הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
מי שיש לו רק רביעית יין – האם ישתמש בה לקידוש או להבדלה?- רע"א י"א - י"ב
[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סמ רעא סעיף יא כמו שנראה לאלון שיור היין שצריך להיות בכוס של קידוש זה רביס כמה צריך לשתות פחות מרבי בלא ילו גמוב מה קורה אם אין לו שתי רביעיות לקידוש הלילה לקידוש הבוקר אומר המחבר אם אין לא יהיה לו אחוד שיש שמה יותר מרבי אבל אין שם שתי רביעיות מקדש ב בלילו ואיתו ממנו ישיר שלא יפגינו זה יהיה פגום כמו שדיברנו לא יוכל לקש על זה בבוקר אלא שנו לקוס אחר כשי מ לגמ ותו ען של קידוש מהכוס השני ולמ מקדש שניש בכוס רישן משמ ש מקדש עעל אותו עצמה אפילו שלמד בסעיף י שריך שיהיה מלא זה רק למצ לא לקובה הפשוט שאם יש לו יותר קטנה עדיף להעביר את היין לשם כדי שיהיה מלא למעסה המום חולק על המחבר הוא מסכים דס הטפס שכוס של חוייבו צריכה להיות הטעימה דווקא מכוס שיש בו רביעית לא צריך לשתות את כל הרביעית אבל צריך שיהיה רביעית בשעת השתייה לכן הוא אומר שיעשו אחרת יקדש על זה ואחרי קידוש ישפוך מתחילה מהכוס הראשון לתוך אחר ויזהר שישאר בגבע שקידש עליו רביעית יין והתם מהכוס הזה כשיעור מלוי לו גמוב אחר כך הוא יתקן את הפגימה יין פגום אפשר לתקן אותו די שמוסיפים עליו יין שלא פגום אז את היין שהעביר קודם לכוס האחר יפור בחזרה וכך יוכל לקדש ל המחרת אם יש ב רביעית יין מהר בדוחה דברי מקשה גמור בוכים הוא סובר שעדיף לעשות כמה שחן ארוך שבס משבת המוגן אברום שגמור ש מדברת לפי אב מינה שאן תקו לגמה זה הכל אם היה לו ריס פלוס מ לוגוב אבל וו בוי לכתחילה אלו ריס בצמצום לאו דווקא ועד אם יש לו יותר אלא אם יש לו כזה כמות שאחרי ש לוגוב לא ישאר ל רס המחה בנקט זה לחידוש אפילו בזה יש את העצה הזו שנראה ונס בליד לוגוב ונשאר לו הרבה פחות מוזגו למו במים להשלים לריס מדובר שהיין חזק שאחרי המזיגה יוכל לקדש עליו נראה את הפרטים מ ביז אומר המכב כל מה שדיברנו והנו דוק כשיש לו אחר לבדו שאם לא יקן אומר השבור אם יכול לסדר שיהיה לו גם את הכוסות וגם לבדו עדי מזיגה וכולי אז ודאי שאפשר הכל אבל אם אחרי המצומצם שאחרי כל המזיגה יהיה לו או לקידוש או לאב דולה מוטב שיניח נו את עבדולה שי אפשר לעשות בפת בלחם מי שיקדש או ו ולא יהיה לו יין לאב דולה אלא יקדש הלחם וישאיר את היין להב דולה אבל המשור מביא חולקים שקדוש הלילה עדיף עבדולה אז יקדש על היין אפילו שלא יהיה לו על מה להבדיל מוסיף המשת גם את דס השולחן ערוך אם יש לו שיכר חמר מדין להבדיל עליו מותב לקדש על היין כרא לכל השיטות מבדילים על שחר כמו שנר בסמן רש גבוב קידוש על שיכר הרבה פוסקים אוסרים גם על הלחם מחמיר הבינו ותם לא לקדש נראה לעלון ולכן אפילו בשח ריס יותר טוב שיקדש על היין אם יש לו שכוב דולה אבל מה שנוהגים לקלל לבית הכנסת כמו שמס ריש המטס אז וודאי שאם יש לו רק אחד בבית הכנסת אז ישיר זאת עבדולה כי הקידוש בבית הכנסת זה רק מ בעלמה מה שאם כן אבדולה זה באמת הציבור יוצא ידי חובה אלה שהין להם ין בבית אז עדיף להשאיר את היין עבדולה ולא לקדש בבית הכנסת מאשר שיקדש יקדש על היין ואז לבדו יצטרך לקחת שיכר אומר המכב אם יש לו שני קוס מצומצמים אח מזיג יקדש בליו באחד ויבדל על השני ולא יקדש בי קלי ודף עכשיו מביא כ משתבר מנהג מעניין שהמגבר מביא מהכנסת גדולו ש זה מנהג לקדש על גדול שיש בה שלוש שיעורים ואז הוא משייר מאותו לקידוש היום אז הוא מקדש על שניים ואז מה שנשאר הוא מבדיל עליו אז פגום כל פעם הוא שותה אז כל פעם מתקן עם קצת יין ואז אז כל פעם שהוא שותה אז לא מלאה בקידוש הבוקר באב דולה אומר המשת בו כל עם יעביר לכוס אחרת שיהיה מלא ואפילו שינו יס מיצוס חבילס חבילס מוב כמה פרגודים זה הכולם עושה את שתי המצוות כאחד כמו שדיברנו לאל שרוצה לקדש סמוז בבת אחת אבל כיש הפסג ביניהם הוא מקדש בלילה ואכל סעודה ורק למחרת או מקדש על מה שנשאר באותה רק אחר כך עבדול מוצא שבס זה אדרבה מצווה לעשות על אותו דבר שעשו במצווה עוד מצווה למיס רב מפקפק על המנהג כי הוא מביא מק פג שעדיף שיהיה יין חי ישירות קנקן כל פעם המו גם ממן כ הוא אומר שהכוס כללא תהיה מלאה זה בעצם המשבר תיקה זה שמעבירים כל פעם לכוס יותר קטנה למימ אומר שות לעשות כמנהגנו שכל פעם מעלים אחת ישירות קנקן ולא על אותה עושים את שלושת שתי הקידושים ודול ונעבור לסעיף ביז כאן נראה מוקס מכבר ורמו אדם מגיע הביתה בליל שבת מה הוא צריך לעשות קודם ליטול ידיים לסעודה או לקדש לפי המחבר קודם קדש כם הוא יטול ידיים ובין נטילת ידיים ל הוא יקדש על היין אז יהיה הפסק כמובן אם הוא מקדש על לחם אז ודאי שהוא נטל דים קודם הם הוא מקדש על יין אז ייטול ידיים אחרי הקידוש לפי הרמו נטלס ידים קודם חר כך מקדשים על היין זה לא פסק ד צורך יסודה ומזה נובעת עוד מחלוק ביניהם אומר המחבר אחר שקידש על נוט ודוב ומבורך נתל הסודיים ולא לפני זה כדי שלא יהיה הפסק אומר המשור זה הכל המקדש עצמו שהוא אומר את הקידוש והוא שותה זה הפסק אבל אלה ששומעים ממנו וכנראה גם לא שותים אז הם יכולים ליטול ידיים ולשמוע קידוש זה לא הפסק ואחר כך יאמר מיד המוצי אומר המכבה לפי זה יוצא ומנות ליו דוף קודם קידוש אז מה הוא עשה כאן גו לדתו גילה דעתו דריפט חביב אלי שפת חביבה לו יותר מהיין הוא נותן דיו כ הוא רעב ווא מר לאכול לחם אז ממילא אסור לו כבר לקדש על יין צריך לקדש על דבר חביב לא י ל היין אלא על הפס המשור נוקט אבל שעצם זה שהוא יראה שזה חביב עליו זה עדיין לא סיבה לחב אותו לקדש עלחם א יש כאן צירוף של שתי סיבות קודם כל יש כאן הפסק אם הואק קדש על היין כי לפי המחר בקדוש של יין בין תס הדים למוצי זה הפסק וגם הורר חביבות שתי הצירופים ביחד גורמים שהוא צריך לקדש על הלחם אבל אם הוא לא נטל ידיו רק הוא יודע שחביב עליו לחם יותר מיין מותר לקדש על היין המשבר מציין לסמן ר שם נראה את הפרטים למעשה שם נראה שהמשבר אומר שלא כדאי לקדש הלחם לכתחילה כיוון שרבינו תם סובר ש אש לקלש הלחם לכן מוב כאן מהרב נווט בעל מח בספ שבס חוסו שאולי צריך לגרוס במשבר מותב לקדש על היין ולא רק מותר אלא עדיף לקדש על היין אפילו שפת חביבה עליו עד כאן שיטת המכב הגוב יש שם לכתחילה כך צריך לנהוג יש לי ודו קודם הקיש לקדש על היין הקידוש הוא לא הפסק זה צריך סודה לכן קדש על היין ושתה הכו אחר כך ך המוץ ופצע את הפת וכיוון שזה לא הפסק אז סובר הרמו שטוב לנוכח לכתחילה למה כי כמו שדיברנו אם איןו יין המקדש הלחם ודאי שנטל דף קודם אז טוב לנוק תמיד בין כמקדש על יין בין שמקדשים על לחם נוטלים קודם ידיים אומר המשת בורו זה רק עצם הקידוש אבל אם הוא צריך למזוג את היין במים חמים שה צריך לדקדק שלא יותר מדי ולא מדי פחות זה לא יעשה אחרי נטילת ידיים זה הפסד גדול זה יעשה לפני נטילת ידיים רק את הקידוש עצמו יעשה אחרי הנטילה ומסיים הרמו וכנ מינק פושט בסלו זאת אומרת שבני אשכנז נוהגים ליטול קודם ידיים ואין לשן ס את המנהג רק בליל פסח כמו הי שהסבר סמ טוף עג שם אחרי קידוש יש הפסק גדול באמירת הגוד עד הסודה לכן נוטלים ידיים רק אחרי שני למישה לפי מה שיוצא כאן בני אשכנ צריכים דיים קודם אבל משתבר מביא מכמה אחרונים שעדיף לכתחילה לקדש לין פני תל דיים כדי ה שמחבר כי כך הוא יוצא לכל הדעות גם לדע רמו אפשר ליטול ידיים אחר כך הוא רק אומר שכיוון שלפעמים כך לפעמים כך אז עדיף כך אבל לכל הדעות אז הוא יוצא עם זה שהוא נטל דיים אחר כך ובכמה מקומות נהגו כדבריהם אבל זה כן אשכנזי שכבר נתל ידיו לפני קידוש וזה ודאי נ קרמו לא כמה מחבר שאם נתל ידיו אז הוא גילה דעתו ויקדש על הלחם לא הוא יקדש על היין מביא המשמר מהדרך החיים אדם שמקדש על הלחם והוא מוציא גם את השומים אז צריכים השומים שיכוונו לצאת גם בברק סוצי וכמובן שלכן גם צריכים טול ידיים לפני זה כי אם לא חמנו לברק סוצי רק הם יצאו רק את קידוש היום ברק סוצי יברכו בעצמם אז הם עושים איסור כי מהפכים את סדר הקידוש דהיינו בגימור במשנה בברוס שש מחלק בש בילל אדם מקדש על היין או על הלחם מה הם סדר הברכות לפי ביש מי קודם מברך את ברכת מקדש השבו ואחר כך הגופן או המוצי לפי ביסייל כמו שאנחנו נוהגים קודם הגופן קודם המוצי ואחר כך מקדש ה שבוס אז אלה ששומעים והם שומים בריקס הקדיש ואחר כך הכו לבד המוצי הם נוהגים כמו בשמ לו קלוח ולמה במת אומר זאת ק דווקא באלה שמקדשים על הלחם המוב כם בדרך החיים אם הם מקדשים עלי יין אז הם לא מחייבים לשתות מהיין מהלכם חיייבים לאכול צריכים לאכול סעודת שבת הם לא חייבים לשתות ממה יין אז לכן הם יכולים לשמוע אפילו שהם לא רוצים לצאת די חובה ברכת הגפן אם שותים אחר כך המסים הגפן בסדר זה כ ללא חלק מהקידוש כי הם לא חייבים בכלל לשתות מה שאין כן המוצי זה חלק מהקידוש כארי חייבים לאכול מהלחם לכן הם יצלו ידיים קודם ויברחו תכוונו לצאת מה משמיע גם את ברקס המוצי וגם את ברקס מקדש השבס עד כאן הדף היום dom
לצפיה בתכנים נוספים:
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה