הדף היומי מסכת בבא בתרא דף פט

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף פט

[מוזיקה] ב דף פ1 שו בזרת השם שורה השלישית מלמעלה רינו במשנה מ שנג בג וכולו סמן יס ומב בניני מדות אין גו בגנו בטר נפש משחקו ראשונה ראינו במשנה שצריך לנהוג לפי מנהג המדינה אם ממינה כאן שמוחקים דהיינו ממלאים למשל כלי של קו ומוחקים שיהיה בדיוק מלא עד סוף התפנות לא יהיה גודש מלמעלה אז צריך כך למכור במקום שנוהגים לקדוש מלמעלה צריך לתת לו גם גודש אז אומרת הבריו רבו מני שין מחוק שגון וגו בוק שמחין אומר הרש בם אם הוא לא מוכל לצד הנגדי אז זה ברור שאסור לעשות כך ססו אובל הוא גוזל את שללא בידיים אלא אפילו מוכל הקונה מוכל ואומר לא אכפת לי ש אפילו שכאן המנהג לקדוש או להפך המוכר אומר לא אכפת לתת לך גודש אפילו שכאן כולם מוחקים מנין שאסור לעשות כן תעמדו מה איפה שלימו השלימו מלמד אותי שצריך שתהיה איפה כלי המדידה שלימו שלא יבוא לידי רמוס איזה רמאות יכולה להיות כי אם יעשו כך אחרים שיראו אותם יחשבו שכך המנהג ויבואו לרמאות למשל אם הוא ימחק כמקום שנהגו לתת גודש אז אדם זר שרואה זאת הוא יחשוב שמנה גם מוקים לתת מחוק והוא כשהוא יבוא לקנות המוכר יתן לו מחוק והוא לא ידע שהוא גונב אותו כי כאן נותנים גודש במחיר שמוכרים כאן כמו כן להפך אם אדם יקח מידה קדושה במקום שכולם נותנים מחוקה אז מוכר שהוא תייר כן ירה זאת הוא יחשוב שכולם גודשים וכשהוא ימכור אז הוא גדוש על המחיר שכולם נותנים כאן במס מחוק אז ללכן אסור לעשות זאת ומנין ממשיכה ארזה שאם אומר הריני ממוקם שגו דשין ו ס למין הדומים אזמה מביא שזה שליש יותר הגודש לא תמיד אבל לפעמים זה שליש יותר אז כעת שהוא לוקח לו פחות כסף אז אין כאן רמאות כולם רואים שהוא לוקח לו פחות כסף מהמחיר שקבוע למה כי כאן המנהג באמת לקדוש רק הוא נותן לו פחות הוא מבקש לו פחות מנען שאפילו את זה אסור לעשות וכמו כן הוא אומר הריני גוי ד שמוקם שמו חקן ולא הסיפ לעל הדומים כולם רואים שהוא נותן יותר כסף אז אין בעיה בכל זאת יש בעיה מנן שן שואים אלוי דמר איפה שלמו וצדק יהיה לוך וצדק בא לומר בכל מקום תראה שלא יבוא ידי רמות גם אם זה חשש רחוק שאולי יהיה מישהו שיראה את המדידה ולא ייראה את הסיכום ביניכם על המחיר לכן גם מזה תימנע הרשב מציין שבספרי למדים את שתי הדרשות מוצדק לא שתי דרשות נפרדות אחת משלמה ואחת מצדק דרשה אדומה תונ רבון ראינו במשנה שיש שתי מנהגים יש ש מעיינים דהיינו הם שוקלים במאזניים עי בעי קו ישר ויש שמחרים אחרי טפח מ ש שמן ו ש אפילו שהוא מוכל דמר אבן שלימו כמו שהסברנו מי שיבוא יתה יחשוב שככה מנה כאן ומ שו שמחין דומ ש ס שן ש מ אבן שצד כמו שהסברנו כתוב הפסוק ו איפ יפ נו שתי כלי מדידה הרשבא מסביר שכשהוא קונה הוא קונה בגדולה כשהוא מוכה הוא מוכר בקטנה הוא הוא מרמה אז אסור לעשות כך יש כם מילה מיותרת אה צריך להות כתוב לא ילכו איפה ואיפה מה זה בויס חו אומר רב יהודה מסורי לא יילכו בוסו לא יהיה לך כסף בבית מה הטעם אתה יודע למה משום איפה ואיפה כיוון שאתה קונה בגדולה ומוכר בקטנה אתה גוזל אז מי דוק נגד מידו לא יהיה לך כסף אותו דבר כתוב לא יהיה לכו בכיסו אבן וובן גדולתנו שתי משקולות משקולת שכבה יותר אם זה הוא קונה משקולת קלה יותר אם זה הוא מוכר אז שוב גם כאן בכיסו היא מילה מיותרת אז דורשים לא י לכו בכיסו לא יהיה לך כסף בכיס מה טעם משום אבן ואובן אבו מה כתוב אבן שלמו ו צדק הילוך יהיה לך כסף איפה שלמו וצדק הילוך אם תקיים את זה אז יהיה לך כסף כמו שאמרנו גמור נידו אומר הרשב רו תן במונו ת רב כתוב פסוק ל ביסו אבן ובן נו ו איפה ואיפה גנו אבן שלמו וצדק הילוך איפה של צדק הילוך המילים הילוך מיותרות ה צריך ות כתוב לא בכיסו אבב וובן כי אם אבן שלמה בצדק אז דורשים לו הבז זר אומר הרשב בז מוזרים מלמד שמעמיד הגרד מידס ב צריכים להעמיד ממונים שוטרים שהם יסתובבו ויבדקו את המידות ומי שיש לו מידות לא נכונות הם ילקו אותו יענישו אותו אבל ממשיכה ברייסה זה כבר לא מהפסוק זה מסברה ואין מעמידין אגרד משורים לא מעמידים שוטרים שלא ימכרו ביוקר למה אומר הרשב מי שרוצה למכור ביוקר שימכור מי שצריך כסף המוכים האחרים הם יוזילו ובסוף גם הוא יצטרך להוזיל כי כולם ילכו לאלה שמוכרים בזול מביאה הגמור דבי נשיא בני בבית הנשיא הקימו הגרמין הם כן העמידו שוטרים בין למיד בין לשרים אומר לשמואל לקרנה כך קראו לו פוטו צא ותשנה להם את הבריה מעמיד הגרד מלמדו וין מעמיד הגרם לשעורים אז הם לא נוהגים נכון הלך קרנה נופ יצא דורש להוא שהם כן נוהגים נכון הוא דרש להם מעמיד הגרמן בין למי בין לורים שמואל שמע מכך אז הוא כעס עליו או מר שואל אותו של מה שמחו קרנה תפו קרנה בעינה כמו שקוראים לך קרנה תצא לך קרן בעיניך וכך היה נפק קרנה ביני אז הרשב מציין שגמור שבס שם מסופר שרב קילל את קרנה שיצא לו כרן ויצא לו כרן וכאן כתוב ששמואל קילל אותו אז אומר הרשב שניהם קיללו אותו ומכוח שניהם גורם לי הו והו הקללה של שניהם הועילה ש תצא לו קרן שואלת הגמ ווס קרנ שהוא שנה להפך משמואל מה הוא סבר בר כי הוד רומי ברכם רבי צחוק מעמיד הגרמין בין למדס בין לשין מפני רמים אז הרשב מביא שתי פירושים או שהמים ממתינים עד שימכור אותו המוכר בזול אחר כך שיש מחסור המוכרים ביוקר וזה לא נכון לעשות כך או פני הרמאים שמוכרים ביוקר והם אומרים אנחנו מוסיפים אנחנו נותנים בונוס או שהם מניחים למעלה חיטים יפות וראות למטה אז ככה הם הולכים ביוקר כילו שזה סוג א' למטה יש סוג ב' או כל מיני רמות נו רבון מבקש מנו ליטרה מבקש מנו בשר דגים כל דבר פירות במשקל של ליטרה שוק ליטר חצי ליטר שק חצי ליטר רב ליטר שקרב ליטר גו ברור מה שהוא קונה זה שהוא שוקה לונג מתק מסק אז הרשב פירוש ראשון אומר שבז קדמונים התקינו עמידות עד כאן פחות מרביע ליטרה לא עושים משקלות ומי שרוצה לקנות פחות אז שוקלים כנגד מטבעות המטבעות בזמנם גם הילי משקל ידוע ואם יבוא אדם לתקן בפחות אין שומים לו פן יבואו לרמות ולומר ז רבי ליטרה קשה להבחין רביע ליטר לחמישית ליטר וכדומה אז התקינו המידה הכי קטנה זה רביע ליטר אנמה מביא הרשב מרבינו חנל שעושים דווקא ליטרה חצי ליטרה ורביע ליטרה ולא עושים שליש ליטרה או חמיש ליטרה כי זה אפשר להתחלף עם רביע ליטרה טונו רבנן הו מבקש ממנו שי ליטרה רוצה לקנות למשל בשר של ליטרה כן אם נשקול את של שלוש רב אז לא ימה לו ישקו לי שלשי ליטר אכס אכס תשקול לי שלוש פעמים שלוש פעמים רבע ועוד רבע ועוד רבע למה כי הוא מפסיד המוח מה הוא מפסיד אז רשבם מביא שיש מפרשים כ הוא כל פעם צריך להכריע טפח אבל זה לא נכון אומר הרש בם כי באופן יחסי זה אותו דבר אם הוא שוקל שלוש פעמים רבע וכל פעם מכריע טפח או שהוא שוקל בבת אחת שלו מחי הטפח ה באופן יחסי זה אותו דבר הרשב מסביר שגם ם מקום שכן מעיינים עין בעין אבל קשה לצמצם בדיוק הוא צריך לתת קצת יותר כ להיות בטוח שהוא נותן לא נכון אז כל פעם הוא נותן קצת יותר אז שלוש פעמים קצת יותר זה יותר מאשר פעם אחת קצת יותר לכן ה לא יכול לדרוש לעשות כך רשבא מוסיף שאפילו שראינו במשנה שיש מקומות שנהגו למוד בדקו זה הכל בכלי מדידה המשקולות אין דרך לשקול אלא במשקל הגדול אם הוא בא לקנות רביעה בא לקנות רביעה אבל שלוש רביע לא יכול לדרוש ממנו לעשות שלוש פעמים רביה אז מה הוא כן עושה עשה אלו שוי קליטרה על כף מזניים אחת הוא מניח ליטרה שלמה הוא מניח רביע ליטרה הבוסו בכף הנגדית הוא מניח משקולת של רבע ליטרה ואז הוא מניח בשר אז הבשר הוא 3ר ליטרה כי יש כאן ליטר מצד אחד מצד שני יש את הרבע ליטרה של המשקולת אז השר של ליטר זה הבשר והשבה מציין שזה הכל ששוקלים עין בעין המקום ש מכריעים אז אם הוא יעשה כך אז הוא יפסיד למה כי האבן היא יש לה היא בדיוק רבע ליטרה אז כשההוא יצטרך להכריע טפח אז מה תהיה החראה יהיה כאן שרב ליטר בשר ועוד החראה של כולה בשר כנגד ליטרה שלמה הוא צריך להכריע רעה כנגד ש ליטרה אז מקומות כאלה שנהגו להכריע טפח אז יש עצה אחרת אומר הרשב מה הוא יעשה הוא מניח בכף אחת שלוש משקולות של רבע ליטר ובכף השנייה בשר הוא מכריע טפח אומר המשו הוא הדיף מקום שמעינן הוא גם יכול לעשות כך אלא הבריסקט רבוס שמקום ש מעינים יש לו גם עצה לתת ליטר בכף אחת ובכף השנייה בשר ורבע ליטר ולא חוששים שתהיה כאן רמאות תו רבון אויו מבקש מנו 10 ליטרים ליום לאשקו לי אכס אחז וכרע בכל פעם שקולו בחז ונוס אחד לקולון אז שוב אומר הרשם אין כאן בעיה של הכרעת הטפח כי הטפח באופן יחסי אז 10 פעמים טפח לליטר טפח אחד ל10 ליטרים זה יצא אותו דבר הכל פעם הוא צריך לתת לו טיפה יותר כלה יכול לצמצם אז ככה יהיה 10 פעמים ר כך רק פעם אחת לכן נותן שוקל את כולם בבת אחת ועוברים לברייס הבאה כ נראה בברייס איך צריך להיות המבנה של מזניים אז נראה כאן ארבע סוגי מאזניים ככל שמודדים במאזניים שוקלים בהם דברים יותר כבדים אז האחרו צריכה להיות יותר גדולה למדנו שאחרת טפח זה בד ברי מאכל א בדברים יותר גדולים החוה יותר גדולה בדברים קטנים יותר נראה החוה פחות ולכן צריך שהמרחק מהתקרה שעליה תלו את המאזניים מהמרחק מהקרקע במאזניים שמונחות על הקרקע צריך שיהיה בכזה מרחק שהחוט תהיה כהוגן אז נתחיל המיס מתחילה עם האוזניים הראשונות כמו שגמור אב עוד מעט זה מדובר באוזניים ששוקלים בהם ברזל כאלה דברים 100 ליטר בבת אחת השיך החור של שלוש תפוחים אומרת הביסה כך נפש מאזניים המאזניים עשוייות מנפש דיינו ברזל חלול שהוא תלוי בגג ויש בו לשון הלשון זה הציר לשון כזו שמחברת בין הקנה הזה שמונח לקנה שמאזן שלק לא קוראים קנה ועל הקנה המאוזן עליהם טולים את החבלים שב ים בסוף החבלים יש את כפות המאזניים אז נפש מזניים דהיינו העמוד המאונך תלוו באוויר ג תפוחים וגבו מן אורץ שלוש תפוחים כדי שלא יגע לא בקרקע ולא בגג בשס האחור שיוכל להכריע כהוגן שלש פוכים וכונה כמו שאמרנו כונה זה קנה המאזניים שמאזן ו מסנה שלו זה החבלים שכפות להות בהם שני מסות פוחים אז רשבם לומד שב שני מעסות פוחים הכונה ארבעות פוחים וכל אחד מהחבלים ארבעות פוחים אז ארבעות פוחים כפול 3 זה שני מסות פוחים למישה האחרוני מארשל המשור מקשים לפי מה שהרשם אומר אז הקונה כולו ארבע טפחים הקנה ש מאוזן אז מכל צעד שני טפחים אז איך אפשר להכריע שלושה טפחים הרי כל רוכבו הוא שני טפחים מכל צד אז באמת הם מביאים שיש ראשונים שמבאר ש שני מסות פוכים הכוונה שהקונה לבד שני מסות פורחים וגם החבלים כל אחד מהמהם שני מסות פורחים ויין מארשל איך מיישב את רשי סוג מאזניים שני לדברים קלים יותר שבזה האחרת צריכה לה רק להות שני תפוחים של צמים מוכרי צמר במשקל וש זגוגי מוכי כלי זכוכית במשקל תלוו באוויר שני תפוחים הוא גבו ו מין אורץ שני תפוחים וכונה אומיס שלו טסט פוכים אז שוב לפי הרשב בכוונה שהקונה שלוש תפוחים וכל חבל שלוש תפוחים סוג מזניים שלישי ושל חמו ושל בעל הביס שמוכרים דברי מאכל אז צריך אחרו תפח כמו שראיינו אז תלוי באוויר תפח וגבו מן אורץ תפח כדי שהאחר תהיה כהוגן וכו ומינו שלו שיש ותפוחים דיינו הקנה שני תפוחים וכל חבל שני תפוחים סוג מאזניים רביעי של טורטוני אוזניים של כשב וזהב הם קטנות ושל הצורף תלוו באוויר הגבו מורץ ש בס כי זה מספיק הח שראינו שצריך טפח החר בשר מני מאכל בזה מספיק החור של שלוש אצבעות כ וסנו שלו אומר הת של הבריה איני יודע שיעורם שואלת הגמור דמ הרי פירטנו של צורים זוגים של חנ לביס ושל צרפי זהב וכסף אז סוג מזניים הראשון במה מדובר אומר הפופ גרומי אומר הרשב צפי נחושת וברזל שוקלים חתיכות גדולות של מעל להתראות ביחד בזה צריך החו של שפוכים אומ רב מני בפטיש כדרך שאמרו לעניין סורון שאסור לשקול במאזניים שלא עשויות במידות האלו כך אומרו לענין טומסון כלי מקבל תומה אבל מאוזניים שעשויות שלא במידות שפירטנו הם לא חשיבות ככלי כיוון שאסור לשקול בהם אז הם לא מקבלות ומהו חט ניים של ח של בביס של בעלי בתים החוט הוא תלוי בגג טפח כדי שת תוכל להיות אחרו של טפח אז רואים שבעל הבית זה טפח אז הוא הדין כל השר לפי החו שצריך לעשות בהם אונה הגמור קונ ומס ש צטרי תנ שום בקיים שגם לין טומה אז צריך שהקונה והמסה יהיה במידות שאמרנו מה שאמרנו שלא ידוע באחרון זה מתהה סופק טומה ו רבן אנוס משקולת המשקולת ששמים בצד שני בכף השנייה כנגד בכף אחת שמים את הדבר שמוכרים בכף השנייה שמים את המשקולת ה לאשים את זה לא ישל בעץ מבדיל ולא ישל עבור מעופרת ולא ישל גיסטור מני מתכות מעורבבים ולא ישל שר מיני מטכס כי זה פוחד והולך אתה עושה למשל משקולת של ליטרה זה משתפשף זה מחליד וזה לא יהיה ליטרה והוא ימשיך למכור בזה כביכול זה ליטרה אבל לא יסו של צונ מאבן ושל זויס לא פוחת טונ רבון במקום שמוחקים דינו שרוצים ליישר את מה ש ממלאים בכלי המדידה שיהיה ישר עם גובה התפנות אז יש כזה כלי שקוראים לו מחק אינויס המחק של דלת מקליפה של דלת מ שהוא קל הוא מדי קל הוא לא נכנס במידה הוא לא מוחק יפה המוכר מפסיד נשאר קצת גודש מצד שני לא עושים ז זה לא של מתכס מישהו מרביד הוא נכנס יותר מדי ו לוקח מפסיד אבל ה עשה הוא דבר בינוני אז מאחד העצים הבאים של זיס מת זית ושל אגוז של שיקמו ושל אש קרויה זה המשקל בינוני זה מישר כהוגן תו רבון אמחק צידו יחד עוב וצידו יחד קוצו אומר הרשב קוצו נכנס בתוח התוא ומוחק יופה ואב איןו נכנס כל כך ואיו מוחק יופה ם יעשה צידו יחוד או צידו יחד קוצו כשהוא קונה עם חוג באב וכשהוא מוכר עם חוק בקצר ואז כל פעם הוא ירוויח אלא שניהם ובים או שניהם קצורים כפי המנהג במדינה זו עוד דבר אומרת היסה לאמ חוק בסח זה פעם אחת במהרה שהוא לא מוחק יפה שמו סחס רע למוכר ויפקח נשאר קצת גודש מצד שני למחק מעט מעט למשל הוא מוחק רוחב של טפח מגביע את המחק חוזר וכובש את המחק אוד תפח שרקח ויופי למוחו הוא מוחק יותר מדי פנימה אלא אומר הרשם בפעם אחת עושה זאת ובנה אחת לא מדי מהר לא מדי לאט או בשתי פעמים מוחק עד חצי המידע ו מגביע את המחק וחוזר מוחק חצי המידה השני על כולן אומרת הברס על כל מיני אבלות הללו שפירטנו אומר רבן יחן בן זכאי אוילים אומר אוילים לא יימר מצד אחד אם אומר את כל הדברים האלה שאסור לעשות שמו ילמדו הרמים למדו מה אפשר לעשות כדי לרמות ואם לא יימר שמו ימר רמון אין תלמיד חכם קים במסי אודינו ומתוך כך יבוא לרמות יותר אז אוליד מה לעשות אבוא מסתפקת הגמורה מה הוא עשה ל בסוף אומרו רבי יוחנן אמר זאת בישיבה אולא אמרו אומר רב שמואל ברב צחוק אומרו והמקור שלו היה הו מהיקר אמרו כתוב הפסוק כישורים דרכ השם דברי תירם ישרים אומרים אותם בצדיקים ילכו בו הם ילמדו מה שאנחנו אומרים לדעת לא לרמות באמת הבריות להיזהר בדברים ש פרט ופוש קוש לבום ילמדו לרמות הפסוק אומר אתה צריך לומר מה שהפושע זה לא עניינך תונו רבון ססו כתוב בפסוק אובל במשפט במיו במשקל ו במסור במיו אין הכוונה במידת כלי כ כתוב בהמשך במורו אז זה כתוב מים במסור תשתה אז זה כלי אז מה זה במיו זו מדיד קרקע שהיו מודדים בחבל אז למשל אדם שזה עסקו במדידת קרקעות היו שני אחים למשל שירשו את אביהם רוצים להתחלק בשדה אז הם מזמינים אותו תמדוד חצי שדה לה חצי שדה לא שים לאוסמו ולאו ושומים אז מה מפרש שתי פירושים פירוש ראשון באותו חבל לא ימדוד לאחד בקיץ לאחד בחורף כי בקיץ החבל יבש וקצר יותר ממות השמים המחנ מפרש בכלל לא למדוד את שתי זמנים כי הקרקע משתנת בימות הגשמים בחורף הקרקע קבוץ ממות החמה קרקה מתבקע בפתיחה ווא מוסיף במידת אז צריך להיזהר במשקו של ית מין משק לא יסוב במלח הוא מרביד אותם ולמעשה אם הוא מרביד אותם אז מה אז כשההוא קונה מאחרים אז הוא מרמה כי זה כבד יותר טויס מסכימים אותו לפרש שזה מקל למלח ואז הוא מרמה במכירה הגמור בומצי מבארת שהפסוק בא לומר שמיד שהוא מטמין ד לפני שהוא מדד בזה אז הוא גוזל ממש הוא כבר עובר על האיסור הזה ומסור של ירתיח שלא ישפוך המוכר את היין בחוזק או מבי לתוך הכלי של הלוקח שנקראת מסור מפני שעולה קצף ונראה כמלא ושוב הטס מסבירים לפי הגמור במצי שמיד הוא וב עוד לפני שהוא גוזל אותו ממשיכה בריס קלמה ומה מסור זה כלי כזה קטן שהוא מכיל שי אחוד מ3 ושיש או בלוג אז כמה יכול להיות הקצב של זה פחות ממית לוג הקפידו לרו למר בקצב של כלי גדול להין אפילו וחצי הין או שלישי סין או רביעי סעין ולוג וחצי לוג הוא רביעי לוג וימן זה שמיני לוג וחצי תומן ואולה עוד מעט נראה אוקלה הכוונה חמישי לוג כמו שנראה בעזרת השם בשיעור הבא אומר רב יהודה מרב אסו ודום שש מדוס איסרו בסו אז הרשב מסביר בפסוק כבר כתוב שאסור אבל הפסוק מדבר כשהוא מחזיק זאת כדי למדוד בזה בא רב להוסיף אפילו שהוא לא מתכוון למדוד בזה אם זה כלי שעשוי למדינה חוששים שהוא ימדוד ואפילו וית של מי מרגליים אז חר הזה מאוס צריך לחשוש לפעמים מורחת זאת ומעביר תנופה ומודד בו אז מה התקנה אם המידה חסרה או ייתרה לשבור אותה אומר ה פפה לא יאמור שאסור להחזיק כזה כלי אלו בער דלא חסימה שאין כאן במדינה ממונה מטעם המלך להחתים את המידות הוא בא לבדוק והוא מודד עם היא נכונה והוא נותן עלי חותמת אז לכן אסור כי גם בלי חותמת אפשר למדוד חוששים שהוא ימדוד עם זה ס ושוקל אם ה לוקח ראה שאיין על ה מדידה חתימה חותם אז הוא לא ירצה לקנות בזה אז אין חשש שימדוד לו בזה וב חסי מנמה שאמרנו שאסור להחזיק כזה כלי לאמור אלא דנדס שאין פקחים שמגיעים בהפתעה לבדוק הם ממידות כהוגן אז חוששים שהוא ימדוד בזה אבל נד סלסל בו כ הוא חושש שבכל רגע אולי הפקיד של המלך יבוא הפקח אז אין חשש להחזיק את זה בבית אומרת הג גם ב דחס אז אמרנו שהי מהנדסה אז מותר לו גם אם דגם יש פקחים אסור למה זמנין דקר בן השמוש ומקרה ושוקל חוששים שיהיה בין השמשות דהיינו ערב שבת בין השמשות שכולם טרודים אז הוא לא חושש שהפקח יגיע בכזה זמן ולכן אסור להזיק כזו מידה אז לפי זה בער דסימה עדיין מותר כ הלוקח לא יסכים שימדוד לו במידה ללא חותמת אבל הרשב מביא עוד פירוש שברב שב בן השמוש לוקח עצמו מתוך ורדו אינו נותן לליבו הוא יכול לשכול יבוא המוכר לרמות בו אומר הרשש לפי פירוש זה אז אפילו בער דסימה הגמור אומרת שאסור כיוון שיתכן שבערב שבת בן השמוש הוא כן נמדוד עם זה תכ יודו מדו ביסו ואפילו הבית של מי מרגליים המשך ברייסה איזה מידות עושים בשיעור הבא עד כאן דף פטס
לצפיה בתכנים נוספים: