עמק המוקף במחיצות טבעיות של הגבעות שמסביבו האם נחשב לרשות היחיד?- שמ"ו א' - ג'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

עמק המוקף במחיצות טבעיות של הגבעות שמסביבו האם נחשב לרשות היחיד?- שמ"ו א' - ג'

בסיעתי סימן ש מובדי עירובים מן ובגסיפים אחרי שהגדרנו את ארבעת הרשויות נלמד כעת מה דינם בפועל וכמו שהזכרנו בסימן הקודם מדויריסה יש רק שלוש רשו רשוס רבים רשו היוחיד ומוקפטור חז"ל חידשו רשות רביעית קרמניס שמנטוירו זה מוקמטור אומר המח בסעיף א' מןירו אין חיב אלא במוצי ומכניס וזוירק ומוישית מרשוס היוכד ושוסרבין אושורבין שוס היוחיד אז מה זה ארבעת האופנים מויצוט הוא עומד ברשו היוחיד הוא עושה הקיר רשוס היוחיד מוציא רשוסורבים ועושה שמה נוכה מכניס זה הפעולה ההפוכה הוא עומד ברשותורבים לוקח חפץ שמונח שם עושה הקירה נכנס לושיוחיד מניח ברשוס היוחיד זוירק ומוישית זה זורק כשהוא עומד בושיוכית וזורק החוצה על שוסורבים זה גם קיר מכם ונוכה שם או להפך ומוישית הכוונה שגופו עומד ברשות אחת ומושיט בידו החפץ לרשות אחרת עוקר כאן ומניח כאן והוא לא זז ממקומו מוסיף המחבר וחום עם אוסרו להעביר באחד מאופנים הנעל מקרמלס לרשוס היוחיד אושיובים מקרמלס לשני המקומות אומם לקרמליס דינו מרשוס לקרמליס או משוס רבים לקרמניס למה כמו שכבר דיברנו קרמניס דומה בעיקרון רשות הרבים קצת כי אין לה מחיצות מכל מקום זה לא רשות הרבים דירסה כי זה לא עומד להילוך רבים לכן כיוון שלא יטאוו ויחשבו שמותר להוציא מוש רבים לרש סיוכי ולהפך גזרו חכומים שלא להוציא ולהכניס ממנו בין שוסורבים בין שוסיוחיד כדי לעבור להתירשוסיושורבים אומר המחבר אבול מוקפטור כמו שהגדרנו בסימן הקודם מותר להוצי ולהכניס כמו כן להושיד ממנו ולשורבים ומהם לטו מוסק לאטור אבל אושיוצי אוכניס אוישית וזקור חייב מה זה אומד ומוצי אומד ומכניס אומר המשתבור כך היה עומד בוסיוחיד ומוציא לו שוסרבים רק הוא עובר באמצע במוקפטור אומני זה להפך היה עומד בשוסורבים ולוקח משם חפץ ומכניס אותו לשוס היוחיד רק הוא עובר באמצע דרך מוקמטור או שנשאר עומד במקומו ומושיט או זורק מרשוסורבים לרשוסיו או להפך באמצע זה עובר דרך מוקמטור אז כיוון שהוא עשה קירבשו סיוחיד ואנוכב בשוסורבים או להפך לא אכפת לנו מה שבינתיים הוא עובר דוז דרך מוקמ פטום החזון איש מסתפק באופן שהוא העביר את החפץ דרך מוקמ פטום וגובה החפץ היה פחות משלושפוךם לקרקע היתכן שזה נחשב שכשהוא עבר מוקטור זה הונח במוקפטור שאז הוא פטור כמו שכבר נראה או שמה זה לא נחשב כהונח אומר מתמשתברו זה ברור שמוישת וזוירק אין הבדל הבאופן שהוא הולך ומכניס או שהולך ומוציא אז זה אמור דווקא שהוא לא נעמד במוקטור אלא הוא הלך ברצף אבל אם הוא נאמד שם קצת ואחר כך חזר והוציא לרשות האחרת פוטר כיוון שעשה נוחם אוקם פטור אז הוא פיצל את המלוכל לשניים אז אין כאן שום חיוב דהיינו למשל הוא יצא משוסיו שסוסורבים עם חפץ בידו דרך מוקן פטור אז הוא עשה הקיר בשוס היוחיד כשהוא נעצר בשוס במוקטור שהוא עומד שם אז הנוכח גופו כנוכחס חפץ אז כאילו שהוא עשה במוק פטור אז הוא עשה הקירש יוחיד הנוחוק פטור כשהוא ממשיך ללכת הוא עושה הקירוק פטור והנוח בשסורבים אז כל אחד מהם אי אפשר לחייב אותו אז פה טור אבל מדרבון הנסור במובה כמסים שמרב שיש שדווקא אם הוא התיישב אבל משתב דוכה דעה זו גם אם הוא עמד אבל זה כן כמו שנראה לאלון דווקא אם הוא עמד לפוש לנוח אומח מציבת האחרת שמונעת אותו ללכת אבל אם הוא עמד רק כדי לתקן את משאו של יותר נוח לשתו זה לא נחשב כעומד אל כמהלך חייו א כמו שנראה יש יסוד הרבנו גם בזה כי חששו שם יבוא להקל ולהוציא להדיה ישירות מ שסח רבים או להפך הוא הדין שמאותו טעם אסור להוציא מרשוסיוחיד למוק פטור אבל הוא עובר באמצע דרך שוסורבים אפילו שהוא יזהר שלא לעמוד בושבים אז בעצם יש כאן הקירושיוחיד והנוחקטור באמצע עובר בשוס רבים המדרבן עסרו זאת שמה יוציא להדע סיוחיד לרשבים וכמה מחויקס השולחן הרב כותב שאפילו האצוע הזו שכל שכל שעשה בזה חצי חצי נסתה לשני אנשים גם אסור למשל אחד הוציא את החפץ מוש סיוכית והיא ניחה על מוקטור בא אחר נטלו ממוק פטור וניחו בשוס רבים גם באופן זה גורם הדבר לזלזל באיסור שבס כ על ידי כך יוציאו אנשים לכתחילה שסוס הרבים החזון איש מסתפק באופן זה כן אם קוף עשה את ההרצאה הראשונה דהיינו קוף לקח חפץ משוס הרבים וניחומו קטו כותב החזוני שמותר לאדם לטלו משם לניחו בשוסיו באורס הלוכס מסתפק אם הוא הדין קוטנו עוד מוסיף שהוא הדין באדם שיצא משבים כשהוא לבוש הוא פשט את בגדיוני כן פטור מותר לאדם אחר לטלם משם לניחם בשוסיוחיד כיוון שזה היה בהתר גמור וכאן נוסיף המכה בריסו דרבונו כמו שהזכרנו משתברו וכן וכן לאו דווקא כי עד כדבר מחיובסה כעת מדברים על דרבונו לא יעמוד אודם על מוקטו ויקח חיפץ מיד משמת בשוס רבים והתננו למישה בשוסיו או יפחה כמו כן לאו דווקא ששני אנשים עומדים משני הצדדים רק הוא עומד במוקטום והוא נוטל חפץ מקרקש היוחיד הוא שם זה בקרקשורה במול הפך אז כמו שאמרנו בחין לו דווקא כיוון שהוא בעצמו עומד במקמטור והוא נח שם אז שהוא לוקח חפץ מרשות אחת מיד שהגיע החפץ כנגדו זה נעשה כמו שהניח שם מעט ברגע שהניח שם מעט למקום פטור אחר כך הוא ממשיך למקום השני אמרנו שפטור גבישו מסורה לכל קולפונים נעשתה על ידו יצאו מ שסיו רבים ואם נבוא להתיר זאת יבוא להקל להוציא ישירות משהבים להפך לכן אסרו זאת מדרבונון וכאן מביא מחב מחלוקס ולהחליף דרך מוקפטור ברשוז דרבוננו דהינו הוא עומד על מוקפטור הוא נותל חפץ מושיוכי חיד ושם זאת בקרמליס בין אם זה מהקרקע בין אם זה מהאדם לאדם או להפך הוא לוקח מקרמליס ושם בשוסיו בעודו מדלמו קמפטור או הוא נוטל חפץ מושיוחיד הוא מניח אותו מוקפטור וחוזר ונוטלו מוקפטור ומניחו בקרמניס אז בזה יש אוסרים כי אין לחלק ברשוז דריס לרשוז דרבונן חז"ל אמרו קרמלי זה כמו רשוס הרבים ויש מתירים כי דווקא ברשוז דריסה גוזרים מה שאין כבשוז רבון אז זה גזירה לגזירה למשל דוגמה הוא נטל חפץ מושיוחיד הוא הנח למוק פטור אחר כך הוא לקח זאת משם והנה זאת בקרמניס אנחנו גוזרים שלא יעשה כן למה כי אם הוא יעשה כך בהחלפה דרך מוקמטור הוא יבוא גם לעשות ישירות שעשה יוכי לקרמליס ומה יקרה אם היסוד ישירות זה גם רק דרבונון לא גוזרים גזירה לגזירה אין להלו משינה בי סיבוב שם מדבר שהרמו חושש לדעסו סביז יש עוד איסור בשורה במדריסה לטלטל דלדמס אומר המחב מנטרוחיב אלא במביר ארבע בשוס רבים דהינו קר מטלטל דדמוסמניח מדרבון יש גם בהקירודנו לחוד זה למשל קר והולד בלי להניח או להפך להביר בקרמס כי זה דרבים ויקו גבקרמסנינו מזו לזומוס לא גזרו משם רשו שני סוגי קרמליס שניהם קרמליס לכן מותר לטלטל מהים לשפת הים שזה ביקה סעיף ג' כאן נראה עוד גזירס חז"ל יסודית במקום גדול שלא הוקף לדירה וזה מקום שיש בו יותר מבוסיים סוסיים זה שתי סועות של תבוא שאפשר לזרוע כאן ומבואר לאלון שזה 74 תפוחים על 74 תפוחים זה באיסוסיים אם זה מקום יותר גדול מזה זה אז יבוא להחליב בינושו סורבים אם זה לא מוקף לדירה אז לא עשוי לדור שם לכן גזרו חומים של דינוקמניס אומר המחבר קלפף יוס בסיים שלא יוקף לדירה אלא נטייה לזריעה גינה פארק כאלה דברים אוסרו חומים לטלטלב אלו תחרמס לא רק זה אלא כדי להעמיד את הגזירה גם קילו בו קדין קרמלסות לאצמנו לקרמליסחר בתוך דלדמס כגו אפילו הקפש דכל דוב כיוון שיש לו מחיצות מי שיזרוק מתוכו לשוסרי להפך יהיה חייב חטוס והרי שסוכ לקרמליס אסור להוציא מכל מקום כאן התירו כדי להחזיק את החומרה היו חייבים גם להקל אם נאסור לטלטל ממנו לקרמליס הסמוכה לו בתור דלדמס יאמרו למה אסור כי זה רשוס היוחיד זה לא קרמליס אז יבוא לטלטל בכולו כשער רשוס היוחיד ומתוך כך יבואו שאר אנשים לטלטל גם בשוסרבים כר אמרנו זה דומה לשוסרבים כיוון שהוא גדול ולא הוא כף לדירה כדי שלא יבואו לטלטל בו שוסרבים לכן אסור לטלטל בו וכדי שיזכרו שאסור לטלטל בו נתנו עליו חכו דין שר קרמניס גם לכולה שמותר להוציא ממנו לקרמניס אחרת בתוך דלדמס כדי שלא יעבור לטלטל בתוכו כי יזכרו שזה קרמניס וכך לא יבוא לטלטל בושסורבים עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: