוע שימו לב שהוא אוחז רק כלי ולא הפרה זה הכי גרוע שלב שתיים קצת יותר טוב הוא וכס גם את הכלי וגם את הפרה ואז בעצם הוא יכול לשלוט ולנתב אותה שלא תוציא את ראשה יש שלב שלוש וארבע שזה שאו שהוא אוחז רק את הכלי או שאפילו את הכלי הוא לא אוחז זאת אומרת או שהוא אוחז רק את הפרה ולא את הכלי או שת או שאפילו את הכלי הוא לא אוחז שאז ברור שמותר אין כל בעיה על הפרה אני לא מדבר אני מדבר רק על האדם ועכשיו הגמרא פותחת בספק אז כמו שאמרנו אנחנו מדברים על שני האפשרויות הראשונות בעצם או שהוא אוחז רק את הכלי שזה בה גדולה או שהוא אוחז גם את הכלי וגם את הפרה שמצד אחד הוא יכול לנתב אותה מצד שני הכלי ביד שלו ואני חושש שהוא יוציא את זה למקום אחר אומר אז בעצם שואלת הגמרא גבי פרה מבנין לראשה ורובה או לא והגמרא מסבירה כל איח נקת מנה ולא נקת לה במקרה שהוא אוחז רק את הכלי לא תיבא אלך שברור דבאי ראשה ורובה מלגב ברור שצריך כי כמו שאמרנו זה הסיטואציה הכי נוראית הכי קלה שהבן אדם קשל כיתי באלך איך נקת מנ ונקלה הוא אוחז גם את הכלי וגם את הפרה פ פה זה שאלה מה האם צריך רושה ורובה או לא אמר לית ניתו כך כתוב כאן רוב הראשונים גורסים כאן תשמה הגמרא פושטת ואומרת יש במשנה כתוב במפורש ובלבד שתהה פרה ראשה ורובה מבפנים ושותה מה אליו מבינה הגמרא דנ קטלה ונקט מנה ובכל אופן אומרת הגמרא רושה ורובה זאת אומרת אתה צריך לאחוז גם אותה גם את הפרה וגם את הכלי ורושה ורובה אבל אם תוכז רק את הכלי לא יועיל רושה ורובה זה לא יעזור אומרת הגמרא מי אמר מנין לא יכול להיות שהמשנה מדברת דנקיט מנה ולא נקת לה הוא אוכל את הכלי ולא אוחז בפרה שזה בעצם הסיטואציה הכי חמורה הכי מועדת לכישלון אבל במקרה שהוא אוחז גם וגם לא צריך ראשה ורובה כך מנסה הגמרא להסביר ולפי זה בעצם מובן שהמשנה אומרת שברגע שראשה ורובה של הפרה נמצא בתוך ההיקף של פסי ביראות מותר לו אפילו בסיטואציה המועדת ביותר זאת אומרת שכשהוא רק אוכל את הכלי גם מותר לו שואלת הגמרא ייתכן וכי נקת מנה ולא נקת לה משרי האם בכזה מקרה האם בכלל מותר והתניה כתוב לגבי פסי ביראות שיש פסי ביראות תקניים לא ימלא אדם מים וייתן בשבת לפני בהמתו אבל ממלא הו ושופך ושותה מאליה זאת אומרת לאדם אסור לתת מים לפני בהמתו ומבינה הגמרא כמובן שמדובר שהוא אוחז רק את הכלי למה כי במקרה שהוא לא נוגע בכלל בכלי כמו שאמרנו אין שום שאלה בור שמותר ומה שפה מתיירים לתת לפני בהמתו מבינה הגמרא שיהיה מותר אם הוא אוחז את בהמתו ואת הכלי יהיה מותר מה ש ביתה עושרת זה שרק שהוא אוחז את הכלי ואם כן אנחנו רואים שאסור לאחוז כלי בלבד גם אם היא נמצאת כולה ראשה ורובה בתוך הפסי ביראות עדיין אין שום היתר בעולם לקחת את מקרה הקצה של האחוז רק את הכלי לא ייתכן כמו שכתוב רק ממלא הו ושופך ואז הי שותה מאליה עונה הגמרא ממש לא הבנת את העניין הבריתה הזאת בכלל לא מדברת על בהמה שנמצאת ראשה ורובה בתוכו והיא בכלל לא עוסקת האם מותר לך לאחוז את הכלי או לא סיטואציה אחרת לחלוטין הית מרלה אמר הביה אח באבוס ה עומד ברשות הרבים גבוה עשרה טפחים ורחב ארבעה וראשו אחד נכנס לבין הפסים מדובר כאן תמחקו כל מה שהבנתם עד עכשיו מדובר שיש פסי ביראות בפסי ביראות האלה יש בתוך ההיקף שלהם תחילתה של שוקט שמגיעה הד רפת שרפת היא רשות היחיד ויש פרה שנמצאת ברשות היחיד הפרה רוצה לשתות מים זאת אומרת אני בעצם יכול על פי דין לדלו מים מהברר להכניס אותו לשוקת למה כי השוקטכנולוגינדלניסטפנאירכבחקר ההיקף של פסי ביראות ואז אני יכול לצאת מההיקף של פסי ביראות לרשות הרבים להמשיך לטלטל יחד איתי את הדלי בתוך השוקטכנולוגינדלניסטפנאירכבחקר שמה ככה בתוך האבוס שזה מותר פתאום חזי לאבוס ד מקלקל הוא יראה באבוס איזה משהו בעייתי לא ממש משהו מקולקל שאסור תקן בשבת איזה משהו לא מסודר שם איזה משהו שטעון תיקון ככה תיקון קטנטן שמותר ואתי לתקון הוא ירצה לתקן אותו מה הוא יעשה ודר לילדו לבעד הוא יוציא את הדלי מתוך הרשות היחיד הזה ויניח אותו ברשות הרבים וכמה פיק מרשות היחיד לרשות הרבים זה מה שכתוב שם בבריתה כשכתוב לו המלא אדם מים וייתן בשבת פני בהמתו ורק ממלא ושופך פירושו כשאתה נמצא בכזה מקרה כשהבוס שהוא רשות היחיד נמצא בתוך ההיקף של הפסי ביראות תמלא מהדלי ותשפטו השוקטכנולוגינדלניסטפנאירכבחקר שבאמת הרי כל מה שחכמים גוזרים זה חשש שמה תבוא לידי הטיל בליסטי הטיל גרעיני זה כמו שאמרנו שזה עבירה דאורייתא אבל בוא נדמיין לעצמנו את הסיטואציה כשיש לך כזה אבוס ואתה מוליך את הדלי בתוכו בשביל לשפוך אותו בתוך רשות היחיד ובסוף פתאום היה לך איזה בלבול וראית שצריך משהו תיקון והוצאת אותו לרשות הרבים האם בכזה נקרא אתה מתחייב מה פתאום ואמר רב ספרא אמר רבי עמי אמר רבי יוחנן המפנה חפצו מזווית לזווית הוא רצה להעביר את החפץ שלו מפינה אחת בביתו לפינה אחרת בתוך ביתו בתוך רשות היחיד ואחרי שהוא עקר ונמלך עליהן והו צין פטור למה שלא הייתה הכירה משעה ראשונה לכך יש דין שאנחנו יודעים אותו מכל מסכת שבת בשביל להתחייב על הוצאה מרשות לרשות חייב להיות הכירה והנחה והכל בכוונה להוציא אבל אם כרת זאת אומרת הרמת את החפץ ממקומו בשביל להניח אותו במקום אחר בתוך רשות היחיד ורק אחרי שהכרת נמלכתי אום החלטת במוח וואו בא לי להוציא את זה לרשות אחרת אתה לא מתחייב על זה ואם כן הסיטואציה שלנו שהבן אדם הלך בתוך רשות היחיד בעצם טלטל ברשות היחיד את הדלי וזה היה מותר ופתאום הוא ראה איזשהו בעיה ואז אחרי שהוא כבר עקר פתאום הוא אומר רגע אני צריך לסדר משהו מוציא את זה לרשות הרבים וכזה מקרה הוא לא חייב אז מה לא ייתכן שחכמים יגזרו על כזה דבר שגם אם תעשה אותו בסופו של דבר לא תגיע לידי איסור דאורייתא אלא אומרת הגמרא אתה צודק בוא אני אתן לך סיטואציה אחרת באותו מקרה סיטואציה אחרת אלא אותו דבר יש לי את האבוס הזה ובכל אופן אני עוסר עליך לטלטל בתוך האבוס זימן ד מקנלי ואדר מאילי זאת אומרת אתה צודק כשהוא יוציא את זה ויניח ברשות הרבים אין לי בעיה הוא לא יעבור על איסור דאורייתא אבל לאחר מכן גם עדר מאילי אחרי זה הוא פשוט ירים הוא יגיד רגע הייתי באמצע לעשות משהו מה הייתי באמצע לעשות להשקות את הפרה איפה הדלי ברשות הרבים ירים אותו ישפוך אותו לתוך הוקט שמה זה כבר ממש מרשות הרבים לרשות היחיד וגם מאייל מרשות הרבים לרשות היחיד כאן הוא כבר עובר על איסור דאורייתא ולכן אמרה הבריתה לא לא לא לא לא אני אין שום התר לא מתיירים לך בעצם בגלל גזרת חכמים לטלטל את הדלי בתוך האבוס תעמוד בתוך ההיקף של פסי ביראות תשאב מהבור ושמה תשפוך בבקשה את הדלי לתוך השוקטכנולוגינדלניסטפנאירכבחקר פה זה לא האם בעינן זה האם סגי האם מספיק בוא נבין את העניין אדמר גבי אדם המרן דסגי רושו ורובו זאת אומרת ברגע שהוא נמצא ראשו ורובו אני כבר לא חושש לכלום והכל בסדר השאלה גבי פרה פרה שנמצאת ברשות הרבים והיא שותה מכלי שבן אדם אוחז ברשות היחיד או להפך גבי פרה מסגי לה בראשה ורובה או לא זאת אומרת האם מספיק רושה ורובה או שאני חושב שבכ מקרה גם כן שימו לב זה לא היה לנו שאלה בעיק דומר הראשונה האם אני חושש לאחר שראשה ור נמצא בתוכו האם אני חושש או לא ואז הגמרא מסבירה שוב פעם איך דנקיט מנה ונקט לה במקרה שהבן אדם אוחז גם את הבהמה וגם את הכלי לא תבא אליך דסג אילה בראשה ורובה ברור שברגע שראשה ורובה בתוכו זה בסדר אלא כי תבא אלך המקרה שכן עליו אפשר לשאול דנקט מנה ולא נקת לה הוא רק אוחז את הכלי כמו שאמרנו המקרה קצה הסיטואציה הגרועה יותר מ האם מספיק רושה ורובה ואני אומר ברגע שראשה ורובה בתוכו גם אם אתה רק וחס את הכלי זה בסדר או לא אמר ל ניטו או כמו שגרס קודם תשמ ובלבד כתוב במשנה ובלבד שתהה פרה רושה ורובה מבפנים ושותה מה אליו מבינה הגמרא דנקיט מנה ולא נקת לה ובכל אופן אני אומר ברגע שכל ההיקף בדוח זה בסדר גמור אתה רואה מכאן ראייה נפלאה דוכה הגמרא ואומרת לו דנקט מנה ונקט לה מדובר שהוא גם אוחז אותה וגם אוחז את הכלי ורק בכזה סיטואציה מותר אבל באמת אם הוא רק יאחוז את הכלי יהיה אסור וכנ מים הסתברה כאן כבר מביאה הגמרא ראיה מכד ודם ניסים להשתמש בבריטה הזו בתור שאלה עכשיו אנחנו משתמשים בה כראיה די נקת מנה ולא נקיית למי שרי אם תאמר לי שהוא רק אוחז את הכלי ולא אוכל את הבהמה האם יש סיטואציה שמותר האם יש היגיון האם יש התכנות כזו לא יתכן יש לנו הרי ברייתא הרי כתוב במפורש והתניה לא ימלא אדם מים וייתן לפני בהמתו אבל ממלא ושופך ושוטה מאליה וכמו שהבנו קודם שברור שמדובר בסיטואציה כזו שהפרה עומדת ברשות הרבים וראשה ורובה בתוכו ובכל אופן כתוב במפורש אל תיתן לה אלא לפניה אתה רואה במפורש לאחוז כלי לבד אסור אי אין מוצר כזה אונה הגמרא ממש לא הית מרלה אמר הביק שוב לא מדובר כאן על זה לא מדובר כאן בסיטואציה הזו אלא כמו שהסברנו קודם באבוס והגמרא חוזרת שוב היתמר עלה מרבה אח באבוס עומד ברשות הרבים גבוה עשרה טפחים ורחב ארבעה וראשו נכנס לבין הפפסין וכל הבעיה היא באמת כמו שאמרנו ועל פי דין מותר לו לטלטל את הדלי בתוך הוקט בתוך אותו הבוס והבעיה היא גזירת חכמים מה הגזירה דזמן דחזי לאבוש ד מקלקל ואתי לתקוני ודרי לדו לבדי וכמה פגי רשות הח לרשות הרבים בעצם אותה בעיה שאמרנו קודם הגמרא חוזרת על אותו דו סיח הבעייה היא שהוא פשוט יעביר את הדלי בתוך הוקט ייראה משהו שטעון תיקון ויוציא אותו שואלת הגמרא את אותה שאלה במדויק וכי הי גבנ מי מחייה בכזה סיטואציה אם הוא חייב והרי ואמר רב ספר אמרבי אמר רבי יוחנן לא היה כנה קירה בשביל זה ה מפניך וצב מזווית לזווית ונמלך עליהן והוציא בטור שלא היייתה העקירה משעה ראשונה לכך העקירה שהוא ביצע לא היייתה בשביל להוציא מרשות לרשות וכזו סיטואציה הוא לא חייב אז שוב כמו שאמרנו חכמים לא גוזרים גזירה אלא אם כן זה עלול להגיע לידי חיוב דאורייתא כאן בכל התכנות שהיא גם אם בסופו של דבר הוא באמת יגיע לידי האוי ואבוי שלכן אתה גוזר זה לא יהיה איסור דאורייתא אלא עונה הגמרא וכמו שענינו קודם זניד מתקן לי הוא כבר יתקן ולאחר שהוא תיקן והניח את הדלי בכזו סיטואציה שבאמת היא לא בעיה של בעיה תורה בעיה של מדאורייתא אבל לאחר מכן הוא כבר יקח את הדלי ואדר מאילי מרשות הרבים וכ מאילי מרשות הרבים לרשות היחיד הוא יכניס את זה לתוך השוקטכנולוגינדלניסטפנאירכבחקר שהשאלה היייתה האם במקרה שאני אוחז את הבהמה גם את הבהמה וגם את הכלי ואין ראשה ורובה זה בסדר או לא בסדר לפי הלשון הראשון תשמע גמל שראשו ורובו מבפנים ראשו ורובו נמצא בתוך רשות היחיד ובסין אותו מבפנים זאת אומרת מותר לעמוד ברשות היחיד ולהביס אותו להביס אותו ראינו כבר ב מסכת שבת מלשון אבוס אם אני רוצה לצאת אותו למדבר ואין לי שם אוכל אני פשוט דוחף לו בכוח לגרון למקום שהוא לא יכול להוציא כמות אדירה של קש ותבן ו זמורות וכל מה שגמל אוכלים כדי למלות לו את הבטן להפוך אותה בעצם למחסן לאבוס זה כתוב מותר לעשות במקרה שראשו ורובו נמצא בפנים והייבוש שואלת הגמרא הפעולה הזאת של האבוס של האבסה כמן דנקיט מנה ונקט לדמי הרי חייבים כביכול זה לא בדיוק לאחוז כלי כי לא מדובר פה בשתייה מדובר פה בדחף לו לתוך הגרון אבל זה בדיוק אותו רעיון אני אוחז את צואר הבהמה ואני אוכל את האוכל ונותן ככה עושים הבסה אי אפשר לעשות את זה בלי לאכול את צווא הבהמה ובכל אופן ק בעינן ראשה ורובה מכאן אתה יכול לפש שגם במקרה שאתה אוחז גם את הכלי וגם את הבהמה עדיין אתה צריך להיות ראשו ורובו בפנים דוחה הגמרה ואומרת ממש לא סתכל בבריתה על מה מדובר גמל תודה רבה ראית פעם גמל איך הוא נראה המה אבח בבונה מה אב ששת שאני גמל הועיל וצוו ארוך כיוון שהצוואר שלו ארוך כידוע לכל אחד שזכה לחזות בגמל הוא יודע שברגע שאם לא ראשו ורובו בפנים גם אם אתה אוחז את הגמל ואת הכלי וא מאביס אותו עדיין הוא יכול להקים את ראשו ולהוציא אותו מרשות לרשות אם אין ראשו ורובו ולכן אני חושש כי ברגע שאתה לא תצריך ראשו ורובו הגמל בשניה אחת מוציא את הגמ מוציא את ראשו את צברו הארוך מרשות לרשות ואדם יבוא גם כן להוציא מרשות לרשות אבל במקרה רגיל של בהמה שאין לה צבר כל כך ארוך יתכן שברגע שאני אוחז גם את הבהמה וגם את הכלי אני לא אצטרך רושה ורובה בפנים מביאה הגמרא ריה נוספת השמע בהמה שראשה ורובה בפנים ובסין אותה מבפנים אותו דבר אבל שימו לב כאן כתוב בהמה ובוס כמן ד נקיית מנה ונקט לה כן שוב במותה שאלה במדויק ובכל אופן כבן ראשו ורובו אתה רואה שגם בבהמה מצליחים ראשו ורובו תוכה הגמרא ואומרת לו מהי בהמה נ מיד קטני גמל ורק בגמל כיוון שצברו ארוך כמו שאמרנו קודם א צריך רושו ורובו אבל בבהמה רגילה לא שואלת הגמרא מה פתאום אתה רואה שאנחנו מדקדקים והתניה בהמה והתניה גמל היה בריתה אחת שכתוב בגמל קיבלתי את התירוץ שלך גמל ראשו ארוך אבל לאחר מכן שאתה אומר לי בהמה כנראה פירושה בהמה רגילה שאין צוה ארוך לא גמל ובטח לא ג'ירפה אלא בהמה רגילה דוכה הגמרא ואומרת מי דג בדדי תניה אם זה היה אותו ברייתא שהיה כתוב שם בהמה וגמל הייתי אומר תשמע מדקדקים פה בלשון לא רק גמל גם בהמה רגילה והיה לך ראייה נפלאה אבל ברגע שזה לא כתוב באותו בריטה זה לא כתוב יחד יתכן שתנה הראשון דיאק וכתב גמל והתנה השני כתב בהמה וכוונתו הייתה לגמל ושוב דווקא גמל שצוואר או ארוך אבל בהמה רגילה ברגע שאני אוחז גם אותה וגם את הכלי גם אם אין ראשה ורובה בפנים יהיה מותר תנינ מי אחי מביאה הגמרא בעצם ראייה שגמל שונה מכולם רבי אלעזר עושר בגמל הועיל וצווארו ארוך אז כאן אתה רואה בעצם שהוא עושה רק בגמל שבגמר יש עניין מיוחד להדגיש לי ולומר גמל אסור אבל שאר בהמות יתכן שמותר אמר אביץ הגבר יפה מאוד ובעצם כאן סיימנו את הדיון וגם אין לנו ראייה אמר יצג ברדה כל כך הרבה אנחנו מדברים על פסי ביראות דע לך לאוטרו פסי ביראות אלא לעולי רגלים בלבד דווקא לצורך עולי רגלים שיהיה להם קל שהם יוכלו לישוב מים מהבאר בשבת לצרכים זה מותר ולא לשאר אנשים שואלת הגמרא ואתני לאותו פסי ביראות אלא לגבי בהמה בלבד בהמה משמע לכל הבהמות של כל אחד שרוצה שבאמת תוכל לשתות מים בשבת יכול לעשות זאת עונה הגמרא תשובה פשוטה מהיא בהמה כשאני אומר לך בהמה אני לא מתכוון לכל בן אדם דווקא לעולי רגלים וגם עולי רגלים שלא תחשוב שהו טר לכל הצטרכו שלהם בהמת עולי רגלים דווקא לרגלים לבהמות שלהם בלבד ולא לכל מה שהם צריכים וממשיכה הברייתא ואומרת אבל אדם בן אדם שירצה לשתות בשבת אני לא יתיר לו לסמוך על פסי ביראות מטפס ועולה מטפס ויורד שידלק שינת שיאחז בדפנות שיכנס במלאו לתוך הבאר ש רשות היחיד שמה הוא ישתה ואז יצא ואסור לו לסמוך ולהוציא על סמך פסי ביראות החוצה יפה מאוד שואלת הגמרא באמת לבן אדם אסור איני והרי ואמר יצחק אמר אב יהודה אמר שמואל לא הותרו פסי ביראות אלא לברר מהים חיים בלבד דווקא למי מעיין שהם נקיים שהם ראויים לשתיית אדם והילה בהמה שואלת הגמרא מהלי חים מלי מכונסים בעצם בריתה הזו מה שמ מה שאומר שמואל ממה שמע שדווקא שזה ראוי לאדם כי אדם שותה את זה וזה נקי ובור של מ גשמים מכונסים הוא לא נקי הוא לא כל כך ראוי לשתייה לכן לא עושים לו פסי ביראות ושואלת הגמרא אם זה לא נועד בשביל אדם והילה בהמה מה לי חיים מה לי מכונסים מה אכפת לי איזה מן זה בהמה לא בוחלת לשתות גם לא מא גשמים שיש בהם קצת חול וקצת אזוב וקצת ירוק הבהמה תשתה את זה על דאגה למה אתה מבדיל כנראה שכן מותר לאדם להשתמש אונה הגמרא לא בהנ מי דדך זה לאדם המחיצות האלה צריכים שיהיו מים שראויים לאדם זאת אומרת ם מותרים רק לבהמה היקף פסי בירות נועד בשביל בהמה בלבד אבל צריך שיהיה דבר שראוי לאדם שיהיה מים חשובים ולא מים כאלה מי גשמים מלוכלכים שהם לא חשובים ולא ראויים לאדם וסמך זה אומרים הרבית המפרשים שבאמת ברגע שהקפתי גם לאדם מותר להשתמש ולכן אני אומר שהמים צריכים להיות ראוים בני אדם אבל במקרה שיש רק בני אדם אז אני עושר אני אומר פסי יראות לא נועדו בשביל בני אדם אלא בשביל בהמה וברגע שיש בהמה מותר גם לבני אדם אז ברוך השם הדף נפלא וכ דרכנו בואו נסכם דבר ראשון התחלנו עם הבריתה שראינו אתמול בן אדם רוצה לשתות דווקא שיוציא את ראשו ורובו אני חושש שהוא ימשך אותו דבר בגת לעניין מעשר מה נחשב קוה ומה נחשב הראי יפה מאוד ראינו שאדם בעצם בואו אני נאמר את הספק לפי שני הלשונות ואז תנהל עם הדוסי ככה בד בבד וכיוון שזה כמעט אותו דו סיח לפי הלשון הראשון הגמרא פתחה ואמרה לבן אדם ברור שצריך רושו ורובו השאלה אם לפרה צריך רושה ורובה או לא ברור שבמקרה שאתה אוחז רק את הכלי צריך השאלה אם אני אוחז גם את הפרה וגם את הכלי צריך רושו ורובו או לא ועל זה הגמרא ניסתה לענות מהמשנה שלנו שתי פרה עומדת ראשה ורובה מבפנים ואמרנו שאין חובה להסביר את זה בכזה מקרה וגם אותה בריתה שלא ימלא אדם מים מהבאר בכלל לא מדובר במקרה שפרה נמצאת והשאלה מה אני אוחז אלא כשיש את השוקת שמחברת בין הרפת של רשות היחיד לפסי ביראות שם רשות היחיד ובעיקרון מותר לי לטלטל את הדלי בתוכו עלף שאני נמצא ברשות הרבים ודלי ברשות היחיד וזה רק גזירה ואמרנו זה לא גזירה שמה תוך כדי הוא יוציא את זה כי אז זה נמלך וכמו שראיינו מרבי יוחנן שמפני חפצה מזווית לזווית אין שום בעיה כי לא היה קירה על דעת זה אלא הבעייה שלאחר מכן אחרי שהוא יגמור לתקן הוא יחזיר חזרה בוא זה עד כאן הראשון הלשון השנייה אומרת כך לבן אדם מספיק ראשו ורובו השאלה לפרה מספיק ראשו ורובו זאת אומרת אם הוא אוחז אותה ואוחז את הקלי ברור שמספיק השאלה אם הוא אוחז רק את הכלי מספיק ראשו ורובו או לא זה בעצם הההבדל הכביר בין הלשון הראשון ללשון השני על פי רשי ועל פי רוב המפרשים יפה מאוד לפי זה אמרנו תשמע גם מהמשנה אמרנו אין חובה להסביר כך שוב הבאנו את הבריתה של הפרה ראשה ורובה והסברנו שבאמת מדובר באבוס ושוב מה הגזירה הרי במקרה שהוא לא עוקר בשביל זה ברור שחכמים לא גזרו ומדובר שהוא עוקר בשביל זה אחרי התיקון נפלא ביותר תשמ אנחנו בעצם מנסים לענות לפי מה שהסברנו זה ללשון הראשון לענות מה קורה בראשה ורובה האם אני צריך גם במקרה שאני אוחז את הפרה ואת הכלי אני צריך רושה ורובה הבאנו רעיה מהוסה שזה אותו רעיון אמרנו גמל זה שונה גם בהמת תרסו שזה גמל כי זה לא אותו ברייתא והבאנו באמת ראיה שדווקא בגמל הועיל וצווארו ארוך יש דין אחר רבי יצחק בעדה מגיע ואומר פסי ביראות דווקא לאולי רגלים והסברנו דווקא לבהמה עולה רגלים אדם מטפס ועולה מטפס ויורד ואל תביא לי ראיה מהמים שצריכים להיות נקיים כי צריך דבר ש שיהיה ראוי לאדם נפלא ביותר הרבה הרבה הצלחה ולהתראות מחר בסיעתא דשמיא [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: