פירורי לחם ועוגה האם הם מוקצה?- ש"ח כ"ז - ל'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

פירורי לחם ועוגה האם הם מוקצה?- ש"ח כ"ז - ל'

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סימן שח סעיף חובז כאן נלמד לגבי מאכל בהמה אז בעצם בהמשך נראה באיזה אופן מאכל בהמה איננו מוקצא או שלא עצמו יש בעל חי כזה או באופן שמצוי כאן בעיר בעלי חיים כאלה אבל קודם כל נפטר בנידון באופן שזה מונח על השולחן ונגדים ונאמר יש כלל ידוע נראה זאת לאלון שטלטל מנצה לצור דבר מותר דהיינו יש לי מוקצה שמונח על שולחן באופן שהשולחן הוא לא מוקצה הוא לא בוסיס לא רוסר כמו שנראה לנו את פרטי בוסיס ואני רוצה להזיז את השולחן על השולחן יש מוקצה אז אני מטלטל את המוקצא בטלט מן הצד לא טלטול ישיר אז זה לצורך דבר האסור אסור לצורך המוקצא אסור לצורך דבר המוטור מותר מה זה לצור דבר המוותר למשל שאני צריך לפנות את המקום אני צריך לז זיז מכאן את השולחן אז זה מותר או שאני רוצה לנקות את השולחן אבל אז יש לנו כלל אם אתה יכול לנער את המוקצה לפני שאתה מזיז אז תנר אם אתה לא יכול לנר כ אתה צריך שכל המקום יהיה פנוי אז מותר גם בלי ניעור אז נעבור דברי מחבר הצום מוויס שירועים לקלובים וקליפים שרואים למיך לבמה באופן שהם לא מוקסים כמו שנראה ללון את הכללים ופירורים שהם בהם כזיס ומפני קטנותם הם עומדים רק למך לבבוא אפס מוטר להעבירו מעל השולחון ואפילו התפרקו עצמות מהבשר בשבת מבעוד יום זה לא היה מוכן לכלבים זה היה חלק מהאוכל מותר זה לא נוילד כל שכן אם נתפרק אם בעוד יום אמנם אשרינו כאן שפירורים שהם הם כזית זה מיכלל אופס ובאמה בשעת הסעודה כותב רב ניסים שאינם מוקצה בכל מקרה אפילו שאין במות מצויות כהדרך לאוכלם תוך כדי הסעודה אלא אם כן אם אסור נרתבו וגם אם אחרי הסעודה הוא שומר את חתיכות הפט לאכון בסעודה אחרת אין אין דקה כן מוקצה ורק אם הוא משאיר זאת סתם אחרי הסעודה אז זה מוקצה אם אין כאן בהמות באופן שמיך לבמה לא יכול להסיר מזה שהם מוקצה בירורי עוגה הוא כותב רמניסי שבכל מקרה יש בהם חשיבות ותמיד הם לא מוקצה המשמור מציין סקפ שם כותב השולחן ערוך שאפילו שמותר לאבד פרורים שהם כזית זה קשה לעניות וכותב משתבור שכל זה שדורסים עליהם לזרוק אותם למים מותר ומוסיף שאם יש פירורים רבים שבצרופם יחד יש שיעור כזיס יש מחמירים שלא לאבדם אף באופן זה ממשיך המחבר אבולימנה קליפים רואים למיכל באימליפות אגוזים וביצים וחול כדומה אוסור לטלטלום מובא כמה בן איש חי שאפילו שתרנגולים אוכלים קליפות של ביצים הם מוקצה כי יש שמרים של שמבושלות הם לא אוכלים וגם בעל הבית מקפיד שהם לא יאכלו כי זה מזיק להם אז זה מוקצה הוא הדין עצמות שהם קשים כותב המשתברורו שהם לא ירויות אפילו לכלבים בין התפרקו בשבת בין בעוד יום ממוקצה אבל כל זה דף כם התפרקו לגמרי אם השתייר קצת בשר על העצמות מותר לטלטל אותם אגב הבשר כמוכם כם מובם ניסים שעצמות שיש בהם מוח שהדרך לאכול זאת מותר לטלטלם אגב המוח כמו כן עצמות רכות שרועיות לאכילה ומצוי שאוכלים אותם אחרי שהפרידו אותם הבשר מבואר ברלוכל לאלון שהם לא פסולת אז מה הוא כן עושה איך הוא מנקה את השולחן צריך שהשולחן יהיה נקי אלו מנר את הטבל והם נופלים טבלה זה הדף של השולחן שסיים עליו לחם או שיש מפה מותר לתפוס את המפה ולנער כי הוא לא מטלטל ביד עדיין זה טילט מלצה לצל ורמות לצורך פינוי המקום כותב המשתבור הזה חידוש בשם הטז שיש עוד של טלטול מן הצד שהוא לא מטלטל זאת בידיים אלא על ידי דבר אחר הוא לוקח סכין או סמרטות ועם זהו הוא מוריד את כל העצמות והקליפות זה גם טילטל מן הצד ולצו דבר מותר אבל השולחן הרוחב חולק שזה נחשב כיו דאריכטה רק אם הוא מטלטל שולחן ואגב זאת מטלטל את המוקצ נחשבתם לצד לא שהוא מטלטל זאת בידיים אלא בסיוע הדבר זה יודע ריכת וקר גם החזון אישמיון עלמיסורה חזון איש מינה כתז כן להסיר פרורים על ידי מתלית מהשולחן מוסיף המשתברורו אם תקרצו הרבה יחד ומאוס עליו להניח ככה לשולחן אז מותר גם בידיים להסיר זאת משום מטר שגרף שלרי שנראה לאלון ומשמע המשתברות וכך מבואעה בטלדובית ועוד שאפילו שיכול לגרור את הגרף של רי על ידי סכין אין צורך כי גרף של ריך לחפש את תעירים מותר לטלטל בידיים גרו שמוי שכן מחמיר לכתחיל לטלטל בסכין מוסיף המחבר חידוש ואם יש פס על השולחן יש לחם על השולחן מות להגביע לו לטלטלו עם הקליפקום אחר אפילו שאין מיכל באמ שהם בטיל מאגב הפס וסיףברבו שיתכן שלא רק אם ייש לחם על השולחן אלא גם אם אין מותר כעת להניח לחם כדי שיוכל להגביע את הטבלה אם קשה לו לנהר ומשמל השולחן ערוך שאפילו שיכול לנהר את הפסולת במקומה מותר כזה בטל אגב הפת החזיש כותב שקשה להקל בזה א בדרך כלל רוצים שיהיה נקי מסביב אז תמיד תגיד מותר לטלטל באופן אחר כי זה לא נחשב שאפשר לנהר כאן כי הוא צריך את מקומו כמו שנראה בהמשך פסולת שמונחת לגבי צלחת ומגש או על מפת נעל חד פעמי דעת רבניסים כשהוא לא יכול לנהר במקומם יכול לו לחם להשפעה ושם לנר זאת אבל רבי יב טוען שצלחת שיבות על השולחן כדי להניח על הקליפות אז טוב לטלטלה אם דברת בצד המוקצל למשל להניח בצלחת גם סכין או מזלג כצלחת אין לה חשיבות אז ייתכן שכשהוא מטלטל את הצלחת כל הטלטול מתייחס רק לקליפות ולא לצלחת זה לא טלט מן הצד לכן עדיף להניח שם סכין או מזלג מוסיף המחבר אם ה צורך למוקם השולחון אפילו אין לו אלו הדברים שנמרו למכל באמתמה מות להגבי לטלטל כמו שדיברנו זה טילט מלצה על צד מותר לא יכול לנער כאן כי הוא רוצה שכל כל המקום יהיה פנוי טילט מלצה לצמ מוותר סעיף חופכס סתם עצים וקש עומדים לעסוק והם מוקצה אבל חבילי עצים רכים שרואים למיכל באמה וקש שזכינון שהוא הזמין אותם למיכל אפילו הם חבילות גדולרבה מותלטלם אבל בלי הזמונה אפילו חבילות קטנות אסור כיסטומה הם עומדים לעסוק ולכן אפילו שהם רואים למכל באממה אסור כותב מוגדבר ק שלונו סטור עומד לשכיבה או למכלמה והוא לא מוקצה כותבשבס שכמובן זה תלוי במנהגם בקומויס ולפי זה מקומות שחבילי תבן סתם עומדים לבניין לכסות את הגגות הם מוקצה וצריך הזמונה אם רוצים להשתמש בהם בשבת למיכל באימ סעיף חופטס כאן נראה את הכלל לגבי מיכל שראוי רק לבעלי חיים אז הכלל הוא כך כל שרוי למיך לחיבוף המצוים כאן בעיר מטלטל מוסה אפילו מי שאין לו בעל חיזה כי זה לא מוקצה כאן בעיר ואם אנו אלו למיכל חייבוב שאין המצוים כאן בעיר אז אם יש לו אםסו מנחיוף אז לא עצמו זה לא מוקצ ראוי לה בשימוש בשמט מוטלטל תלמחל לאיסמין ואם לאבם אין לו אוסו כותב המשתבור מה שכתוב חי ברוב שהם מצוים דהיינו שהם לא מצויים אצל רוב בני אדם האם מצויים רק אצל השירים זה לא נחשב כמוצוי אבל כותב מחסי צחוק שלא צריך שרוב העיר יהיה להם את האחיות האלה אלא צריך שיהיה מצויות אצל סתם בני אדם כך משמע מסיום דבריו שאם זה רק אצל השירים זה לא נחשב כמצוי וכר גם דס רבניסים שדי בכך שהיה במות מציאות אצל בני אדם שמגדלים בעלי חיים וככה המציאות בירות שלנו אם מצויות כאן בעיר רק במודח של אפקר כותב התלולד בעוד פוסקים שכיוון שאסור להכילם בשבת אפילו הם רגילים לאכול אצלו בשבת אסור כי הם זה לא יסבולוב הנחש מאכלן כמוצה אבל דבר שורי למאכל כלבים כותב טלדוביץ' מבואה בסימן ש חובד שכלב מותר להכילו בשבת גם אם הוא הפקר כי מזונותיו מועטים אז מה שראוי לכלב אם עצוי כמהיר כלבים זה לא מוקצה אגור ולפי זה שלמדנו שכל שהוא ראוי לחייו באופע המצוי אפילו שאין לו מאותו ימין זה לא מוקצה אז מותר לכל אדם לטלטל הצום שנספר קומ הבוס בערב שבס אם רואים לקלובים אפילו שאין לו כלבד קלובים מצויים ומה שהוא כותב מערב שבס כל שקם התפרקו בשבת שהיה עומד בכניסת שבת לאכילת הדם בוודאי מותר לטלטל אבל אם אין כלבים מצויים באותו מקום אז גם באופן שיתפרק בשבת אסור לטלטל עיר שמצויים כלבים בפרוריה או מדי פעם נכנסים לתוך העיר נעס רב ניסים שנחשב כמצוי הבשוט תורה לסיון כותב שאם נמצאים מהכלבים בקצה עיר ועיר גדולה באופן שאין לדרך ללכת ברגל מקצה לקצה אז אין הכלבים נחשמים מצויים בקצה מרוחק מהם דגריש שלישיב זה שאלה מאוד מצויה בשכונה שגרים באנשים שאין דרכם לגדל כלבים כלל גם אין להם כש של מגדלי כלבים נחשבת כמקום שאין כלבים מצויים בו אפילו שבשכונה הסמוכה מצויים כלבים וכך דעס הגרה שרבור והוסי שמקומות אלו יש גם הסתייגות בלתן אוכל לכלבים אז זה מוקצה סעיף ל גרעיני תמורים במוקים שמאכילים ס לבמה מותל לטלטלם המקום שאין דרך לחלן לבמה אסור לטלטלם אפילו שבעצם הם רואים לבמה אבל כמו שכתוב בגמורי ועודם חושוב צריך להחמר על עצמו שגם במקום זה שמכילים אותה לבמה שלא לטלטלום אין לו דרך שינוי לז זרוקם בלשונו או לשים אותם על חתחת לחם וכך לטלטל אותם למה כי יש מקומות שלא מכילים אותם אפילו לבמה וגם ממקומות שמאכילים אותם זה ראוי רק על דעת חק ולכן עודם חושוב צריך להחמיר גרנים ועצמות שנמצאים בפיו והם לא רואים למיכל באמת כותב השולחן חוריו שיזרקם ישירות מפיב ולא יוציאהם בידו וכך כתב בשודק מוישה וכך נהג החזון איש אבל כשהוא מורבים הגרעינים והצמות אם המאכל ורוצה להפרידם זה מזה ובהם הזו בו שמותר לטל לטלום בידיים ולהפרידם קליפות מלוחות של גרעינים שיכול כותב הגיר שלישיב שיכול להוציא מפיב בידיו כיוון שכל זמן שמצאות בפיו ראויות הם למציצה כיוון שיש עליהם מלח ונחשבות כאוכל עד כאן הדף היומי [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: